Rabbi Shlomo Rabinowicz of Radomsk "Tiferes Shlomo"

public profile

Is your surname Rabinowicz ראבינאוויטש?

Research the Rabinowicz ראבינאוויטש family

Rabbi Shlomo Rabinowicz of Radomsk "Tiferes Shlomo"'s Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Rabbi Shlomo הרב שלמה הכהן HaCohen Rabinowicz ראבינאוויטש

Nicknames: "Shloma Rabinowitz", "Tiferes Shloma"
Birthdate:
Birthplace: Włoszczowa, Włoszczowa County, Świętokrzyskie Voivodeship, Poland
Death: Died in Radomsko, Radomsko County, Łódź Voivodeship, Poland
Immediate Family:

Son of Berek Dov Hersz Zvi Rabinowicz and Frimeta Rabinowitz
Husband of Gitla Rabinowicz
Father of Lewek Liebus Rabinowicz; Zvi Meir Rabinowitz; Abram Berek Isachar Rabinowicz; ? RABINOWITZ; Ryfka Landau and 2 others
Brother of Sarah Rabinowitz

Occupation: תפארת שלמה של ראדאמסק, Rabbi of Radomsko
Managed by: Randy Schoenberg
Last Updated:

About Rabbi Shlomo הרב שלמה הכהן HaCohen Rabinowicz ראבינאוויטש

They called him the Tzaddik and author of the book "Tiferes Shlomo" of Radomsk. He is Grand Rabbi Shlomo Hacohen Rabinovitch of Radomsk (Tiferes Shlomo) - First Radomsker Rebbe. "Tiferet Shelomo" (1867-69) is considered one of the classic works of Chasidism.

האדמו"ר הראשון לבית ראדמוסק, רבי שלמה הכהן רבינוביץ' נולד בעיירה וולושצובה, לפרומט ודב צבי הכהן, שהיו ממשפחת מתנגדים. למשפחתו היה ייחוס לב"ח, למהרש"ל ואפילו עד לרש"י בידי סבו הייתה ספר יוחסין ובה סדר היחוס עד לאהרון הכהן.

בילדותו התחנך בפיטרקוב אצל רבי אברהם צבי בעל הספר שו"ת "ברית אברהם" ואצל רבי דוד חריף בעל הספר בית דוד, מתלמידיו של "היהודי הקדוש" מפשיסחה. בפיטרקוב נמשך ר' שלמה לחסידות למורת רוחו של אביו שאמר עליו: "הפסד גדול הוא למוח כזה שמרבה לעסוק בחסידות ולא בפלפול".

אחרי פטירת "היהודי הקדוש", והחוזה מלובלין עבר ר' שלמה ללמוד אצל ר' מאיר מאפטא ואצל ר' פישל מסטריקוב.

בשנת ה'תקצ"ב, כשהוצע לרבי שלמה הכהן רבינוביץ' (המכונה גם בעל התפארת שלמה) לכהן כרב העיר ראדומסק, מנתה הקהילה היהודית בעיר כארבע מאות תושבים. היהודים גרו בתחום הפרבר בּוּגָי, שהיה נפרד מן העיר בשער ובכניסה מיוחדים. ביום ראשון י"ט באדר ב' ה'תקצ"ד מונה ר' שלמה לרב של העיר ראדומסק. מבואות ראדומסק החלו לקלוט את מאות החסידים, שבאו לשמוע את דברי תורתו של רבי שלמה רבינוביץ' ולהכתירו לרבם. אך למרות התנגדותו לשמש כאדמו"ר לחסידיו, נכפה עליו הדבר בלית ברירה.

בשנת ה'תר"ג (1843) נפטר רבי דב בר מרדושיץ', שהיה מרבותיו של רבי שלמה רבינוביץ'. רבים מחסידיו של רבי דב בר מרדושיץ' נסעו לראדומסק וקבלו עליהם את מרותו של רבי שלמה.

באסרו חג של פסח ה'תר"ח (1848) נפטר רבי יצחק מוורקה. לאחר פטירתו הצטרפו רבים מחסידיו אל הנוסעים לראדומסק.

את עיקרי תורתו כתב האדמו"ר מראדומסק בספרו "תפארת שלמה" על התורה ועל המועדים. הגותו עוסקת בעיקר סביב מידת היסוד מתוך יסודות הקבלה. בספרו מרבה האדמו"ר לעסוק ביוסף הצדיק ולחזור על כך שהגימטריא של שמו עולה כמספר ציון. המעלה הבסיסית היא ההתגברות על התאוות שהיא המפתח להתגדלות בתורה ובשאר המידות.

אחרי פטירתו, מונה בנו, רבי צבי מאיר לשמש כממלא מקום אביו ברבנות העיר ראדומסק. ואילו בנו השני רבי אברהם יששכר בער רבינוביץ, מונה כממלא מקום אביו וכממשיך שושלת אדמו"רות ראדומסק.

לאחר פטירתו של רבי אברהם יששכר בער רבינוביץ' מילא את מקומו באדמו"רות בנו, רבי יחזקאל רבינוביץ'. אחרי רבי יחזקאל רבינוביץ' נתמנה בנו שלמה חנוך רבינוביץ' לאדמו"ר.

Jewish Dynasties

--------------

רבי שלמה רבינוביץ בעל התפארת שלמה מראדומסק רבי שלמה הכהן רבינוביץ מראדומסק, נולד בעיירה וולשצובה, בשנת ה'תקס"ג לערך, לאביו רבי דב צבי הכהן מצאצאי בעל המגלה עמוקות ולאמו מרת פרומט בת רבי שלמה מפינטשוב.

חייו: בהיותו ילד קטן למדו אביו תורה אך רבנו שהיה מתמיד עצום ובעל כשרונות ברוכים היה נשאר בבית המדרש ולומד לבדו, מרוב שקדנותו לא שם לב לשעון, לא אחת מצאוהו מתפללי מנין הוויתיקין כשהוא עדיין שקוע בלמודו, באותם ימים כונה רבנו בפי כל 'העילוי מוולשצובה'. בנערותו שלחו אביו לעיר פיוטרקוב שבפולין שם למד תורה מפי רבי אברהם צבי אב"ד פיוטרקוב, פעם אחת בהיות רבנ וכבן ארבעה עשר שנים, עת נשאר בבית המדרש ללמוד, השעה הייתה מאוחרת ולפתע נעור רבנו מלימודו וראה כי אין איש בבית המדרש מלבדו, רבנו שהיה אז נער צעיר לימים החל לפחד ובכדי להפיג פחדו נגש לעמוד הוציא מתוכו את השופר והחל לתקוע, תקיעה, שברים, תרועה לפתע נחרד הילד לראות דרך חלונות בית המדרש אשר השקיפו לבית הקברות אנשים עומדים בתרכיכיהם קרבים לבית המדרש, רבנו נבהל, זרק את השופר וכל עוד נפשו בו רץ לבית רבי לייביש ר' טעבילעס אשר היה מארחו. מהר מאוד נודע בעיירה על הנער הקדוש שבתקיעתו בשופר החיה מתים והוציאם מקבריהם.

חיבוריו: בגיל חמש עשרה כתב רבנו חיבורים תורניים מפולפלים על התלמוד, הראשון מבין חיבוריו היה חידושים על מסכת כתובות אשר אף יצא לאור, לאחר מכן כתב רבנו חיבור מקיף ומעמיק על מסכת עבודה זרה, בדרך מליצה קרא רבנו לחיבור זה 'שלשה עשר אני יודע', בספר היו שלשה עשר קושיות שרבנו תרץ את כולם בתירוץ אחד. עוד הרבה חיבורים כתב רבנו בהיותו נער ואף לאחר מכן אך רובם לא ראו אור ונשארו מפוזרים בין תלמידיו.

נישואיו: רבנו נשא לאשה את מרת גיטל בת רבי שמואל מבארזילוב. מסופר כי המחותנת לא הסכימה לקבוע את מועד החתונה באומרה כי רבנו אינו מספיק טוב לבתה, לאחר שניסו קרוביה לשכנעה ולשנות את דעתה, נתכעסה המחותנת ונפלט מפיה כי מעדיפה היא למות מאשר לראות את בתה הולכת לחופה עם רבנו. עבר זמן מה ונתרצית המחותנת והסיכמה לנישואי בתה, זמן החתונה נקבעה, הכינו מאכלים ושתיה, ורבנו עם הוריו יצאו מן העיר וולשצובה וכאשר באו סמוך לבארזילוב המתינו שם כנהוג שיבואו ללות את החתן אל תוך העיר בשירה וריקודים, עבר זמן וראו כי אין איש בא ללותם והחליטו להכנס לתוך העיר, וראו כי בני העיר שרויים באבל ולשאלתם מה קרה נענו כי המחותנת אשת רבי שמואל נתעלפה ונחלשה עד שנפטרה, כאשר שמעו בני המשפחה על פטירתה הפתאומית שאלו האם עליהם להמשיך בחתונה ויצאה הפסק מבית הדין 'מעבין את המת מלפני הכלה' וכך נכנס רבנו לחופה.

מרבותיו: רבי אברהם צבי מפיוטרקוב, אשר שבח אותו מאוד ואמר כי יש לו שכל חריף ומפולפל ומחוכם מאוד ויתעבד לעילוי גדול ולאילנה רברבא, אך מצד שני התמרמר עליו ואמר כי יש הפסד גדול למוח כזה שעוסק בחסידות ולא בפילפול. רבי משה אהרן אב"ד קוטנא רבי דוד חריף רבי אפרים פישל מסטריקוב רבי מאיר מאפטא רבי דוד מלעלוב רבי ישעיה מפשעדבורז רבי יששכר דב בער מראדושיץ

רבנותו: בשנת ה'תקצ"ב הוצע לרבנו לראשונה לכהן כאב"ד ראדומסק, רק שנתיים לאחר מכן בי"ט אדר ב' ה'תקצ"ד קבל עליו רבנו תפקיד זה והחל לנהוג בה ביד רמה.

אדמורו"תו: כאשר החל רבנו לכהן כאב"ד ראדומסק כבר החלו הרבה חסידים לבוא אליו ולהוועץ עמו אך רבנ וסרב לשמש באדמורו"ת. בשנת ה'תר"ג נפטר רבי דב בער מראדושיץ שהיה מרבותיו של רבנו, רבים מחסידיו החליטו לנסוע לראדומסק ולהכתיר את רבנו בכתר האדמורו"ת. עברו שנים מועטות ובשנת התר"ח נפטר רבי יצחק מוורקא, אשר גם חסידיו ראו ברבנו את הדמות היחידה שתוכל להמשיך את רבם. ולרבנו שלא רצה לנהוג באדמורו"ת לא היה ברירה מאחר והדבר נכפה עליו, המונים היו נוסעים לראדומסק וחלקם אף היו הולכים רגלי, העיקר שיוכלו לקבל את הדרכת רבנו הקדוש וחלקם אף ברכה מעודדת.

גדולתו: פעם אחת עת הייתה חתונה גדולה לקחו אביו עמו ובראות הנער כי כל הילדים רצים לקבל את ברכת הרבי הק' מלובלין רץ גם הוא ביניהם, תפשו הרבי מלובלין בידיו ושאלו: מה שמך ובן מי אתה, והשיב לו רבנו, שלח הרבי מלובלין לקרוא לאביו ואמר לו: שים עין פקוחה על הנער כי לנר גדול יהיה ברבות הימים. גם היהודי הקדוש מפשיסחא אשר היה בין הבאים לחתונה אחז את רבנו בידיו וחיבבו מאד. רבי בונים מפשיסחא התבטא עליו ואמר כי חכמת שלמה פועמת בקרבו. רבנו העיד על עצמו כי בקיא הוא בכתבי האר"י ז"ל כמו בקיאותו ב'אשרי יושבי ביתך'.

פטירתו: בליל שישי כ"ט אדר שנת ה'תרכ"ו קודם לחצות הלילה נטל רבנו את ספר הזוהר בידיו, התיישב על יד שולחן הלימודים ולמד בו מעט, זמן מה לאחר חצות הניח רבנו את ידיו וראשו על הספר. בבוקר באו תלמידיו וחשבו שרבנו נרדם ולא רצו להעירו, כעבור כמה שעות כאשר ראו החסידים כי רבנו עדיין לא קם משנתו, הלכו ובדקו ומה נדהמו לראות כי רבנו נפטר, ראשו מונח על ספר הזוהר ונשמתו בוקעת ועולה עד לכסא הכבוד.

ילדיו: רבי אריה לייבוש רבינוביץ מראדומסק רבי צבי מאיר רבינוביץ, מונה כאב"ד ראדומסק אחרי פטירת אביו. רבי אברהם יששכר בער רבינוביץ, בעמ"ס חסד לאברהם, ממשיך שושלת ראדומסק לאחר פטירת אביו. אשת רבי יחיאל לאנדאו אשת רבי ליפמאן ליטמנוביץ אשת רבי ישראל

ספריו: תפארת שלמה על התורה תפארת שלמה על הזמנים ומועדים על שמם כונה רבנו 'בעל התפארת שלמה'

מתלמידיו הידועים: רבי חיים דוד ברנהארד מפיוטרקוב שהיה בעל תשובה. ורבי אהרון מארקוס שהיה פילוסוף וסופר

http://www.zadikim.org/index.asp?pageID=29576&siteLang=3

-------

רבי שלמה הכהן (ראבינאוויטש) אב"ד ראדאמסק מח"ס תפארת שלמה. בן: רבי דוד צבי. נפטר: כ"ט אדר תרכ"ו.

http://bhol-forums.co.il/topic.asp?whichpage=1&topic_id=1217688&forum_id=12472 -------------------- האדמו"ר הראשון של החסידות, רבי שלמה הכהן רבינוביץ, נולד בעיירה וולושצובה, להרב דוב צבי הכהן רבינוביץ, מבחירי תלמידיו של החוזה מלובלין. בילדותו התחנך בפיטרקוב אצל רבי אברהם צבי בעל הספר שו"ת "ברית אברהם" ואצל רבי דוד חריף בעל הספר בית דוד, מתלמידיו של "היהודי הקדוש" מפשיסחה. בפיטרקוב נמשך רבי שלמה לחסידות.

רבותיו המובהקים של רבי שלמה היו רבי מאיר מאפטא ורבי פישל מסטריקוב. לרבי יחזקאל מקוזמיר נסע פעמיים. בשנת תקצ"ד מונה לכהן כרב העיר ראדומסק. הקהילה היהודית בעיר מנתה כארבעה מאות תושבים שגרו בפרבר בּוּגָי. מאות חסידים החלו לבוא לשמוע את דברי תורתו. בתחילה ניסה לשלחם מעל פניו, אולם ככל שהתרבו הנוסעים לראדומסק נאלץ להיענות לרצונם.

בשנת ה'תר"ג (1843) נפטר רבי ישכר בר מרדושיץ. באסרו חג של פסח ה'תר"ח (1848) נפטר רבי יצחק מוורקה. רבים מחסידי שניהם הצטרפו אל הנוסעים לראדומסק. עם עלותו של רבי משה מלעלוב לארץ ישראל ציווה לחסידיו שיסעו לראדומסק.

את עיקרי תורתו כתב האדמו"ר מראדומסק בספרו "תפארת שלמה" על התורה ועל המועדים. הגותו עוסקת בעיקר במידת היסוד (אחת מעשר הספירות שבקבלה) וביוסף הצדיק, הקשור בספירה זו. הוא חוזר על כך שהגימטריה של שמו עולה כמספר 'ציון'. לדבריו, המפתח לעליה בתורה ובשאר המידות הוא ההתגברות על התאוות.

(ויקיפדיה)

---

אביו: ר' דב צבי. אשתו: הרבנית גיטל. בניו: אדמו"ר רבי אברהם יששכר, ר' אריה לייב ור' צבי מאיר. בתו: הרבנית רבקה. סבא: ר' שלמה מפינטשוב (מצד אמא). מוריו: ר' אברהם מפיוטרקוב (בעל "ברית אברהם"), ר' מאיר מאפטה ור' משה אהרן. מתלמידיו: ר' חיים דוד ברנארד מפיוטרקוב.

מייסד חסידות ראדומסק נולד בשנת ה'תקס"א. מנעוריו החל ללמוד את תורת הנסתר והסתופף בצילם של ר' בער מראדושיץ, ר' יחזקאל מקוזמיר ור' פישל מסטריקוב. בגיל 18 היה בקי בספר השל"ה בעל-פה. בשנת ה'תר"ב החל לכהן כרב בראדומסק שהייתה למרכז חסידי. את האלפים שנהרו אליו עורר ללימוד התורה ולעבודת ה' בלב בוער באהבת ה' בהתלהבות בכל רמ"ח אברים ושס"ה גידים ולא רק בראש ובלב, אולם הרחיק את החסידים ההמוניים אשר ביקשו רק את צרכיהם הגשמיים ולפעול להם ישועות. תשובותיו היו קולעות וחדורות בפיקחות ור' בונם מפשיסחא העיד כי חכמת שלמה פועמת בו. בשנת ה'תר"ג נולד בנו אדמו"ר רבי אברהם יששכר. ר' שלמה היה אומר כי ארבעה טעויות הוא טעה במחשבתו: 1. שמוכרי ספרים הינם למדנים – התברר שרובם ככולם בורים. 2. שאנשי חברה קדישא הינם בעלי תשובה – וראה שכולם שותים לשכרה. 3. שהבלנים נקיים, כיון שהמרחץ פתוח לפניהם – נוכח שהם מזוהמים. 4. והטעות הגדולה ביותר, שהשמשים אצל צדיקים הינם יראי שמים – אך הגיע למסקנה כי רחוקים הם מכך. התפלל בזמירות ומנגינות אשר הנעימו את לב שומעיו ואמר כי ניגונים חדשים ויפים לכל חג הינם בדיוק כמו אתרוג חדש ויפה לסוכות. הקפיד מאוד שידפיסו את ספרו של ר' אלימלך מליז'נסק "נועם אלימלך" עם הקדמת בנו (ר' אלעזר), בה מעיד שאביו הקדוש לא זו בלבד שמסר נפשו על קדושת ה' יתברך אלא גם מסר נפשו על ישראל. לעת זקנתו היה נוסע אל צדיקי הדור ואמר כי זהו עונש מן השמים היות ובילדותו לא מסר נפשו על מנת לנסוע אל הצדיקים. בשנת ה'תרכ"ו השיב את נשמתו ליוצרה. מספריו: • תפארת שלמה: על התורה והמועדים

http://www.mytzadik.com/index.asp?lid=6&page=tzadik&kid=303 --- http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=599 -------------------- His book "Tiferet Shelomo" (1867-69) is considered one of the classic works of Chasidism.

-------------------- They called him the Tzaddik and author of the book "Tiferes Shlomo" of Radomsk. He is Grand Rabbi Shlomo Hacohen Rabinovitch of Radomsk (Tiferes Shlomo) - First Radomsker Rebbe.

The Chassidic Dynasty of Radomsk in Poland existed over four generations. The founder was Rabbi Shlomo HaCohen Rabinowicz ZT"L (1801 - 1866), author of one of the best known classics of Chassidic literature; "Tiferes Shlomo" which is constantly being reprinted. He became Rov of Radomsk in 1842. Many stories are told about him.

http://www.radomsk.org/radomskerhistory.html

The second Rebbe of Radomsk was Harav Avrohom Yissochor ZT"L, the Chesed L' Avraham (1843 - 1892) .

The third Rebbe of Radomsk was the Harav Yechezkel ZT"L, the Knesses Yechezkel (1864 - 1910).

The last Rebbe, Rabbi Shlomo Chanoch ZT"L HY"D, who perished with his family in 1942 in the Warsaw Ghetto was known for the network of Yeshivos "Keser Torah" he had established throughout Poland and Galicia. The Radomsker Chassidim during the period between the two World Wars, were counted among the three largest Chassidic movements in Poland.

view all 12

Rabbi Shlomo Rabinowicz of Radomsk "Tiferes Shlomo"'s Timeline

1796
October 6, 1796
Włoszczowa, Włoszczowa County, Świętokrzyskie Voivodeship, Poland
1821
September 1, 1821
Age 24
Wloszczowa, Włoszczowa County, Swietokrzyskie, Poland
1841
July 14, 1841
Age 44
1843
1843
Age 46
Radomsko, Radomsko County, Łódź Voivodeship, Poland
1866
March 16, 1866
Age 69
Radomsko, Radomsko County, Łódź Voivodeship, Poland
????
????
????
????
????