Is your surname Horvitz?

Research the Horvitz family

Yigael Horvitz's Geni Profile

Records for Yigael Horvitz

6,415 Records

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Yigael Horvitz

Hebrew: יגאל הורביץ
Birthdate:
Birthplace: נחלת יהודה Thing Of Judea, ראשון לציון Rishon Lezion, ישראל Israel
Death: Died
Immediate Family:

Son of Yona Horvitz and Bela Hurviz
Husband of Ora Hurviz
Father of Private User; <private> Hurviz and <private> Hurviz
Brother of Chofshia Horvitz Pundak; Amos Hadar; Rut Medan and <private> Dagan (Horvitz)

Managed by: Zohar Betser
Last Updated:
view all

Immediate Family

About Yigael Horvitz

Yigal Hurvitz Date of birth 1918 Place of birth Nahlat Yehuda, Palestine Date of death 10 January 1994 Knessets 7, 8, 9, 10, 11, 12 Party represented in Knesset 1969–1974 National List 1974–1981 Likud 1981 Rafi 1981 Telem 1981–1983 Telem 1983–1988 Ometz 1988–1992 Likud Ministerial roles 1977–1978 Minister of Industry, Trade & Tourism 1979–1981 Minister of Finance 1984–1988 Minister without Portfolio Yigal Hurvitz (Hebrew: ;יִגָּאֵל הורביץ‎ 1918 – 10 January 1994) was an Israeli politician who served as a government minister in the late 1970s and 1980s. Biography[edit]

Hurvitz was born in Nahlat Yehuda (today part of Rishon LeZion) in 1918. Between 1938 and 1941 he was a member of the secretariat of HaNoar HaOved VeHaLomed, and served in the Jewish Brigade during World War II. In 1961 he joined Mapai and became a member of the party's central committee. He also served as a member of the Moshavim Movement's secretariat between 1961 and 1965. In 1965 he joined David Ben-Gurion's new Rafi party, and followed Ben-Gurion to the new National List in 1969. In that year he was elected to the Knesset on the party's list. Following its merger into the new Likud alliance in 1973, Hurvitz was re-elected on Likud's list. He was re-elected in 1977, and was appointed Minister of Industry & Tourism, a role he held until October 1978. In November 1979 he was appointed Minister of Finance, but left the cabinet again on 13 January 1981. On 26 January he and two other Likud MKs broke away from the Likud to form Rafi – National List. On 19 May he left the new faction to join Moshe Dayan's Telem. After being placed third on Telem's list, he lost his seat in the 1981 elections when the party won only two seats. However, following Dayan's death in October 1981, Hurvitz re-entered the Knesset as his replacement. In June 1983 he left Telem and re-formed Rafi – National List. Shortly before the 1984 elections he renamed it Ometz (lit. Courage). Although the party won only a single seat in the elections (taken by Hurvitz), it joined the national unity government, and Hurvitz was appointed Minister without Portfolio, a role he held until 1988. In 1987 he re-joined Likud. He won re-election on Likud's list in the 1988 elections, but lost his seat in 1992. External links[edit]

-------------------- Horvitz yigal.jpg

Yigal Hurvitz From Wikipedia, the free encyclopedia Yigal Hurvitz Date of birth 1918 Place of birth Nahlat Yehuda, Palestine Date of death 10 January 1994 Knessets 7, 8, 9, 10, 11, 12 Party represented in Knesset 1969–1974 National List 1974–1981 Likud 1981 Rafi 1981 Telem 1981–1983 Telem 1983–1988 Ometz 1988–1992 Likud Ministerial roles 1977–1978 Minister of Industry, Trade & Tourism 1979–1981 Minister of Finance 1984–1988 Minister without Portfolio Yigal Hurvitz (Hebrew: ;יִגָּאֵל הורביץ‎ 1918 – 10 January 1994) was an Israeli politician who served as a government minister in the late 1970s and 1980s. Biography[edit]

Hurvitz was born in Nahlat Yehuda (today part of Rishon LeZion) in 1918. Between 1938 and 1941 he was a member of the secretariat of HaNoar HaOved VeHaLomed, and served in the Jewish Brigade during World War II. In 1961 he joined Mapai and became a member of the party's central committee. He also served as a member of the Moshavim Movement's secretariat between 1961 and 1965. In 1965 he joined David Ben-Gurion's new Rafi party, and followed Ben-Gurion to the new National List in 1969. In that year he was elected to the Knesset on the party's list. Following its merger into the new Likud alliance in 1973, Hurvitz was re-elected on Likud's list. He was re-elected in 1977, and was appointed Minister of Industry & Tourism, a role he held until October 1978. In November 1979 he was appointed Minister of Finance, but left the cabinet again on 13 January 1981. On 26 January he and two other Likud MKs broke away from the Likud to form Rafi – National List. On 19 May he left the new faction to join Moshe Dayan's Telem. After being placed third on Telem's list, he lost his seat in the 1981 elections when the party won only two seats. However, following Dayan's death in October 1981, Hurvitz re-entered the Knesset as his replacement. In June 1983 he left Telem and re-formed Rafi – National List. Shortly before the 1984 elections he renamed it Ometz (lit. Courage). Although the party won only a single seat in the elections (taken by Hurvitz), it joined the national unity government, and Hurvitz was appointed Minister without Portfolio, a role he held until 1988. In 1987 he re-joined Likud. He won re-election on Likud's list in the 1988 elections, but lost his seat in 1992. External links[edit]

Yigal Hurvitz on the Knesset website [hide] v t e Finance Ministers of Israel Israel Kaplan (1948–52) Eshkol (1952–63) Sapir (1963–68) Sherf (1968–69) Sapir (1969–74) Rabinovitz (1974–77) Erlich (1977–79) Hurvitz (1979–81) Aridor (1981–83) Cohen-Orgad (1983–84) Moda'i (1984–86) Nissim (1986–88) Peres (1988–90) Shamir (1990) Moda'i (1990–92) Shochat (1992–96) Meridor (1996–97) Netanyahu (1997) Ne'eman (1997–98) Netanyahu (1998–99) Sheetrit (1999) Shochat (1999–2001) Shalom (2001–03) Netanyahu (2003–05) Olmert (2005–06) Hirschson (2006–07) Bar-On (2007–09) Steinitz (2009–13) Lapid (2013–) Emblem of Israel.svg [hide] v t e Industry, Trade and Labour Ministers of Israel Israel Bernstein (1948–49) Kaplan (1949–50) Geri (1950–51) Yosef (1951–52) Bernstein (1952–55) Naftali (1955) Sapir (1955–65) Zadok (1965–66) Sherf (1966–69) Sapir (1969–70) Sapir (1970–72) Bar-Lev (1972–77) Hurvitz (1977–78) Patt (1979–84) Sharon (1984–90) Nissim (1990–92) Harish (1992–96) Sharansky (1996–99) Cohen (1999–2000) Barak (2000–01) Itzik (2001–02) Sharon (2002–03) Olmert (2003–06) Yishai (2006–09) Ben-Eliezer (2009–11) Simhon (2011–2013) Bennett (2013–) Emblem of Israel.svg Categories: Government ministers of Israel1918 births1994 deathsMembers of the KnessetPeople from Rishon LeZionLikud politiciansNational List politiciansTelem (political party) politiciansRafi (political party) politiciansOmetz (political party) politicians -------------------- Horvitz yigal.jpg

Yigal Hurvitz From Wikipedia, the free encyclopedia Yigal Hurvitz Date of birth 1918 Place of birth Nahlat Yehuda, Palestine Date of death 10 January 1994 Knessets 7, 8, 9, 10, 11, 12 Party represented in Knesset 1969–1974 National List 1974–1981 Likud 1981 Rafi 1981 Telem 1981–1983 Telem 1983–1988 Ometz 1988–1992 Likud Ministerial roles 1977–1978 Minister of Industry, Trade & Tourism 1979–1981 Minister of Finance 1984–1988 Minister without Portfolio Yigal Hurvitz (Hebrew: ;יִגָּאֵל הורביץ‎ 1918 – 10 January 1994) was an Israeli politician who served as a government minister in the late 1970s and 1980s. Biography[edit]

Hurvitz was born in Nahlat Yehuda (today part of Rishon LeZion) in 1918. Between 1938 and 1941 he was a member of the secretariat of HaNoar HaOved VeHaLomed, and served in the Jewish Brigade during World War II. In 1961 he joined Mapai and became a member of the party's central committee. He also served as a member of the Moshavim Movement's secretariat between 1961 and 1965. In 1965 he joined David Ben-Gurion's new Rafi party, and followed Ben-Gurion to the new National List in 1969. In that year he was elected to the Knesset on the party's list. Following its merger into the new Likud alliance in 1973, Hurvitz was re-elected on Likud's list. He was re-elected in 1977, and was appointed Minister of Industry & Tourism, a role he held until October 1978. In November 1979 he was appointed Minister of Finance, but left the cabinet again on 13 January 1981. On 26 January he and two other Likud MKs broke away from the Likud to form Rafi – National List. On 19 May he left the new faction to join Moshe Dayan's Telem. After being placed third on Telem's list, he lost his seat in the 1981 elections when the party won only two seats. However, following Dayan's death in October 1981, Hurvitz re-entered the Knesset as his replacement. In June 1983 he left Telem and re-formed Rafi – National List. Shortly before the 1984 elections he renamed it Ometz (lit. Courage). Although the party won only a single seat in the elections (taken by Hurvitz), it joined the national unity government, and Hurvitz was appointed Minister without Portfolio, a role he held until 1988. In 1987 he re-joined Likud. He won re-election on Likud's list in the 1988 elections, but lost his seat in 1992. External links[edit]

Yigal Hurvitz on the Knesset website [hide] v t e Finance Ministers of Israel Israel Kaplan (1948–52) Eshkol (1952–63) Sapir (1963–68) Sherf (1968–69) Sapir (1969–74) Rabinovitz (1974–77) Erlich (1977–79) Hurvitz (1979–81) Aridor (1981–83) Cohen-Orgad (1983–84) Moda'i (1984–86) Nissim (1986–88) Peres (1988–90) Shamir (1990) Moda'i (1990–92) Shochat (1992–96) Meridor (1996–97) Netanyahu (1997) Ne'eman (1997–98) Netanyahu (1998–99) Sheetrit (1999) Shochat (1999–2001) Shalom (2001–03) Netanyahu (2003–05) Olmert (2005–06) Hirschson (2006–07) Bar-On (2007–09) Steinitz (2009–13) Lapid (2013–) Emblem of Israel.svg [hide] v t e Industry, Trade and Labour Ministers of Israel Israel Bernstein (1948–49) Kaplan (1949–50) Geri (1950–51) Yosef (1951–52) Bernstein (1952–55) Naftali (1955) Sapir (1955–65) Zadok (1965–66) Sherf (1966–69) Sapir (1969–70) Sapir (1970–72) Bar-Lev (1972–77) Hurvitz (1977–78) Patt (1979–84) Sharon (1984–90) Nissim (1990–92) Harish (1992–96) Sharansky (1996–99) Cohen (1999–2000) Barak (2000–01) Itzik (2001–02) Sharon (2002–03) Olmert (2003–06) Yishai (2006–09) Ben-Eliezer (2009–11) Simhon (2011–2013) Bennett (2013–) Emblem of Israel.svg Categories: Government ministers of Israel1918 births1994 deathsMembers of the KnessetPeople from Rishon LeZionLikud politiciansNational List politiciansTelem (political party) politiciansRafi (political party) politiciansOmetz (political party) politicians

About יגאל הורביץ (עברית)

יגאל הורביץ יִגָּאֵל הורביץ

תאריך לידה 1918 תאריך פטירה 10 בינואר 1994 ממשלות 18, 21, 22 כנסות 7 - 12 סיעה הרשימה הממלכתית, הליכוד, רפ"י, תנועה להתחדשות ממלכתית, אומץ תפקידים בולטים שר האוצר שר התעשייה, המסחר והתיירות שר בלי תיק יִגָּאֵל הורביץ (1918 - 10 בינואר 1994), מדינאי, חבר כנסת, שר ואיש עסקים, ממקימי הליכוד. יִגָּאֵל הורביץ נולד בשנת 1918 בנחלת יהודה. היה חבר מזכירות תנועת הנוער העובד בשנים 1938-1941. התנדב לצבא הבריטי והיה בין מייסדי המחתרת עם לוחם שהוקמה בשנת 1943 על ידי אנשי אצ"ל וההגנה והתפרקה בסוף אותה שנה. הצטרף אל הבריגדה היהודית עם הקמתה בשנת 1944. לאחר תום מלחמת העולם השנייה, עם שחרורו מן הצבא הבריטי, התיישב במושב כפר ורבורג. בשנת 1946 היה בין מקימי המפלגה האקטיביסטית הזעירה תנועת העם. בשנת 1961 הצטרף הורביץ למפא"י ומאותה שנה ועד שנת 1965 היה חבר מרכז המפלגה וחבר מזכירות תנועת המושבים. כאיש עסקים, רכש את החברות למוצרי חלב "טנא נוגה" ו"המחלבות המאוחדות" ברמת גן, שעמדו בפני פשיטת רגל, איחד והבריא אותן. מאוחר יותר רכש את חברת הגלידות "אדניר". ברפ"י וברשימה הממלכתית [עריכה] בשנת 1965 עזב את מפא"י והצטרף לרפ"י, בראשות דוד בן-גוריון, עם הקמתה. היה מפעילי רפ"י ובשנת 1969 נמנה עם מקימי הרשימה הממלכתית בראשות בן-גוריון, שכללה את אנשי רפ"י שלא הצטרפו למפלגת העבודה עם שמעון פרס, משה דיין ורוב חברי רפ"י. בבחירות לכנסת השביעית נבחר לכנסת מטעם הרשימה הממלכתית. לאחר פרישתו הסופית של בן-גוריון מן הפוליטיקה, עמד הורביץ בראש סיעת "הרשימה הממלכתית" בכנסת‏[1]. ביולי-אוגוסט 1973 הוביל את הרשימה הממלכתית לקחת חלק בהקמת הליכוד (ביחד עם גח"ל - גוש חירות-ליברלים, הרשימה הממלכתית, המרכז החופשי והתנועה למען ארץ ישראל השלמה)‏[2]. הורביץ הוצב במקום השלישי ברשימת הליכוד, ונבחר לכנסת מטעמה. בשנת 1976 היה ממייסדי מפלגת לעם (שהייתה חטיבה בליכוד ונוצרה מצירוף של הרשימה הממלכתית, המרכז העצמאי והתנועה למען ארץ ישראל השלמה) ועמד בראשה. תקופת כהונתו כשר בממשלת בגין [עריכה]

לאחר המהפך מונה לשר המסחר והתעשייה מטעם הליכוד. הורביץ התנגד להסכמי קמפ דייוויד שנחתמו בשנת 1978, הצביע נגדם בכנסת, דבר שחייבו להתפטר מהממשלה. ביולי 1979 נעשו גישושים להחזרתו לממשלה, אולם הוא סירב לשוב לממשלה שלא בתפקיד שר האוצר בגלל התנגדותו למדיניות הכלכלית של הממשלה‏[3]. לאחר התפטרותו של שמחה ארליך ב-1979, חזר לממשלה כשר האוצר. אחד הצעדים הראשונים בהם נקט, מיד עם הכנסו לתפקיד שר האוצר, היה הפסקת מתן התחייבויות חדשות של האוצר ל"ביטוח הצמדה" (שהיה אמצעי עיקרי לסיבסוד המשק ההסתדרותי שנעשה בעיקר באמצעות בנק הפועלים ומנהליו). בניסיונותיו להילחם באינפלציה הדוהרת, ניסה לצמצם את הגרעון התקציבי וכדי להמחיש את מצב המשק השיב לפונים אליו בבקשה לתקציבים במלים: "אין לי". בזכות זה זכה לכינוי "יגאל אין לי". כן נכנסה ללקסיקון הפוליטי זעקתו "מטורפים רדו מן הגג!", לאלה שלדעתו לא הבינו את המצב הכלכלי לאשורו והמשיכו "לחגוג". כמו כן, החליף את הלירה בשקל. הוא התנגד להעלאות שכר הולכות וגדלות, שהגדילו את גרעון המדינה, ואשר לדעת רבים הביאו לתגובת שרשרת אינפלציונית שדרדרה את המשק. הוא סירב להענות לדרישת המורים לתוספת שכר, שלא היה לה כיסוי תקציבי. לאחר שלא קיבל גיבוי מן הממשלה לעמדתו, התפטר מתפקיד שר האוצר ב-1981. לאחר כהונתו כשר אוצר [עריכה] הצטרף לרשימתו של משה דיין תל"ם בבחירות לכנסת העשירית ב-1981, אחר-כך הקים את "רפ"י-הרשימה הממלכתית" שלקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה בשנת 1984 שינתה את שמה לאומץ (בשמה המלא: אומץ-להבראת המשק) והורביץ היה היחיד שנבחר מטעמה. בממשלת הרוטציה כיהן כשר בלי תיק והופקד על נתינת תשובות לנושאי הפעולות בשטחים בדיונים לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה ב-1988 הצטרף לליכוד (לאחר שנכנס אל הממשלה בתחילה כתומך של המערך)‏[4] ונבחר מטעמו. לאחר הבחירות לכנסת השלוש עשרה ב1992 שבהן דורג באחד המקומות האחרונים ברשימת הליכוד לכנסת, פרש מהפוליטיקה וחזר לעסקים שאותם העביר לבניו עם תחילת כהונתו כשר, בעקבות המלצות "ועדת אשר" בעניין ניגוד אינטרסים של אנשי ציבור. בניו מכרו את חברות החלב ועברו לעסקי נדל"ן, הוא השקיע יחד עימם בחוות חקלאיות בדרום אמריקה. הורביץ היה בן דודו של משה דיין‏[5] ואחיו של עמוס הדר שנבחר כחבר הכנסת מן המערך.

יגאל הורביץ יִגָּאֵל הורביץ תאריך לידה 1918 תאריך פטירה 10 בינואר 1994 ממשלות 18, 21, 22 כנסות 7 - 12 סיעה הרשימה הממלכתית, הליכוד, רפ"י, תנועה להתחדשות ממלכתית, אומץ תפקידים בולטים שר האוצר שר התעשייה, המסחר והתיירות שר בלי תיק יִגָּאֵל הורביץ (1918 - 10 בינואר 1994), מדינאי, חבר כנסת, שר ואיש עסקים, ממקימי הליכוד. תוכן עניינים [הסתרה] 1 ביוגרפיה 1.1 ברפ"י וברשימה הממלכתית 1.2 תקופת כהונתו כשר בממשלת בגין 1.3 לאחר כהונתו כשר אוצר 2 קישורים חיצוניים 3 הערות שוליים ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כותרת וסמל "הסוללה העברית הראשונה לתותחנות נגד-מטוסית" - יחידה של הבריגדה היהודית בחיל התותחנים של הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, עם חתימתו

מעטפת האיגרת; נשלחה מהחזית אל חוקר התנ"ך והעסקן הציבורי ישראל בן-שם ברחוב נחום בתל אביב יִגָּאֵל הורביץ נולד בשנת 1918 בנחלת יהודה. היה חבר מזכירות תנועת הנוער העובד בשנים 1938-1941. התנדב לצבא הבריטי והיה בין מייסדי המחתרת עם לוחם שהוקמה בשנת 1943 על ידי אנשי אצ"ל וההגנה והתפרקה בסוף אותה שנה. הצטרף אל הבריגדה היהודית עם הקמתה בשנת 1944. לאחר תום מלחמת העולם השנייה, עם שחרורו מן הצבא הבריטי, התיישב במושב כפר ורבורג. בשנת 1946 היה בין מקימי המפלגה האקטיביסטית הזעירה תנועת העם. בשנת 1961 הצטרף הורביץ למפא"י ומאותה שנה ועד שנת 1965 היה חבר מרכז המפלגה וחבר מזכירות תנועת המושבים. כאיש עסקים, רכש את החברות למוצרי חלב "טנא נוגה" ו"המחלבות המאוחדות" ברמת גן, שעמדו בפני פשיטת רגל, איחד והבריא אותן. מאוחר יותר רכש את חברת הגלידות "אדניר". ברפ"י וברשימה הממלכתית[עריכת קוד מקור | עריכה] בשנת 1965 עזב את מפא"י והצטרף לרפ"י, בראשות דוד בן-גוריון, עם הקמתה. היה מפעילי רפ"י ובשנת 1969 נמנה עם מקימי הרשימה הממלכתית בראשות בן-גוריון, שכללה את אנשי רפ"י שלא הצטרפו למפלגת העבודה עם שמעון פרס, משה דיין ורוב חברי רפ"י. בבחירות לכנסת השביעית נבחר לכנסת מטעם הרשימה הממלכתית. לאחר פרישתו הסופית של בן-גוריון מן הפוליטיקה, עמד הורביץ בראש סיעת "הרשימה הממלכתית" בכנסת‏[1]. ביולי-אוגוסט 1973 הוביל את הרשימה הממלכתית לקחת חלק בהקמת הליכוד (ביחד עם גח"ל - גוש חירות-ליברלים, הרשימה הממלכתית, המרכז החופשי והתנועה למען ארץ ישראל השלמה)‏[2]. הורביץ הוצב במקום השלישי ברשימת הליכוד, ונבחר לכנסת מטעמה. בשנת 1976 היה ממייסדי מפלגת לעם (שהייתה חטיבה בליכוד ונוצרה מצירוף של הרשימה הממלכתית, המרכז העצמאי והתנועה למען ארץ ישראל השלמה) ועמד בראשה. תקופת כהונתו כשר בממשלת בגין[עריכת קוד מקור | עריכה]

יגאל הורוביץ עם פרופ' ברנדס יו"ר עמותת ידידי בית חולים רמב"ם לאחר המהפך מונה לשר המסחר והתעשייה מטעם הליכוד. הורביץ התנגד להסכמי קמפ דייוויד שנחתמו בשנת 1978, הצביע נגדם בכנסת, דבר שחייבו להתפטר מהממשלה. ביולי 1979 נעשו גישושים להחזרתו לממשלה, אולם הוא סירב לשוב לממשלה שלא בתפקיד שר האוצר בגלל התנגדותו למדיניות הכלכלית של הממשלה‏[3]. לאחר התפטרותו של שמחה ארליך ב-1979, חזר לממשלה כשר האוצר. אחד הצעדים הראשונים בהם נקט, מיד עם הכנסו לתפקיד שר האוצר, היה הפסקת מתן התחייבויות חדשות של האוצר ל"ביטוח הצמדה" (שהיה אמצעי עיקרי לסיבסוד המשק ההסתדרותי שנעשה בעיקר באמצעות בנק הפועלים ומנהליו). בניסיונותיו להילחם באינפלציה הדוהרת, ניסה לצמצם את הגרעון התקציבי וכדי להמחיש את מצב המשק השיב לפונים אליו בבקשה לתקציבים במלים: "אין לי". בזכות זה זכה לכינוי "יגאל אין לי". כן נכנסה ללקסיקון הפוליטי זעקתו "מטורפים רדו מן הגג!", לאלה שלדעתו לא הבינו את המצב הכלכלי לאשורו והמשיכו "לחגוג". כמו כן, החליף את הלירה בשקל. הוא התנגד להעלאות שכר הולכות וגדלות, שהגדילו את גרעון המדינה, ואשר לדעת רבים הביאו לתגובת שרשרת אינפלציונית שדרדרה את המשק. הוא סירב להענות לדרישת המורים לתוספת שכר, שלא היה לה כיסוי תקציבי. לאחר שלא קיבל גיבוי מן הממשלה לעמדתו, התפטר מתפקיד שר האוצר ב-1981. לאחר כהונתו כשר אוצר[עריכת קוד מקור | עריכה] הצטרף לרשימתו של משה דיין תל"ם בבחירות לכנסת העשירית ב-1981, אחר-כך הקים את "רפ"י-הרשימה הממלכתית" שלקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה בשנת 1984 שינתה את שמה לאומץ (בשמה המלא: אומץ-להבראת המשק) והורביץ היה היחיד שנבחר מטעמה. בממשלת הרוטציה כיהן כשר בלי תיק והופקד על נתינת תשובות לנושאי הפעולות בשטחים בדיונים לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה ב-1988 הצטרף לליכוד (לאחר שנכנס אל הממשלה בתחילה כתומך של המערך)‏[4] ונבחר מטעמו. לאחר הבחירות לכנסת השלוש עשרה ב1992 שבהן דורג באחד המקומות האחרונים ברשימת הליכוד לכנסת, פרש מהפוליטיקה וחזר לעסקים שאותם העביר לבניו עם תחילת כהונתו כשר, בעקבות המלצות "ועדת אשר" בעניין ניגוד אינטרסים של אנשי ציבור. בניו מכרו את חברות החלב ועברו לעסקי נדל"ן, הוא השקיע יחד עימם בחוות חקלאיות בדרום אמריקה. הורביץ היה בן דודו של משה דיין‏[5] ואחיו של עמוס הדר שנבחר כחבר הכנסת מן המערך. קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יגאל הורביץ, באתר הכנסת על מחתרת עם לוחם באתר הפלמ"ח הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ הרשימה הממלכתית מתרפקת על העבר תוך תקווה לעתיד, מעריב, 21 בפברואר 1973 ^ הרשימה הממלכתית החליטה להענות בחיוב לתוכנית המערך, מעריב, 6 באוגוסט 1973 ^ הורביץ אינו מוכן להיות שר בלי תיק, מעריב, 3 ביולי 1979 ^ מנחם רהט, זעם בעבודה: הורביץ מכר את עצמו תמורת מקום שישי ברשימת הליכוד, מעריב, 1 ביוני 1987 ^ אמו בלה הייתה אחותו של שמואל דיין, אבי משה דיין.

[הסתרה] שרי האוצר בממשלות ישראל

אליעזר קפלן | לוי אשכול | פנחס ספיר | זאב שרף | פנחס ספיר | יהושע רבינוביץ | שמחה ארליך | יגאל הורביץ | יורם ארידור | יגאל כהן-אורגד | יצחק מודעי | משה נסים | שמעון פרס | יצחק שמיר | יצחק מודעי | אברהם בייגה שוחט | דן מרידור | בנימין נתניהו | יעקב נאמן | בנימין נתניהו | מאיר שטרית | אברהם בייגה שוחט | סילבן שלום | בנימין נתניהו | אהוד אולמרט | אברהם הירשזון | רוני בר-און | יובל שטייניץ | יאיר לפיד

[הסתרה] שרי הכלכלה (בשם הקודם: התעשייה, המסחר והתעסוקה) בממשלות ישראל

שרי התעשייה והמסחר (1948–2003): פרץ ברנשטיין • אליעזר קפלן • יעקב גרי • דב יוסף • פרץ ברנשטיין • פרץ נפתלי • פנחס ספיר • חיים יוסף צדוק • זאב שרף • יוסף ספיר • פנחס ספיר • חיים בר-לב • יגאל הורביץ • גדעון פת • אריאל שרון • משה נסים • מיכה חריש • נתן שרנסקי • רן כהן • אהוד ברק • דליה איציק • אריאל שרון שרי התעשייה, המסחר והתעסוקה (החל מ-2003): אהוד אולמרט • אלי ישי • בנימין בן-אליעזר • שלום שמחון שרי הכלכלה (החל מ-2013): נפתלי בנט

[הסתרה] יושבי ראש ועדת הכלכלה של הכנסת

מנחם בדר • מרדכי בנטוב • בנימין אבניאל • אברהם שכטרמן • יגאל הורביץ • שמואל תמיר • גד יעקובי • אליהו שפייזר • שושנה ארבלי-אלמוזלינו • אברהם בייגה שוחט • צחי הנגבי • גדעון פת • אלי גולדשמידט • אברהם יחזקאל • אמנון רובינשטיין • אברהם פורז • איתן כבל • אמנון כהן • שלום שמחון • רוברט אילטוב • גלעד ארדן • ישראל חסון • משה כחלון • אופיר אקוניס • כרמל שאמה הכהן • אבישי ברוורמן קטגוריות: רשימת חברי הכנסתשרי האוצר בממשלות ישראלשרי התעשייה, המסחר והתעסוקה בממשלות ישראלחברי כנסת מטעם הרשימה הממלכתיתחברי כנסת מטעם הליכודחברי כנסת מטעם רפ"יחברי כנסת מטעם תנועה להתחדשות ממלכתיתחברי כנסת מטעם סיעות יחידשרים בלי תיק בממשלות ישראלהנוער העובד והלומדאנשי עסקים ישראליםאנשי היישוב ילידי הארץלוחמי הבריגדה היהודיתמשפחת דייןחברי התנועה למען ארץ ישראל השלמהחברי הכנסת השביעיתחברי הכנסת השמיניתחברי הכנסת התשיעיתחברי הכנסת העשיריתחברי הכנסת האחת עשרהחברי הכנסת השתים עשרה

יגאל הורביץ יִגָּאֵל הורביץ תאריך לידה 1918 תאריך פטירה 10 בינואר 1994 ממשלות 18, 21, 22 כנסות 7 - 12 סיעה הרשימה הממלכתית, הליכוד, רפ"י, תנועה להתחדשות ממלכתית, אומץ תפקידים בולטים שר האוצר שר התעשייה, המסחר והתיירות שר בלי תיק יִגָּאֵל הורביץ (1918 - 10 בינואר 1994), מדינאי, חבר כנסת, שר ואיש עסקים, ממקימי הליכוד. תוכן עניינים [הסתרה] 1 ביוגרפיה 1.1 ברפ"י וברשימה הממלכתית 1.2 תקופת כהונתו כשר בממשלת בגין 1.3 לאחר כהונתו כשר אוצר 2 קישורים חיצוניים 3 הערות שוליים ביוגרפיה[עריכה]

כותרת וסמל "הסוללה העברית הראשונה לתותחנות נגד-מטוסית" - יחידה של הבריגדה היהודית בחיל התותחנים של הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, עם חתימתו

מעטפת האיגרת; נשלחה מהחזית אל חוקר התנ"ך והעסקן הציבורי ישראל בן-שם ברחוב נחום בתל אביב יִגָּאֵל הורביץ נולד בשנת 1918 בנחלת יהודה. היה חבר מזכירות תנועת הנוער העובד בשנים 1938-1941. התנדב לצבא הבריטי והיה בין מייסדי המחתרת עם לוחם שהוקמה בשנת 1943 על ידי אנשי אצ"ל וההגנה והתפרקה בסוף אותה שנה. הצטרף אל הבריגדה היהודית עם הקמתה בשנת 1944. לאחר תום מלחמת העולם השנייה, עם שחרורו מן הצבא הבריטי, התיישב במושב כפר ורבורג. בשנת 1946 היה בין מקימי המפלגה האקטיביסטית הזעירה תנועת העם. בשנת 1961 הצטרף הורביץ למפא"י ומאותה שנה ועד שנת 1965 היה חבר מרכז המפלגה וחבר מזכירות תנועת המושבים. כאיש עסקים, רכש את החברות למוצרי חלב "טנא נוגה" ו"המחלבות המאוחדות" ברמת גן, שעמדו בפני פשיטת רגל, איחד והבריא אותן. מאוחר יותר רכש את חברת הגלידות "אדניר". ברפ"י וברשימה הממלכתית[עריכה] בשנת 1965 עזב את מפא"י והצטרף לרפ"י, בראשות דוד בן-גוריון, עם הקמתה. היה מפעילי רפ"י ובשנת 1969 נמנה עם מקימי הרשימה הממלכתית בראשות בן-גוריון, שכללה את אנשי רפ"י שלא הצטרפו למפלגת העבודה עם שמעון פרס, משה דיין ורוב חברי רפ"י. בבחירות לכנסת השביעית נבחר לכנסת מטעם הרשימה הממלכתית. לאחר פרישתו הסופית של בן-גוריון מן הפוליטיקה, עמד הורביץ בראש סיעת "הרשימה הממלכתית" בכנסת‏[1]. ביולי-אוגוסט 1973 הוביל את הרשימה הממלכתית לקחת חלק בהקמת הליכוד (ביחד עם גח"ל - גוש חירות-ליברלים, הרשימה הממלכתית, המרכז החופשי והתנועה למען ארץ ישראל השלמה)‏[2]. הורביץ הוצב במקום השלישי ברשימת הליכוד, ונבחר לכנסת מטעמה. בשנת 1976 היה ממייסדי מפלגת לעם (שהייתה חטיבה בליכוד ונוצרה מצירוף של הרשימה הממלכתית, המרכז העצמאי והתנועה למען ארץ ישראל השלמה) ועמד בראשה. תקופת כהונתו כשר בממשלת בגין[עריכה]

יגאל הורוביץ עם פרופ' ברנדס יו"ר עמותת ידידי בית חולים רמב"ם לאחר המהפך מונה לשר המסחר והתעשייה מטעם הליכוד. הורביץ התנגד להסכמי קמפ דייוויד שנחתמו בשנת 1978, הצביע נגדם בכנסת, דבר שחייבו להתפטר מהממשלה. ביולי 1979 נעשו גישושים להחזרתו לממשלה, אולם הוא סירב לשוב לממשלה שלא בתפקיד שר האוצר בגלל התנגדותו למדיניות הכלכלית של הממשלה‏[3]. לאחר התפטרותו של שמחה ארליך ב-1979, חזר לממשלה כשר האוצר. אחד הצעדים הראשונים בהם נקט, מיד עם הכנסו לתפקיד שר האוצר, היה הפסקת מתן התחייבויות חדשות של האוצר ל"ביטוח הצמדה" (שהיה אמצעי עיקרי לסיבסוד המשק ההסתדרותי שנעשה בעיקר באמצעות בנק הפועלים ומנהליו). בניסיונותיו להילחם באינפלציה הדוהרת, ניסה לצמצם את הגרעון התקציבי וכדי להמחיש את מצב המשק השיב לפונים אליו בבקשה לתקציבים במלים: "אין לי". בזכות זה זכה לכינוי "יגאל אין לי". כן נכנסה ללקסיקון הפוליטי זעקתו "מטורפים רדו מן הגג!", לאלה שלדעתו לא הבינו את המצב הכלכלי לאשורו והמשיכו "לחגוג". כמו כן, החליף את הלירה בשקל. הוא התנגד להעלאות שכר הולכות וגדלות, שהגדילו את גרעון המדינה, ואשר לדעת רבים הביאו לתגובת שרשרת אינפלציונית שדרדרה את המשק. הוא סירב להענות לדרישת המורים לתוספת שכר, שלא היה לה כיסוי תקציבי. לאחר שלא קיבל גיבוי מן הממשלה לעמדתו, התפטר מתפקיד שר האוצר ב-1981. לאחר כהונתו כשר אוצר[עריכה] הצטרף לרשימתו של משה דיין תל"ם בבחירות לכנסת העשירית ב-1981, אחר-כך הקים את "רפ"י-הרשימה הממלכתית" שלקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה בשנת 1984 שינתה את שמה לאומץ (בשמה המלא: אומץ-להבראת המשק) והורביץ היה היחיד שנבחר מטעמה. בממשלת הרוטציה כיהן כשר בלי תיק והופקד על נתינת תשובות לנושאי הפעולות בשטחים בדיונים לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה ב-1988 הצטרף לליכוד (לאחר שנכנס אל הממשלה בתחילה כתומך של המערך)‏[4] ונבחר מטעמו. לאחר הבחירות לכנסת השלוש עשרה ב1992 שבהן דורג באחד המקומות האחרונים ברשימת הליכוד לכנסת, פרש מהפוליטיקה וחזר לעסקים שאותם העביר לבניו עם תחילת כהונתו כשר, בעקבות המלצות "ועדת אשר" בעניין ניגוד אינטרסים של אנשי ציבור. בניו מכרו את חברות החלב ועברו לעסקי נדל"ן, הוא השקיע יחד עימם בחוות חקלאיות בדרום אמריקה. הורביץ היה בן דודו של משה דיין‏[5] ואחיו של עמוס הדר שנבחר כחבר הכנסת מן המערך. קישורים חיצוניים[עריכה]

יגאל הורביץ, באתר הכנסת על מחתרת עם לוחם באתר הפלמ"ח הערות שוליים[עריכה]

^ הרשימה הממלכתית מתרפקת על העבר תוך תקווה לעתיד, מעריב, 21 בפברואר 1973 ^ הרשימה הממלכתית החליטה להענות בחיוב לתוכנית המערך, מעריב, 6 באוגוסט 1973 ^ הורביץ אינו מוכן להיות שר בלי תיק, מעריב, 3 ביולי 1979 ^ מנחם רהט, זעם בעבודה: הורביץ מכר את עצמו תמורת מקום שישי ברשימת הליכוד, מעריב, 1 ביוני 1987 ^ אמו בלה הייתה אחותו של שמואל דיין, אבי משה דיין.

[הסתרה] שרי האוצר בממשלות ישראל

אליעזר קפלן | לוי אשכול | פנחס ספיר | זאב שרף | פנחס ספיר | יהושע רבינוביץ | שמחה ארליך | יגאל הורביץ | יורם ארידור | יגאל כהן-אורגד | יצחק מודעי | משה נסים | שמעון פרס | יצחק שמיר | יצחק מודעי | אברהם בייגה שוחט | דן מרידור | בנימין נתניהו | יעקב נאמן | בנימין נתניהו | מאיר שטרית | אברהם בייגה שוחט | סילבן שלום | בנימין נתניהו | אהוד אולמרט | אברהם הירשזון | רוני בר-און | יובל שטייניץ | יאיר לפיד

[הסתרה] שרי התעשייה, המסחר והתעסוקה בממשלות ישראל

שרי התעשייה והמסחר (1948–2003): פרץ ברנשטיין • אליעזר קפלן • יעקב גרי • דב יוסף • פרץ ברנשטיין • פרץ נפתלי • פנחס ספיר • חיים יוסף צדוק • זאב שרף • יוסף ספיר • פנחס ספיר • חיים בר-לב • יגאל הורביץ • גדעון פת • אריאל שרון • משה נסים • מיכה חריש • נתן שרנסקי • רן כהן • אהוד ברק • דליה איציק • אריאל שרון שרי התעשייה, המסחר והתעסוקה (החל מ-2003): אהוד אולמרט • אלי ישי • בנימין בן-אליעזר • שלום שמחון • נפתלי בנט

[הסתרה] יושבי ראש ועדת הכלכלה של הכנסת

מנחם בדר | מרדכי בנטוב | בנימין אבניאל | אברהם שכטרמן | יגאל הורביץ, שמואל תמיר | גד יעקובי | אליהו שפייזר | שושנה ארבלי-אלמוזלינו, אברהם בייגה שוחט | צחי הנגבי, גדעון פת | אלי גולדשמידט, אברהם יחזקאל, אמנון רובינשטיין | אברהם פורז | איתן כבל, אמנון כהן, שלום שמחון | רוברט אילטוב, גלעד ארדן, ישראל חסון, משה כחלון | אופיר אקוניס, כרמל שאמה הכהן | אבישי ברוורמן קטגוריות: רשימת חברי הכנסתשרי האוצר בממשלות ישראלשרי התעשייה, המסחר והתעסוקה בממשלות ישראלחברי כנסת מטעם הרשימה הממלכתיתחברי כנסת מטעם הליכודחברי כנסת מטעם רפ"יחברי כנסת מטעם תנועה להתחדשות ממלכתיתחברי כנסת מטעם סיעות יחידשרים בלי תיק בממשלות ישראלהנוער העובד והלומדאנשי עסקים ישראליםאנשי היישוב ילידי הארץלוחמי הבריגדה היהודיתמשפחת דייןחברי התנועה למען ארץ ישראל השלמהחברי הכנסת השביעיתחברי הכנסת השמיניתחברי הכנסת התשיעיתחברי הכנסת העשיריתחברי הכנסת האחת עשרהחברי הכנסת השתים עשרה

view all

Yigael Horvitz's Timeline

1918
1918
ראשון לציון Rishon Lezion, ישראל Israel
1994
January 10, 1994
Age 76
????