Yosef Eliyahu Chelouche

Is your surname Chelouche?

Research the Chelouche family

Yosef Eliyahu Chelouche's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

About יוסף אליהו שלוש (עברית)

יוסף אליהו שלוש נולד ביפו בשנת 1870. אביו, אהרן שלוש, מראשי העדה הספרדית בעיר, היה צורף, חלפן כספים וסוחר קרקעות. בילדותו התחנך בתלמוד תורה ובבית הספר תפארת ישראל בביירות. נישואיו בגיל 17 קטעו את לימודיו, והוא פנה לעיסוק במסחר. בתחילת שנות התשעים של המאה התשע-עשרה הקים יחד עם אחיו הבכור, אברהם חיים שלוש, את בית העסק של "האחים שלוש" לחומרי בניין, ובהמשך גם בית חרושת למוצרי בניין טרומיים תחת אותו שם.

עסקיו בתחום הבניין ועסקי הקרקעות של אביו דחפו את יוסף אליהו שלוש לעיסוק מעשי בבנייה. הוא החל לפעול גם כקבלן, ובמסגרת זו בנה בניינים שונים בצפונה של יפו ובתל אביב, בראשם בתי פיינגולד בשכונת יפה נוף, בית הספר לבנות ובית הספר של "כל ישראל חברים" בנווה צדק, שלושים ושניים מבתיה הראשונים של אחוזת בית ובניין הגימנסיה העברית הרצליה. במקביל המשיך לבדו ובשותפות עם אחרים בגאולת אדמות, בסביבות תל אביב וברחבי הארץ כולה.

מעבר לעסקיו הפרטיים הקדיש יוסף אליהו שלוש חלק ניכר מזמנו לענייני ציבור, ובראשם הדאגה לפיתוח שתי הערים בהן חי – יפו ותל אביב – ולרווחת תושביהן. יחד עם אשתו, פרחה שמחה לבית מויאל, היה בין המייסדים הראשונים של תל אביב. לאחר מלחמת העולם הראשונה היה חבר מועצת העירייה הראשונה. בפעילותו בתחום זה יזם והגה רעיונות רבים לשיפור ולשכלול העיר, רעיונות שהוצאו לא פעם אל הפועל בידי אחרים.

הערבית, שהייתה שגורה בפיו, שימשה אותו פעמים רבות כדי לתווך ולקרב בין התושבים היהודים והערבים של תל אביב ויפו. בזכות יחסי הידידות שקשר עם ראשי הציבור הערבים יכול היה למצוא אצלם אוזן-קשבת בעתות שלום כמו גם בזמנים של פרעות ומתיחויות. במסגרת אגודת "המגן" פעל עוד לפני מלחמת העולם הראשונה כדי לשכנע מעל דפי העיתונות הערבית ובמפגשים עם אישים ערבים כי אין ניגוד אינטרסים עקרוני בין ההתיישבות היהודית בארץ ישראל לבין השאיפות הערביות באותו מרחב. לא פעם נשלח על ידי ועד עיריית תל אביב לדבר על לבם של ערביי יפו ולהגיע איתם לכדי פשרה בנושאים שקשרו בין שתי הערים. למשל, הצליח לשכנע את חברי עיריית יפו לבטל את התנגדותם הנחרצת לחיבור יפו לרשת החשמל שהקים פנחס רוטנברג. המשימה הייתה לא קלה בשל היחסים העכורים בין התושבים המוסלמים והתושבים היהודיים של האזור בימים שלאחר הצהרת בלפור ופרעות תרפ"א ותרפ"ט.

כאחד מפרנסי תל אביב עשה יוסף אליהו שלוש רבות במהלך מלחמת העולם הראשונה כדי להתמודד עם הגזרות השונות שהטיל השלטון העות'מאני, ובראשן – גזרת הגירוש מן העיר. דאגתו הראשית הייתה אספקת הצרכים החיוניים של הגולים, אשר נותקו מבתיהם וממקורות פרנסתם. בטלטלותיהם הגיעו הוא ומשפחתו, ואיתם עשרות גולים נוספים, לפתח תקווה, ומשם לקלקיליה ולכפר ג'מאל. בימי הגירוש, ביקר אותו מאיר דיזנגוף שעמד באותה תקופה בראש גולי תל אביב. בספר זכרונותיו עם תל אביב בגולה (ר' לקריאה נוספת) רשם דיזנגוף על הביקור:

[...] ומשם סרתי לקלקיליה לראות שם את ידידי מר יוסף אליהו שלוש, שבכפר הערבי הזה ישב עם משפחתו כמעט כל ימי הגירוש.

אחי-עזר ואחי-סמך היה עמי הרי"א [הרבי יוסף אליהו] שלוש בעבודתי הציבורית מעת שֵבתי בתל אביב, - ובייחוד הועיל הרבה בסידור יחסים טובים בינינו ובין הרשות ועיריית יפו בפרט, ובינינו ובין שכנינו בכלל. ספרדי טהור זה מילידי הארץ נכבד, נאמן וחביב הוא בין ראשי עם הארץ עד מאוד. עמו יחד נכנסתי גם בקבלנות בימי המלחמה לבניין כביש צבאי בין לטרון ובין עזה. - עסק פרטי שהיה בו אז ערך ציבורי ידוע ליישוב היהודי - והרבה זמן ומרץ נתַנו שנינו לעבודה זו, וגם הפסדנו בה את כל הכספים שהשקענו בתוכה מכיסנו, כי הרשות לא שילמה לנו התחיבויותיה. - עכשיו, לא בתל אביב משוש נפשנו, אשר שלוש היה מראשי בוניה, אלא בקלקיליה מצאתי את ידידי זה, - את שלוש עשיר הנכסים, בעל הקרקעות, בעל הבתים והחנויות ובעל בתי החרושת, שייסד זה חלוץ-התחייה התעשייתית בארץ, - והנה אחד בביתו של ערבי ממכיריו. חדר רחב וריק בלי שום רהיטים, ושלוש וביתו מתענים שם בדלות ובחסד ערביים ועל הארץ יִשנו כולם. - אף אני שכבתי בתוכם על רצפת האבן - ומרוב צער וכעס לא יכולתי לישון גם בלילה ההוא.

אכן עתה [= עת כתיבת הדברים לראשונה, בשנת 1931], אעשה נחת רוח לעצמי לציין כאן, כי כעת ידידי עודנו עומד על משמרתו כקדם, לעשות לציבור העברי בכל עת מצוא. כי אחי-עזר ואחי-סמך הוא לכל טוב ומועיל לישראל ולארצו. הוא חזר לכבודו וציר נאמן הוא לשולחיו לטובה. תחזקנה ידיך, אח נאמן וטוב!

בשנותיו האחרונות הלך והתרחק מעסקנות ציבורית, על-אף שהיה פעיל באגודות שונות, דוגמת התאחדות הספרדים העולמית בתל אביב. באותן שנים כתב ופרסם מאמרים בעיתונות העברית והערבית ובהם ניסה להשמיע קול שונה, לא מפלגתי במובהק, בשאלות היום.

בשנת 1931 פרסם את ספרו האוטוביוגרפי "פרשת חיי" (ר' לקריאה נוספת), המכיל תיאורים של פרשיות רבות מחייו בארץ, החל בימיו כילד ביפו ועד לאחר מאורעות תרפ"ט. הספר הודפס בשתי מהדורות נוספות - האחרונה, בשנת 2005 בהוצאת בבל.

ליוסף אליהו ופרחה שמחה שלוש נולדו שבעה ילדים – משה, מאיר, אבנר, צדוק, הלל, יהודית ויורם.

יוסף אליהו שלוש נפטר בתל אביב בקיץ 1934, כשלושה חודשים לאחר מות אשתו.

[עריכה] ראו גם

מייסדי תל אביב

[עריכה] לקריאה נוספת

יוסף אליהו שלוש, פרשת חיי, הוצאת בבל, 2005.

מאיר דיזנגוף, עם תל אביב בגולה - בהדפסת צילום, בית התנ"ך - בית דיזנגוף, 2000, עמ' 122-123.

יוסף אליהו שלוש, "אל הערביים" (מאמר).

יוסף אליהו שלוש, "הציוניות והסוכנות" (מאמר).

יוסף אליהו שלוש, "קול קורא להספרדים ולעדות המזרח בארץ ישראל" (מאמר).

[עריכה] קישורים חיצוניים

דף המחבר של יוסף אליהו שלוש, באתר הוצאת "בבל"

עברי וערבי, ציוני ופלסטיני, תל אביבי ויפואי. פעם היה אדם כזה, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2005

דוד הכהן, "פרשת חיי" של אחד ממייסדי אחוזת בית, באתר ynet‏, 21 ביוני 2005

יובל כספי ולילך-שירה גביש, ‏האחים הערבים של מייסדי אחוזת בית, באתר הארץ, 25 במאי 2007

שמחה - פרחה ויוסף - אליהו שלוש באתר משפחות מייסדי תל אביב

מרדכי נאור, עמית לוינסון, מי היו 66 מייסדי תל אביב?, תל אביב בראשיתה : 1909-1934 : מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, יד יצחק בן צבי 1984. באתר מט"ח

view all 11

Yosef Eliyahu Chelouche's Timeline

1870
1870
1892
April 7, 1892
Age 22
Jaffa, Palestine

Born in Neve Tsedeq in 1892

1897
1897
Age 27
1898
1898
Age 28
1900
1900
Age 30
1903
1903
Age 33
1905
1905
Age 35
Palestine
1906
1906
Age 36
Tel Aviv, Palestine
1934
1934
Age 64
2009
July 2, 2009
Age 64


התערוכה עוסקת בשטח שבין השחור ללבן. בין תל אביב, העיר הלבנה על מבני הבאוהאוס והאימוץ הרדיקלי של המודרניזם האירופי ובין תל אביב של המזרח התיכון על יפו ושכונותיה הדרומיות. כאן בענבל, במרכז סוזן דלל, על חורבות בית הספר לבנות , במרכז המחול של ישראל, על קו התפר שבין תל אביב ליפו, סמוך ממש לשכונת מנשייה שנמחקה, מוצע תוואי חדש, כזה שאינו מדיר ואינו מוחק. תוואי הזוכר, מקבל את העבר ופניו אל עתיד שיש בו גלובליות, הוא חלק מכלכלת העולם, אבל הוא מבקש לקבל ולהציג את תל אביב, העיר שאינה כה לבנה, לצד תל אביב עיר הגנים והכספים האוטופית.


משתתפים:

רונן אידלמן, בתיה ארגוב, יעל ברתנא, דורון גולן, אלה זהרנו,
מאיר טאטי, יולי כהן (גרשטל) ואיתי פינקלשטיין, יפעת ליבני ושגית גיירמן Delight,
טלי נבון, דורון סלומונס, יעל עומר, דפנה שלום, מיכה שמחון


ההקרנות יתקיימו
ביום חמישי 2.7.2009, י' תמוז,תשס"ט
ביום חמישי 9.7.2009 , יז' תמוז תשס"ט
בין השעות: 20:00-23:00

התערוכה תתקיים
ברחבת הבאר שבסמוך לתיאטרון ענבל, מרכז סוזן דלאל,נווה צדק, רח' יחיאלי 6, תל אביב.


אוצרות: טלי נבון, כרמל גוטליב קמחי



במסגרת אירועי שנת המאה לתל אביב יפו

טלפון לבירורים: 03-5173711, 0545-808111

הכניסה חופשית