Yitzhak Sadeh (Landoberg)

Is your surname Sadeh?

Research the Sadeh family

Yitzhak Sadeh (Landoberg)'s Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!


Yitzhak (Landoberg) Sadeh

Hebrew: יצחק שדה
Nicknames: "הזקן", "The old man"
Birthplace: Lublin, Lublin County, Lublin Voivodeship, Poland
Death: Died in Petah Tikva, Israel
Place of Burial: Givat Brenner, Israel
Immediate Family:

Son of יעקב דוד לנדוברג / Jakób Dawid Landoberg and רבקה לנדוברג (פרדקין) / Rywka Landoberg (Fradkin)
Husband of jenya yavgenia sheyna Landoberg; Margot Meyer and Zehava Sadeh שדה
Father of Asia Landoberg; <private> Sadeh שדה; <private> Dafni (Landoberg) and Rivka
Brother of משה (סמיון) לנדוברג / Mosze (Semyon) Landoberg
Half brother of Shimon Ginzburg

Occupation: Military commander
Managed by: Private User
Last Updated:
view all 21

Immediate Family

About Yitzhak Sadeh (Landoberg)

יצחק שדה


Yitzhak Sadeh (Hebrew: יצחק שדה‎, born Isaac Landsberg; Lublin, Russian Empire, 1890 – Tel Aviv, Israel, 1952), was the commander of the Palmach, one of the founders of the Israel Defense Forces at the time of the establishment of the State of Israel and a cousin of British philosopher Isaiah Berlin.


Sadeh was awarded a medal from the Russian army for his bravery during World War I. Between 1917–19, he assisted Joseph Trumpeldor in the founding of HeHalutz (The Pioneer) movement. In 1920, Sadeh made aliyah to Eretz Israel, where he became one of founders and leaders of Gdud HaAvoda (The Work Battalion).

In 1921, Sadeh was a Haganah (Defense) commander in Jerusalem. During the 1929 riots he took part in the battle defending Haifa. When the 1936–1939 Arab revolt in Palestine began, Sadeh established the Nodedet (Wandering Troop or Patrol Unit) in Jerusalem, that confronted the Palestinians in their villages and bases. He demanded that his troops "leave the defences" and initiate military operations.

In the summer of 1937, as commander of the Jewish Settlement Police, he founded the FOSH (Hebrew abbreviation, FO'SH, for Plugot Sadeh, lit. Field Companies), the commando arm of the Haganah. It was an elite Jewish strike force, whose members were hand-picked by Sadeh. The force was established during the Great Arab Revolt in what at the time was the British Mandate of Palestine.

Among other activities, Sadeh commanded the establishment of Kibbutz Hanita on an isolated hill on the southern border of Lebanon. In 1941, he was instrumental in the founding of the Palmach (acronym for Plugot Mahatz, the Haganah's enlisted military forces of volunteers). The purpose of this clandestine elite unit was to prepare to undertake a guerilla war in the event of the Axis forces entering Palestine. During the 200 days of dread, Sadeh worked on the Carmel Plan, which was a detailed strategy to withdraw the entire Jewish community in Palestine to Carmel, forming a giant enclave to withstand the invaders.

He was Commander of the Palmach until 1945, when he was appointed as the Haganah's Chief of the General Staff and, among other activities, was in charge of the movement's operations against the British Forces during the British Mandate of Palestine and in operations that brought clandestine Jewish immigrants to Israel. He was also instrumental in founding the Gadna in 1941, and became the program's first unofficial commander.

The 1948 War

At the beginning of 1948 Yitzhak Sadeh was in commanded of Haganah training camp at Mishmar Ha'emek. In early April he successfully defended the kibbutz against a full scale attack by the Arab Liberation Army. In the counter-attack that followed his troops conquered a large section of the Jezreel Valley. At the end of April he commanded two Brigades in a series of attacks on strategic areas in and around Jerusalem, Operation Yevusi.

During the truce in June he was responsible for the establishing the first armored brigade of the IDF. In July this Brigade played an important part in Operation Danny, capturing Lod airport, and in October, Operation Yoav, the taking of the Iraq Suwaydan fortress blocking the road to the Negev. In December 1948 he participated in Operation Horev in the Negev, when the forces under his command crossed the Egyptian border and threatened El-Arish as well as the Egyptian army in the Gaza Strip.

Later life

When the War of Independence ended and the Palmach was dismantled in 1949, Sadeh left military service. He wrote essays, stories and plays. The book Misaviv Lamedura (Around the Bonfire) includes a collection of articles he wrote under the pen name Y. Noded (Y. Wanderer).

Prior to his death in August 1952, he had become a charismatic and colorful figure, whose nickname in the Palmach was HaZaken (The Old Man). He is buried at Kibbutz Givat Brenner.

Sadeh was a promoter and educator in the field of Jewish sport. When in Russia, he participated in wrestling meets and became the wrestling champion of St. Petersburg. As an active sportsperson, he recognized physical education as having important cultural and educational values. As a member of the Hapoel (The Worker) board, he set policies and established guidelines and created the Hapoel motto, Alafim lo Alufim (Thousands not Champions). Today, thousands of sports people and soldiers take part in the Mount Tavor Race, devoted to the Sadeh's ideals.


  • The Yitzhak Sadeh Prize for Military Literature is given annually in his honor.
  • The Israel Postal Service issued a stamp commemorating Sadeh.
  • The kibbutzim Nir Yitzhak and Mashabei Sadeh in the Negev are his namesakes, as is moshav Sde Yitzhak and numerous streets throughout Israel (often named Aluf Sadeh, literally "General Sadeh").

In 2005, he was voted the 121st-greatest Israeli of all time, in a poll by the Israeli news website Ynet to determine whom the general public considered the 200 Greatest Israelis. -------------------- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%93%D7%94 --------------------


General Yitzhak Sade, commander of the Palmach, one of the founders of the IDF.


About יצחק שדה (לנדוברג) (עברית)

יצחק שדה (לנדסברג) (10 באוגוסט 1890 - 20 באוגוסט 1952) היה אלוף בצה"ל, מפקד, אסטרטג, מנהיג, מחנך וסופר יהודי שכונה "הזקן". שדה היה ממנהיגי גדוד העבודה וחבר מחתרת הקיבוץ, ממפקדי ארגון "ההגנה", ממייסדי הפלמ"ח ומפקדו הראשון, היה ממניחי היסוד לצה"ל ולעצמאות ישראל.


יצחק שדה נולד בעיר לובלין (אז בתחומי האימפריה הרוסית , כיום בפולין) ב-10 באוגוסט 1890 בשם יצחק לנדסברג. אמו, רבקה, הייתה בתו של הרב שניאור זלמן פרדקין, רבה של לובלין. בצעירותו למד אצל ר' הלל צייטלין וכשגדל לחם בצבא הרוסי. בזמן מלחמת העולם הראשונה, זכה לעיטור על אומץ לבו וקודם עד לרמת מפקד פלוגה.

בשנת 1917 פגש שדה את יוסף טרומפלדור. הוא הושפע רבות מדעותיו ומיסודות ארגון "החלוץ". לאחר המלחמה החל ללמוד באוניברסיטת סימפרופול שבקרים. ב-1920 נהרג טרומפלדור בתל חי, ושדה החליט לעזוב את לימודיו ולעלות לארץ ישראל.

בארץ חבר להקים את "גדוד העבודה". על אף שעמד בראשו, לא היה יכול למנוע את פירוקו עקב חילוקי הדעות והקשיים שהתעוררו בחיי הקומונה. לאחר שגדוד העבודה התפרק בשנת 1926, בגלל ויכוחים אידאולוגיים על האפשרות למזג ציונות וסוציאליזם עבד שדה זמן מה בתחנת החשמל של פנחס רוטנברג בנהריים ובמחצבות בעתלית. הוא היה בעל כושר גופני גבוה והיה מהמייסדים של אגודת הספורט "הפועל", במסגרת הסתדרות העובדים.

הוא הצטרף לארגון ההגנה ופיקד בשנת 1921 על קורס המפקדים הראשון של הארגון שנערך בכפר גלעדי. בעת המרד הערבי הגדול (1936-1938) התגלה כמפקד בולט וייחודי ברמתו. הקים בירושלים את "הנודדת", פלוגה שיצאה לפגוש את האויב בבסיסיו, והנהיג את טקטיקת ה"יציאה מן הגדר", העברת מאבק ההגנה אל כפרי האויב. בשלהי 1936 פיקד על העלייה למחצבות מגדל צדק וביסס שם בלב הסביבה הערבית העוינת את שליטת היישוב היהודי. בקיץ 1937 הקים את פלוגות השדה (הפו"ש) ופיקד על הפלוגות המיוחדות (פו"ם) שיצאו לפעילויות אלו. בין היתר פיקד על העלייה לחניתה ב־1938. היה קצין הגדנ"ע הארצי הראשון של ההגנה (1941). י

בעת מלחמת העולם השנייה, בשנת 1941, הוטל עליו להקים את פלוגות המחץ - הפלמ"ח ולהיות מפקדו הראשון. הוביל את הפלמ"ח מיחידה קטנה לכוח צבאי מוביל של "ההגנה". תכנן ב-1942 תוכנית הגנה כוללת ליישוב במקרה של פלישת גרמניה הנאצית בשם "מצדה על הכרמל". בשנת 1945 קודם לתפקיד רמטכ"ל "ההגנה" האחראי על כל פעולות הלחימה של הארגון. באותה שנה גם הנהיג את תנועת המרי העברי יחד עם חברי האצ"ל והלח"י נגד הבריטים. בסוף שנת 1946, ספק עקב כתיבת מאמר, ספק משום שבן-גוריון חשש ממנהיגותו ומהקו העצמאי שנקט, יצחק שדה הורחק מכל תפקיד פעיל.

בראשית מלחמת העצמאות נקרא לפקד על הגנת קיבוץ משמר העמק. צבא קאוקג'י כיתר את הקיבוץ, במטרה לשלוט על הכביש לחיפה ולבתר את צפון הארץ. בקרב איגוף מאחור, תקף שדה את הכוחות הצרים והניסם צפונה.

ב-19 באפריל 1948 מונה לפקד על מבצע יבוסי, שנועד להשתלט על אזור ירושלים, ובו הועמדו תחת פיקודו של שדה חטיבת הראל בפיקודו של יצחק רבין וחטיבת עציוני בפיקודו של דוד שאלתיאל. ב-27 באפריל פורק מטה "יבוסי", עקב דלות ההישגים במבצע והחיכוכים בין מפקדיו, ושדה עזב את ירושלים.‏

בעת הקמת צה"ל קיבל דרגת אלוף, ובמלחמת העצמאות יזם את הקמת חטיבת השריון הראשונה של צה"ל - חטיבה 8, ופיקד עליה. החטיבה לקחה חלק חשוב במבצע דני בו נכבשו לוד ורמלה. בסוף שנת 1948 שרת בגזרה הדרומית תחת פיקודו של יגאל אלון, שהיה חניכו וסגנו בפלמ"ח. לאחר מבצע יואב, ב-9 בנובמבר 1948, לאחר שבעה נסיונות כושלים לכיבוש בלילה, שדה פקד על הנסיון השמיני והמוצלח, לכיבוש יום של משטרת עיראק סווידאן, שכונתה המפלצת על הגבעה, ואיימה על קיבוץ נגבה. כוחותיו נטלו חלק במבצע אסף ובמבצע חורב. בסוף מלחמת העצמאות וביסוס צה"ל כצבא היחיד של מדינת ישראל, פרש יצחק שדה מהשירות הצבאי. יש הטוענים שפרש מצה"ל מכוח האילוץ, עקב יחסיו המעורערים עם דוד בן-גוריון וזיהויו כאיש מפ"ם.

בנוסף להיותו איש צבא ומצביא דגול שהנחיל שיטות אימון וטקטיקות לחימה ל"הגנה" ולצה"ל, נודע שדה כאיש חינוך בעל השפעה רבה על הנוער הארצישראלי של תקופת היישוב, במיוחד על לוחמי הפלמ"ח הצעירים, אותם חינך לאידאלים של ציונות, שיתוף ורעות. זאב שיף ואיתן הבר כתבו עליו ב"לקסיקון לביטחון ישראל": י

"שדה לא היה רק איש צבא. הוא היה ציוני, הומאניסט וסוציאליסט; רגישותו ועירנותו המוסרית והפוליטית ניכרו עוד בימיו בגדוד העבודה, והיה אפשר להבחין בהן לאורך כל דרכו הצבאית. הוא שטבע את מטבע הלשון 'טוהר הנשק'; הוא ששנה באוזני חניכיו: 'אהוב את הרובה ושנא את המלחמה'. הוא דבק ברעיונותיו הפוליטיים הסוציאליסטיים עד כדי כך, שנדחק הצידה ערב מלחמת העצמאות וסולק לאחריה." י

– עמ' 500 (סיום הערך "יצחק שדה")

לאחר פרישתו התגורר ביפו ועסק בכתיבה. הבית שימש בעבר קצינים בריטיים והוענק לו בתום מלחמת העצמאות. ביתו הנמצא ברחוב זיכרון קדושים 3 ביפו, בגבול שבין יפו לבין בת-ים משמר מוצגים מקוריים מימי הפלמ"ח ומלחמת העצמאות. בנו, יורם שדה, וכלתו, זיוה יריב, הצליחו לשמר את הבית במשך כל השנים כפי שהיה, על פשטותו ועל הגן שטיפח. ביתו של יצחק שדה פתוח למבקרים וניתן לבקר בו בתיאום מראש.

כתב סיפורים קצרים, מאמרים רבים ומחזות. כתביו הרבים לוקטו והוצאו לאור בארבעה כרכים (ראה ספרים שכתב, למטה). בין ספריו: "מסביב למדורה" (1946) המכיל קטעים מכתביו, "הפנקס פתוח" (1952) הכולל סיפורים מתקופת ילדותו ונעוריו בלובלין ומחזה בשם "לוחמים". בשנות השלושים והארבעים נהג לחתום את רשימותיו ומאמריו בכינוי י. נודד.

יצחק שדה נפטר ב-20 באוגוסט 1952 ונקבר למחרת בקיבוץ גבעת ברנר. בהלוויתו השתתפו אלפים רבים והתנועה עצרה מלכת. הוא נקבר לצד אשתו השלישית - מרגוט, שנפטרה שנה לפניו ממחלת הסרטן. על מצבתו נכתב: חוצב, אמן ורע, מצביא - חלוץ, בהתגוננות, במאבק ובשחרור. בחזית הקבר נמצא סמל הפלמ"ח. הניח שתי בנות ובן, איזה דפני, רבקה (ריבושה) ז"ל, יורם שדה.

על שמו נקראים שלושה יישובים בארץ - הקיבוצים משאבי שדה וניר יצחק בנגב, מושב שדה יצחק בשרון. בערים רבות בארץ נקראו רחובות על שמו. המשורר חיים גורי, גם הוא מיוצאי הפלמ"ח, כתב עליו את השיר "בלדה ליצחק שדה" ("חבר בגדוד העבודה"), אותו ביצעה להקת הנח"ל ללחן של יאיר רוזנבלום.

מדי שנה, החל מ-1953, בראשית האביב, נערכת הקפת התבור לזכרו של האלוף שדה.

אלוף יצחק שדה, מפקד הפלמ"ח, ממקימי צבא ההגנה לישראל.

view all

Yitzhak Sadeh (Landoberg)'s Timeline

August 10, 1890
Lublin, Lublin County, Lublin Voivodeship, Poland
Age 22
Age 24
Age 46
August 20, 1952
Age 62
Petah Tikva, Israel
August 21, 1952
Age 62
Givat Brenner, Israel