Alter Rebbe Shneur / שניאור Zalman / זלמן Boruchovitch of Liadi מליאדי, מייסד חב"ד (1745 - 1812) MP

‹ Back to Boruchovitch of Liadi מליאדי surname

Is your surname Boruchovitch of Liadi מליאדי?

Research the Boruchovitch of Liadi מליאדי family

Admor Shneur Zalman of Liadi Boruchovitch's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Nicknames: "Baal HaTanya", "Alter Rebbe", "Rabbeinu HaZaken", "Rabbeinu HaGadol", "RaZaSh", "the GRaZ.", "האדמו"ר הזקן"
Birthplace: Liozna, Poland
Death: Died in Pena, Russia
Occupation: Founder of "CHABAD" movement, Rabbi, First Chabad Rebbe, rabbi, מיסד חב"ד
Managed by: Yigal Burstein / יגאל בורשטיין
Last Updated:

About Alter Rebbe Shneur / שניאור Zalman / זלמן Boruchovitch of Liadi מליאדי, מייסד חב"ד

"Der Alte Rebbe" שניאור זלמן מליאדי - מייסד חב"ד

Shneur Zalman of Liadi (Hebrew: שניאור זלמן מליאדי‎) (September 4, 1745 – December 15, 1812 O.S.), was an Orthodox Rabbi, and the founder and first Rebbe of Chabad, a branch of Hasidic Judaism, then based in Liadi, Imperial Russia. He was the author of many works, and is best known for Shulchan Aruch HaRav, Tanya and his Siddur Torah Or compiled according to the Nusach Ari. He is also known as Shneur Zalman Baruchovitch, Reb Shneur Zalman, RaZaSh, Baal HaTanya vehaShulchan Aruch, the Alter Rebbe ("Old Rebbe" in Yiddish), Rabbeinu HaZokein, Rabbeinu HaGodol, the GRaZ or The Rav.

Israel’s Postal Authority released a stamp honoring the foundational work of Chasidic thought known as the Tanya and commemorating 200 years since the passing of its author, the First Chabad Rebbe, Rabbi Schneur Zalman of Liadi.

The 2012 stamp features an open book with the word “Tanya” written on it, while an inscription recognizes Rabbi Schneur Zalman as the founder of Chabad-Lubavitch Chasidism.

Early life.

Rabbi Shneur Zalman was born in 1745 in the small town of Liozna, Polish-Lithuanian Commonwealth (White Russia). He was a descendent of the mystic and philosopher Rabbi Judah Loew, the "Maharal of Prague". He was a prominent and youngest disciple of Rabbi Dovber of Mezeritch, the "Great Maggid", who was in turn the successor of the founder of Hasidism, Rabbi Yisroel ben Eliezer known as the Baal Shem Tov.

Until the age of twelve, he studied under Rabbi Issachar Ber, in Lyubavichi (Lubavitch); he distinguished himself as a Talmudist, such that his teacher sent him back home, informing his father that the boy could continue his studies without the aid of a teacher.

At age fifteen he married Sterna Segal, the daughter of Yehuda Leib Segal, a wealthy resident of Vitebsk, and he was then able to devote himself entirely to study. During these years, Shneur Zalman was introduced to mathematics, geometry and astronomy by two learned brothers, refugees from Bohemia, who had settled in Liozna. One of them was also a scholar of the Kabbalah. Thus, besides mastering rabbinic literature, he also acquired a fair knowledge of the sciences, philosophy, and Kabbalah.

He became an adept in Isaac Luria's system of Kabbalah, and it is thought that this is when he became an admirer of Rabbi Dovber of Mezeritch. For twelve years he lived in Rabbi Dovber's house, and took an active part in the propagation of Hasidism.

In Lithuania.

During the latter portion of Rabbi Dovber’s life, his students dispersed over Europe, and after Rabbi Dovber's passing, Rabbi Shneur Zalman became the leader of Hasidism in Lithuania, along with his senior colleague Menachem Mendel of Vitebsk. When Rabbi Menachem Mendel died (in 1788), Rabbi Schneur Zalman was recognized as leader of the Chassidim in Lithuania.

At the time Lithuania was the center of the misnagdim (opponents of Hasidism), and Shneur Zalman faced much opposition. In 1772, together with Menachem Mendel of Vitebsk, he attempted yet ultimately failed to create a dialogue with the Vilna Gaon who led the Misnagdim and had launched a ban (cherem) against the Hasidim (see Vilna Gaon: Antagonism to Hasidism and Hasidim and Mitnagdim).

Undaunted by this antagonism, he succeeded in creating a powerful network of Hasidic centers. He also involved himself in opposing Napoleon's advance on Russia by recruiting his disciples to the Czar's army, and canvassing financial support for the Jewish settlements in the Land of Israel, then under the control of the Ottoman Empire.

Philosophy: Chabad

As a Talmudist, Rabbi Shneur Zalman endeavored to place Kabbalah and Hasidism on a rational basis. In his seminal work, Tanya, he defines his approach as "מוח שולט על הלב" ("mind ruling over the heart/emotions"). He chose the name "Chabad" for this philosophy — the Hebrew acronym for the intellectual attributes (sefirot) Chochma ("wisdom"), Bina ("understanding"), and Da'at ("knowledge”).

Both in his works and in his sermons he "indicated an intelligent and not a blind faith", and assumed an intellectual accessibility of the mystical teachings of the Kabbalah. This intellectual basis differentiates Chabad from other forms of Hasidism - in this context referred to as "Chagas" — the "emotional" attributes (sefiros) of Chesed ("kindness"), Gevurah ("power"), and Tiferes ("beauty").

Opposition to Napoleon and Support for the Tsar

During the French invasion of Russia, while many Jewish leaders supported Napoleon or remained quiet about their support, Rabbi Shneur Zalman openly and vigorously supported the Tsar.

While fleeing from the advancong French army he wrote a letter explaining his opposition to Napoleon to a friend, Rabbi Moshe Meizeles:

“ Should Napoleon be victorious, wealth among the Jews will be abundant. . .but the hearts of Israel will be separated and distant from their father in heaven. But if our master Alexander will triumph, though poverty will be abundant. . . the heart of Israel will be bound and joined with their father in heaven. . . And for God's sake: Burn this letter. ”

Some argue that Rabbi Shneur Zalman's opposition stemmed from Napoleon's attempts to arouse a messianic view of himself in Jews, opening the gates of the ghettos and emancipating their residents as he conquered. He established an ersatz Sanhedrin, recruiting Jews to his ranks, and spreading rumors about his conquest of the Holy Land to make Jews subversive for his own ends. Thus his opposition was based on a practical fear of Jews turning to the false messianism of Napoleon as he saw it.

It should be noted that Rabbi Yisroel Hopsztajn of Kozienice, another Hasidic leader, also considered Napoleon a menace to the Jewish people. However, Rabbi Menachem Mendel Schneerson identifies Rabbi Yisrael as the Chasidic leader who preferred that Napoleon defeat the Czar.

Arrests

In 1797 following the death of the Gaon, leaders of the Vilna community falsely accused the Hasidim of subversive activities - on charges of supporting the Ottoman Empire, since he advocated sending charity to support Jews living in the Ottoman territory of Palestine. In 1798 he was arrested on suspicion of treason and brought to St. Petersburg where he was held in the Petropavlovski fortress for 53 days; he was then subjected to an examination by a secret commission. Ultimately he was released by order of Paul I of Russia in 1798. The day of his acquittal and release, 19 Kislev, 5559 on the Hebrew calendar, is celebrated by virtually all Hasidic dynasties, who have a festive meal and communal pledges to learn the whole of the Talmud known as "Chalukas Ha'Shas."

Again in 1800 he was arrested and again transported to St. Petersburg along with his son Moshe who served as an interpreter, as he spoke no Russian or French. He was released after a few weeks but was banned from leaving St. Petersburg. The elevation of Tsar Alexander I (Alexander I of Russia) a few weeks later led to his release; he was then “given full liberty to proclaim his religious teachings” by the Russian government.

According to scholars his first arrest was not the result of anti-Hasidic agitators fabricating charges, or officials seeking extortion monies. An accusation was made on May 8 1798 by Hirsh ben David of Vilna accused him of trying to assist the French Revolution, by sending money to Napoleon and the Sultan. It appears that there was no such person as Hirsh and the authorities were attempting to stir up internecine fighting among the Jews.

Liadi

After his release he moved his base to Liadi, Vitsebsk Voblast, Imperial Russia; rather than returning to Liozna, he took up his residence in the town of Liadi at the invitation of Prince Stanisław Lubomirski, voivode of the town. There his movement grew immensely, and he is still associated with the town to this day. In 1812, fleeing the French Invasion, he left Mogilev, intending to go to Poltava, but died on the way in the small village of Pena, Kursk Oblast. He is buried in Hadiach.

He was succeeded as Rebbe by his oldest son, Dovber Schneuri. According to David Assaf, his youngest son, Moshe, suffered a lifetime of mental illness and converted to Catholicism shortly before he was consigned to a mental hospital.

_________________________________________________________________________________

רבי שניאור זלמן מלאדי (י"ח באלול ה'תק"ה - כ"ד בטבת ה'תקע"ג; 15 בספטמבר 1745 - 27 בדצמבר 1812), מכונה "אדמו"ר הזקן", "הרב", ובעל ה"תניא" וה"שולחן ערוך". מייסדה והאדמו"ר הראשון בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, שעמד בראשה משנת 1772 ועד לפטירתו בשנת 1812.

רבי שניאור זלמן נולד לאביו ר' ברוך, בלאזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין. כשנולד עשה רבו של אביו הבעש"ט סעודה גדולה ואמר שנשמה נפלאה ירדה לעולם, הרב ביקש מהוריו שלא יספרו על לידת בנם לאיש ולמרות צערו הגדול לא נפגש עם הילד מכיוון שראה שנשמתו שייכת לתלמידו המגיד ממזדריש אך ציפה שיגיע לכך בעצמו.

בי"ז בכסלו ה'תקי"ז התמנה לחבר בחברה קדישא והיה ליהודי הצעיר ביותר שזכה למינוי נכבד זה. לפי הכינוס הכין דף שבו הביא את כל טענותיו לזכאותו להיות חבר ואפילו הכין מראש סתירה לכל הטענות שיעלו כנגדו השיקול היחיד שעדיין הפריע היה גילו הצעיר של המועמד ולכן הזמינו את 'ילד הפלא' לדרוש לפני הקהילה כולה ולכשראו שבאמת כוחו גם בדיבור ולא רק בכתב ואכן ידיעותיו מרובות זכה לתואר הנכבד.

בשנת תקכ"ד נסע לראשונה למעזריטש והיה שם לצעיר התלמידים של המגיד ממזריטש (ממלא מקומו של הבעש"ט). כשרבו נפטר לא רצו חברי החברא קדישא לתת לתלמידיו להתעסק עימו וטענו שזה תפקידם, אך התירו למי שהוא חבר בעצמו בחברה קדישא גם אם בעיירה אחרת והיחיד מתלמידי המגיד שהיה במעמד זה הוא הרב. לאחר פטירת רבו היה ממקורביו של רבי מנחם מנדל מויטבסק ולאחר עלייתו של זה ארצה יחד עם רבי אברהם מקאליסק, כיהן כצדיק אזורי בליטא. בשנים אלה עסק בהפצת תורת החסידות אשר בשל פעילות תלמידי המגיד מעזריטש החלה להתפשט במזרח אירופה. בשנים אלה נדבקו אליו קבוצה של תלמידי חכמים בולטים אשר חלקם גדלו במעוזי ההתנגדות לחסידות (וילנא ושקלוב) ואשר ותורתו המשלבת את החוייה המיסטית בתוך החשיבה הלמדנית-שכלית הילכה עליהם קסם. בשנת ה'תקל"ד נולד בנו הגדול, אשר שימש ממלא מקומו של אביו לאחר פטירתו ומוכר בשם אדמו"ר האמצעי.

עוד בצעירותו, התלווה רבי שניאור זלמן מליאדי אל ר' מנחם מנדל לביקור גורלי בוילנה, על מנת לשכנע את הגאון מווילנה בצידקתה וכשרותה של תנועת החסידות. אגרותיו של רבי שניאור זלמן לחסידיו בליטא, מהוות מקור מרכזי להשתלשלות האירועים שבין החסידים והמתנגדים ושימשו השראה לחסידים מאוחרים באופן ההתייחסות למבוכת המאבק והחרם כנגדם. בסערת הרדיפות כנגד החסידים בליטא, הלשינו מתנגדים על רש"ז מלאדי בפני השלטונות, כאילו הוא מסייע באמצעות הכספים ששולח לחסידים שעלו לארץ ישראל לשלטונות העותמאניים אשר היו יריבי המדינה הצארית. אדמו"ר הזקן נלקח לחקירה ונאסר מיום כ"ד בתשרי ה'תקנ"ט. בהשתדלות החסידים שוחרר לבסוף בי"ט בכסלו ה'תקנ"ט, ותאריך זה נשמר בחסידות חב"ד כיום חג הגאולה.

בשנת ה'תקס"א נעצר שוב על רקע הלשנה נוספת כאילו תורת החסידות כוללת בתוכה יסודות חתרניים כנגד השלטון הצארי. מעצר ממנו שוחרר בחנוכה של אותה שנה.לאחר שני המאסרים אותם עבר, פיתח ושכלל אדמו"ר הזקן את תורתו תוך שהוא מרחיב ומעמיק את הפצת עיקריה ברחבי ליטא ובילורוסיה. בעקבות שיטת הלימוד החב"דית ופעילותו להפצתה בתפוצה רחבה בקרב תושבי האזור בו הוא חי, היה אדמו"ר הזקן נתון בוויכוח עם אדמו"רים נוספים אשר חלקו על דרכו בלימוד תורת החסידות והפצתה.

בתקופת מלחמות נפוליאון ופלישתו לרוסיה (1812), אמר ר' שניאור זלמן - כפי המסופר - כי הוא יודע שניצחון הצרפתים יביא ליהודים רווחה חומרית (גשמית), אולם בכל זאת הוא מתפלל למפלת נפוליאון שכן שלטון צרפתי עלול להביא את היהודים לסכנה רוחנית של זלזול במצוות ובאמונה. בעקבות המלחמה ובשל פלישת הצרפתים לרוסיה נמלט אדמו"ר הזקן וכל בני ביתו מהעיירה בה הם חיו תוך שהם נהנים משמירה צמודה של חיילי הצבא הרוסי. במהלך הבריחה, במוצאי שבת, כ"ד בטבת ה'תקע"ג (1812), נפטר רבי שניאור זלמן מלאדי, והובא למנוחת עולמים בעיר האדיטש שבפלך פולטבה.

--------------------

In Hebrew: שניאור זלמן מליאדי

---------------------

Admorim of Chabad Lubavitch Chassidic Dynasty

1) Shneur Zalman of Liadi, Boruchovitch, Founder of CHABAD שניאור זלמן מליאדי - מייסד חב"ד

2) Dov-Ber Shneuri, The Mittler Rebbe - דב-בער שניאורי - האדמור האמצעי

3) Menachm Mendel Schneerson, Hatzemach Tzedek מנחם-מנדל שניאורסון - הצמח צדק

4) Shmuel Schneerson, The MaHaRash שמואל שניאורסון - מהר"ש

5) Shalom Dov-ber Schneerson, The RaShab שלום דב-בער שניאורסון - הרש"אב

6) Yosef Yitzhak Schneerson, The Rayatz יוסף יצחק שניאורסון - הרי"יץ

7) The Lubavitcher הלובאביצ'ר

See other Jewish Dynasties

-------------------- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%93%D7%99 -------------------- Founder of Chabad Chassidus. First Lubavitcher Rebbe. Author of the Tanya and the Shulchan Aruch among others.

view all 11

Admor Shneur Zalman of Liadi Boruchovitch's Timeline

1745
September 15, 1745
Liozna, Poland
1760
July, 1760
Age 14
1773
November 24, 1773
Age 28
Liozna, Belarus
1779
1779
Age 33
Leozna, Poland
1779
Age 33
Leozna, Poland
1784
1784
Age 38
Leozna, Poland
1812
December 15, 1812
Age 67
Pena, Russia
December, 1812
Age 67
Hadiach, Poltava, Ukraine
????
Leszno, Greater Poland, Poland