Aharon Reuveni (Shimshi) (1886 - 1971)

public profile

View Aharon Reuveni (Shimshi)'s complete profile:

  • See if you are related to Aharon Reuveni (Shimshi)
  • Request to view Aharon Reuveni (Shimshi)'s family tree

Поделиться

Birthdate:
Birthplace: Poltava, Poltavs'ka oblast, Ukraine
Death: Died in Israel
Managed by: Ron Rabinovitch
Last Updated:
показать все

Ближайшие родственники

About Aharon Reuveni (Shimshi)

נולד בפולטבה שבאימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) בשנת 1886. מילדותו היה אינדיבידואליסט, סקרן והרפתקן. בגיל צעיר פרש מהלימודים המסודרים, ובגיל 17 הגר לארצות הברית. הוא קיווה להכיר את העולם החדש, ואכן הכיר אותו, אך רק מלמטה. הוא סבל מאבטלה ורעב, לעתים ישן ברחוב, ורכש ידע ממקור ראשון על עולמם של עלובי החיים. היה זה "כור היתוך" שטבע חותם על חייו ועל יצירתו. עם פרוץ מהפכת 1905 ברוסיה מהר למצוא עבודה על אניה, שהפליגה לרוסיה. מטרתו הייתה להשתתף במהפכה, אך לדאבונו היא כבר דוכאה כשהגיע. עם שובו הצטרף לאחיו הבכור, יצחק בן צבי בארגון ההגנה היהודית בפולטבה. שלושה שבועות לאחר חזרתו פשטה המשטרה על חצר המשפחה ומצאה 'סליק', שבו הטמינו שני האחים אקדחים וחומרי נפץ. כל בני המשפחה נעצרו, למעט יצחק בן צבי, שהצליח להתחמק. לאחר שנתיים של מעצר בכלא מקומי נשלחה המשפחה לגלות בסיביר. המקום היה קשה, אך לא סגור ושמור כמחנה. ראובני ראה את השהות שם כהזדמנות ללמוד ולחקור את האזור ותושביו.

לאחר כשנה החליט ראובני שמיצה את "מחקרו", השיג תעודות מזויפות, וברח מהמקום ביחד עם צעיר נוסף. השניים הגיעו ברגל, ואחר כך ברכבת לאירקוסטק, משם לגבול רוסיה יפן, ומשם לעיר חרבין. בחרבין הצליחו השניים להתגייס כפועלים לעבודה במחנה אמריקני בהוואי. אחרי חודשיים של עבודה בהוואי כמתורגמן חזר ראובני לשנגחאי ומשם החל במסע לארץ ישראל שארך כשנה, ועבר בסינגפור, צילון, הודו, פורט סעיד ואיסטנבול. לבסוף, בשנת 1910 הגיע ליפו.

לאחר הגיעו לארץ התגורר ראובני בירושלים והתפרנס מכתיבה, בין היתר במסגרת עתון האחדות, עתון מפלגת 'פועלי ציון' בארץ ישראל, שאחיו יצחק בן צבי היה בין מנהיגיה. חברו הקרוב ביותר היה הסופר יוסף חיים ברנר, אשר תרגם אחדים מסיפוריו של ראובני מיידיש לעברית, ועזר בפרסומם של סיפורים אחרים.

ב-1916 נשא לאשה את אסתר שרה (סופי) בת ד"ר אהרן ירמנס.‏[1] לאחר מאורעות תר"פ (1920) השתתף במשלחת של ועד העיר ליהודי ירושלים, שנסעה ללונדון כדי לתבוע את סידור מעמדה המדיני של ירושלים וארץ ישראל.

בשנת 1929 פרש ראובני בהפגנתיות ממפלגת 'פועלי ציון' ותקף בחריפות את הסתדרות העובדים ובמיוחד את ברל כצנלסון. בעקבות התקפות אלו נוצר קרע בינו לבין מחנה השמאל בארץ ישראל, והוא נכנס לעמדה פוליטית מבודדת. גם מבחינה ספרותית ראובני פעל כיחיד. הוא לא הצטרף לשום קבוצה, בוודאי לא ל'חבורת ביאליק' ו'חבורת שלונסקי' - שתי הקבוצות הניצות שריכזו את מרב הכוח הספרותי באותה תקופה. כתוצאה מבידודו הפוליטי והספרותי, החלו הבמות המרכזיות של התקופה להסגר בפניו. בשנות ה-30 יצירותיו לא זכו לכל התייחסות, ונראה כי נעלם מן המפה הספרותית בארץ. אך בשנות ה-40 חל שינוי ביחס אליו, והחלו להתפרסם ביקורות חיוביות על יצירתו, ובעיקר על הטרילוגיה 'עד ירושלים', המתארת את ירושלים במהלך מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1955 זכה ראובני בפרס ירושלים על מפעלו הספרותי. בשנות ה-60 נתן זך, דן מירון וגרשון שקד כתבו ביקורות נלהבות על 'עד ירושלים', ובשנת 1969 הוא זכה בפרס ביאליק על יצירה זאת.

לאחר קבלת תוכנית החלוקה באו"ם ב-29 בנובמבר 1947 התנהל דיון ציבורי על בחירת שם למדינה החדשה, שעמדה לקום. ראובני הוא זה שהציע (בדצמבר 1947) את השם "ישראל".‏[2] הגותו ומורשתו

כתיבתו מגוונת מאוד: מאמרי עיתונות, שירה וסיפורת, מסות ספרותיות, תרגומים מספרות אירופה, ואף מחקרים עיוניים במקרא, ענייני חברה ובתולדות עם ישראל וארצו. בסיפוריו הקצרים היה מהראשונים שתיארו את ימי העלייה השנייה.

היצירה הידועה ביותר של ראובני היא הטרילוגיה "עד ירושלים", שהופיעה מחדש בשנת 1987 בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ספרי סימן קריאה. זכה בפרס ביאליק ובפרס אוסישקין לספרות. מספריו

   1923 האוניות האחרונות, ורשה
   1925 שמות, ורשה
   1928 סיפורים: כרך א', ירושלים
   1930 עיצבון (תרגום מיידיש לשל הרומן פיין), הופיע בהוצאה מחודשת ב-1978
   1932 בראשית המבוכה (שני כרכים), תל אביב
   1932 שם, חם ויפת, תל אביב
   1940 דמוקרטיה וטוטליטריות, ירושלים
   1941 ספרות והווי, ירושלים
   1954 עד ירושלים (טרילוגיה), ירושלים
   1980 ילקוט סיפורים (בעריכת חמוטל בר-יוסף), הוצאת יחדיו

מתרגומיו

   אבא גוריו מאת אונורה דה באלזאק, תר"ץ
   האם מאת פרל בק, תרצ"ד
   דבר אל העמים מאת אבא אבן, תש"ך
   קנדיד, מאת וולטר, 1981

לקריאה נוספת

   אהרון ראובני – מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה: יגאל שוורץ, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1992 ('פני הספרות: סדרת ילקוטי ביקורת על יצירתם של סופרים עברים').
   יגאל שוורץ, לחיות כדי לחיות: אהרן ראובני – מונוגרפיה, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"ג-1993.
   נילי סדן-לובנשטיין, אהרן ראובני: מונוגרפיה (מבוא: אבידב ליפסקר), תל אביב: ספרית פועלים, תשנ"ד-1994.
   גצל קרסל, לכסיקון הספרות העברית (עמ' 809–810), הוצאת הקיבוץ הארצי, תשכ"ה.
   חמוטל בר-יוסף, 'סיפורי אהרון ראובני', 'עיצבון של אהרון ראובני', בתוך ספרה טעמי הקריאה: רשימות ביקורת ספרותית,‫ מבשרת ציון: צבעונים, 2006, עמ' 187–211.

קישורים חיצוניים

   רשימת הפרסומים של אהרן ראובני בקטלוג הספרייה הלאומית
   דוד תדהר (עורך), "אהרן ראובני (שימשלביץ')", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1359
   אהרן ראובני, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
   אהרן ראובני ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
   אמנון נבות, אחיו של יב"צ: מוקצה מחמת סכסוך, nrg מעריב, 12 באפריל 2009

הע

показать все

Хронология Aharon Reuveni

1886
1886
Poltava, Poltavs'ka oblast, Ukraine
1971
September 10, 1971
Age 85
Israel
????