Avraham Even-Shoshan

public profile

Is your surname Even-Shoshan?

Research the Even-Shoshan family

Avraham Even-Shoshan's Geni Profile

Records for Avraham Even-Shoshan

44,710 Records

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Avraham Even-Shoshan (Rosenstein)

Hebrew: אברהם אבן-שושן
Birthdate:
Birthplace: Minsk, Belarus
Death: Died in Tel Aviv, Israel
Immediate Family:

Son of דוד חיים Rosenstein and Roshka Rosenstein
Husband of Zvia Even-Shoshan
Father of Yuval Even-Shoshan and Dafna Sheffer
Brother of Rachel Even-Shoshan; Tzvi Even-Shoshan; שלמה אבן שושן and אברהם אבן שושן

Occupation: Hebrew linguist and lexicographer, compiler of the Even-Shoshan dictionary, one of the foremost dictionaries of the Hebrew language.
Managed by: Private User
Last Updated:

About Avraham Even-Shoshan

Avraham Even-Shoshan (Hebrew: אַבְרָהָם אֶבֶן שׁוֹשָׁן; 1906–84) was a Russian-born Hebrew linguist and lexicographer, compiler of the Even-Shoshan dictionary, one of the foremost dictionaries of the Hebrew language.

Biography

Avraham Rosenstein, later Avraham Even-Shoshan, was born in Minsk, Belarus in 1906. He attended the cheder run by his father, who later sent him to public school and yeshiva.

Rosenstein managed to avoid the British restrictions on Jewish immigration to Mandatory Palestine and settled there in 1925, where he changed his name to Even-Shoshan, a translation of Rosenstein, and initially worked as a laborer. He studied at the College for Hebrew Teachers (now the David Yellin Academic College of Education) in Jerusalem and the Hebrew University of Jerusalem.

In 1946-58, Even-Shoshan compiled HaMilon HeHadash (New Dictionary of the Hebrew Language), which became known as the Even-Shoshan Dictionary. The completed dictionary consisted of 24,698 main entries. He was also the author of the Even-Shoshan concordance and co-author of the Bialik concordance.

Even-Shoshan died in Tel Aviv, Israel, in 1984.

Awards

  • In 1978, Even-Shoshan was awarded the Israel Prize, for language.
  • In 1981, he was the co-recipient (jointly with Zev Vilnay) of the Bialik Prize for Jewish thought.
  • In 2005, he was voted the 84th-greatest Israeli of all time, in a poll by the Israeli news website Ynet to determine whom the general public considered the 200 Greatest Israelis.

_______________________________________________________________

About אברהם אבן-שושן (עברית)

ויקיפדיה

אברהם אבן־שושן (רוזנשטיין) (25 בדצמבר 1906, ח' בטבת תרס"ז, מינסק – 8 באוגוסט 1984, י' באב תשמ"ד, ירושלים), מילונאי עברי ישראלי מהבולטים בתחומו, מחבר "המילון החדש".

חייו

אברהם אבן־שושן נולד במינסק שברוסיה הלבנה, באימפריה הרוסית, כבנם השלישי מתוך ארבעה, של חיים דוד (1871–1934, נפטר על סף עלייתו לארץ ישראל; נודע בשמות הספרותיים: חד"ר מד"ן ור' חידקא וכונה "דער הויכער מלמד (מילולית: "המלמד הגבוה"‏)) ושל רוֹשְׁקָה רוזנשטיין (נפטרה בירושלים ונטמנה בהר הזיתים בכ"ד בניסן ה'תש"ד). אביו, סופר, כותב מאמרים ועסקן ציוני שנכלא בתקופת שלטון הסובייטים ושהיה מחברם של ספרי לימוד עברית ושל הסידור "שירה חדשה"‏[1], הוא שהעניק לו את ראשית חינוכו. לבד משני אחיו הגדולים, רחל (1896 - 2 באוקטובר 1984) וצבי (1898 - 6 ביוני 1968), היה לאברהם אח צעיר, שלמה. אבן־שושן קיבל את ראשית חינוכו, בגיל חמש עד אחת עשרה, ב"חדר המתוקן" הראשון בעיר שייסד אביו, שהיה סופר ומורה לתנ"ך, להיסטוריה ולעברית, וכתב גם ב"המליץ". את השכלתו הכללית רכש בבית ספר תיכוני כללי ממשלתי, שנקרא "בית הספר הריאלי". בשנות הפיכת אוקטובר, שהביאו לביטול בתי הספר התיכוניים ולהקמת מסגרת חדשה תחתם שנקראה: "קורסים להשכלה כללית", סיים את לימודיו ובשעות אחר הצהריים ובערב למד תלמוד בישיבת "שערי תורה"‏[1]. הוא עזר לאביו במפעל שהיה עסוק בו באותם ימים: פירוש חדש ל"עין יעקב"‏[1]. ככל שהתמסדה המהפכה, כך קשו חייהם של חובבי העברית; ה"חדר המתוקן" של אביו נסגר, אולם בכל זאת הוסיף האב ללמד עברית בביתו. אבן־שושן ידע גם יידיש ורוסית ברמה של שפת אם‏

בהיותו בן 16 הצטרף לתנועת הנוער הציוני "החלוץ הצעיר" והיה פעיל בה במחתרת. אחרי התיכון למד יחד עם חבריו לתנועה בבית ספר תיכון חקלאי שנה אחת שלמה, כהכנה לעלייתו לארץ ישראל‏, עד אשר עמדו השלטונות על כוונותיהם וסילקו אותם מבית הספר. באפריל 1925, כשנתיים מאוחר יותר וכשהיה כבן 18, הצליח לחמוק מעינו הפקוחה של שלטון הקומוניסטים הבולשביקים ועלה לבדו לארץ ישראל בעזרת ויזה ששלח לו אחיו הגדול, צבי, אשר היה מנהל משרד ארץ ישראלי בוורשה. הוא הועבר מהאנייה לבית העולים שבתל אביב, ומשם נשלח לגבעת השלושה והיה במשך חצי שנה חבר פלוגת עין חרוד (שהייתה אז בפתח תקווה). בקיבוץ שובץ כסנדלר‏ וכחלוץ חקלאי‏. כעבור חצי שנה, ובעקבות חולי וקושי בעבודתו החקלאית, פנה לעסוק בהוראה, מקצוע שהיה מקורב אליו עוד ברוסיה, שם עסק בהוראה חלקית, כשעזר לאביו, עוד מגיל 12, ללמד את התינוקות. הוא עלה לירושלים והתקבל מיד כתלמיד השנה השלישית בבית המדרש למורים שבירושלים בהנהלתו של דוד ילין. בשנת 1928 סיים את לימודיו והוסמך להוראה. מיד החל לעבוד בבית הספר היסודי הסמוך בבית הכרם, שם העשיר את עולמם של התלמידים בשירים, בקבלות השבת, בראשי החודשים ובחגים ובמועדים‏

20 שנה היה אבן־שושן למורה בבית הכרם לכל הכיתות, מ־ג' עד ח'. לימים סיפר כי במהלכן הבחין בחוסרם של תלמידיו בעיתון ילדים, דבר אשר הניע אותו לייסד (עם שותפים) את העיתון "עתוננו" ("עיתון לילד ולנער; יוצא אחת לשבועַים על ידי חבורת מורים"). בבית הספר התיכון של בית הכרם לימד חשבון ובמשך מספר שנים עבד גם בסמינר כמדריך וכמורה ללשון. תוך כדי עבודה למד באוניברסיטה העברית בירושלים: לשון עברית כמקצוע ראשי (והוסמך למקצוע זה בשנת 1943), תנ״ך וספרות כמקצוע שני. ובזכות מלגת לימודים (סְטִיפֶּנְדִּיָּה) של "מחלקת החינוך" (טרם היה קיים אז משרד החינוך) שזכה בה בשנת 1936, נסע לשנת השתלמות בחינוך באוניברסיטת לונדון, במחלקה להתפתחות הילד, ביקר שם בבתי ספר יסודיים רבים, ומהם חזר מלא תובנות על מילונאות ועל מצוקתם של התלמידים הישראליים אשר לא מצאו את מבוקשם במילונים המדעיים והסתבכו בהגדרות המיושנות והאקדמיים מדי, בעיניו. משחזר, כעבור שנה, ארצה, השלים את לימודיו האוניברסיטאיים וקיבל תואר מוסמך אוניברסיטה. מעבודתו כמורה, פרש בשנת 1967, והוא כבן 60‏

בשנת 1931 נישא לצִבְיָה כּגָן (נפטרה ב-1980 י' בטבת תשמ"א ונקברה בבית העלמין שבגבעת שאול בירושלים). לאחר תקופת היכרות קצרה נישאו ונולדו להם הבן יובל, שהיה לימים ספרן בספרייה הלאומית בירושלים, ובתם דפנה שפר

ראשית עיסוקו בספרות הייתה בשבועון הילדים "עִתּוֹנֵנוּ", שנדפס החל משנת 1932. אבן־שושן נמנה עם שלושת מייסדיו (עם יעקב רזניק וגדליהו אמיתי). אבן־שושן פרסם בו חידות ("אחודה נא"), סיפורים ובדיחות, גרסאות לסיפורי התורה, טקסטים בתחום המדע הפופולרי (את סדרת החוברות "עולם ומלואו", שהוציא לאור במקביל להוראה, תחילה בבית הספר העממי ואחר כך בתיכון בית הכרם‏, ואת "מאה פלא ופלא"), וכן שירים ומחזות. הוא תרגם לעברית מספרות הילדים והנוער בעולם ("גונב הגולפשטרום", "מאורעות דובון הקטן", "דובון, נבחן והגמד הרשע"‏). אבן־שושן העיד על המצב הכלכלי בתחילת דרכו של העיתון: "רצינו שיהיה זה לא רק עיתון לענייני ספרות בלבד, אלא שיהיה גם מקור לענייני ההווה ויספר מהמתרחש בארץ ובעולם. מצבנו היה תמיד דחוק. לא יכולנו אפילו לעמוד בהוצאותיו של גיליון אחד – שתי לא"י – והסופרים ויתרו על שכר־סופרים"‏. השבועון היה נפוץ מאוד בארץ, אולם הוצאתו לאור פסקה בשנת 1937 בעקבות המצב הכלכלי הקשה ומשום שלא הצליח לעמוד בתחרות של "דבר לילדים" ושל "הארץ לילדים"‏

בשנת 1943 קיבל אבן־שושן תואר מוסמך מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים במקצועות לשון עברית, מקרא וספרות עברית

במלחמת השחרור היה אבן־שושן למפקד גזרה בליפתא שבירושלים, ונאלץ להפסיק את עבודתו לכדי שנה. אף בית הדפוס של המילון הופצץ על ידי האויב וכל הַסְּדָר המוכן שלו ("זאַץ") נתפזר ונחרב‏[6]. בשנים 1947–1952 יצאה לאור בהדרגה המהדורה הראשונה של יצירתו העיקרית, "מילון חדש"

בשנת 1951 מונה אבן־שושן לראש לשכת שר החינוך בן-ציון דינור, ובשנים 1951 ו-1952 היה למנהל המחלקה להנחלת הלשון ולהשכלה במשרד החינוך והתרבות. מ־1953 ועד 1967 ניהל את בית המדרש למורים ע"ש דוד ילין, עסק בהוראה פעילה בכיתה ויזם טיולים פדגוגיים ברחבי הארץ לטובת תלמידי בית המדרש, כדי שיוכלו להתחקות אחרי שיטות ההוראה המתקדמות בבתי החינוך של תנועת העבודה בארץ‏. בא' בסיוון תשל"ד (1974) נבחר לחבר־יועץ האקדמיה ללשון העברית, ובי"ד בחשוון תשל"ח (1977) נבחר לחבר האקדמיה. הוא היה חבר ועדת הדקדוק, הוועדה לעברית בת־זמננו והוועדות למונחי דקדוק לבתי הספר ולמונחי הפסיכולוגיה‏

אברהם אבן־שושן נפטר ממחלה קשה‏ ב-י' באב תשמ"ד (8 באוגוסט 1984) בביה"ח הדסה בירושלים, ונקבר בהר המנוחות שבגבעת שאול (ירושלים). התגורר ברחוב ארלוזורוב בירושלים. בתו העידה כי אנשים נהגו לפנות אליו ולבקש שם לתינוק ועצות לעברות שם משפחה, וכי וחברות מסחריות פנו אליו לבקש שם למוצרים או לעסק חדש. בין היתר, המציא את שם החברה "סוגת"‏

אביו, חיים דוד רוזנשטיין, נפטר בגלות רוסיה, במינסק, בכ' באדר ה'תרצ"ד על סף עלייתו ארצה

נכדתו היא המחזאית יוספה אבן-שושן‎

view all

Avraham Even-Shoshan's Timeline

1906
December 25, 1906
Minsk, Belarus
1931
1931
Age 24
1984
August 8, 1984
Age 77
Tel Aviv, Israel
????
????