Chaim Meir Yechiel Shapira

Is your surname Shapira?

Research the Shapira family

Chaim Meir Yechiel Shapira's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Rebbe Chaim Meir Yechiel Shapira, Drohobitzer Rebbe

Birthdate:
Death: Died in Jerusalem, Israel
Immediate Family:

Son of ADMOR Rabbi Avi Ezri Zelig Shapira (Moglenitza Rebbe) and Hadassah Faigah Shapira
Husband of Bat Sheva Shapira
Father of Avraham Yaakov Shapira (Drohobitzer Rebbe); <private> Shapira; Rebbe Yisroel Shapira (of Grodzisk); Avi Ezri Zelig Shapira and Ytzhak Shapira
Brother of Yitzhak Mordehai Shapira (Gvodzitz); Abraham Jacob אברהם יעקב Shapira שפירא, האדמו"ר מדרוהוביץ and Nechama Gitel Shapira (Gvodzitz)

Occupation: Rebbe of Drohobitz
Managed by: Raziel Yohai Seckbach
Last Updated:

About Chaim Meir Yechiel Shapira

--------------------

About Chaim Meir Yechiel Shapira (עברית)

חיים מאיר יחיאל שפירא (תרט"ז – תרל"ג) - בנו של רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק ונכדו של "השרף ממוגלניצא". אביו של האדמו"ר ישראל שפירא מגרודז'יסק. רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביטש היה אדמו"ר מחסידות רוז'ין ומפעילי הציונות והעליה לארץ ישראל.

נולד בסדיגורא בי' בכסלו תרכ"ד לרבי אבי-עזרא זעליג שפירא ממוגלינצא, מצאצאי רבי ישראל מקוז'ניץ, בנו של ה"שרף" ממוגלינצא ר' חיים מאיר יחיאל שפירא. אמו הדסה פייגא היתה בתו של רבי אברהם יעקב הראשון מסדיגורא, בן רבי ישראל מרוז'ין. חתנו של רבי יצחק מבוהוש. עבר עם אביו לסטריף שם החל אביו לכהן כאדמו"ר, אך נפטר מתעניות וסיגופים תוך זמן קצר. לאחר פטירת אביו עבר לדרוהוביטש, שם החל לכהן כאדמו"ר. בדרוהוביטש התחבב על כל היהודיםף פעל לכל צרכיהם, וכן דאג וטיפל בפליטים היהודים שהגיעו לעיר מהפרעות.

היה האדמו"ר הראשון לבית רוז'ין שפעל למען הציונות והעליה לאץ ישראל. את יסודות השקפה זו קבל מאביו, והיא התבססה אצלו עם קריאת הספרים של הרב צבי הירש קלישר והרב אליהו גוטמכר. עוד לפני הקמת ההסתדרות הציונית, פעל להקמת בנק שישרת את מתיישבי הארץ. בהקמתה של ההסתדרות הציונית, ראה התקדמות בתהליך הגאלה, והוא שקל את השקל הציוני. בשנת תרס"ו, בבחירות לפרלמנט האוסטרי, תמך ברשימה היהודית לאומית.

כשפרצה מלחמת העולם הראשונה ברח להונגריה, ומשם התגלגל לוינה, שם שהו עוד כמה אדמו"רים מבית רוז'ין, ויחד עם רבי שלמה פרידמן מסדיגורא יסד מיד לאחר הצהרת בלפור את "חברת ישוב ארץ ישראל", על מנת לארגן קבוצת יהוים שומרי מצוות שיפעלו למען ישוב הארץ. בקיץ תרע"ח פרסמה החברה "קול קורא" ובו הסבירה את מגמותיה, שהן להשתתף עם הציונות של בנימין זאב הרצל בענייני כלכלה ומדיניות, ולהות דרך נפרדת לציונות בתחומי החינוך והתרבות, שכן מטרתה היא להקים בארץ הץיישבוץ מסורתית. נציגיג החברה ניהלו משא ומתן עם ההסתדרות הציונית, בו נקבעו תחומי שיתוף הפעולה בין שני המוסדות. ליד לשכת החברה בוינה הקומה אגודת חלוצים דתיים, שהחברה טפלה בצרכיהם. לאחר כמה שנים- התמזגה החברה לתוך המזרחי. מאז, ארגון החלוצים הדתיים נקרא: "ארגון חלוצי המזרחי". במסגרת זו השתתף האדמו"ר בקונגרס השנים-עשר ובועידה העולמית של המזרחי בקרלסבד. כאשר נתבשר כי ועידת סאן-רמו אישרה את הצהרת בלפור, החל לרקוד משמחה והחל לחלק את העיתון בו נכתבה הידיעה לעוברים ושבים ברחוב. מיד הכין את עצמו ואת משפחתו לעליה לארץ. בניו למדו מלאכות שונות, והוא קנה בכספו כלי מלאכה להתפרנס מהם בארץ. בקיץ תרפ"ב עלה ארצה, התיישב בירושלים והקים את חברת "בוני הארץ בגופם", שחבריה עבדו בהתנדבות בעבודת כפיים (בחקלאות, בבניין ועוד) למען התפתחות הישוב היהודי בארץ. גם הוא עצמו היה חבר בחברה זו- והיה מעבד קרקע סמוכה לביתו. היו לות כניות רבות להמשך בנין הארץ, אולם התקף לב קטלני תקף אותו, הוא נאלץ לחזור לוינה לצורך ניתוח, ומשהניתוח לא הצליח, הוחזר ארצה כדי למות בארץ ישראל. נפטר בירושלים בל' בניסן תרפ"ד. כונה בפי מעריציו "היהודי הטוב". כל ימיו הטיף לאחדות ישראל, ואף כתב בנושא זה את הספר השלום והאחדות .

(ויקישיבה)