From Wikipedia, the free encyclopediaJump to: navigation, search

Chanokh Heynekh HaKohen Levin

Rebbe Reb Heynekh of Aleksander

Term June, 1866 – 21 March 1870

Full name Chanokh Heynekh Lewin

Main work Chashovoh leToivo

Born 1798

Lutomiersk 

Buried Aleksandrow Lodzki

Predecessor Yitschok Myer Alter

Successor Yehudah Aryeh Leib Alter

Father Pinchas Lewin (1765 Lutomiersk - 1837 Lutomiersk)

Mother Soro Chano Szatan (about 1779 Kalisz - 22 April 1863 Przasnysz)

Wife1 Chana Hentshe Feyge Pachter of Przysucha

Children1 * Yechiel Efraim Fishel (1822 Przysucha - 1894 Ruda Maleniecka)

• Bracha Szyfra Miryam (bef 1820 Przysucha - 1886 Lodz)
• Chaya Tsipora (bef 1822 Przysucha - ?)

Wife 2 Chaia Basia (dau. of Rabbi Yehoshua Usher Rabinowicz of Parysow d. Przasnysz, 27 Feb 1864)

Chanokh Heynekh HaKohen Levin (1798 – March 21, 1870) of Aleksander served as the rebbe of a community of thousands of Hasidim during the "interregnum" between the Chidushei HaRim of Ger and the Sfas Emes.

[edit] Biography

Chanokh Heynekh was one of the leading students of the Rebbe Reb Simcha Bunim of Pshischa. After the latter's death he became one of the most prominent followers of Rebbe Menachem Mendel of Kotzk and the senior disciple of Chidushei hoRim. Following the death of the Chidushei hoRim in 1866, the bulk of his numerous chasidim chose Rabbi Chanokh Heynekh as the next rebbe.

Chanokh Heynekh served as the Rabbi in the Jewish communities of Aleksander from 1837 (or earlier) till 1853, Nowy Dwór from 1853 to 1859, and Przasnysz from 1859 to 1864 (or 1866). After his tenure In Przasnysz he retired from the rabbinate and settled in Aleksander, where he lived during his period of leadership as rebbe.

רבי חנוך העניך הכהן לוין (שאטין) (ה'תקנ"ח 1798 – י"ח באדר ב' ה'תר"ל 1870), היה מגדולי התלמידים של רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי מנחם מנדל מקוצק. שימש כאדמו"ר לאלפי חסידים במשך ארבע שנים, בתקופה שבין פטירת החידושי הרי"ם, האדמו"ר הראשון מגור, לכהונת נכדו, השפת אמת.

נולד בשנת תקנ"ח (1798) לאביו רבי פנחס הכהן, נצר לשושלת רבנים עתיקה ובעצמו הרב בלוטמרסק הסמוכה ללודז'. שם משפחתו, שאטין. הוחלף מאוחר יותר ללוין. שמו ניתן לו על שם אבי אמו. אביו היה מתנגד חריף לחסידות, אך חנוך הבן הושפע מאחד ממלמדיו בילדותו ונמשך כבר מאז לחסידות. התארס בסביבות גיל 13 לבתו של יעקב יאקיל מעשירי פשיסחה, וכעבור כשנתיים התחתן והיה סמוך על שולחן חותנו בפשיסחה.

דבק ביהודי הקדוש מפשיסחא עד לפטירתו כעבור שנתיים בערך. לאחר מכן היה מגדולי תלמידיו של רבי שמחה בונים מפשיסחה והיה במחיצתו במשך שתים עשרה שנה עד פטירתו. לאחר פטירתו עברה הנהגת החצר לידי רבי מנחם מנדל מקוצק כשעדיין ישב בטומשוב וגם רבי חנוך הניך היה מתלמידיו. באותה תקופה התמנה רבי חנוך הניך לרבנות העיר אלכסנדר. לאחר פטירת הרבי מקוצק בשנת תרי"ט הצטרף לרוב חסידי קוצק שקיבלו את הנהגתו רבי יצחק מאיר אלתר, האדמו"ר הראשון מגור.

כעבור שבע שנים נפטר גם רבי יצחק מאיר אלתר. 13 ילדיו מתו על פניו ואילו נכדו רבי יהודה אריה ליב אלתר, ה"שפת אמת" היה אז רק בן 19 וסירב למלא מקום סבו. במשך ארבע שנים עד לפטירתו הנהיג רבי חנוך הניך את מרבית החסידים בעירו אלכסנדר שהפכה למרכז חסידי גדול. גם ה"שפת אמת" קיבל את מרותו והיה נוסע לאלכסנדר, שם זכה ליחס מיוחד. קודם לפטירתו שלח רבי חנוך הניך לקרוא ל"שפת אמת" ובשבת האחרונה לחייו ציווה לחסידיו לתת את העלייה לתורה השמורה לאדמו"ר ל"שפת אמת" ובכך רמז שהוא עתיד למלא את מקומו.

נפטר ביום י"ח באדר ב' תר"ל (1870). בנו היחיד יחיאל אפרים פישל הכהן לוין (1822-1894) לא המשיך את דרכו באדמורו"ת. לחסידות אלכסנדר אין קשר לרבי חנוך העניך מלבד העובדה שמקורה באותה העיר. במהלך חייו שימש רבי חנוך העניך ברבנות הערים נובידבור ופרושניץ.

מלבד דרשה אחת לשבת שובה ותשובות אחדות לא הותיר אחריו כתבים, אך רבים מדבריו נרשמו בידי חסידיו ומצוטטים רבות. תורותיו לוקטו בספר "חשבה לטובה", והוצאו לאור בפיעטרקוב ה'תרפ"ט. מהדורה נוספת ומורחבת יצאה בירושלים. בפתח הספר מובאים שכתב ה"שפת אמת" משמו.