דוד שיפמן (14 באפריל 1923 - 18 באוקטובר 1982) היה איש ציבור ישראלי שכיהן סגן ראש עיריית תל אביב וחבר הכנסת מטעם הליכוד.

שיפמן נולד בשנת 1923 בוורשה שבפולין ועלה ארצה ב-1924. משפחתו השתקעה בכפר חסידים, בה למד בישיבה והיה פעיל בתנועת בני עקיבא. בפעילותו התנועתית היה בין מקימי הישיבה בכפר הרוא"ה. לאחר מכן התגייס לצה"ל ושירת כקצין במשטרה צבאית. לאחר שחרורו, בדרגת רב סרן, למד בסמינר למורים בירושלים.

בשנים 1968-1974 היה מנכ"ל חברה לאספקת ציוד לבתי מלון. לאורך השנים עסק גם בפעילות ציבורית - מקצועית, בהיותו מזכ"ל התאחדות הסוחרים בישראל (1957-1972). כן הצטרף לשורות המפלגה הליברלית, בה נבחר לכהן כיו"ר מרכז המפלגה, והתמודד מטעמה למועצת העיר תל אביב-יפו.

שיפמן כיהן במועצת העיר משנת 1965 וכסגן ראש העיר שלמה להט משנת 1974. בהנהלת העירייה קיבל לאחריותו את אגף התנועה ומנהל ההנדסה. בתפקידים אלו כיהן עד היבחרו לכנסת. במקביל להם מילא תפקידים ציבוריים, ביניהם יו"ר חברת החשמל ויו"ר חברת "נתיבי איילון".

בשנת 1981 נבחר מטעם הליכוד לכהן בכנסת העשירית ומונה לסגן שר במשרד התחבורה, תחת השר חיים קורפו. כעבור כשנה נפטר. תחנת הכח "אורות רבין" נקראה בתחילה "מאור דוד" על שמו.

בתו, סמדר לבל, כיהנה כחברת מועצת העיר הרצליה.

על שמו הוקם "גשר דוד שיפמן" בתל אביב.