Ephraim אפרים Kishon קישון (Ferenec Hoffmann) (1924 - 2005) MP

public profile

Is your surname Kishon קישון?

Research the Kishon קישון family

Ephraim אפרים Kishon קישון's Geni Profile

Records for Ephraim Kishon קישון

21 Records

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Death: Died in Switzerland
Cause of death: Heart failure
Managed by: Yigal Burstein / יגאל בורשטיין
Last Updated:
view all

Immediate Family

About Ephraim אפרים Kishon קישון (Ferenec Hoffmann)

Ephraim Kishon (Hebrew: אפרים קישון‎, August 23, 1924 – January 29, 2005) was an Israeli author, dramatist, screenwriter, and Oscar-nominated film director. He was one of the most widely read contemporary satirists in the world.

Ephraim Kishon was born on August 23, 1924 by the name of Ferenc Hoffmann into a middle-class Jewish family in Budapest, Hungary. In his youth he did not know Hebrew nor Yiddish. His father worked as a bank manager and his mother was a former secretary. Kishon also had a sister who was a writer.

His writing talent became evident in his youth. In 1940 he won his first prize for writing a novel for high school students. Due to the racial laws applied in Hungary during World War II, he was not allowed to continue his studies at the university and therefore he began to study jewelry making in 1942.

During World War II the Nazis imprisoned him in several concentration camps. At one camp his chess talent helped him survive, as the camp commandant was looking for an opponent. In another camp, the Germans lined up the inmates and shot every tenth person, but passed him by. He later wrote in his book The Scapegoat, "They made a mistake—they left one satirist alive". He eventually managed to escape the concentration camps while being transported to the Sobibor extermination camp in Nazi German Occupied Poland, and hid the remainder of the war disguised as "Stanko Andras", a Slovakian laborer.

After the war when he returned to Budapest he discovered that his parents and sister had survived, but many other family members had been murdered in the gas chambers at Auschwitz. In 1945, he changed his surname from Hoffmann to Kishont to disguise his German origins, and returned to Hungary, where he continued to study art and writing. In 1948 he completed his studies in metal sculpturing and art history and began publishing humorous articles under the name Franz Kishunt.

In 1949 he immigrated to the newly founded state of Israel, together with his first wife Eva (Chawa) Klamer, to escape the Communist regime. When arriving in Israel an immigration officer officially Hebraicized his name to "Ephraim Kishon". According to Kishon, the Jewish Agency clerk asked him for his name and when he answered "Ferenc" the clerk said: There is no such thing, and wrote "Ephraim", and afterwards he went ahead and Hebraicized his family name as well, Kishon being a river near Haifa, the Israeli city on the original mount Carmel.

His first marriage to Eva (Chawa) Klamer in 1946 ended in divorce. In 1959, he married Sara (née Lipovitz), who died in 2002. In 2003, he married the Austrian writer Lisa Witasek. Kishon had three children: Raphael (b. 1957), Amir (b. 1963), and Renana (b. 1968).

In 1981, Kishon established a second home in the rural Swiss canton of Appenzell after feeling unappreciated in Israel, but remained a staunch Zionist.

Kishon died on January 29, 2005 at his home in Switzerland at the age of 80 following a cardiac arrest. His body was flown to Israel and he was buried at the Trumpeldor Cemetery in Tel Aviv.

Being a popular Israeli writer, he still felt he was getting negative treatment from the Israeli media due to the fact he was rather Right wing in politics. Also, having invented many incredibly funny puns while he was mastering the Hebrew language, brilliant word-games which couldn't be translated, his abundant wits needed a new challenge, so he started writing in German, creating new puns such as "Mein Kamm",- "My Comb", instead of "Mein Kampf".

Awards

  • In 1953, Kishon won the Nordau Prize for Literature;
  • In 1958, he won the Sokolov Prize for Journalism;
  • In 1964, he won the Kinor David Prize;
  • In 1998, he was the co-recipient (jointly with Nurit Guvrin and Aryeh Sivan) of the Bialik Prize for literature;
  • In 2002, he was awarded the Israel Prize for lifetime achievement & special contribution to society and the State of Israel. Upon receiving the prize, he remarked: "I've won the Israel Prize, even though I'm pro-Israel. It's almost like a state pardon. They usually give it to one of those liberals who love the Palestinians and hate the settlers."
  • Kishon was nominated twice for an Academy Award for Best Foreign Language Film and three times for a Golden Globe Award. He won two Golden Globe Best Foreign Language Film Awards, for Sallah Shabati (1964), and The Policeman (1971).
  • In 2005, he was voted the 21st-greatest Israeli of all time, in a poll by the Israeli news website Ynet to determine whom the general public considered the 200 Greatest Israelis.

___________________________________________

ויקיפדיה: אפרים קישון (() 23 באוגוסט 1924 – 29 בינואר 2005; נולד בשם פרנץ הופמן ומאוחר יותר פרנץ קישהונט) היה סופר, סאטיריקן, מחזאי, תסריטאי ובמאי קולנוע ותיאטרון ישראלי, חתן פרס ישראל. קישון, מהסאטיריקנים והבמאים הישראלים הידועים ביותר בעולם, הוא הבמאי הישראלי הראשון שסרט בבימויו היה מועמד לפרס אוסקר, וכן הישראלי הראשון שסרטים בבימויו זכו בפרס גלובוס הזהב.

אפרים קישון נולד בבודפשט, בירת הונגריה ב-23 באוגוסט 1924 בשם פֶרֶנץ הופמן (Ferenc Hoffmann). בנעוריו לא ידע עברית או יידיש. אביו עבד כמנהל בנק ואמו הייתה מזכירה. לקישון אחות אגנס קישון קארצ'וני.

כשרון הכתיבה שלו ניכר כבר בנעוריו. בשנת 1940 זכה בפרס הראשון בתחרות כתיבת נובלה לתלמידי תיכון. בגלל חוקי הגזע, לא הורשה להמשיך את לימודיו באוניברסיטה ולכן החל בשנת 1942 בלימודי צורפות.

בשנת 1944 נכלא במחנה ריכוז בהונגריה. הוא נמלט במהלך העברתו למחנה השמדה בפולין, חזר לבודפשט וחי שם בהחבא. בתוכנית הטלוויזיה "חיים שכאלה" סיפר כי הוא חב את חייו לאדם שלימד אותו כיצד לזייף חותמות רשמיות, באופן גרפי, באמצעות עט רגיל, ודאג לו לכל צרכיו במחבוא. כאשר שב לבודפשט גילה כי הוריו ואחותו שרדו, אך בני משפחה רבים אחרים נרצחו בתאי הגזים באושוויץ

בשנת 1948 השלים את לימודיו בפיסול מתכת ובתולדות האמנות והחל מפרסם מאמרים הומוריסטיים בשם פרנץ קישהונט (Kishont - השם הנפוץ הונט בתוספת הקטנה [קיש = קטן]). במאי 1949 יצא עם רעייתו הראשונה, חוה קלאמר, מהונגריה ועלה לישראל. את שמו העברי קיבל קישון מידיו של פקיד הסוכנות בנמל. לדברי קישון, שאל אותו פקיד הסוכנות לשמו וכאשר נענה "פרנץ" אמר: אין דבר כזה, ורשם "אפרים," וכך עשה גם ביחס לשם משפחתו

קישון התגורר תחילה במעברת "שער העלייה" שליד חיפה, ממנה עבר לקיבוץ כפר החורש, שבו עבד כסניטר, ואת זמנו הפנוי ניצל ללימוד עברית בעזרת שכנו לצריף יוסף ביליצר. כבר בתקופה זו כתב מספר רשימות הומוריסטיות בהונגרית לעיתון "אוי קלט". משם עבר לשיכון עממי, כשהוא רוכב על אופנוע, אותו כינה באהבה "הדוקטור" (על–שם הפושע הנאצי ד"ר ארנסט קלטנברונר, שכן האופנוע היה שחור "כנאצי טרום-שילומי"). הוא למד עברית באולפן "עציון" בירושלים, ועד מהרה השתלט על השפה והחל מחדש בה חידושים. רק המבטא ההונגרי הכבד שלו ליווה אותו לאורך ימיו

view all

Ephraim אפרים Kishon קישון's Timeline