Erich Maria Remark

Is your surname Remark?

Research the Remark family

Erich Maria Remark's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Erich Paul Remark

Hebrew: אריך מריה רמרק, German: Erich Paul Remarque
Also Known As: "פול"
Birthdate:
Birthplace: Osnabrück, Lower Saxony, Germany
Death: Died in Locarno, Locarno, Ticino, Switzerland
Place of Burial: Ronco sopra Ascona, Locarno, Ticino, Switzerland
Immediate Family:

Son of Peter Franz Remark; Peter Remark; Anna Maria Remark and Anna Remark
Husband of Paulette Remarque
Ex-husband of Paulette Goddard and Jutta Remarque
Brother of Erna Remark; Theodore Remark and Elfriede Remark

Managed by: Private User
Last Updated:

About Erich Maria Remark

Erich Maria Remarque (born Erich Paul Remark; 22 June 1898 – 25 September 1970) was a German author, most known for his anti-war novel All Quiet on the Western Front.

Erich Maria Remarque was born on 22 June 1898 in a working-class family in the German city of Osnabrück, the son of Peter Franz Remark (b. 14 June 1867, Kaiserswerth) and Anna Maria Remark, née Stallknecht (b. 21 November 1871, Katernberg). At the age of 16 he made his first attempts at writing: essays, poems, and the beginnings of a novel that was finished later and published in 1920 as The Dream Room (Die Traumbude).

At 18, Remarque was conscripted into the army. On 12 June 1917, he was transferred to the Western Front, 2nd Company, Reserves, Field Depot of the 2nd Guards Reserve Division at Hem-Lenglet. On 26 June he was posted to the 15th Reserve Infantry Regiment, 2nd Company of Trench Battalion Bethe, and was stationed between Torhout and Houthulst. On 31 July he was wounded by shrapnel in the left leg, right arm and neck, and was repatriated to an army hospital in Germany where he spent the rest of the war.

In 1924, he started to write his last name as Remarque, which had been the family name until his grandfather changed it to Remark in the 19th century. He had already been using the middle name 'Maria' since November 1922. He worked at a number of different jobs, including librarian, businessman, teacher, journalist and editor. His first paid writing job was as a technical writer for the Continental Rubber Company, a German tire manufacturer. His first marriage was to the actress Ilse Jutta Zambona in 1925. Their marriage was stormy and unfaithful on both sides. After a divorce, they remarried each other in 1938.

In 1927 Remarque made a second literary start with the novel Station at the Horizon (Station am Horizont), which was serialized in the sports journal "Sport im Bild" for which Remarque was working. It was published in book form only in 1998. His best known work, All Quiet on the Western Front (Im Westen nichts Neues) was written in a few months in 1927, but Remarque was not immediately able to find a publisher. The novel, published in 1929, described the experiences of German soldiers during World War I. A number of similar works followed; in simple, emotive language they described wartime and the postwar years.

In 1931, after finishing The Road Back (Der Weg zurück) Remarque left Germany. He bought a villa in Porto Ronco in Switzerland and lived both there and in France until 1939, when he left Europe for the United States of America with his wife. They became naturalized citizens of the United States in 1947.

In 1933, the Nazis banned and publicly burned Remarque's works and produced propaganda claiming that he was a descendant of French Jews and that his real last name was Kramer, a Jewish-sounding name, and his original name spelled backwards. This is still stated in some biographies despite the complete lack of evidence. The Nazis also claimed, despite contrary evidence, that he had never seen active service during World War I. In 1943 the Nazis arrested his sister Elfriede Scholz, who had stayed behind in Germany with her husband and two children. After a short trial in the "Volksgerichtshof" (Hitler's extra-constitutional "People's Court") she was found guilty of "undermining morale" for stating that she considered the war lost. Court President Roland Freisler declared, "Ihr Bruder ist uns leider entwischt—Sie aber werden uns nicht entwischen." ("Your brother has unfortunately escaped us—you, however, will not escape us"). Elfriede Scholz was decapitated by guillotine on 16 December 1943.

Remarque's next novel, Three Comrades (Drei Kameraden) spans the years of the Weimar Republic, from the hyperinflation of 1923 to the end of the decade. Remarque's fourth novel, Flotsam (in German titled Liebe deinen Nächsten, or Love Thy Neighbour), first appeared in a serial version in English translation in Collier's magazine in 1939, and Remarque spent another year revising the text for its book publication in 1941, both in English and German. His next novel Arch of Triumph, first published in 1945 in English translation, and published in German as Arc de Triomphe in 1946, was another instant best-seller and reached worldwide sales of nearly five million.

In 1948 Remarque returned to Switzerland, where he spent the rest of his life. There was a gap of seven years—a long silence for Remarque—between Arch of Triumph and his next work, The Spark of Life (Der Funke Leben), which appeared both in German and in English in 1952. While he was writing The Spark of Life Remarque was also working on a novel, Zeit zu leben und Zeit zu sterben (Time to Live and Time to Die). It was published first in English translation in 1954 with the not-quite-literal title A Time to Love and a Time to Die. In 1958, Douglas Sirk directed the film A Time to Love and a Time to Die in Germany, based on Remarque's novel. Remarque made a cameo appearance in the film in the role of the professor.

In 1955 Remarque wrote the screenplay for an Austrian movie, The Last Act (Der letzte Akt), about Hitler's final days in the bunker of the Reich Chancellery in Berlin, which was based on the book Ten Days to Die (1950) by Michael Musmanno. In 1956 Remarque wrote a drama for the stage, Full Circle (Die letzte Station), which played successfully in both Germany and on Broadway. An English translation was published in 1974. Heaven Has No Favorites was serialized (as Borrowed Life) in 1959 before appearing as a book in 1961 and was made into the 1977 movie Bobby Deerfield. The Night in Lisbon (Die Nacht von Lissabon), published in 1962 is the last work Remarque finished. The novel sold some 900,000 copies in Germany and was a modest best-seller abroad as well.

Remarque married the Hollywood actress Paulette Goddard in 1958 and they remained married until his death in a hospital at Locarno on 25 September 1970 at the age of 72. He was interred in the Ronco cemetery in Ronco, Ticino, Switzerland, after a Catholic funeral. Goddard is also interred there. Goddard left a bequest of $20 million to New York University to fund an institute for European studies, which is named after Remarque. The first Director of The Remarque Institute was Professor Tony Judt. The Erich Maria Remarque Papers are housed in the Fales Library at NYU. -------------------- 1920, Die Traumbude. Ein Künstlerroman "דוכן החלומות. רומן אמנותי."‏ 1928, Station am Horizont "תחנה באופק" ‏ 1955, Der letzte Akt "המעשה האחרון" 1956, Die letzte Station "התחנה האחרונה" 1970, Das gelobte Land "הארץ המובטחת" 1971, Schatten im Paradies "צללים בגן עדן" 1988, Die Heimkehr des Enoch J. Jones "שובו של אנוך ג'ונס"

"ואהבת את זולתך" So Ends Our Night, ‏1941 The Other Love‏, 1947

^ Books and Writers - Erich Maria Remarque

Erich Maria Remarque From Wikipedia, the free encyclopedia

The lead section of this article may need to be rewritten. Please discuss this issue on the talk page and read the layout guide to make sure the section will be inclusive of all essential details. (January 2014) Erich Maria Remarque Erich Maria Remarque1.jpg Erich Maria Remarque (1928) Born 22 June 1898 Osnabrück, Lower Saxony, Germany Died 25 September 1970 (aged 72) Locarno, Switzerland Occupation Novelist Nationality German Citizenship American Notable work(s) All Quiet on the Western Front Spouse(s) 1) Ilse Jutta Zambona (1925-1930; divorced) 2) remarried Ilse Zambona (1938-1957; divorced) 3) Paulette Goddard (1958–1970) Erich Maria Remarque[1] (22 June 1898 – 25 September 1970), born Erich Paul Remark, was a German author who authored many works, with his best known novel being All Quiet on the Western Front. Contents [hide] 1 Life and work 1.1 First World War 1.2 Teacher 1.3 Other jobs 1.4 Novelist 1.5 Nazi era 1.6 Switzerland 2 Marriages 3 Casa Monte Tabor 4 List of works 4.1 Novels 4.2 Other works 5 See also 6 References 7 Further reading 8 External links Life and work[edit]

Erich Maria Remarque was born on 22 June 1898 into a working class family in the German city of Osnabrück to Peter Franz Remark (b. 14 June 1867, Kaiserswerth) and Anna Maria (née Stallknecht; born 21 November 1871, Katernberg). First World War[edit] During World War I, Remarque was conscripted into the army at the age of 18. On 12 June 1917, he was transferred to the Western Front, 2nd Company, Reserves, Field Depot of the 2nd Guards Reserve Division at Hem-Lenglet. On 26 June, he was posted to the 15th Reserve Infantry Regiment, 2nd Company, Engineer Platoon Bethe, and was stationed between Torhout and Houthulst. On 31 July, he was wounded by shrapnel in the left leg, right arm and neck, and was repatriated to an army hospital in Germany where he spent the rest of the war.[2] Teacher[edit] After the war he continued his teacher training and worked from 1 August 1919 as a primary school teacher in Lohne, at that time in the county of Lingen, now in the county of Bentheim. From May 1920 he worked in Klein Berßen in the former County of Hümmling, now Emsland, and from August 1920 in Nahne, which has been a part of Osnabrück since 1972. On 20 November 1920 he applied for leave of absence from teaching, bringing this period of his life to an end. Other jobs[edit] Erich worked at a number of different jobs, including librarian, businessman, teacher, journalist and editor. His first paid writing job was as a technical writer for the Continental Rubber Company, a German tire manufacturer.[3] Novelist[edit]

Remarque in Davos, 1929. At the age of 16, Remarque had made his first attempts at writing; this included essays, poems, and the beginnings of a novel that was finished later and published in 1920 as The Dream Room (Die Traumbude). When he published All Quiet on the Western Front, Remarque changed his middle name in memory of his mother and reverted to the earlier spelling of the family name to dissociate himself from his novel Die Traumbude.[4] The original family name, Remarque, had been changed to Remark by his grandfather in the 19th century. In 1927, Remarque made a second literary start with the novel Station at the Horizon (Station am Horizont), which was serialised in the sports journal "Sport im Bild" for which Remarque was working. It was published in book form only in 1998. His best known work, All Quiet on the Western Front (Im Westen nichts Neues), was written in a few months in 1927, but Remarque was not immediately able to find a publisher.[5] The novel, published in 1929, described the experiences of German soldiers during World War I. A number of similar works followed; in simple, emotive language they described wartime and the postwar years. In 1931, after finishing The Road Back (Der Weg zurück), Remarque bought a villa in Porto Ronco, Switzerland, planning to live both there and in France.[citation needed] His next novel, Three Comrades (Drei Kameraden), spans the years of the Weimar Republic, from the hyperinflation of 1923 to the end of the decade. Remarque's fourth novel, Flotsam (in German titled Liebe deinen Nächsten, or Love Thy Neighbour), first appeared in a serial version in English translation in Collier's magazine in 1939, and Remarque spent another year revising the text for its book publication in 1941, both in English and German. His next novel, Arch of Triumph, first published in 1945 in English, and the next year in German as Arc de Triomphe, was another instant best-seller and reached worldwide sales of nearly five million. Nazi era[edit] On 10 May 1933, the German government, on the initiative of the Nazi propaganda minister, Joseph Goebbels, banned and publicly burned Remarque's works. Remarque finally left Germany to live at his villa in Switzerland. The Nazis continued to decry his writings and claimed that he was a descendant of French Jews and that his real surname name was Kramer, a Jewish-sounding name, and his original name spelled backwards. This is still cited in some biographies despite the complete lack of evidence. The Nazis also claimed, falsely, that Remarque had not seen active service during World War I. In 1938, Remarque's German citizenship was revoked and then in 1939 after he and his ex-wife were remarried to prevent her repatriation to Germany, they left Porto Ronco, Switzerland for the United States.[6] They became naturalized citizens of the United States in 1947.[7] In 1943, the government arrested his sister, Elfriede Scholz, who had stayed behind in Germany with her husband and two children. After a short trial in the "Volksgerichtshof" (Hitler's extra-constitutional "People's Court"), she was found guilty of "undermining morale" for stating that she considered the war lost. Court President Roland Freisler declared, "Ihr Bruder ist uns leider entwischt—Sie aber werden uns nicht entwischen" ("Your brother is unfortunately beyond our reach—you, however, will not escape us"). Scholz was beheaded on 16 December 1943, and the cost of her prosecution, imprisonment and execution—495.80 Reichsmark—was billed to her sister Erna.[8] Switzerland[edit] In 1948, Remarque returned to Switzerland, where he spent the rest of his life. There was a gap of seven years — a long silence for Remarque — between Arch of Triumph and his next work, Spark of Life (Der Funke Leben), which appeared both in German and in English in 1952. While he was writing The Spark of Life Remarque was also working on a novel, Zeit zu leben und Zeit zu sterben (Time to Live and Time to Die). It was published first in English translation in 1954 with the not-quite-literal title A Time to Love and a Time to Die. In 1958, Douglas Sirk directed the film A Time to Love and a Time to Die in Germany, based on Remarque's novel. Remarque made a cameo appearance in the film in the role of the Professor. In 1955, Remarque wrote the screenplay for an Austrian film, The Last Act (Der letzte Akt), about Hitler's final days in the bunker of the Reich Chancellery in Berlin, which was based on the book Ten Days to Die (1950) by Michael Musmanno. In 1956, Remarque wrote a drama for the stage, Full Circle (Die letzte Station), which played successfully in both Germany and on Broadway. An English translation was published in 1974. Heaven Has No Favorites was serialised (as Borrowed Life) in 1959 before appearing as a book in 1961 and was made into the 1977 film Bobby Deerfield. The Night in Lisbon (Die Nacht von Lissabon), published in 1962, is the last work Remarque finished. The novel sold some 900,000 copies in Germany and was a modest best-seller abroad as well.[citation needed] Marriages[edit]

His first marriage was to the actress Ilse Jutta Zambona in 1925.[9] Their marriage was stormy and unfaithful on both sides. Remarque and Zambona divorced in 1930, but fled together to his home in Porto Ronco, Switzerland in 1933 when the Nazis took over Germany; in May 1933, his novel All Quiet on the Western Front was burned in one of the first of the Nazi book burnings and it became clear that neither Remarque nor Zambona could return to Germany.[10] During the 1930s, Remarque had relationships with Austrian actress Hedy Lamarr and then with Marlene Dietrich,[11] and in the 1940s with Greta Garbo.[4] The love affair with Dietrich began in September 1937 when they met on the Lido while in Venice for the film festival and continued through at least 1940, maintained mostly by way of letters, cables and telephone calls. A selection of their letters were published in 2003 in the book "Sag Mir, Dass Du Mich Liebst"("Tell Me That You Love Me")[12][13] and then in the 2011 play Puma.[14] In 1938, Remarque and his ex-wife Zambona remarried each other in Switzerland as a protection to prevent her being forced to return to Germany and then they emigrated to the United States in 1939 where they both became naturalised citizens in 1947.[15] They divorced again on 20 May 1957, this time for good. Ilse Remarque died on 25 June 1975.[citation needed] Remarque married actress Paulette Goddard in 1958 and they remained married until his death in Locarno on 25 September 1970, aged 72.[16] Remarque was interred in the Ronco Cemetery in Ronco, Ticino, Switzerland. Goddard died in 1990 and was interred next to her husband. She left a bequest of $20 million to New York University to fund an institute for European studies, which is named in honour of Remarque.[17] The first Director of The Remarque Institute was Professor Tony Judt.[18] Remarque's papers are housed at NYU's Fales Library.[19] NYU also named an undergraduate dormitory building after her: Paulette Goddard Hall. Casa Monte Tabor[edit]

Efforts to raise CHF 6.2M ($7M), to buy and save the villa of Erich Maria Remarque and Paulette Goddard from almost certain demolition are underway. The intent is to transform the Casa Monte Tabor into a museum and home to an artist-in-residence programme, focused on creativity, freedom and peace.[20] List of works[edit]

Note: the dates of English publications are those of the first publications in a book form. Novels[edit]

Im Westen nichts Neues, 1929 original version. (1920) Die Traumbude. Ein Künstlerroman; English translation: The Dream Room (written 1924, published 1998) Gam (1928) Station am Horizont; English translation: Station at the Horizon (1929) Im Westen nichts Neues; English translation: All Quiet on the Western Front (1929) (1931) Der Weg zurück; English translation: The Road Back (1931) (1936) Drei Kameraden; English translation: Three Comrades (1937) (1939) Liebe deinen Nächsten; English translation: Flotsam (1941) (1945) Arc de Triomphe; English translation: Arch of Triumph (1945) (1952) Der Funke Leben; English translation: Spark of Life (1952) (1954) Zeit zu leben und Zeit zu sterben; English translation: A Time to Live and a Time to Die (1954) (1956) Der schwarze Obelisk; English translation: The Black Obelisk (1957) (1961) Der Himmel kennt keine Günstlinge (serialized as Geborgtes Leben); English translation: Heaven Has No Favorites (1961) (1962) Die Nacht von Lissabon; English translation: The Night in Lisbon (1964) (1970) Das gelobte Land; English translation: The Promised Land (1971) Schatten im Paradies; English translation: Shadows in Paradise (1972) Other works[edit] (1931) Der Feind; English translation: The Enemy (1930–1931); short stories (1955) Der letzte Akt; English translation: The Last Act; screenplay (1956) Die letzte Station; English translation: Full Circle (1974); play (1988) Die Heimkehr des Enoch J. Jones; English translation: The Return of Enoch J. Jones; play (1994) Ein militanter Pazifist; English translation: A Militant Pacifist; interviews and essays See also[edit]

Portal icon Biography portal Exilliteratur References[edit]

Jump up ^ German pronunciation: [ˈʔeːʀɪç maˈʀiːaˑ ʀeˈmaʀk]; /ˈɛrɪk məˈriːə rəˈmɑːrk/ Jump up ^ Remarque Frieden-Schiessen. Jump up ^ "Exactly as it happened... (the story of an encounter in Ticino with Remarque and the coach-built Lancia Dilambda, which, following the commercial success of All Quiet on the Western Front, he purchased in 1931 and retained till the late 1960s)". Motor 3506: pages 26–30. date 30 August 1969. ^ Jump up to: a b Afterword by Brian Murdoch, translator of 1996 English edition of All Quiet on the Western Front. London: Vintage Books. 1996. p. 201. ISBN 978-0-09-953281-1. Jump up ^ Robertson, William. "Erich Remarque". Retrieved 2009-06-25. Jump up ^ "Finding Aid for Erich Maria Remarque Papers, 1938-1973." M.E. Grenander Department of Special Collections and Archives, University of Albany/ State University of New York. 2009. Accessed 31 July 2012. http://library.albany.edu/speccoll/findaids/ger077.htm Jump up ^ Schneider, Thomas (1991). Erich Maria Remarque: Ein Chronist des 20. Jahrhunderts, Eine Biographie in Bildern und Dokumenten. Germany: Rasch Verlag Bramsche. pp. 94–95. Jump up ^ "Elfriede Scholz Obituary" (in German). Osnabrück Cultural Website. 15 December 2005. Retrieved 2009-06-25. Jump up ^ "Erich Maria Remarque". Retrieved 2009-06-25. Jump up ^ Taylor, Marvin J. The life and writings of Erich Maria Remarque. New York: Fales Library, New York University, 2011. Accessed 29 July 2012. http://www.nyu.edu/library/bobst/research/fales/exhibits/remarque/documents/bio6.html Jump up ^ Connolly, Kate. "Marlene and the wall." The Guardian, 18 April 2002. http://www.guardian.co.uk/culture/2002/apr/18/culturaltrips.germany Jump up ^ Fuld, Werner & Thomas F. Schneider (eds). "Dass Du Mich Liebst: Erich Maria Remarque - Marlene Dietrich Zeugnisse einer Leidenschaft ("Tell Me That You Love Me: Erich Maria Remarque-Marlene Dietrich. Evidence of a Passion). Koln: Kiepenheuer & Witsch, 2003. Jump up ^ http://www.spiegel.de/kultur/gesellschaft/marlene-dietrich-und-remarque-madonna-meines-blutes-a-149892.html Jump up ^ Jones, Kenneth. "Marlene Dietrich is Focus of Puma, a NJ Rep World Premiere Starting Feb. 24." Playbill. 24 Feb 2011. http://www.playbill.com/news/article/147946-Marlene-Dietrich-Is-Focus-of-Puma-a-NJ-Rep-World-Premiere-Starting-Feb-24. Accessed29 July 2012. Jump up ^ Bloom, Harold (2001). "Chronology". Modern Critical Interpretations: Erich Maria Remarque's All Quiet on the Western Front. Philadelphia: Chelsea House Publishers. p. 157. Jump up ^ Dictionary of Literary Biography, Volume 56: German Fiction Writers, 1914–1945. A Bruccoli Clark Layman Book. Edited by James Hardin, University of South Carolina. The Gale Group, 1987. pp. 222–241 Jump up ^ Lorch, Donatella. "Paulette Goddard Left N.Y.U. $20 Million." New York Times. 18 May 1990. Accessed 29 July 2012. http://www.nytimes.com/1990/05/18/nyregion/paulette-goddard-left-nyu-20-million.html Jump up ^ "About Us." Remarque Institute. New York University. No date. Accessed 29 July 2012. http://remarque.as.nyu.edu/page/history Jump up ^ Taylor, Marvin J. "Introduction."The life and writings of Erich Maria Remarque.New York: Fales Library, New York University, 2011. Accessed 29 July 2012.http://www.nyu.edu/library/bobst/research/fales/exhibits/remarque/documents/intro.html Jump up ^ La villa d'Erich Remarque en danger. sur swissinfo.ch (Nov2010).http://www.swissinfo.ch/ger/kultur/Remarque-Villa_im_Tessin_droht_der_Abbruch.html?cid=28722548 Further reading[edit]

Parvanová, Mariana (2010). "... das Symbol der Ewigkeit ist der Kreis". Eine Untersuchung der Motive in den Romanen von Erich Maria Remarque. München: GRIN-Verlag. ISBN 978-3-640-64739-2. (German) Parvanová, Mariana (2009). E. M. Remarque in der kommunistischen Literaturkritik in der Sowjetunion und in Bulgarien. Remscheid: ReDiRoma Verlag. ISBN 978-3-86870-056-5. (German) External links[edit]

Quotations related to Erich Maria Remarque at Wikiquote

Multilingual pages about Erich Maria Remarque Erich Maria Remarque at Find a Grave German Language Guide to the Remarque papers at NYU's Fales Library [hide] v t e Works by Erich Maria Remarque Novels The Dream Room (1920) Gam (1924) Station at the Horizon (1928) All Quiet on the Western Front (1929) The Road Back (1931) Three Comrades (1936) Flotsam (1939) Arch of Triumph (1945) The Spark of Life (1952) A Time to Love and a Time to Die (1954) The Black Obelisk (1956) Heaven Has No Favorites (1961) The Night in Lisbon (1962) The Promised Land (1970) Shadows in Paradise (1971) [hide] v t e German literature Related articles German language History of Germany Medieval German literature Sturm und Drang Weimar Classicism Romanticism Literary realism Weimar culture Exilliteratur German studies Medieval literature Dietmar von Aist Reinmar von Hagenau Hartmann von Aue Walther von der Vogelweide Wolfram von Eschenbach Albrecht von Johansdorf Heinrich von Morungen Nibelungenlied Gottfried von Strassburg Early modern literature Simon Dach Paul Fleming Hans Folz Hans Jakob Christoffel von Grimmelshausen Andreas Gryphius Christian Hoffmann von Hoffmannswaldau Johann Michael Moscherosch Martin Opitz Hans Sachs Angelus Silesius Anthony Ulrich, Duke of Brunswick-Wolfenbüttel Georg Wickram 18th century Barthold Heinrich Brockes Christian Gellert Johann Wolfgang von Goethe Johann Christoph Gottsched Johann Christian Günther Friedrich Hölderlin Friedrich Gottlieb Klopstock Jakob Michael Reinhold Lenz Gotthold Ephraim Lessing Novalis (Friedrich von Hardenberg) Jean Paul Friedrich Schiller Johann Gottfried Schnabel Christoph Martin Wieland 19th century Bettina von Arnim Ludwig Achim von Arnim Clemens Brentano Georg Büchner Adelbert von Chamisso Annette von Droste-Hülshoff Marie von Ebner-Eschenbach Joseph von Eichendorff Theodor Fontane Gustav Freytag Jeremias Gotthelf Franz Grillparzer Jacob Grimm Wilhelm Grimm Gerhart Hauptmann Christian Friedrich Hebbel Johann Peter Hebel Heinrich Heine Georg Herwegh Paul Heyse E. T. A. Hoffmann Friedrich Hölderlin Gottfried Keller Heinrich von Kleist Nikolaus Lenau Conrad Ferdinand Meyer Eduard Mörike Johann Nestroy Wilhelm Raabe Adalbert Stifter Theodor Storm Ludwig Tieck Ludwig Uhland 20th century Ingeborg Bachmann Hermann Bahr Johannes R. Becher Gottfried Benn Thomas Bernhard Heinrich Böll Volker Braun Bertolt Brecht Rolf Dieter Brinkmann Hermann Broch Arnolt Bronnen Hermann Burger Elias Canetti Paul Celan Alfred Döblin Heimito von Doderer Friedrich Dürrenmatt Lion Feuchtwanger Marieluise Fleißer Erich Fried Max Frisch Stefan George Rainald Goetz Marlen Haushofer Hermann Hesse Georg Heym Hugo von Hofmannsthal Ricarda Huch Peter Huchel Uwe Johnson Ernst Jünger Franz Kafka Erich Kästner Irmgard Keun Sarah Kirsch Karl Kraus Else Lasker-Schüler Heinrich Mann Klaus Mann Thomas Mann Christian Morgenstern Erich Mühsam Heiner Müller Adolf Muschg Robert Musil Erich Maria Remarque Rainer Maria Rilke Joseph Roth Nelly Sachs Ernst von Salomon Paul Scheerbart Arthur Schnitzler Kurt Schwitters W. G. Sebald Anna Seghers Ernst Toller Georg Trakl Kurt Tucholsky Robert Walser Josef Weinheber Peter Weiss Christa Wolf Stefan Zweig Contemporary writers Zsuzsa Bánk Thomas Brussig Günter Grass Durs Grünbein Peter Handke Elfriede Jelinek Wladimir Kaminer Daniel Kehlmann Alexander Kluge Christian Kracht Siegfried Lenz Monika Maron Terézia Mora Herta Müller Emine Sevgi Özdamar Rafik Schami Botho Strauß Yoko Tawada Uwe Timm Martin Walser Peter Wawerzinek Wolf Wondratschek Feridun Zaimoğlu Nobel laureates who wrote in German Theodor Mommsen Rudolf Christoph Eucken Paul Heyse Gerhart Hauptmann Carl Spitteler Thomas Mann Nelly Sachs Heinrich Böll Elias Canetti Günter Grass Elfriede Jelinek Herta Müller German language literary awards Ingeborg Bachmann Prize Georg Büchner Prize Sigmund Freud Prize Adelbert von Chamisso Prize Hans Fallada Prize Goethe Prize Heinrich Heine Prize Kleist Prize Leipzig Book Fair Prize Nelly Sachs Prize Authority control WorldCat VIAF: 61551298 LCCN: n84223789 ISNI: 0000 0001 2280 7217 GND: 118599631 SELIBR: 86587 SUDOC: 027093751 BNF: cb119214536 (data) NLA: 35447796 NDL: 00453966 NKC: jn19981002079 Categories: 1898 births1970 deathsPeople from OsnabrückPeople from the Province of HanoverPeople from Wietmarschen20th-century American novelists20th-century German writersAmerican male novelistsGerman novelistsGerman military personnel of World War IGerman people of French descentGerman Roman CatholicsRoman Catholic writersWar writersExilliteratur writersGerman emigrants to the United StatesCommanders Crosses of the Order of Merit of the Federal Republic of GermanyDisease-related deaths in SwitzerlandPrussian Army personnel

About אריך רמארק (עברית)

אריך מריה רמרק (הופנה מהדף אריך מריה רמארק)

אריך מריה רמרק

"נערי קונטי" ופרסומת של רמרק לכדורי טניס של קונטיננטל משנת 1926

אריך מריה רמרק, בשנת 1929 אֶריך מריה רֶמַרְק (בגרמנית: Erich Maria Remarque‏; 22 ביוני 1898 - 25 בספטמבר 1970) הוא שם העט של אריך פאול רֶמַרְק (Erich Paul Remark), סופר גרמני. תוכן עניינים [הסתרה] 1 קורות חייו 1.1 נעוריו 1.2 השתתפותו במלחמת העולם הראשונה 1.3 לאחר המלחמה - מורה ועורך 1.4 ההצלחה 1.5 בגלות 2 ספריו 3 הנצחתו 4 ספריו שהוסרטו 5 קישורים חיצוניים 6 הערות שוליים קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה] רמרק נולד באוסנבריק, כבנם של פטר פרנץ רמרק, שהיה כורך עני, בן למשפחה ממוצא צרפתי שעברה תהליך של גרמניזציה ואנה מריה לבית שטאלקנכט (Stallknecht). המשפחה שינתה את מקום מגוריה בעיר לעתים קרובות. ב-1900 נולדה אחותו ארנה (Erna) ושנה לאחר מכן מת אחיו, תאודור, שהיה מבוגר ממנו בשנתיים. כעבור שנה נוספת, ב-1903, נולדה אחותו אלפרידה (Elfriede). בשנים 1912-1904 למד בבית הספר העממי ולאחר מכן למד שלוש שנים בסמינר קתולי למורים. רמרק הצטיין בלימודיו ולפי עדות חבריו ללימודים היה תמיד התלמיד המצטיין[1]. ב-1915 המשיך לימודיו בסמינר קתולי למורים באוסנבריק והצטרף לחוג צעירים (Traumbudenkreis) שנפגשו בעליית הגג שבה התגורר חברו פריץ הרסטמאייר. בחוג הכיר רמרק ציירים, סופרים, מוזיקאים ובומיינים בתחילת דרכם ואלה סיפקו לו השראה. בגיל 16 התחיל את כתיבת הנובלה "דוכן החלומות" (Die Traumbude), שאת כתיבתה השלים לאחר המלחמה. גיוסו לצבא הגרמני קטע את לימודיו. השתתפותו במלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה] בגיל 18, ב-21 בנובמבר 1916 גויס לגדוד המילואים של רגימנט חיל רגלים מס' 78, ועבר טירונות באוסנבריק ובצלה. ב-12 ביוני 1917 נשלח לחזית המערב, במחלקה השנייה של מגויסי השדה של משמר המילואים השני ב-Hem-Lenglet. מ-26 ביוני שהה בין Thorhut ובין Houthulst וב-31 ביולי נפצע מרסיסי פגז ברגל השמאלית, בזרוע הימנית ובצוואר. בגלל פציעותיו פונה לבית חולים שדה ומשם נשלח להחלמה בבית החולים הצבאי "וינצנץ הקדוש" בדויסבורג, שם נשאר עד תום המלחמה ועבד בחדר הכתיבה. בתקופה זו גיבש אידאולוגיה פציפיסטית ואנטי-מלחמתית. בספטמבר 1917 מתה אימו ואביו נישא בשנית. באפריל 1918 התפרסמה יצירתו "אני ואתה" (פרסום שני). בסוף אוקטובר 1918 שוחרר מבית החולים והוצב מחדש בחיל הרגלים וב-15 בנובמבר הוענק לו צלב הברזל, דרגה ראשונה, שאושר על ידי מועצת העובדים והחיילים של אוסנבריק[דרושה הבהרה]. בתחילת ינואר 1919 המשיך לימודיו בסמינר למורים וכן השתחרר מהצבא, תוך ויתור על העיטורים והמדליות שהוענקו לו. לאחר המלחמה - מורה ועורך[עריכת קוד מקור | עריכה] באוגוסט 1919 סיים לימודיו בהצלחה ועבד כמורה בבית ספר עממי בלוהנה (Lohne) הסמוכה ללינגן עד סוף מרץ 1920. לאחר מכן לימד בעוד שני בתי ספר ובנובמבר ביקש לצאת לחופשה. לאחר התנסויות אלה עזב את ההוראה ועסק בעבודות מזדמנות: מנהל חשבונות, מוכר מצבות, נתן שיעורי נגינה בפסנתר ואף שימש כנגן עוגב. במקביל, ב-1920 יצא לאור בדרזדן רומן הביכורים שלו "דוכן החלומות. רומן אמנותי." אותו הקדיש לחברו פריץ הרסטמאייר, שנפטר בתחילת 1918. הרומן לא זכה להצלחה. במרץ 1921 החל לעבוד כעורך ומבקר תיאטרון בעיתון ה"אוסנבריקר טאגסבלאט" (Osnabrücker Tageblatt). בשנת 1922 החל בעבודתו כעורך בעיתון החברה Echo Continental של יצרנית הגומי קונטיננטל AG מהנובר. לכתב עת זה כתב סדרת קומיקס "נערי קונטי" (Die Contibuben), אותה חתם בראשי התיבות „E.M.R.“, וכן טקסטים פרסומיים. בתקופת עבודתו בהנובר פרסם כ-100 טקסטים שונים של פרוזה בעיתונים שונים. מסוף שנת 1922 אימץ לעצמו את השם האמצעי "מריה" ומשנת 1924 החל לחתום בגרסה הצרפתית של שם משפחתו „Remarque“, בה השתמש סבו במאה ה-19. בשנת 1925 החל לשמש כעורך עבור עיתון ספורט בברלין. באוקטובר אותה שנה נישא רמרק לרקדנית יוטה אילזה זמבונה (Jutta Ilse Zambona). ב-1926 שילם חמש מאות רייכסמארק לאציל המרושש הוגו פון בוכוולד, כדי שיאמץ אותו לבן. בכך זכה לתואר האצולה פרייהר (אציל זוטר, מקביל לברון). בשנת 1927 החל בכתיבת הרומאנים "תחנה באופק" ו"במערב אין כל חדש" (Im Westen nichts Neues) ההצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה] בנובמבר 1928 החל רמרק לפרסם את הרומן "במערב אין כל חדש" כסיפור בהמשכים בעיתון הברלינאי הוותיק "פוסישה צייטונג" (Vossische Zeitung). בינואר 1929 הופיע הספר, שכלל את חוויותיו מן החזית ועדויות של חיילים שפגש בבתי החולים אותם עבר. הרומן מתאר את אכזריותה חסרת האבחנה של המלחמה מנקודת מבטו של חייל בן 19. הספר זכה להצלחה רבה מחוץ לגרמניה ואף הוסרט בשנת 1930 בהוליווד בבימויו של לואיס מיילסטון (הקרנת הבכורה נערכה בסוף אפריל). בגרמניה עורר הסרט תרעומת בקרב החוגים הלאומניים ויוזף גבלס ארגן קבוצת בריונים שניסתה למנוע את הקרנת הבכורה של הסרט בברלין בסוף שנת 1930. פעולות דומות נערכו כנגד הסרט גם בערים אחרות בגרמניה. בשנה לאחר מכן עבר הסרט צנזורה פעמיים ולבסוף הותר להקרנה פומבית. כבר בדצמבר 1930 החל רמרק בכתיבת רומאן ההמשך "בחזרה", שחלקו גם הופיע ב"פוסישה צייטונג". לאחר ספר זה פרסם רמרק מספר יצירות העוסקות בנושאים דומים. בשפה פשוטה ומלאת רגש עצור תיארו יצירות אלה את המלחמה ואת השנים שבאו לאחריה. התעמולה הנאצית הכוזבת ניסתה להכפיש את שמו של רמרק וטענה כי הוא צאצא של יהודים צרפתים, וכי שמו האמיתי הוא קראמר (שמו המקורי, שנקרא לאחור). טענה זו עדיין מופיעה בכמה ביוגרפיות. בנוסף העלילו הנאצים עליו שלא לחם במלחמת העולם הראשונה. בינואר 1930 התגרשו בני הזוג רמרק. בשנת 1931 הוצע רמרק כמועמד לפרס נובל לשלום על "במערב אין כל חדש". באוגוסט אותה שנה רכש רמרק וילה בשווייץ, סמוך ללוקרנו, על שפת אגם מאג'ורה. בגלות[עריכת קוד מקור | עריכה] בעקבות התעמולה הנאצית נגדו עבר רמרק באביב 1932 להתגורר בווילה שלו בשווייץ. רשמית הוא עזב את גרמניה ב-31 בינואר 1933, יום לאחר מינויו של היטלר לרייכסקאנצלר. ב-1933 אסרו הנאצים על הפצת ספריו וספריו נכללו בשריפה הגדולה בברלין במאי אותה שנה. הסרט "במערב אין כל חדש" נאסר אף הוא להקרנה. בעת מגוריו בשווייץ נפגש עם גולים גרמנים אחרים, ביניהם תומאס מאן, קרל צוקמאייר, ארנסט טולר, אלזה לסקר-שילר ולודוויג רן. הוא אף אירח בביתו לעתים פליטים גרמנים חסרי מעמד. בשנת 1935 פנה מזכירו של הרמן גרינג לרמרק וביקשו לשוב לגרמניה. רמרק דחה הצעה זו. בשנת 1937 פרסם בלונדון את הרומן "‫שלושה חברים" באנגלית. בשנה שלאחר מכן הופיע הספר באמסטרדם במהדורה גרמנית. בספטמבר 1937 הכיר לראשונה את מרלן דיטריך בונציה ובין השניים התפתח קשר רומנטי.‏[2] בינואר 1938 התחתן בשנית עם רעייתו לשעבר יוטה (אלמלא הנישואים הייתה מגורשת משווייץ לגרמניה) ובמהלך אותה שנה נשללה ממנו אזרחותו הגרמנית. בסוף אותה שנה החל בכתיבת הרומן "שער הניצחון". בספטמבר 1939 היגר רמרק לארצות הברית. רעייתו הגיעה כחודש אחריו. הוא התיישב בהוליווד, נפגש בתקופה זו עם מהגרים גרמנים אחרים כמו ליאון פויכטוונגר, ברטולט ברכט וארטיום דמיטרייב (Artjom Dmitriev). בארצות הברית נהנה רמרק, בניגוד למהגרים מפורסמים רבים אחרים, מהכרה ומפרסום ניכר. ייתכן שהגורם להכרה הרבה לה זכה היא העובדה שחלק מיצירותיו הופיעו באנגלית. בשנת 1941 פרסם בלונדון את הרומן "Flotsam" שהופיע בסטוקהולם בגרמנית תחת השם "Liebe Deinen Nächsten" ("ואהבת את זולתך"). אחותו הצעירה והאהובה של רמרק, אלפרידה, התגוררה בדרזדן והתפרנסה כתופרת. בעקבות הלשנה היא נעצרה בשנת 1943 והועמדה לדין בבית הדין העממי בטענה שהביעה דעות בגנות המשטר הנאצי. נשיא בית הדין, השופט רולנד פרייזלר, הרשיע אותה ב"עידוד לסרבנות לשירות צבאי" (עבירה שדינה מוות) והיא הוצאה להורג בעריפת-ראש. רמרק שמע על מר גורלה רק לאחר תום המלחמה והקדיש את ספרו "קצף על פני המים" לזכרה. בשנת 1946 יצא לאור בארצות הברית ספרו "שער הניצחון" שזכה להצלחה בינלאומית רבה. ב-1947 הוענקה לו אזרחות אמריקאית. בעת ישיבתו בארצות הברית קשר רמרק יחסים רומנטיים עם כמה נשים, ביניהן הרוזנת הרוסיה נטליה פבלובנה פיילי (Natalia Pavlovna Paley), השחקנית הנודעת גרטה גארבו והשחקנית המקסיקנית לופה ולז Lupe Vélez. רמרק נישא בשלישית בפברואר 1958 לשחקנית ההוליוודית פולט גודארד (גרושתו של צ'ארלי צ'פלין) אותה הכיר לראשונה בחודש יוני 1940. ב-1948 חזר לשווייץ, ושם בילה את שארית חייו. בשנת 1956 כתב את המחזה הדרמטי "התחנה האחרונה" (die Letzte Station) שהועלה בהצלחה בגרמניה ובברודוויי. בשנת 1967 זכה לעיטור הוקרה (Großes Verdienstkreuz) מטעם נשיא גרמניה ובשנה לאחר מכן הוכתר כיקיר העיר אסקונה. אריך מריה רמרק נפטר בלוקרנו מסיבוך שנגרם כתוצאה מטרשת עורקים ממנה סבל. בשנים שלפני פטירתו עבר כמה התקפי לב. הוא נקבר בבית הקברות של העיירה רונקו (Ronco sopra Ascona) הסמוכה ללוקרנו. ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריכת ההוצאה המקורית של הספר במערב אין כל חדש 1924 (פורסם ב-1998), Gam ‏ 1929, Im Westen nichts Neues במערב אין כל חדש, תרגם מגרמנית: יעקב הורוביץ, הוצאת שטיבל, תרפ"ט תרגום נוסף מגרמנית: צבי ארד, הוצאת זמורה-ביתן, 1982 1931, Der Weg zurück "בחזרה", תרגם מכתב יד י. ליכטנבום, הוצאת שטיבל, תרצ"א 1931, Der Feind "האויב" - סיפורים קצרים 1937 Drei Kameraden ‫שלושה חברים, תרגם: אריה ענבי, הוצאת א. כרמי בשיתוף עם נאור תרגם מגרמנית: צבי ארד, הוצאת זמורה-ביתן, 1992 1939 Liebe deinen Nächsten ‏ קצף על פני המים, תרגם יהודה אשכול, הוצאת כרמי את נאור, תשי"ג 1952 - רומן המתאר את חיי הפליטים הגרמנים, יהודים ולא יהודים, בתקופה שבין מלחמות העולם, כשאף מדינה לא הסכימה לתת להם לחיות בה. 1945 Arc de Triomphe ‫שער הניצחון, תרגם יעקב אורלנד, הוצאת נ. טברסקי, תש"ז תרגם מגרמנית: יעקב גוטשלק, הוצאת זמורה-ביתן, 1986 1952, Der Funke Leben "ניצוץ החיים" (לא תורגם לעברית) 1954, Zeit zu leben und Zeit zu sterben, "עת לאהוב ועת למות". תרגמה: שרה ריפין, תל אביב, מ. מזרחי, 1962. 1956, Der schwarze Obelisk "האובליסק השחור" - רומן אוטוביוגרפי על התקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה בעיר גרמנית קטנה, כשברקע השפעות האינפלציה הדוהרת והתחזקות המפלגה הנאצית. האובליסק השחור הוא מצבה שבעלי החברה לממכר מצבות, שבה עבד רמרק, לא מצליחים למכור אותה. 1961, Der Himmel kennt keine Günstlinge "אין יחסנים בפני האלהים", תרגם ברוך קרוא, הוצאת עמיהוד 1962, Die Nacht von Lissabon "לילה בליסבון", תרגמה גילה אוריאל, הוצאת מ. מזרחי, 1963 1994, Ein militanter Pazifist "פציפיסט מיליטנטי" - אסופה של מסות וראיונות הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב ראשי באוסנבריק, 1971 בשנת 1986 הוקמה באוסנבריק "העמותה להפצת מורשתו של אריך מריה רמרק". כיום חברים בה כ-220 פעילים בכל העולם. העמותה מארגנת הרצאות ודיונים ומפרסמת שנתון הכולל מאמרים אקטואליים בחקר יצירתו פרס אריך מריה רמרק לשלום מטעם עיריית אוסנבריק, משנת 1991 אלמנתו של רמרק, פולט גודארד, מימנה את הקמת מכון רמרק, קתדרה במרכז האוניברסיטאי של אוניברסיטת ניו יורק ללימודי אירופה והמזה"ת. ההיסטוריון טוני ג'אט עמד בראשו, 1995 שלטי זיכרון בשני בתים בהם התגורר רמרק בברלין רחובות וכיכר על שמו בעיירות בהם עבד כמורה ספריו שהוסרטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"במערב אין כל חדש", 1930 "שלושה חברים", 1938 "שער הניצחון", 1948 "המעשה האחרון", 1955 "התחנה האחרונה", סרט טלוויזיה, 1957 "עת לאהוב ועת למות", 1958 "התחנה האחרונה" (Из пепла), סרט רוסי 1958 "התחנה האחרונה", סרט טלוויזיה, 1959 "לילה בליסבון", סרט טלוויזיה, 1971 "אין יחסנים בפני האלהים", 1977 "במערב אין כל חדש", סרט טלוויזיה, 1979 "שער הניצחון", 1984 "האובליסק השחור", 1988 קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אריך מריה רמרק ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אריך מריה רמרק אתר העמותה להפצת מורשתו של אריך מריה רמרק (בגרמנית) ביוגרפיה מתומצתת על פי תאריכים (באנגלית) הספרים של אריך מריה רמרק, באתר סימניה קטע קול ערן סבאג, ‏"חיים של אחרים" על אריך מריה רמרק, באתר iCast‏, 25 בספטמבר 2011 הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ צפריר כהן, מרלנה דיטריך בת מאה, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2001 קטגוריות: סופרים גרמניםסופרים הידועים בשם עטמעוטרי צלב הברזלמתנגדים גרמנים למשטר הנאצירפובליקת ויימאר: תרבות: אישיםפליטי רדיפות הנאצים

view all

Erich Maria Remark's Timeline

1898
June 22, 1898
Osnabrück, Lower Saxony, Germany
1925
October 1925
Age 27
1930
January 1930
Age 31
1958
February 1958
Age 59
1970
September 25, 1970
Age 72
Locarno, Locarno, Ticino, Switzerland
????
????
????
Ronco sopra Ascona, Locarno, Ticino, Switzerland