Frieda Kagan (Halevi Epstein) (1838 - 1905)

‹ Back to Kagan surname

View Frieda Kagan (Halevi Epstein)'s complete profile:

  • See if you are related to Frieda Kagan (Halevi Epstein)
  • Request to view Frieda Kagan (Halevi Epstein)'s family tree

Share

Birthdate:
Birthplace: Poland
Death: Died in Poland
Managed by: Dvora Poupko
Last Updated:

About Frieda Kagan (Halevi Epstein)

When the Chofetz Chaim was ten years old, his father died. His mother moved the family to Vilnius in order to continue her son's education. While in Vilnius, Israel Meir Kagan became a student of Rabbi Jacob Barit.

Kagan's mother later re-married (Halevi -Epstein) and moved to Raduń. When he was 17, Kagan married the daughter of his stepfather, and settled in Raduń.

------------

אשתו הראשונה של החפץ חיים היתה פריידא, בתו של ר' שמעון הלוי [ב"ר זלמן] וגיטל אפשטיין מראדין. היא היתה אשה צדקת מאד. היא פתחה חנות מכולת, כדי שבעלה יוכל לשבת וללמוד תורה במנוחה. החפץ חיים העריכה מאד, שבזכותה הגיע למה שהגיע. פעם אמר לבנו ר' ליב, "לולי העיירה הקטנה הזאת [ראדין], ולולי מעשי אמך, מי יודע אם הגעתי לתורה ולא נסחפתי בטרדות החיים ככל בני גילי" (ר' ליב בזכרונותיו). אודות אביה ר' שמעון נרחיב בע"ה במאמר מיוחד, לפרט את תולדותיו, ותולדות המשפחה שלו.

מאשתו זו נולדו להח"ח ארבעה ילדים: א. הגאון ר' אריה ליב הכהן פופקא, איש גדול בתורה וביר"ש. נולד בסביבות תר"כ. הוא עזר לאביו בחיבור ספריו, כמו שהוא מספר באריכות בזכרונותיו על אביו. בשנת תר"מ נשא את מרת יוכבד רבקה בת ר' אברהם הלפרין, עליו כותב חתנו ר' ליב בזכרונותיו: "המופלג בתורה וי"א באמת נדיב גדול בסתר ר' אברהם ב"ר אליהו ז"ל, ואשר מר אבא אמר אלי פעם, כי קשה למצוא איש כמוהו, בין רבבות אנשים, בחביבותו, ובהתמדתו בתורה, ובנקיות כפיו מגזל, ובנדיבות לבו הגדולה". חתן אחר של חמיו, היה הגאון המפורסם ר' דוד טעביל דיינאווסקי זצ"ל, שנישא לבתו אסתר. הוא כיהן כר"מ בלומזה, ואח"כ התמנה לאב"ד ור"מ במאלטש, ואח"כ בפיאנטיצה. חתנו של ר' דוד טעביל, היה הגאון ר' שלמה גאבורין, מגדולי סלבודקה. בשנות מלחמת העולם הראשונה, התגלגל למינסק, ונשאר שם. אחרי המהפיכה, המשיך להרביץ תורה במסירות נפש תחת שלטון הסובייטי, בישיבתו המחתרתית של הגה"צ ר' יהושע צימבליסט – הורודנר זצ"ל. לאחר זמן עבר לווארשא וכיהן כר"מ בישיבת "תחכמוני". ילדיו: 1. סוניה, אשת חיים בלוך מביאלוסטוק. חיים נפטר לפני המלחמה, אשתו שרה נהרגה בידי הנאצים ימ"ש. בנם עמנואל עלה לארץ. שנים רבות שהה בחו"ל לצורך פרנסתו, ובאחרית ימיו חזר למשפחתו באר"י. נפטר בתשמ"ד. בתם פריידא, עלתה לארץ, ונישאה בשנת תרצ"ג ליעקב גודוביץ. לרגל חתונתה, שיגר לה מרן הח"ח מכתב מז"ט, בו הוא מתנצל שאינו יוכל להשתתף מחמת חולשתו (המכתב נדפס במכתבי הח"ח). פריידה נפטרה בתשס"ד. 2. אליהו פופקו. היגר לאנטוורפן, בלגיה. נפטר בבריסל. 3. גיטל רוזנגרט. 4. שושנה. שתי אלה, גיטל ושושנה, נשארו ברוסיה אחרי המהפכה, ורק בשנות השבעים עלו לארץ. גיטל נפטרה בירושלים, שושנה נסעה באחרית ימיה לבוסטון לבקר את בתה, ונפטרה שם. 5. בן ציון פופקו. היגר ג"כ לאנטוורפן, בלגיה. נישא שם לקרוינה ספיר. שניהם נשלחו לאושוויץ, ונספו שם. הי"ד. מילדיהם: א. מרים. נספתה עם הוריה באושוויץ. ב. דניאל פופקו. עלה לארץ והקים משפחה. נפטר לאחר מחלה בטבת תשל"ד. אחר פטירת אביו בתרצ"ג, עבר ר' ליב לראדין כדי לחזק את הישיבה, וכעבור זמן קצר התמנה לרב העיירה, על מקומו של הרב הקודם שהסתלק. בשלהי תרח"צ, חלה ר' אריה ליב במחלה קשה, ושכב בבית חולים בווארשא. כעבור כמה חדשים, בכ"ג בכסלו תרצ"ט, נפטר לבית לעולמו, והובל לקברות בראדין ליד אביו. [במאמר לתולדות השאג"א שנדפס בסוף שאג"א מהדו' מכון חת"ס, ירושלים תשל"ג, מאת הרב משה מאיר ישר, הוא מספר כך: מסופר על הה"ג ר' ליב בנו הבכור של החפץ חיים. כי בחגיגת הבר מצוה שלו השתתפו הרבה לומדים והוא הצליח באותה מסיבה לתרץ קושיא חמורה של השאג"א. ובתירוצו המופלא קנה את לב כל בר אוריין, וכולם בשתותם לחיים איחלוהו שיצליח בלימודו. וכשכיבדו גם אותו בלגימה זחה עליו דעתו וכאשר הוריק את הכוס לאמר "לחיים", נועז לבקש מהנאספים להעניק לו ברכה שיהיה למדן גדול וידע לתרץ את כל קושיותיו של השאג"א. האב (החפץ חיים) הקפיד בשמעו זאת, קם ממושבו ודחהו מעליו בנזיפה, ובנימה של הקפדה פנה לבנו ואמר: "לגדול בתורה כבר לא תתפרסם שביל דברים אלה". ר' ליב היה מזכיר זה בצער, והיה מפטיר: "נערות היתה בי אז. ולדאבוני נתקיימה בי קללתו של אבא..." אמנם כן, קללתו של החפץ חיים נתקיימה בבנו בזה שלא נתפרסם שמו כגדול. אולם במציאות, אלה שהכירוהו ידעו, כי הנהו גדול באמת].

ב. מרת גיטל. נישאה בתרמ"ג להג"ר אהרן הכהן זצ"ל, איש גדול בתורה, מח"ס "עבודת הקרבנות", ועוד ספרים. ילדיהם: 1. הרב ר' אברהם הכהן. עלה לארץ וכיהן כרב בביהכנ"ס "אהל רבקה" בת"א. נפטר י"ז תשרי תשי"ד. בנו ישראל מאיר כהן נפטר לפני כשנה. 2. הרב ר' שלמה הכהן קגן, חתן הרב ר' בן ציון אפשטיין. כיהן כרב בביהכנ"ס "בני משה" בשיקגו. 3. הרב ר' יוסף חיים הכהן קגן, כיהן ג"כ רב בשיקגו, בביהכנ"ס "קהלת יעקב", מח"ס עיוני הלכה והגיונות. אשתו רבקה בת הרב ר' שמואל שך מגדולי רבני שיקאגו (אחיו של הג"ר שלמה זלמן שך הי"ד, שנהרג בפרעות תרפ"ט במוצא, דיין בבית דינו של הרב קוק), נכדו של הג"ר אליהו רגולר, בנו של הג"ר אברהם רגולר בעל "מעלות התורה" אחי הגר"א. ר' יוסף חיים נפטר כ"ח סיון תשל"א. חתנם הוא הרב ר' לייב יצחק הלוי תרשיש, מחשובי ישיבת מיר בארה"ב. נפטר י"ב אדר א' תשס"ה. הוא היה בנו של הרב ר' אלעזר הלוי תרשיש, שהיה מהראשונים שנסעו מארה"ב ללמוד בישיבת מיר בפולין, עוד בשנת תרפ"ט. אבי אביו היה אחיו של הגה"צ המפורסם ר' יהושע זעליג תרשיש מקעלם. 4. בתם רחל. היתה אשתו של הרב ר' יהושע משה מרמינסקי מח"ס "אני חומה", כיהן כרב בכמה קהילות בארה"ב. רחל נפטרה בד' תמוז תש"ד. ר' יהושע משה נפטר בב' אלול תשכ"א. אחד מבניהם היה הרב ר' מאיר מרמינסקי, כיהן כרב ביהכנ"ס "עדת שלום" בלוס אנג'לס. נפטר בתשל"ג. בשנת תרפ"ו בערך, עלו ר' אהרן הכהן ואשתו גיטל לארץ. ר' אהרן הרביץ תורה בישיבת "אור זורח" ביפו. נפטר בכ"ז שבט תרצ"ו, והוא קבור בהר הזיתים. גיטל נפטרה בכ"ג תמוז תש"ט, וקבורה בנחלת יצחק בת"א. עוד על משפחת בית אביו של רבי אהרן הכהן, נכתוב בע"ה במאמר הבא.

ג. מרת שרה. נישאה להגה"צ ר' צבי הירש לוינסון מוואלאזין. נולד בערך תרכ"ד, ולמד בישיבה בראדין. החתונה התקיימה בתרמ"ו, ומאז הפך ליד ימינו של חמיו. ניהל את עניני הישיבה, וביוזמתו נבנה בנין גדול עבור הישיבה (עד אז שכנה בבתי כנסת בעיירה), ונתרבו הספסלים. היה צדיק תמים, ואיש קדוש. ר' הירש נפטר בשנות גלותם ברוסיה עקב מלחמה"ע הראשונה, בעיר סנאווסק, בי"ח שבט תרפ"א. ילדיהם: א. הרב ר' יהושע ליב לוינסון. נולד בערך תר"ן. נישא לפרומה ליבא, בתו של ר' יעקב משה ספיר, עליו ועל צאצאיו נכתב כבר בעבר כאן. נולדו להם שמונה ילדים, ארבעה בנים: צבי הירש, חיים אברהם, אהרן יצחק, נפתלי, וארבעה בנות: אסתר פריידה, רחל, זלאטה, פערל. ב. דוברושה. נישאה להרב ר' אליעזר זאב [ב"ר בנימין] קפלן. היה אחיו של ר' ישראל חיים קפלן, חתנו של ר' ירוחם ליבוביץ, המשגיח ממיר. ילדיהם: פריידה, וצבי הירש. שרה לוינסון, וכל צאצאיה, ניספו בשואה האיומה. רובם בהריגות שבוצעו ליהודי ראדין, הבן ר' יהושע ליב במחנה דכאו, בשנת תש"ד. הי"ד!

ד. ר' אברהם הכהן. נולד בערך תרכ"ח. "היה גדול בתורה ובמעלות המדות עד להפליא... והיה עמקן נפלא ובעל סברא ישרה..." (לשון החפץ חיים בהקדמה ל"לקוטי הלכות" זבחים). למד בוואלאזין. עודו בבחרותו חלה וסבל כארבעה שנים, עד פטירתו ביום כ"ה כסלו תרנ"ב. החפץ חיים הדפיס קצת מחידושיו בסוף ספרו "ליקוטי הלכות". [הגה"צ ר' אליהו לופיאן זצ"ל הזכיר פעם בשיחה את פטירת ר' אברהם הלז, והוסיף ואמר: "אני הכרתי את ר' אברהם, הוא היה 'אַ צווייטער חפץ חיים' (=חפץ חיים שני), הן בתורה והן במידות!"].

אשתו הראשונה של החפץ חיים, פריידא, נפטרה בש"ק כ"ב מנחם אב תרס"ג בווילנא, ונקברה שם.

http://toladot.blogspot.com/2011/01/blog-post_7693.html