יוסף Joseph יואל Joel ריבלין Rivlin (1889 - 1971)

public profile

Is your surname ריבלין Rivlin?

Research the ריבלין Rivlin family

יוסף יואל ריבלין Joseph Joel Rivlin's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Birthplace: Jerusalem, Israel
Death: Died in ירושלים, ישראל
Managed by: Naftali נפתלי Shoshany שושני
Last Updated:

About יוסף Joseph יואל Joel ריבלין Rivlin

ריבלין יוסף יואל (בן ראובן ריבלין ואיטה רבקה שפירא) הדפס דואל

חמישי, 01 מאי 2008

נולד בירושלים ט"ז תשרי תר"ן - 11.10.1889

נולד בירושלים שמחוץ לחומות העיר העתיקה, לאביו ראובן ריבלין מזכיר ועד כל הכוללים בירושלים ולאמו איטה רבקה שפירא אחותו של זקן השומרים אברהם שפירא.

אמו נפטרה ביום הברית שלו, ולפי המסופר, ידעה אמו קודם ללידה כי כניסתה להריון והלידה בעקבותיה, יסכנו את חייה, ולמרות הסיכון הברור, עמדה על כך שתכנס להריון ותלד את הילד. לאחר פטירתה של אמו, לא נשא אביו אשה שניה, והוא בגפו גידל את יוסף יואל.

בילדותו למד יוסף יואל ככל ילד אחר בירושלים של אז ב"חדר", ולאחר מכן בתלמוד תורה ,עץ-חיים" בעיר העתיקה, ורק בהגיעו לגיל 15, החליט אביו לשולחו ללמוד בבית ספר למל, בית ספר שנוהל ע"י חברת "העזרה" חברה גרמנית שנוסדה לקידום התרבות הגרמנית בקרב העדה היהודית בארץ ישראל בכלל ובירושלים בפרט. החלטתו של אביו לשולחו לבית ספר למל, היתה בה העזה מחד ואולי הפגנה מאידך, ומכל מקום לא היה מקובל אז בין יקירי ירושלים, עליהם נמנה אביו של יוסף יואל, לשלוח את ילדיהם לבית ספר למל, שנחשב מעוז של כפירה.

לאחר גמר למודיו המשיך ללמוד בסמינר למורים של בית ספר למל, ונמנה על בוגרי המחזור הראשון של המורים הארץ-ישראליים, אשר סיימו למודי הסמינר למורים בארץ.

לאחר גמר למודיו החל לעבוד כמורה בבית ספר למל, וערב מלחמת העולם הראשונה לקח חלק פעיל במה שמכונה מאז "מלחמת השפות" או "מלחמת העברית" כאשר חלק ממורי בית הספר למל, בראשותו של דוד ילין ז"ל, מרדו בהנהלת בית הספר והחליטו על דעת עצמם ללמד התלמידים בעברית במקום בגרמנית, ומשנאסר הדבר על ידי הנהלת בית הספר, יצאו עם תלמידיהם לשדות, ולימדו התלמידים מחוץ לבית הספר.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גויס לצבא התורכי כמתורגמן, ובשלב כל שהוא של המלחמה גורש לדמשק שם נחבש בבית האסורים, ושוחרר עקב התערבות של הקהילה היהודית בדמשק, ולכן אף הקדיש את אחד מספריו למר וילבושביץ מדמשק, שאלמלא הוא, כך כתב יוסף יואל בהקדשה, לא היה משתחרר מבית האסוים והיה נמק בכלא.

לאחר המלחמה חזר לירושלים, נישא לרחל בתו של אחד ממוריו ב"חדר", יצחק יחזקאל יהודה, ויחד איתה נסע לגרמניה ללמוד מזרחנות באוניברסיטה בפרנקפורט שעל נהר מיין, שם קיבל את "הדוקטורט", כאשר התיזה שכתב לדוקטורט היתה "החוקים בקוראן", ולאחר קבלת התואר חזר מהרה ארצה בשנת תרפ"ו - 1926, שנה אחת לאחר פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים.

סמוך לאחר שובו ארצה, התקבל לעבודה באוניברסיטה כמרצה לשפה הערבית, ופרט לתפקיד זה, עבד בהוראת ערבית גם בגימנסיה העברית בירושלים וגם בסמינר למורים ע"ש דוד ילין הנ"ל. משך שנים אחדות כיהן כראש "מרכז המורים", מוסד שהפך להסתדרות המורים בישראל לאחר שמונה לתפקיד מר אביעזר ילין כנציג חברת העובדים.

המשיך בעבודתו עד לצאתו לפנסיה בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת.

13 שנים היה יוסף יואל נשוי לרחל והיו חשוכי ילדים. בשנת תרצ"ד - 1934 נפטרה אשתו רחל בנסיבות טרגיות, ויוסף יואל התגורר לאחר מותה בגפו בירושלים, סמוך לאוניברסיטה העברית. בשנת תרצ"ו - 1936 נשא את אשתו השניה, רחל ריבלין (צאצאית מהשושלת הריבלינית החב"דית בחברון) (ראה נספח 187) שנשארה אלמנה מבעלה יהושע בנזימן ז"ל שנפטר בשנת תרפ"ז - 1934 ונשארה עם שני ילדים קנטנים, אתי ואבנר.

ביתם של יוסף יואל ורחל בירושלים, היה בית פתוח והיה אפוף בניחוח של תרבות, הן תרבות יהודית שורשית והן תרבות ארופאית, כשהפן הערבי של מקצועו מוסיף לה נופך משלו, וכל באי הבית "השתכרו" ממש מבית יפה ומעניין זה.

יוסף יואל עסק עשרות שנים בתרגום מערבית. תרגם את הקוראן, את אלף לילה ולילה (מפעל חיים של למעלה מ- 25 כרכים) את כתביו של ניקלסון אחד מחשובי החוקרים במזרחנות, וכן כתב ספר מחקר על בנית השכונה מאה שערים בירושלים, וספר מחקר על "שירת יהודי התרגום" (יהודי כורדיטאן) ופרסם עשרות מאמרים חשובים על תולדות הישוב הישן בירושלים.

חתן פרס טשרניחובסקי לספרות, ואזרח כבוד של עירית ירושלים.


נפטר כ' ניסן תשל"א - 15.4.1971. נטמן בהר-הזיתים בירושלים.


אשתו בזווג ראשון - רחל יהודה.

אשתו בזווג שני - רחל "ריי" בת אליהו יוסף ריבלין ואלטע זיסנוויין.

צאצאיהם: ראובן "רובי", אליעזר "לייזי".


כתב אבנר בנימין

-------------------------------------

ד"ר יוסף יואל ריבלין

נולד בירושלים, ט"ז תשרי תר"ן (1889), לאביו ר' ראובן (עסקן, מזכיר הועד הכללי "כנסת ישראל" - ראה בכרך זה, עמוד 1496, - בן ר' יוסףיואל בן ר' אליהו "בעל לשון הקודש" בן ר' הלל ריבלין מראשי עלית הפרושים) ולאמו איטה רבקה בת ר' יצחק צבי שפירא מיהודיה - ראה כרך א', עמוד 425 (אחות אברהם שפירא גבור פתח תקוה).

למד בתלמוד-תורה שבשכ' מזכרת משה, מפי מלמדים פרטיים, בת"ת "עץ חיים", בבית-הספר למל ובביתהמדרש למורים של חברת "עזרה" הברלינית ושם קיבל

הוראה נוספת בתלמוד ובלימודי היהדות מפי קרובו הרי"מ פינס, שהיה אז מורה לתלמוד במוסד. למד גם ערבית בבית-הספר התיכוני הממשלתי "ראוד'את אלמערף" בירושלים.

בתר"ע הוסמך למורה ועבד בהוראה בביה"ס של "אליאנס", בבית-המדרש "דורש ציון" לילדי הספרדים בעיר העתיקה ובביה"ס למל עד תרע"ד. באותה שנה היה מראשי הלוחמים לעברית בימי מלחמת השפות נגד "עזרה" ושליטתה החינוכית בארץ, ומשנוסדה רשת בתי-הספר הלאומיים היה מזכיר הרשת בירושלים, והמשיך בעבודת ההוראה.

בשנת תרע"ז התנדב ללמד את ילדי מגורשי יפו ות"א במחניהם בכפר סבא. שם נאסר על-ידי השלטון הטורקי והובא לכלא ירושלים ואח"כ לכלא דמשק. שם

שוחרר בהשתדלות המהנדס גדליה וילבושביץ, שניהל בתי-מלאכה טכניים בשרות הצבא הטורקי ועבד אצלו כמזכיר עד סוף המלחמה, וכן לימד שט בבית-הספר העברי בהנהלתו של ישראל איתן והשתתף בפעילות בעבודה הצבורית והתרבותית העברית.

אחרי המלחמה חזר ארצה, ואחרי זמן מועט נשלח חזרה לדמשק לנהל שם את בית-הספר העברי לבנות של ההנהלה הציונית, נבחר שם ליעד הקהלה ביחד עם יהודה בורלא , שניהל את ביה"ס העברי לבנים, והיו נציגי ההסתדרות הציונית בדמשק.

נשא לאשר, את רחל בת החוקר יצחק יחזקאל יהודה (ראה כרך זה, עמוד 1376). נפטרה בירושלים, י"ג שבט תרצ"ה, ובזיווג שני נשא את רחל בת ר' אליהו יוסףריבלין.

בתרפ"ב חזר ארצה ונתמנה למנהל בית-הספר לבנות בטבריה. בתרפ"ג יצא לפראנקפורט ע"מ בגרמניה, למד שם באוניברסיטה במחלקה למדעי המזרח שפה וספרות ערבית ואיסלאם, ובו בזמן ניהל שם קורסים לעברית. בתרפ"ז הוסמך לדוקטור למדעי הרוח, חזר ארצה ונתמנה לעוזר במכון למדעי המזרח של אוניברסיטת ירושלים, בתרצ"ו נתמנה למדריך ומתש"ב ואילך הנו מרצה מן המנין לשפה וספרות ערבית, וכן הנו מורה לערבית מתרפ"ח ואילך בבית-המדרש למורים ובגימנסיה העברית ברחביה.

בתרפ"ח נבחר לחבר מרכז הסתדרות המורים ובשנות תר"ץ-תש"א היה יו"ר המרכז. בתרפ"ט נבחר לחבר ועד הלשון, אח"כ גם לועד המרכזי ולועד המנהל וממשיך בשרותיו אליו משהפך ועד הלשון לאקדמיה העברית.

היה חבר פעיל בועד החברה להיסטוריה ואתנוגרפיה בשנותיה הראשונות וכותב בקביעות ברבעון "ציון" שהיא מוציאה עורך ביחד עם ד"ר רפאל פטאי את הרבעון "עדות" של האגודה הירושלמית לפולקלור ואתנוגרפיה. היה יו"ר התאחדות בני הישוב בירושלים, יו"ר המועצה לתרבות של הועד הלאומי, סניף ירושלים, והנו חבר הועד הפועל ויו"ר ועדת הספריה של בית-הכנסת "ישורון" בירושלים. מתש"א ואילך חבר הועד המרכזי של תנועת החרות וסגן יו"ר סניפה הירושלמי.

פרסם הרבה מאמרים פובליציסטיים ומחקרים בעניני חינוך, תולדות הישוב הישן, יהודי המזרח ותרבותם, תרבות ערבית ואיסלמית וכו' בעברית ובגרמנית בעתונים ובכתבי-עת דלהלן: "העברי" (ברלין, בעריבת הרב מאיר ברלין), "הזמן" (וילנה), "האור", "החרות" (ירושלים), "המוריה", "אחדות", הקבצים "ירושלים" ולוחות ארץ-ישראל של א. מ. לונץ, "דאר היום", "הארץ", "הבוקר", "הצופה", "דבר", "מזרח ומערב" (רבעון), "הד המזרח", "היום", "הד ירושלים", "לשוננו" (של ועד הלשון), "הד החנוך", לוח א"י של ברינקר, "קובץ העתונות העברית" (דוד יודילביץ וזלמן פבזנר); "פראנקפורטער צייטונג" ו"אידישעס וואכנבלאט", "חרות" (ת"א).

ספריו: "חוק בקוראן" (בגרמנית, הוצאת באמברגר את וואהרמאן, פראנקפורט, תרצ"ג), "חיי מוחמד" (שני ברכים, הוצאת "מצפה", תרצ"ה), חוברת "ראשית הישוב מחוץ לחומה" (תרצ"ז), "הקוראן" (תרגומו לעברית, הוצאת "דביר"), "תולדות הספרות הערבית" של ניקלסון (תרגום לעברית, מלק א', הוצאת האוניברסיטה העברית, תש"ה), "מאה שערים" (יצא עי המחלקה לעניני הנוער של ההסתדרות הציונית, המדור הדתי, בהוצאת "מוסד הרב קוק", תש"ו).

בניו (מאשתו השניה); ראובן, אליעזר.

http://collections.tourolib.org/gsdl/cgi-bin/library?e=d-00000-00---off-0pioneers--00-2----0-10-0---0---0direct-10---4-------0-1l--10-he-50---20-about-%22%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7+%d7%a6%d7%91%d7%99+%d7%a9%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%90%22--00-3-1-00-0-0-01-1-0utfZz-8-00&a=d&cl=search&d=D12.402 -------------------- יוסף יואל ריבלין

קבוצת סופרים ומורים בירושלים, 1922: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון פרופ' יוסף יואל ריבלין (ט"ז בתשרי תר"ן, 11 באוקטובר 1889 - כ' בניסן תשל"א, 15 באפריל 1971) היה מזרחן ישראלי. תוכן עניינים [הסתרה] 1 ביוגרפיה 2 ראו גם 3 פרסומים 4 קישורים חיצוניים ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף יואל ריבלין נולד בירושלים ב-11 באוקטובר 1889, נצר למשפחת ריבלין, מהמשפחות הירושלמיות הוותיקות. אמו, רבקה (אחותו של אברהם שפירא) נפטרה בלדתה אותו. למד בתלמוד-תורה "עץ חיים", בבית הספר "למל" ובבית המדרש למורים של חברת "עזרה". בשנת 1917 נכלא בדמשק לאחר שגויס בעל כורחו לצבא הטורקי, ולאחר שחרורו נשאר בה וניהל את בית הספר העברי לבנות. בשנת 1922 חזר לירושלים. למד באוניברסיטת פרנקפורט וקיבל בה תואר דוקטור לערבית ולימודי האסלאם. ב-1927 נתמנה לפרופסור באוניברסיטה העברית. בשנים 1930 - 1941 כיהן כיו"ר הסתדרות המורים. תרגם מספרות האסלאם לעברית, כולל תרגום של הקוראן (יצא לאור בשנת 1936) וסיפורי אלף לילה ולילה (32 כרכים יצאו לאור בשנים 1947 - 1971). תרגומו לקוראן נצמד לטקסט הערבי ולכן הוא מליצי וקשה לקריאה שוטפת, אולם הוא מצטיין בנאמנות לכתוּ‏ב כמעט ללא סטיה. פרסם מחקרים על תולדות היישוב ומזרחנות. מאז קום המדינה פעיל בתנועת החרות ובשנת 1957 נזכר יוסף יואל ריבלין כמועמד אפשרי לנשיאות מטעמה. עמד בראש הוועד להנצחת ידידו מילדות הד"ר פסח חברוני וערך את סיפרו "כתבים מתימטיים". יוסף יואל ריבלין הוא אביו של יושב ראש הכנסת ה-16 ו-ה-18 והשר לשעבר ראובן ריבלין. ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום הקוראן לעברית פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוברת ללימוד הקריאה הערבית, הוצאת אומנות, תל אביב, תרצ"ג. (כמתרגם:) אלקראן, הוצאת דביר, תל אביב, תרצ"ו. ראו גם: תרגום הקוראן לעברית. מאה שערים,‫ ירושלים: המחלקה לענייני הנוער - המדור הדתי של ההסתדרות הציונית, תש"ז. ‬ (כמתרגם:) אלף לילה ולילה, 30 כרכים, קרית ספר, ירושלים, 1947-1978. (כמתרגם:) יצחק יהודה גולדציהר, הרצאות על האסלאם (בעריכת המדעית של מאיר פלסנר), מוסד ביאליק, ירושלים, תשי"א. פירוש הרמב"ם למגילת אסתר מתורגם לראשונה לעברית, תשי"ב. "סיפור יוסף ומשה בקראן", בתוך: שמעון ברנשטיין וגרשון א. חורגין (עורכים), ‫ ספר יובל לכבוד שמואל קלמן מירסקי : למלאת שלשים שנה לעבודתו הברוכה בשדה המדע והרבצת התורה באמריקה, הוצאת ועד היובל, ניו יורק (גרסה אלקטרונית באתר "דעת"). שירת יהודי התרגום: פרקי עלילה וגבורה בפי יהודי כורדיסתן, מוסד ביאליק, ירושלים, תשי"ט. "קידוש השם ביהדות המזרח", בתוך: מחניים, גיליון מ"א (תש"ך). (גרסה אלקטרונית באתר "דעת"). "ימים נוראים אצל עדות המזרח", בתוך: מחניים, גיליון ס' (תשכ"א), עמ' 164-167. (גרסה אלקטרונית באתר "דעת"). "נשואין בישוב הישן של האשכנזים בירושלים", בתוך: מחניים, גיליון פ"ג (תשכ"ג). (גרסה אלקטרונית באתר "דעת"). "עלילת דמשק", בתוך: מחניים, גיליון קי"א (תשכ"ז). (גרסה אלקטרונית באתר "דעת"). קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת הפרסומים של יוסף יואל ריבלין בקטלוג הספרייה הלאומית יוסף סדן, "אלוהים, שמנו יאיר אף אם לא תיגע בו אש", באתר הארץ כרטיס הקבר של יוסף יואל ריבלין באתר הר הזיתים קטגוריות: מדענים ישראליםאנשי היישוב ילידי הארץמשפחת ריבליןיהודים בצבא העות'מאנימתרגמים ישראליםמזרחנים ישראליםחברי בני ברית ישראלראשוני האוניברסיטה העברית בירושליםזוכי פרס טשרניחובסקיתלמידי ישיבת עץ חייםיהודים הקבורים בהר הזיתיםמתרגמים מערבית לעברית

view all

יוסף יואל ריבלין Joseph Joel Rivlin's Timeline