Kalonymus Kalmish Shapiro, קלונימוס קלמיש שפירא (1889 - 1943)

‹ Back to Shapiro surname

View Kalonymus Kalmish Shapiro, קלונימוס קלמיש שפירא's complete profile:

  • See if you are related to Kalonymus Kalmish Shapiro, קלונימוס קלמיש שפירא
  • Request to view Kalonymus Kalmish Shapiro, קלונימוס קלמיש שפירא's family tree

Share

Death: Died
Managed by: Raziel Seckbach
Last Updated:
view all 20

Immediate Family

About Kalonymus Kalmish Shapiro, קלונימוס קלמיש שפירא

Kleunemes Schapira was born in Warsaw in 1898 to Elimelekh and Khana. He was a rabbi and married. During the war he was in Warsaw, Ghetto. Kleunemes perished in Warsaw, Ghetto.

-------------

http://www.reuvenet.com/index.files/Page933.htm

--------------

הרב קלונימוס - קלמיש שפירא יליד 1888, גרודז'יסק. מוכר כאדמו"ר מפיאסצ'נו. התפרסם בזכות דרשותיו מתקופת השואה שנאספו בקובץ "אש קודש". עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עבר לוורשה והמשיך לעמוד בראש הישיבה "דעת משה" שייסד לפני המלחמה. שפירא ניהל מטבח ציבורי להזנת בני קהילתו ועבד ב"שופ" לחייטות של התעשיין הגרמני שולץ. בשנת 1943 גורש למחנה הריכוז בודזין שם נספה. הדרשות שכתב נתגלו בתוך כד מתחת להריסות הגטו.

http://infocenters.co.il/gfh/notebook.asp?lang=HEB&dlang=HEB&module=search&page=list&rsvr=1¶m=<view>records</view><uppernav>global</uppernav><nob>1</nob><dlang>HEB</dlang><rsvr_ser>@@4@@3@@6@@2@@15@@5@@11@@7@@1@@16@@14</rsvr_ser><search_type>global</search_type><nrsvr>Y</nrsvr><sort>!35;COMPNO@A</sort><dispq>WORDz3zרבנים</dispq><rsort></rsort><query_name>idh-appl1_3220_321781</query_name><quantity>20</quantity><start_entry>1</start_entry><num_of_items>442</num_of_items><query_index>@global</query_index><reader_id>999999999</reader_id><thumb>0</thumb><smode>dts</smode><book_id>29058</book_id><mainimage>multimedia/GFH/0000030295/0000030295_1_web.jpg</mainimage><words>רבנים@@n</words>&param2=<nvr>11</nvr><search_type>global</search_type><query_status></query_status><nob>0</nob>&site=gfh

---------------

Kalonymus Kalman Shapira (or Klonimus Kalmish Szapira) (1889–1943), was the Grand Rabbi of Piaseczno, Poland, who authored a number of works and was murdered by the Nazis during the Holocaust.

See: http://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Kalonymus_Kalman_Shapira&oldid=326086979

Kleunemes Schapira was born in Warsaw in 1898 to Elimelekh and Khana. He was a rabbi and married. Rabbi Shapira's only son, his daughter-in-law and his sister-in-law were killed during the Nazi aerial bombing of Warsaw in September, 1939. After the invasion of Poland, Rabbi Shapira was interned with a few of his hasidim in the Warsaw Ghetto, where he ran a secret synagogue. He invested enormous efforts in maintaining Jewish life in the ghetto, including arranging for mikveh immersions and kosher marriages. Rabbi Shapira was able to survive in the ghetto until its liquidation, avoiding the great deportations to Treblinka in the summer of 1942, because of the support of the Judenrat. Like other notables, he was given work at Schultz’s shoe factory -- a path to ongoing survival.

Rabbi Shapira is well known because of a book he wrote while in the ghetto. The book, which is a compilation of weekly sermons to his students, contends with complex questions of faith in the face of the mounting suffering of the Jews in the ghetto. When it became apparent to Rabbi Shapira that the end of the ghetto and all its inhabitants was near, he buried the book in a canister. This canister was found by a construction worker after the end of the war. The book was published in Israel in 1960 under the title Esh Kodesh

After the Warsaw Ghetto Uprising was crushed in 1943, Rabbi Shapira was taken to the Trawniki work camp near Lublin. Although offered the opportunity to escape from the concentration camp, he apparently refused. Following the Jewish uprising in the Treblinka death camp (August 2, 1943) and in Sobibor extermination camp (October 14, 1943), there was increasing concern among the Nazi authorities that there would be further outbreaks of violence at other concentration camps. For this reason, Aktion Erntefest (“Harvest Festival”) was launched. During this operation, carried out on November 3, 1943, all the remaining Jews in Trawniki, included Rabbi Shapira, were shot to death.




תקציר

הרב קלונימוס קלמיש שפירא היה מצעירי המנהיגים החסידיים (אדמו"רים) בפולין שבין המלחמות, ומן הבולטים שבהם. בתקופת השואה שהה בגטו ורשה, שם המשיך לנהל "שולחן חסידי" (טיש) מדי שבת ואף נשא דרשות בהתאם לנסיבות הימים.

 הרב קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה

מחברים: חוי בן ששון; עמוס גולדברג


פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.  

הרב קלונימוס קלמיש שפירא היה מצעירי המנהיגים החסידיים (אדמו"רים) בפולין שבין המלחמות, ומן הבולטים שבהם. הוא נולד בי"ט באייר תרמ"ט (1889), נין ונכד לשושלת ליז'נסק וקוז'ניץ וחתנות של רבי ירחמיאל משה מקוז'ניץ אשר גדל בחצרות אדמו"רי גרודזיסק-חנצ'ין. לאחר שנפטר חותנו בשנת תרס"ט (1909) נתמנה לאדמו"ר וקבע את מרכז פעילותו בעיירה פיאסצ'נה ומשנת תרע"ג (1913) כיהן גם רב המקום. הרב קלונימוס קלמיש שפירא חילק את זמנו בין פיאסצ'נה לוורשה, שם הקים בתרפ"ג (1923) את ישיבת 'דעת משה'. הוא נודע כאיש חינוך והתפרסם בזכות חיבוריו החדשניים בתחום החינוך החסידי, החשוב שבהם "חובת התלמידים".

בתקופת השואה שהה בגטו ורשה, שם המשיך לנהל "שולחן חסידי" (טיש) מדי שבת ואף נשא דרשות בהתאם לנסיבות הימים. דרשותיו, אשר נמשכו עד סמוך לתקופת חיסול הגטו, נמצאו לאחר המלחמה ופורסמו בספר 'אש קודש'. הרבי מפיאסצ'נה לא חדל לעודד את היהודים הכלואים בגטו גם בשעה שמצוקות הגטו הלכו וגברו. משהחלו האקציות בגטו, בקיץ תש"ב (1942), נרשם בעזרתו של ר' אברהם הנדל כעובד בשופ (מפעל) של שולץ והמשיך בהנהגתו הרוחנית גם שם. באחת האקציות בגטו נחטף, אך שוחרר בהתערבות עסקנים מהגטו. מאוחר יותר נלקח למחנה העבודה בבודז'ין באזור לובלין ושם נרצח כפי הנראה בה' בחשוון תש"ג (3 בנובמבר 1943).

--------------

מתוך מאמר של צבי לשם

http://jewish-studies.org/imgs/uploads/proceedings/leshem.doc

אחד האדמו"רים החשובים והמרתקים של המאה העשרים היה הרב קלונימוס קלמיש שפירא [להלן: רבי קלונימוס] מפיאסצנא, שחי בוורשה בין שתי מלחמות העולם, ונספה בשואה בתש"ד. הוא נולד בגרודזיסק בתרמ"ט, לרבי אלימלך מגרודזיסק, שהיה זקן אדמו"רי פולין. במשך חייו היה רבי קלונימוס פעיל בכמה תחומים, כולל כאדמו"ר לחצר חסידית, כראש ישיבת "דעת משה" אותה הוא הקים, כמחנך דגול, כעסקן הקהילה החרדית וכמחבר ספרים. בתקופת השואה הוא המשיך להנהיג את עדתו ודרש דרשות בגטו. לפני שגורש מהגטו ונרצח הטמין רבי קלונימוס את רוב כתביו בכד באדמה, שם הם נתגלו לאחר המלחמה ופורסמו.

רבי קלונימוס היה נצר לשושלת חסידית של גדולי פולין. בין אבותיו נמנים רבי אלימלך מליז'נסק, ה"חוזה" מלובלין, רבי ישראל "המגיד" מקוזניץ, והרב קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין, בעל ספר מאור ושמש, שעל-שמו היה קרוי. אדמו"רים אלו השפיעו מאוד על תפיסתו החסידית של רבי קלונימוס, שגם הושפע רבות מאביו, רבי אלימלך, ומחותנו, הרב ירחמיאל משה מקוזניץ. בנוסף, רבי קלונימוס שאב גם מספר התניא ומספר בית אהרן (של רבי אהרון השני מקרלין, שגם היה קרוב משפחתו), ומרבה לצטט מהם.

רבי אלימלך נפטר כשהיה בנו בן שנתיים ורבי קלונימוס התחנך על ברכיי אחיינו (המבוגר), האדמו"ר ר' ירחמיאל משה מקאזניץ . כילד התפרסם בשקדנותו ובקדושתו. כשהגיע לגיל מצוות התארס רבי קלונימוס עם בתו של האדמו"ר, רחל חיה מרים, ובגיל 16 נשא אותה לאישה. בתרס"ט, כשהיה בן 20, נפטר חותנו, ורבי קלונימוס נתמנה לאדמו"ר בפיאסצנא, ליד וורשה, והקים במקום חצר חסידית חשובה. בתרע"ג נפטר רבה של פיאסצנא ואנשי העיר לחצו על רבי קלונימוס לקבל על עצמו גם את רבנות העיר. בתחילה הוא סירב, אך בסופו של דבר נכנע ללחצים ובגיל 23 היה לרב המקום. לאחר מלחמת העולם הראשונה, בתרע"ז, עבר רבי קלונימוס לגור בוורשה, אך בד בבד המשיך לכהן גם כרבה של פיאסצנא. בוורשה הוא כיהן כחבר באגודת הרבנים, ונהג לשהות בפיאסצנא בכל שנה בין שבת נחמו לשבת בראשית.

בוורשה רבי קלונימוס היה פעיל מאוד ב"אגודת שומרי שבת" וייסד את "ההתאחדות המרכזית של הסוחרים היהודים" על מנת להילחם בחילול השבת בעיר. הוא עסק בלימוד תורה, כולל קבלה, ובעבודת ה', וכאדמו"ר - בעזרה ובהדרכה לחסידיו. רבי קלונימוס היה מסור מאוד לחסידיו ופעם אמר: "רבי שאינו מוכן לילך לגיהינום כדי להציל חסיד שלו מרדת שחת אינו רבי כלל". הוא נחשב גם לבקי גדול ברפואה, ורופאים חשובים התייעצו איתו. היה לו רישיון מן הממשלה לרשום תרופות, ואת המרשמים היה כותב בלטינית . בתרפ"ג ייסד בוורשה את ישיבת דעת משה (ע"ש חותנו) והחל להתמסר לישיבה, שהפכה עם הזמן למוסד חסידי גדול מאוד, בו נתחנכו במשך השנים אלפי תלמידים. רבי קלונימוס היה מעורב מאוד בנעשה בישיבה, החל מהלימודים ועד לשידוכי הבחורים. הישיבה הייתה הראשונה בפולין עם פנימייה, והחסידים ראו בה מעין תקדים לישיבת חכמי לובלין . מבחינת רבי קלונימוס, ייעודה של הישיבה היה להוציא "בני עליה".

רבי קלונימוס נחשב לפדגוג ומחנך מיוחד וחשוב, ובשנת תרצ"ב הוציא לאור בוורשה את ספרו היחיד שנדפס עוד בחייו, חובת התלמידים, בו הוא כותב ישירות אל התלמיד החסיד הצעיר. הספר עשה רושם גדול גם בישיבות ליטאיות ובישיבות המוסר .

בהתקפה הנאצית על וורשה בתחילת שנת ת"ש נפגע מפצצה בנו יחידו, ר' אלימלך בן ציון, והועבר במצב אנוש לבית החולים. כשבאו קרובי המשפחה לבקרו, התפוצץ בבית החולים פגז נוסף שהרג את כלתו וגיסתו של רבי קלונימוס. בסוכות נפטר בנו, ולאחר כמה שבועות מתה אימו. מכיוון שאשתו של רבי קלונימוס נפטרה ממחלה כבר בתרצ"ז, רבי קלונימוס נשאר רק עם בתו, רעכיל יהודית, עד שהיא נחטפה בידי הנאצים ונהרגה בתש"ב. כאמור, במהלך השואה המשיך רבי קלונימוס לשאת דרשות בסתר בגטו וורשה בניסיון לעודד את חסידיו, ולבסוף טמן את כתביו שטרם נדפסו באדמה. לאחר חיסול הגטו, בסוף המרד בתש"ג, הועבר רבי קלונימוס למחנה ריכוז ליד לובלין, ושם הוא גם נרצח בד' בחשוון תש"ד . לאחר המלחמה נתגלו כתביו על ידי פועל בניין. הוא העביר אותם לארכיון היהודי בוורשה, ולבסוף הם יצאו לאור בישראל.

------

דרוש ואגדה http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28727&st=&pgnum=90

-------

http://toladot.blogspot.ca/2013/10/blog-post_8.html#more

view all

Kalonymus Shapiro, קלונימוס קלמיש שפירא's Timeline