Is your surname Shamgar?

Research the Shamgar family

Meir Shamgar's Geni Profile

Records for Meir Shamgar

1,135 Records

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Meir Shamgar (Sternberg)

Hebrew: מאיר שמגר (שטרנברג-שטרנפלד), שופט
Also Known As: "Miron"
Current Location:: Jerusalem, Israel
Birthdate: (91)
Birthplace: Gdańsk, Gdańsk, Pomeranian Voivodeship, Poland
Immediate Family:

Son of Elazar Sternberg and Dina Sternberg
Husband of <private> Shamgar (Nave)

Managed by: Adam Robert Brown
Last Updated:
view all

Immediate Family

About Meir Shamgar

Hebrew Wikipedia

מאיר שמגר (נולד ב־13 באוגוסט 1925) הוא משפטן ישראלי, היועץ המשפטי לממשלה (1968–1975) ונשיא בית המשפט העליון בין השנים 1983–1995.

שמגר נולד בשנת 1925 בדנציג (כיום בשטח פולין) בשם מאיר שטרנברג, בן לדינה ואלעזר שטרנברג, ציונים תומכי ז'בוטינסקי‏, שהיגרו לשם מהאימפריה הרוסית לאחר המהפכה הבולשביקית. עלה לארץ ישראל ב-1939, ולמד בגימנסיה בלפור בתל אביב. בהמשך למד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ומשפטים בבית הספר המנדטורי למשפטים ואחר כך בלונדון. התגייס לפלמ"ח ושירת בפלוגה ד', מחלקת רמת הכובש/מעוז חיים.‏ לאחר מכן הצטרף לאצ"ל והשתתף בפעולותיו ולימים היה בין גולי אצ"ל ולח"י שהובאו למחנות המעצר באפריקה. במהלך שהותו באפריקה המשיך בלימודי משפטים בהתכתבות, וכן השתתף באחד מניסיונות הבריחה. עם קום המדינה ב־1948 חזר לישראל.

שמגר התגייס לצה"ל ובמהלך מלחמת העצמאות שירת בירושלים. לאחר המלחמה סיים את לימודיו במשפטים ובשנת 1950 שב לצבא לשרת בפרקליטות. בשנת 1955 נשא את גאולה נווה לאשה. בשנת 1956 מונה לסגן הפרקליט הצבאי הראשי וב-1961 מונה לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי.‏ לכתב המינוי שלו לתפקיד צירף ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, קריאה לעברת את שם משפחתו משטרנברג, ובעקבות כך שונה השם לשמגר. בתפקידו זה עיצב את התשתית המשפטית של הממשל הצבאי ביהודה ושומרון וחבל עזה לאחר מלחמת ששת הימים.

לאחר סיום שירותו בצה"ל מונה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה,‏ שאותו מילא בין השנים 1968-1975. בתקופתו הונהגה מדיניות של צמצום בעיכוב הליכים פליליים, דבר שהביא לעומס של תיקים בבתי המשפט.

ב־1 ביולי 1975 מונה לשופט בבית המשפט העליון. ב־30 באפריל 1982 מונה כממלא מקום קבוע לנשיא בית המשפט העליון וב־28 בנובמבר 1983 מונה לנשיא בית המשפט העליון (והחליף את שם ממלא מקום הנשיא ל"משנה לנשיא"). ב־13 באוגוסט 1995, עם מלאת לו 70 שנים, פרש מכהונתו.

לאחר פרישתו עמד בראש מספר ועדות חקירה. ב־1996 הוענק לו פרס ישראל למפעל חיים.

כיום הוא משמש בין היתר כבורר בסכסוכים המופנים אליו מבתי המשפט או ישירות על ידי הצדדים.

_______________________________________________

Meir Shamgar - מאיר שמגר (born August 13, 1925) was President of the Israeli Supreme Court from 1983 until 1995.

Shamgar was born Meir Sterenberg (or Sternberg) in the Free City of Danzig (modern Gdańsk, Poland) to Eliezer and Dina Sterenberg. His parents were Revisionist Zionists. He emigrated to Palestine in 1939. He attended high school at the Balfour Gymnasium in Tel Aviv.

He joined the Palmach and served in Company D. He then joined the Irgun. He was arrested in 1944 for anti-British activities, and interned in Africa at a detention camp in Eritrea. While in detention in Eritrea he studied law by a correspondence course with the University of London. Fellow inmates in Eritrea included Yitzhak Shamir and Shmuel Tamir. He participated in an escape attempt.

In 1948, with the establishment of Israel, he was returned to Israel with the other detainees, where he enlisted in the Israel Defense Forces and participated in the 1948 Arab-Israeli War.

After the war, he studied history and philosophy at the Hebrew University of Jerusalem and law at the Government Law School of the University of London.

Following his studies, Shamgar rejoined the army as a military prosecutor. He was appointed Deputy Chief Military Prosecutor in 1956, and Chief Military Prosecutor in 1961. Following the Six-Day War, he designed the legal infrastructure of the Israeli military government in the West Bank and Gaza Strip. He attained the rank of Brigadier General. After retiring from the military, he served as Attorney General from 1968 to 1975. In 1975, he became a judge on the Israeli Supreme Court. In 1982, he was appointed Deputy Permanent President of the Supreme Court, and in 1983, he became President of the Supreme Court. He retired in 1995.

In 1996 Shamgar chaired the Commission of Inquiry into the murder of Prime Minister Yitzhak Rabin.

About מאיר שמגר, שופט (עברית)

מאיר שמגר מאיר שמגר מאיר שמגר נולד 13 באוגוסט 1925 (בן 89) מקום לידה דנציג, פולין Flag of Poland.svg עלה לישראל 1939 שופט בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים (היסטוריה ופילוסופיה) אוניברסיטת לונדון (משפטים) השתייכות הפרקליטות הצבאית המחלקה המשפטית של ממשלת ישראל מערכת בתי המשפט הישראלית תקופת כהונה 1 ביולי 1975 – 13 באוגוסט 1995 תפקידים בולטים הפרקליט הצבאי הראשי היועץ המשפטי לממשלה נשיא בית המשפט העליון פעילויות נוספות יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לקראת הבחירות לכנסת ה-11 יו"ר מספר ועדות ציבוריות מאיר שמגר חייל השתייכות פלמ"ח אצ"ל צבא הגנה לישראל דרגה תת אלוף תת אלוף תפקידים צבאיים לוחם בפלמ"ח ובאצ"ל, הפרקליט הצבאי הראשי

פסלו של מאיר שמגר, בכניסה לבית המשפט העליון מאיר שמגר (נולד ב־13 באוגוסט 1925) הוא משפטן ישראלי, היועץ המשפטי לממשלה (1968–1975) ונשיא בית המשפט העליון בין השנים 1983–1995.

תוכן עניינים [הסתרה] 1 ביוגרפיה 2 עמדתו ביחס למעמד יש"ע 3 כהונתו כשופט בית המשפט העליון 4 פעילותו הציבורית לאחר פרישתו 5 ועדות חקירה 6 הישגים נוספים 7 פרסומים 8 קישורים חיצוניים 9 הערות שוליים ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה] שמגר נולד בשנת 1925 בדנציג (כיום בשטח פולין) בשם מאיר שטרנברג, בן לדינה ואלעזר שטרנברג, ציונים תומכי ז'בוטינסקי.‏[1] עלה לארץ ישראל ב-1939, ולמד בגימנסיה בלפור בתל אביב. בהמשך למד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ומשפטים בבית הספר המנדטורי למשפטים ואחר כך בלונדון. התגייס לפלמ"ח ושירת בפלוגה ד', מחלקת רמת הכובש/מעוז חיים.‏[2] לאחר מכן הצטרף לאצ"ל והשתתף בפעולותיו ולימים היה בין גולי אצ"ל ולח"י שהובאו למחנות המעצר באפריקה. במהלך שהותו באפריקה המשיך בלימודי משפטים בהתכתבות, וכן השתתף באחד מניסיונות הבריחה. עם קום המדינה ב־1948 חזר לישראל.

שמגר התגייס לצה"ל ובמהלך מלחמת העצמאות שירת בירושלים. לאחר המלחמה סיים את לימודיו במשפטים ובשנת 1950 שב לצבא לשרת בפרקליטות. בשנת 1956 מונה לסגן הפרקליט הצבאי הראשי וב-1961 מונה לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי.‏[3]‏[4] לכתב המינוי שלו לתפקיד צירף ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, קריאה לעברת את שם משפחתו משטרנברג, ובעקבות כך שונה השם לשמגר. בתפקידו זה עיצב את התשתית המשפטית של הממשל הצבאי ביהודה ושומרון וחבל עזה לאחר מלחמת ששת הימים.

לאחר סיום שירותו בצה"ל מונה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה,‏[5] שאותו מילא בין השנים 1968-1975. בתקופתו הונהגה מדיניות של צמצום בעיכוב הליכים פליליים, דבר שהביא לעומס של תיקים בבתי המשפט.‏[6]

ב־1 ביולי 1975 מונה לשופט בבית המשפט העליון. ב־30 באפריל 1982 מונה כממלא מקום קבוע לנשיא בית המשפט העליון וב־28 בנובמבר 1983 מונה לנשיא בית המשפט העליון (והחליף את שם ממלא מקום הנשיא ל"משנה לנשיא"). ב־13 באוגוסט 1995, עם מלאת לו 70 שנים, פרש מכהונתו.

לאחר פרישתו עמד בראש מספר ועדות חקירה. ב־1996 הוענק לו פרס ישראל למפעל חיים.

כיום הוא משמש בין היתר כבורר בסכסוכים המופנים אליו מבתי המשפט או ישירות על ידי הצדדים.

עמדתו ביחס למעמד יש"ע[עריכת קוד מקור | עריכה] בתפקידו כפצ"ר נקרא שמגר בשנת 1967, עם תום מלחמת ששת הימים, על ידי שר המשפטים יעקב שמשון שפירא, לעצב את התשתית המשפטית של הממשל הצבאי ביש"ע. את עמדתו המשפטית, שניסח במאמר "שמירת המשפט הבינלאומי בשטחים המוחזקים", יישם גם בתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה. לדעתו, מדינת ישראל איננה מחויבת לאמנת ז'נבה הרביעית בירושלים וביש"ע משום ש"כל הרעיון של הגבלת הסמכויות של ממשל צבאי מבוסס על ההנחה שהיה קיים ריבון אשר גורש, וריבון זה היה ריבון חוקי".‏[7] ביש"ע לא היה ריבון חוקי לאחר מלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים, משום שמדינת ישראל ומרבית אומות העולם לא הכירו בזכויות מצרים וירדן על השטחים שכבשו במלחמת העצמאות, שטחים שיועדו למדינה הערבית על פי תוכנית החלוקה של האו"ם, שהגיעה לסיומה הרשמי בהסכם על קווי שביתת נשק ולא בהסכמה על גבולות קבע.

למרות שישראל אינה מחויבת לאמנת ז'נבה על פי דין, היא מקבלת מרצון את הדרישות ההומניטריות הנובעות ממנה. על רקע זה ביקשו באי כוח המדינה מבתי המשפט לדחות עותרים ערביים שטענו כנגד פעולות ישראל ביש"ע על בסיס מחויבותה, לכאורה, לאמנה. שמגר השווה בין מעמד יש"ע ובין מעמדם של שטחי אלזס-לורן לאחר שחרורם על ידי הצרפתים מידי הכיבוש הגרמני. גם הצרפתים וגם הישראלים לא ראו בחבלי המולדת שאליהם שבו שטחי כיבוש ולכן לא החילו עליהם את אמנת הכיבוש - אמנת ז'נבה הרביעית. לאור זאת, פתח שמגר בפני ערביי יש"ע את שערי בג"ץ, בשל מחויבותה של מדינת ישראל לתושבים אלו כאילו היו תושבי מדינת ישראל הריבונית.

כהונתו כשופט בית המשפט העליון[עריכת קוד מקור | עריכה] אחד המאפיינים את השפעתו של שמגר על פסיקת בית המשפט העליון הוא העמדה הנחרצת שהביע בזכות חופש הביטוי, בעיקר למול הוראות חוק איסור לשון הרע. זאת הוא ביטא במספר פסקי דין, אשר בחלקם מצא את עצמו במיעוט או שעמדתו, שהתקבלה בתחילה, התהפכה בדיון נוסף. שמגר סבר כי הזכות לחופש הביטוי צריכה לגבור על הוראות חוק איסור לשון הרע, גם אם הדעה שהובעה מסתברת לאחר מכן שלא מדויקת או שגויה, ובלבד שנאמרה בתום לב. בפרט הדגיש את חשיבות חופש הביטוי בהבעת ביקורת על רשויות השלטון, לרבות נושאי משרות ברשויות אלה, בציינו כי "אם יחשוש האזרח כי כל אי דיוק עובדתי, ככל שיראה פעוט וקל ערך, עלול לסבכו בהליכים משפטיים, הוא לא יהין למחות והביקורת תוחנק בעודה באיבה".

ברוח זו היה שמגר השופט שהכיר הלכה למעשה בחסיון העיתונאי – זכותו של עיתונאי שהוא עד בבית משפט, שלא לחשוף את מקורות המידע שלו. אמנם לא הוכר חסיון מוחלט בדומה לחסיון החל על יחסי עורך-דין לקוח אלא רק חסיון יחסי, הנתון לשיקול דעת בית המשפט, אולם בעצם ההכרה הרשמית בקיומה של הזכות לחסיון ניתנה הגנה רבה יותר למקורותיהם של העיתונאים.

שינוי תפישה נוסף הכתיב שמגר בפסק הדין בעניין פרשת האונס בקיבוץ שמרת, שם קבע כי אשה אינה צריכה להתנגד ליחסי המין על מנת שהדבר יחשב כאונס, אלא די בכך שלא הסכימה למעשה.

פעילותו הציבורית לאחר פרישתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השופטים מאיר שמגר ומנחם אלון שמגר מכהן כנשיא כבוד בוועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה.‏[8] בכינוס חירום של הוועד קבל שמגר על החלטת הממשלה לסיים את העלייה מאתיופיה בתוך שלושה חודשים:

חובת המדינה להעלות את שארית יהודי אתיופיה ארצה, זו אינה שאלה כלכלית אלא שאלה של ראייה ציונית ויהודית. ב־1948 הביאו חצי מיליון יהודים שישבו בארץ, מאות אלפים מארצות מצוקה, וכיום שבעה מיליון אינם יכולים לקלוט כמה אלפים? (...) המדינה אינה רכושם של אלה הנמצאים בה כיום, הם רק תחילת הבשורה של גאולת בני ישראל. – מתוך דבריו של מאיר שמגר בכינוס של הוועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה בירושלים,‏[9]

שמגר במסיבת פרידה לכבוד השופטת ויקטוריה אוסטרובסקי כהן. ועדות חקירה[עריכת קוד מקור | עריכה] שמגר כיהן בראש מספר ועדות חקירה ממלכתיות וועדות ציבוריות שכל אחת מהן מכונה ועדת שמגר.

בשנת 1994, בעקבות טבח מערת המכפלה שביצע ברוך גולדשטיין במתפללים ערבים, מינתה הממשלה את שמגר, אז עדיין נשיא בית המשפט העליון, לעמוד בראש ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת הטבח. על הוועדה הוטל גם לחקור את התנהלות הצבא, המשטרה והמינהל האזרחי בענייני אכיפת החוק והסדר על מתיישבים יהודיים באזור יהודה ושומרון. כתוצאה ממסקנות הוועדה, הוקם בין היתר מחוז ש"י של המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה קבע בשנת 1998 "נוהל אכיפת החוק והסדר לגבי ישראלים המפירים חוק באיו"ש ובאזח"ע", המפרט את היחסים בין צה"ל, המשטרה וגורמי הביטחון האחרים.

בנובמבר 1995 מונה שמגר לעמוד בראש ועדת החקירה לעניין רצח ראש הממשלה מר יצחק רבין, ועדת חקירה ממלכתית שהקימה הממשלה כדי לחקור את רצח ראש הממשלה יצחק רבין, את כשל האבטחה סביבו ואת כל נושא אבטחת אישים בישראל. מסקנות הוועדה היו שהרוצח יגאל עמיר פעל לבדו, השב"כ נכשל כשל חמור באבטחת ראש הממשלה לרבות כשל מודיעיני חמור. לאחר שהבין שהוועדה מייחסת לו אחריות למחדלים, התפטר כרמי גילון מתפקידו כראש השב"כ. בעקבות מסקנות הוועדה בוצע שינוי מהותי באופן העבודה של היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, ואבטחת האישים בישראל הוגברה והוחמרה במידה רבה.

בשנת 1997 עמד בראש ועדת חקירה ציבורית שהוקמה בעקבות פרשת בר-און חברון לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה ונושאים הקשורים לכהונתו.

בשנת 2000 כיהן שמגר, אז כבר שופט בדימוס, בראש ועדת חקירה צבאית, שחקרה את "השלכות הפעילות הצבאית בנחל קישון ומימי הסביבה על בריאותם של חיילי צה"ל שצללו במקום". הוא כתב את חוות דעת המיעוט בדו"ח הוועדה, אשר קבעה כי על אף שלא הוכחה סיבתיות מובהקת מבחינה מדעית, הרי שמבחינה משפטית על המדינה וצה"ל לקבל אחריות לנזקים הבריאותיים שנגרמו לחיילי השייטת ויחידות אחרות שצללו במי נחל קישון והסביבה.

הישגים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה] בשנת 1995 זכה בפרס צלטנר היוקרתי לחקר המשפט, המוענק מדי שנה על ידי תנועת רוטרי והפקולטה למשפטים שבאוניברסיטת תל אביב. בשנת 2008 הוענק לו פרס צלטנר נוסף, בקטגוריה של מפעל חיים.

בשנת 2000 הוזכר שמו כמועמד לתפקיד נשיא המדינה, אולם הוא התנה הסכמתו להיות מועמד בכך שיהיה המועמד היחיד ויזכה לתמיכה מלאה. דבר זה לא התאפשר ומועמדותו הוסרה. לבסוף משה קצב נבחר לנשיא לאחר התמודדות מול שמעון פרס.

בשנת 2001 קיבל מאיר שמגר את פרס לשכת עורכי הדין בשל תרומתו המשמעותית לקידום המשפט בישראל. בנימוקים להענקת הפרס נכתב, כי שמגר הוא מדמויות המפתח של המשפט הישראלי, אבי מערכת המשפט הצבאי, ומוביל דרך במערכת המשפט האזרחי בישראל על כל גווניה. הוועדה קבעה עוד כי שמגר "ביסס רצף של פסיקה שיש בה אחדות רעיונית, עמקות מחשבתית ותבונה אנושית", "הטביע את ייחודו בכל המערכות בהן שירת", והוא "מודל לאזרח שהקדיש עצמו לחברה שבה חי ושירת, ותרומתו הערכית והאישית לה חתומה בהישגיו".

בשנת 2005 קיבל שמגר את "אות הדמוקרטיה" מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, על פועלו להשרשת ערכי הדמוקרטיה ויסודותיה בישראל.‏[10] שמגר הוא זוכה פרס בן-גוריון לשנת 1997.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה] על כבוד האדם ועל אלימות בחברה הישראלית, חוברת בהוצאת המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייויס, האוניברסיטה העברית, 1996 על התקדים ועל ודאות הדין, כתב העת משפטים, כרך יז, בהוצאת הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה] ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאיר שמגר בוויקישיתוף דוד תדהר (עורך), "אלוף משנה (מיל.) מאיר (מירון) שמגר (שטרנברג)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יח (1969), עמ' 5350 יהונתן ליס, שיחת היום: "מאיר שמגר, אין בישראל מקום ליותר משתי מפלגות?", באתר הארץ, 29 במרץ 2011 גדעון אלון, ‏"אל תזכיר לי את הבושות", באתר ישראל היום, 18 באפריל 2011 ראיון עם הנשיא בדימוס מאיר שמגר, "עורך הדין", כתב העת של לשכת עורכי הדין, דצמבר 2008 מאיר שמגר, באנציקלופדיה ynet שרי מקובר-בליקוב, מאיר מגבוה: נשיא העליון לשעבר אופטימי, באתר nrg‏, 4 בפברואר 2012 ראיון ל"המשפט" ראיון עם פנחס גינוסר מאמר על-אודותיו מאת אהרן ברק שאלות ותשובות ראיון לביטאון "האוניברסיטה הפתוחה" רב שיח עם שמגר נאומו, עת קיבל את פרס ישראל הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה] ^ מאיר שטרנברג, חרות, 25 באוגוסט 1961 ^ אהרון קליין, איש המבצעים, סיפורו של מייק הררי, מפקד היחידה המבצעית של המוסד, כתר ספרים, 2014, עמוד 117. ^ סא"ל שטרנברג - פרקליט צבאי ראשי, מעריב, 20 באוגוסט 1961 ^ יוסף חריף, אשכול הודיע על השינויים - הדיון נדחה, מעריב, 17 ביוני 1968 ^ אל"מ מ. שמגר - יועץ משפטי לממשלה, דבר, 17 ביוני 1968 ^ אוריה באר, תיקים פעוטים סותמים את בתי המשפט, מעריב, 18 ביוני 1986 ^ ‫אליקים העצני, ‏דעה: הדלת לסיפוח יו"ש עדיין פתוחה, באתר ערוץ 7, 18 בספטמבר 2009‬ ^ הוועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה, ממשלת ישראל סוגרת שעריה בפני העלייה מאתיופיה ומותירה אלפי יהודים מאחור, 20.11.2007 ^ אנשיל פפר, מאיר שמגר: המדינה חייבת להעלות ארצה את כל יהודי אתיופיה, באתר הארץ, 27.03.2008 ^ אות הדמוקרטיה – מאיר שמגר, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

[הסתרה]דגל ישראלנשיאי בית המשפט העליון משה זמורה · יצחק אולשן · שמעון אגרנט · יואל זוסמן · משה לנדוי · יצחק כַּהן · מאיר שמגר · אהרן ברק · דורית ביניש · אשר גרוניס · מרים נאור האומות המאוחדות [הסתרה]דגל ישראלהיועצים המשפטיים לממשלה יעקב שמשון שפירא • חיים כהן • גדעון האוזנר • משה בן זאב • מאיר שמגר • אהרן ברק • יצחק זמיר • יוסף חריש • מיכאל בן יאיר • רוני בר-און • אליקים רובינשטיין • מני מזוז • יהודה וינשטיין [הסתרה]יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית מנחם דונקלבלום • יצחק אולשן • שמעון אגרנט • יואל זוסמן • צבי ברנזון • משה לנדוי • אלפרד ויתקון • חיים כהן • אליהו מני • משה עציוני • יצחק כהן • מאיר שמגר • גבריאל בך • מרים בן-פורת • אליעזר גולדברג • אברהם חלימה • תיאודור אור • אליהו מצא • מישאל חשין • דליה דורנר • יעקב טירקל • דורית ביניש • אליעזר ריבלין • אילה פרוקצ'יה • מרים נאור • אליקים רובינשטיין • סלים ג'ובראן Knesset building.jpg [הסתרה]הפרקליט הצבאי הראשי תג מפצר.png אהרן חטר-ישי · אהרון מויאל · מאיר זוהר · מאיר שמגר · צבי הדר · צבי ענבר · דב שפי · בן ציון פרחי · אמנון סטרשנוב · אילן שיף · אורי שהם · מנחם פינקלשטיין · אביחי מנדלבליט · דני עפרוני [הסתרה]דגל ישראלמשנים לנשיאי בית המשפט העליון משה זמורה • יצחק אולשן • שניאור זלמן חשין • שמעון אגרנט • משה זילברג • יואל זוסמן • משה לנדוי • חיים כהן • יצחק כַּהן • מאיר שמגר • מרים בן-פורת • מנחם אלון • אהרן ברק • שלמה לוין • תיאודור אור • אליהו מצא • מישאל חשין • אליעזר ריבלין • מרים נאור • אליקים רובינשטיין האומות המאוחדות קטגוריות: אנשי העלייה החמישיתגולי אפריקההיועצים המשפטיים לממשלהפרקליטים צבאיים ראשייםזוכי פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינהיושבי ראש ועדות חקירה ממלכתיותלוחמי האצ"ללוחמי הפלמ"חנשיאי בית המשפט העליוןיושבי ראש ועדת הבחירות המרכזיתחברי הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הביתזוכי אות אביר איכות השלטוןזוכי פרס צלטנרזוכי פרס בן-גוריון

view all

Meir Shamgar's Timeline

1925
1925
Gdańsk, Gdańsk, Pomeranian Voivodeship, Poland