Mordechai Alkachi

public profile

Is your surname Alkachi?

Research the Alkachi family

Mordechai Alkachi's Geni Profile

Records for Mordechai Alkachi

8 Records

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Mordechai Alkachi

Hebrew: מרדכי אלקחי
Birthdate:
Birthplace: Petah Tikva, Israel
Death: Died in Acre, Israel
Cause of death: Executed by the British autority in Palestine
Immediate Family:

Son of Avraham אברהם Alkachi אלקחי and Orah אורה Alkachi אלקחי

Managed by: Private User
Last Updated:

About Mordechai Alkachi

Mordechai Alkachi (b. March 10, 1925) in Petach Tikva (Israel). One of the 12 martyrs of the Stern-Gang (Lehi - לח"י) and the Irgun (Etzel - אצ"ל) underground paramilitary organizations in the British Mandate of Palestine. An "Etzel" member, was captured in the "Night of the Beatings" and was hanged by the British authorities on April 14, 1947.

______________________________________________________________________________

About מרדכי אלקחי (עברית)

מרדכי אלקחי (10 במרץ 1925 - 16 באפריל 1947), מעולי הגרדום, היה איש האצ"ל שנתפס על ידי הבריטים בליל ההלקאות והוצא להורג

ילדות

מרדכי נולד בי"ד באדר תרפ"ה, 10 במרץ 1925, לאורה ואברהם, בפתח תקווה. בן למשפחה מעוטת אמצעים. שני הוריו עלו לארץ ישראל מטורקיה. משפחתו של מרדכי סבלה מקשיים כלכליים, ובגיל 10 עזב את לימודיו כדי לסייע בכלכלת ביתו. הוא הצטרף כספורטאי לאגודת "המכבי הצעיר", והיה לספורטאי בולט. במיוחד השקיע בשחייה, וב-1941 ייצג את קבוצת מכבי אבשלום וזכה במקום הראשון בתחרות כלל ארצית.

פעילותו במחתרת

בגיל 18 הצטרף לאצ"ל עם חברים מעירו, ועד מהרה נסחף ברוח הארגון. את שלבי האימונים וההכשרה עבר בהצלחה, ולאחר זמן לא רב הצטרף אל שורות לוחמי המחתרת. אלקחי השתתף בפעולות צבאיות רבות. הוא לקח חלק במבצע ההתקפה על מבצר המשטרה הבריטית בקלקיליה במוצאי יום כיפור תש"ה. ההתקפה במקום יצאה באיחור של שעתיים לעומת התקפות על מבצרים אחרים, ועל הלוחמים נפתחה אש. מרדכי הפגין אומץ לב בחילוץ פצועים. בהמשך עסק רבות בחבלות ברשת הטלפונים, חבלה במסילות ברזל, ובהחרמות כלי נשק ממחנות בריטיים בנתניה, תל אביב וראש העין. השתתף גם בהתקפה על מבצר המשטרה ברמת גן, כשאינו יודע שבפעולה לוקח חלק דב גרונר העתיד לשבת איתו בתא הנידונים.

ב-29 בדצמבר 1946 יצא אלקחי עם ארבעה לוחמי אצ"ל נוספים, אליעזר קשאני, יחיאל דרזנר, חיים גולובסקי (גלעד), ואברהם מזרחי, לפעולה כחלק מ"ליל ההלקאות", בה היו אמורים להלקות קצינים בריטיים כנקמה על הלקאתו של לוחם אצ"ל, בנימין קמחי.

ליד צומת לוד-בית דגן, סמוך לכפר וילהלמה, נתקלה מכוניתם של החמישה במחסום משטרתי, ממנו נפתחה עליהם אש. הנהג, אברהם מזרחי מת מפצעיו. מרדכי ושלושת הלוחמים הנותרים, נתפסו והועברו למחנה צבאי סמוך, שם עברו חקירה אלימה במשך כ-20 שעות. לאחר חמישה ימים בהם הושפלו והולקו, הועברו הלוחמים אל בית הסוהר בירושלים.

המשפט

ביום ב', ה-10 בפברואר 1947, החל משפטם הצבאי של הארבעה. אלקחי, קשאני, דרזנר, וגולובסקי לובשי מכנסי וגרבי חאקי, נעליהם שחורות ומעילם אפור, לראשיהם כיפות כחולות-לבנות, הגיעו במצב רוח טוב, כשמכוניתם מלווית במשוריינים ועל בניין המשפט מוטל משמר כבד. הארבעה כפרו בסמכות בית המשפט לשפוט אותם, לא השיבו לשאלות או הגיבו להאשמות ולמעשה לא לקחו חלק במהלכו. בשלב ההגנה אלקחי נשא דברים כנגד השלטון הבריטי: "את רוחנו לא ישברו. אנו נדע למות בכבוד, כיאה לעברים". בשעה 19:00, לאחר דיון קצר ביניהם הודיעו השופטים כי הארבעה נמצאו אשמים. עונשם של מרדכי, יחיאל ואליעזר הוא מוות בתלייה, ואילו גולובסקי נידון למאסר בשל גילו הצעיר (17). מיד לאחר השמעת פסק הדין קמו הארבעה ושרו בקול נרגש את "התקווה". הנידונים נגררו מתא הנאשמים החוצה ולא הורשו להיפרד מבני משפחותיהם. הוא הועבר עם חבריו מעיר הולדתו פתח תקווה, יחיאל דרזנר ואליעזר קשאני, אל בית הסוהר המרכזי בירושלים שם הצטרפו אל לוחם האצ"ל דב גרונר (אשר נידון כמותם למוות). המפקד הצבאי העליון לארץ ישראל, גנרל אוולין יו בארקר, נקט צעד שהפתיע וזעזע את היישוב העברי. הגנרל היה אמור לעזוב את תפקידו ביום ד', ולכן ביקש כי ימהרו להעביר אליו את תיק המשפט עוד למחרת קיומו על מנת שיחתום עליו ויאשר אותו, בניגוד לנהוג כי לפחות מספר ימים חולפים בטרם עובר התיק ממחלקת היועץ המשפטי הצבאי אל המפקד. בכך מנע אפשרות כי מחליפו בתפקיד יגלה רחמים כלפי הנידונים, ובכך השאיר "מתנת פרידה" בעוזבו את הארץ. ביישוב שררה תקווה להצלת השלושה אשר לא הואשמו בשפיכות דמים כי אם בהחזקת נשק. בקשות לחנינת השלושה הועברה אל הנציב העליון מטעם מוסדות ואישים, ועיריית פתח תקווה ארגנה עצומה להצלת בניה. מרדכי, אליעזר, יחיאל ודב הוציאו פנייה אל העיתונות בו הם מבקשים להפסיק את גינויי ההוצאה המתוכננת להורג ואת בקשות החנינה, אותם ראו כ"מורשת הגלות", המשפילים את כבוד העם.

ההוצאה להורג

ב-15 באפריל הועברו תחת חשאיות רבה ארבעת הנידונים מכלא ירושלים אל כלא עכו. למחרת, ביום כ"ו בניסן תש"ז, 16 באפריל 1947, החל משעה 4 בבוקר הועברו הארבעה לגרדום, ללא התרעה מוקדמת, ללא וידוי, ובלי שנפרדו ממשפחותיהם. באותם ימים פיזרו השלטונות רמיזות כי הוצאתם להורג אינה קרובה, ואף מספר שעות לפני כן נמסר לעו"ד מ. זליגמן אשר טיפל בבקשות לחנינה, כי אין הכנות לקראת ביצוע גזר-דינם. כמו כן, בלילה לפני התלייה תוקן חוק החירום בארץ, ובוטלה כל אפשרות לערער על בתי דין צבאיים, בוטל המקסימום של שלוש תליות ביום אחד, ובוטל הנוהל של תליות ביום שלישי בשבוע. הארבעה ביקשו כי רב יגיע אליהם לפני מותם, אך הם לא נענו, ולמעשה לא היה אף יהודי שידע על התלייה. כל אחד מהנידונים עלה לגרדום כששירת "התקווה" בפיו ואליו חבריו הממתינים לתורם. כששמעו אסירי הכלא האחרים מתאיהם את קול השירה העמומה, עמדו על רגליהם והצטרפו אל שירת ההמנון בקול גדול. מרדכי נתלה שני, ונאבק חמש דקות עם המוות.

את גופות הארבעה הובילה שיירה כבדה של טנקים ומכוניות משוריינות אל העיר צפת, ללא שהודיעו לחברה קדישא, ללא בני משפחה, והן הונחו עירומות למחצה במשטרת הר-כנען. בכך גם הופרה בקשתם האחרונה להיקבר בראש פינה, יחד עם עולה הגרדום שלמה בן יוסף. בשבע בבוקר נודע על ההוצאות להורג ברדיו, ועוצר הוטל בארץ. בבוקר ביקשו אנשי צפת להשתתף בקבורה אך גם עליה הוטל העוצר. בכל זאת הגיעו מאות יהודים בגשם השוטף אל בית הקברות, שם נקברו ליד קורבנות פרעות תרפ"ט-תרצ"ט. זעזוע גדול היה ביישוב עקב אירועי התליות, ויצאו גינויים מצד קהילות יהודיות רבות בעולם. באמריקה אף ארגנו כמרים אמריקאיים אספות אזכרה לזכרם.

חודשים אחר כך עדיין הוטלה שמירה בריטית על הקברים כדי שלא יוציאו לוחמי האצ"ל את הגופות ויעבירו אותן לראש פינה כפי שביקשו ארבעת החברים.

מרדכי היה בן 22 במותו. על שמו ולזכרו קרויים רחובות בערי ישראל.

view all

Mordechai Alkachi's Timeline

1925
March 10, 1925
Petah Tikva, Israel
1947
April 16, 1947
Age 22
Acre, Israel
April 16, 1947
Age 22