Naomi נעמי Shemer שמר (Sapir), Composer (1930 - 2004) MP

‹ Back to Shemer שמר surname

Is your surname Shemer שמר?

Research the Shemer שמר family

Naomi Shemer / נעמי שמר's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Birthplace: Kinneret, Israel
Death: Died in Tel Aviv, Israel
Cause of death: Cancer
Occupation: Singer ans song writer
Managed by: Yigal Burstein / יגאל בורשטיין
Last Updated:
view all

Immediate Family

About Naomi נעמי Shemer שמר (Sapir), Composer

Naomi Shemer ( נעמי שמר‎; July 13, 1930 – June 26, 2004) was a leading Israeli songwriter hailed as the "first lady of Israeli song and poetry." Recipient of Israel Prize in 1983.

Biography

Naomi Semer was born on Kvutzat Kinneret, a kibbutz her parents had helped found, on the shores of the Sea of Galilee. In the 1950s she served in the Israeli Defense Force's Nahal entertainment troupe, and studied music at the Rubin Academy in Jerusalem. She first married actor Gideon Shemer and had a daughter, Lali. They were later divorced; she went on to marry attorney Mordechai Horowitz, with whom she had a son, Ariel.

Death

Shemer continued to write and perform until her death. She died of cancer in 2004, aged 73.

Songwriting career

Shemer did her own songwriting and composing, set famous poems to music, such as those of the Israeli poet, Rachel, and adapted well-known songs into Hebrew, such as the Beatles songs "Let It Be."

She composed in 1963 Hurshat Ha'Eucalyptus (The Eucalyptus Grove), a song that evokes Kvutzat Kinneret where she was born, and sung in a recent version by Ishtar.

In 1967, she wrote the famous patriotic song Yerushalayim Shel Zahav, sung by Shuly Nathan. Inspired by the Basque lullabye Pello Joxepe (something Shemer admitted to later on), it was originally for the Israeli Music Festival, and she added another verse after the Six-Day War that year.

Awards

In 1983, Shemer received the Israel Prize for Hebrew song (words and melody).

In 2005, she was voted the 6th-greatest Israeli of all time, in a poll by the Israeli news website Ynet to determine whom the general public considered the 200 Greatest Israelis.

__________________________________________________________________

נעמי שמר

נעמי שמר (י"ז בתמוז ה'תר"ץ - ז' בתמוז ה'תשס"ד; 13 ביולי 1930 - 26 ביוני 2004) הייתה פזמונאית, מלחינה וזמרת ישראלית. כלת פרס ישראל לזמר עברי ודוקטור לשם כבוד של האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן למדע

נעוריה ותחילת דרכה

נעמי שמר נולדה בקבוצת כנרת ב-13 ביולי 1930, להורים שהיו ממייסדי הקבוצה, רבקה ומאיר ספיר. בעידודה של אמה החלה לנגן בפסנתר בגיל שש. כשבגרה, למדה באקדמיה למוזיקה בתל אביב. כמו כן, למדה מוזיקה אצל פאול בן חיים ופרנק פלג באקדמיה למוזיקה בירושלים.‏ כששבה לאחר לימודיה לקבוצה, לימדה את ילדי הקיבוץ ריתמיקה וכך נוצרו שיריה הראשונים, כגון "הדואר בא היום" ו"אחינו הקטן" (יפה ירקוני הקליטה אותם לאחר מספר שנים באלבומה "שירים מכנרת"). י

בשנת 1951 התגייסה לצה"ל ושירתה בפיקוד הנח"ל. לאחר שחרורה שיתפה פעולה עם המלחין יוחנן זראי במחזמר "חמש-חמש", שבו כתבה מלים ללחניו. עם פזמוניה המוכרים יותר מן המחזמר נמנים "תרנגול בן-גבר", "רב האור והתכלת" ו"שיר הבר". י

כשהזמין אותה חיים טופול לכתוב לתוכנית הראשונה של להקת "בצל ירוק", החלה להלחין את מילותיה, כשהשיר הראשון במתכונת זו, "משירי זמר נודד" (הידוע בפי העם כ"הדרך ארוכה היא ורבה") שנכתב בשנת 1957, זכה להצלחה רבתי ונחשב ללהיטה הראשון. גם שירה "נועה", שהעידה כי כתבה אותו על עצמה, נכלל במופע זה. להצגה "דבר אל הקיר" שהועלתה בתיאטרון "הסמבטיון" ב-1958 כתבה והלחינה את השיר "הלילה הולך בשדרות", שאותו שר בהצגה שמעון ישראלי‏

שירים שכתבה בקצב מסחרר ללהקות הצבאיות זכו כמעט כולם להצלחה מיידית: כמו "חמסינים במשלט", "הכל בגלל מסמר קטן" (על פי שיר אנגלי נושן) ועוד רבים אחרים. באותה תקופה כתבה לצמד הדודאים את "כיבוי אורות" ו"שיירת הרוכבים", שאותו בחרה לפרסם תחת הפסבדונים "אליפז". את השיר הלחין שמעון ישראלי. כמו כן כתבה את "עיר לבנה" ששר הזמר לוליק בסרט קצר על תל אביב

בשנת 1960 כתבה את "בשדה תלתן" ללהקת פיקוד צפון ואת "הופה היי" ללהקת פיקוד מרכז. באותה שנה כתבה גם את השירים "ליל אמש", שהתפרסם בביצועו של שייקה לוי, ו"שיר השוק", עבור ההצגה "עשרת הצדיקים"‏. שיר זה התפרסם כעבור שנה בביצוע להקת התרנגולים. ב-1962 כתבה את השיר "אחרי השקיעה בשדה" למקהלת גברי השריון

אחר כך חיברה ללהקת הנח"ל את "מחר", "מטריה בשניים", "מחבואים" ("חפש אותי") ועוד. בשנת 1963 כתבה את "חורשת האקליפטוס" למחזמר "כיצד שוברים חמסין", שהועלה לציון יובל לקבוצת כנרת‏. באותה שנה הלחינה את שירה של רחל המשוררת "כנרת" ("שם הרי גולן"), עבור להקת פיקוד המרכז. מאוחר יותר שבה שמר והלחינה שירים נוספים של רחל כמו "בגני" ("בגני נטעתיך") ו"זמר" ("לך ועליך"). שני שירים אלו בוצעו על ידי רביעיית "האחיות שמר", שהקימה שמר ב-1966. שיר נוסף שכתבה לאותה רביעייה הוא "שירו של אבא"

בשנת 1964 כתבה לתוכניתה הראשונה של שלישיית גשר הירקון, "אהבה ראשונה", את "אהבת פועלי הבניין", "סרנדה לך", "איילת אהבים", ו"לילה בחוף אכזיב", ששולב גם בסרט "דליה והמלחים" שבו השתתפה השלישייה

ב-1953 פגשה את השחקן גדעון שמר, בעת שעבדו במשותף על עצרת של חטיבת בני איחוד הקבוצות והקיבוצים בנצר סירני‏. ב-1954 הם נישאו וב-1956 נולדה בתם, הללי. בתחילת שנות ה-60 נפרדה מבעלה ונסעה עם בתה לפריז. שם כתבה שירים ששיקפו השפעות שנסונייריות בולטות כמו "העיר באפור", וכתבה נוסח עברי לשירים צרפתיים כמו "אילו ציפורים" (של ז'אן פייר קאלבה וז'אן ברוסול), "שלגיה" (גי ביאר) ו"אין אהבות שמחות" (ז'ורז' ברסנס), שאת חלקם הגדול ביצע יוסי בנאי. בשנת 1969, זמן מה לאחר שובה ארצה, נישאה לעורך הדין מרדכי הורוביץ ובשנת 1970 נולד בנם, אריאל הורוביץ, מלחין ומבצע בזכות עצמו

ירושלים של זהב

אחד מרגעי השיא בקריירה המוזיקלית של שמר היה בשנת 1967, כאשר כתבה את השיר "ירושלים של זהב". השיר נולד כאשר החליט טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, להזמין שיר מיוחד על ירושלים לכבוד פסטיבל הזמר שנערך אותה שנה בבנייני האומה. השיר זכה להצלחה רבתי בפסטיבל, וזכורה שירת הקהל ברטט את השיר. לביצוע השיר נבחרה זמרת צעירה ואלמונית בשם שולי נתן, ששמר בחרה בה, בעצת בתה הללי, משום שקולה הצלול מצא חן בעיניה

שלושה שבועות לאחר הופעת הבכורה של השיר בפסטיבל, פרצה מלחמת ששת הימים, שבעקבותיה אוחדה ירושלים בשלטון ישראל, שמר הוסיפה לשיר בית חדש בו הנגידה את המצב לפני ואחרי המלחמה. לעומת "איכה יבשו בורות המים" ו"ואין פוקד את הר הבית" הכריז הבית החדש "חזרנו אל בורות המים" ו"שופר קורא בהר הבית". בחודשים שאחרי המלחמה ובשנים שבין המלחמות קנה לו השיר שם והפך למעין המנון-משנה, שהיו אף שקראו להפכו להמנון הלאומי החדש

מאז "ירושלים של זהב" הפכה שמר בעיני רבים - אף כי לא בעיני עצמה - ל"פזמונאית לאומית" האמונה על שיקוף הלכי הרוח בישראל וניסוחם בפזמוניה

במאי 2005 פרסם העיתון "הארץ" כי שמר הודתה במכתב לגיל אלדמע, כי שמעה שיר עם באסקי ישן (השיר "Pello Joxepe", ששמעה בביצועו של פאקו איבנז[5]) והושפעה ממנו, באופן לא מודע, בכתיבת הלחן ל"ירושלים של זהב". בימי חייה הכחישה שמר את הטענות על פלגיאט. שמר עצמה תיארה את חדירת הלחן הבאסקי לשיר כ"תאונה מצערת", ואמרה שגרמה לה עוגמת נפש כה רבה, עד שאפשר שהביאה למחלתה. חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, אינו רואה כל בעיה של פלגיאט בלחן של "ירושלים של זהב", אלא רק השפעה המקובלת בשירה, ועל תגובתה של שמר אמר: "לדעתי נעמי מייחסת להשפעה של השיר הבאסקי משקל גדול מדי ביצירה שלה, וכנראה זה העיק עליה כל השנים, וכשהייתה כבר במצב של שכיב מרע אמרה לעצמה: 'אדברה וירווח לי.' " כלומר שההתבטאות במכתב הייתה לדעתו בעיקר מתוך מצוקה רגשית

נעמי שמר ביצעה אף היא את השיר, ומאוחר יותר הקליטו אותו זמרים רבים אחרים, בהם עפרה חזה, יפה ירקוני, רן אלירן ועוד. על פי נתוני אקו"ם, לשיר מעל ל-300 גרסאות שונות[6]. הוא תורגם לשפות רבות, בהן אספרנטו. הביצועים הידועים של השיר בשפות זרות: יפה ירקוני (ספרדית), דוד עשת (יידיש) ועוד. השיר גם נהיה לשיר ילדים בביצועה של אסנת פז בתקליט "ארץ ישראל שלי". הסרט "רשימת שינדלר" הסתיים בגרסתו המקורית עם ביצוע מקהלה לשיר. י

ממלחמת ששת הימים ועד מלחמת יום הכיפורים

בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים המשיכה שמר לכתוב פזמונים ובהם "שנינו מאותו הכפר", "בהאחזות הנח"ל בסיני", "לשיר זה כמו להיות ירדן", "שבחי מעוז" ו"בארץ להד"ם". י

בתוכניתה של להקת הנח"ל "הנחלאים באים" שעלתה ב-1967 נכלל השיר "ואלס להגנת הצומח". שמר כתבה את השיר במקור לרביעיית "האחיות שמר", אך להקת הנח"ל הייתה הראשונה להקליט אותו‏

בעקבות ביקור בהיאחזות נח"ל בסיני ב-1968 כתבה שמר את השיר "בהיאחזות הנח"ל בסיני" ללהקת הנח"ל. השיר בוצע על ידי מירי אלוני בתוכניתה של הלהקה "בהיאחזות הנח"ל בסיני" שעלתה באותה שנה‏[2]. ב-1969 הקליטה להקת פיקוד המרכז את שירה של שמר "שנינו מאותו הכפר", שאותו כתבה שלוש שנים קודם לכן‏[2]. באותה שנה הלחינה שמר ללהקת השלושרים את שירו של נתן אלתרמן "פגישה לאין קץ". י

לתוכניתה של להקת חיל הים "שירת הים" שעלתה ב-1971 הלחינה את שירו של אלתרמן "על אם הדרך". סולנית השיר הייתה חיה ארד. לתוכנית היחיד של חוה אלברשטיין שעלתה באותה שנה כתבה שמר את השיר "שיר סיום", על פי לחן של מאנוס חג'ידאקיס. בחנוכה של אותה שנה ביקרה שמר במוצב בסיני, ובעקבות ביקור זה כתבה ללהקת פיקוד הדרום את השיר "שבחי מעוז", שתחילתו מבוססת על הפיוט "מעוז צור". י

בשנת 1972 יצאה "חבורת בימות" בערב משירי שמר, שכלל את המיטב שבשיריה בתקופה שאחרי מלחמת ששת הימים. נוסף לשירים המוכרים כלל הערך גם שירים שחשפו פן מוכר פחות של שמר, עם שירים כמו "מר נרקיס" העוסק ברווק כרוני, "שיר ערש למקרים מיוחדים" שהוא שיר ערש לבתם של הורים גרושים, "אנשים יפים" העוסק במיופייפי החברה הגבוהה, ו"המכשפות" על עיתונות רכילאית. בערב נכללו גם השירים "ארבעים" ("יצאתי תמיד עם יותר צעירים... ולבשתי ביקיני אחרי גיל עשרים") ו"אני מגדלת בעל" ("וכשאומר שאני גידלתי בעל, הם ישלחו אותי ישר לגן עדן"). שמר נמנעה מלכלול את שני האחרונים בלקטי הפזמונים הרבים שהוציאה במהלך השנים. בין הלהיטים הגדולים ממופע זה היו "לשיר זה כמו להיות ירדן" ו"בארץ להד"ם", שניהם בביצועה של מירי אלוני

בחלק האמנותי של פסטיבל הזמר והפזמון באותה שנה הופיעה שלישיית הגשש החיוור עם שירה של שמר "יש לי חג". שיר נוסף של שמר שהתפרסם באותה שנה הוא תרגומה לשירו של ז'אק ברל "אהבה בת עשרים", בביצועו של יוסי בנאי

זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים כתבה שמר את "לו יהי". במקור נכתב השיר כנוסח עברי לשירם של הביטלס "Let it be" (ניתן לראות זאת בפזמון "לו יהי לו יהי / אנא לו יהי / כל שנבקש לו יהי"), אך כשהציגה את השיר לזמרת חוה אלברשטיין, אמר לה בעלה, מרדכי הורביץ, שחזר אז משירות מילואים, "אני לא אתן לך לבזבז את השיר על מנגינה של זרים, זו מלחמה יהודית ותכתבי לה מנגינה יהודית". נעמי שמר הצמידה לחן חדש למלים והשיר הפך לאחד מסמלי המלחמה, במיוחד בביצועה של שלישיית הגשש החיוור וכן בביצועה של חוה אלברשטיין, אשר הוציאה אלבום בו היה השיר שיר הנושא. השיר זכה לעוד ביצועים רבים

מאמצע שנות ה-70 עד שנות ה-80

בשנות ה-70 שמר הלחינה שירים של משוררים רבים כמו נתן אלתרמן (פגישה לאין קץ,‏ ספני שלמה המלך,‏ על אם הדרך,‏ האם השלישית), שאול טשרניחובסקי (הוי ארצי מולדתי,‏ בעלייתי שם יפתי,‏ אומרים ישנה ארץ), חיים נחמן ביאליק (קומי צאי), אברהם שלונסקי (בתכול השמיים ) ועוד. היא תרגמה משיריו של איציק מאנגער (על הדרך עץ עומד ), וביססה שירים הנשענים על כתבים מהמקורות (שירת העשבים על פי רבי נחמן מברסלב, עקדת יצחק מתוך ספר בראשית). י

לאלבומו של יהורם גאון "אהבה ים תיכונית" מ-1973 הלחינה את שירו של חיים נחמן ביאליק "קומי צאי". י

בשנת 1974 הוציאה שמר אלבום מיוחד של שירי ילדים, שגם הוא הניב מספר להיטים גדולים כמו "אלף בית" ו"שלומית בונה סוכה". רוב שירי התקליט בוצעו לראשונה במופע לילדים שהעלתה שמר יחד עם עודד תאומי. את השיר "שלומית בונה סוכה" ביצעו במקור אילנה רובינא וצמד הדודאים שלוש שנים קודם לכן. באותה שנה הקליט יוסי בנאי את לחנה לשיר "ספירת מלאי", עבור תוכנית היחיד שלו "פרצוף של צועני". י

בשנת 1976 כתבה שמר את השירים למחזה מסעות בנימין השלישי. כמה מהשירים זכו לפופולריות רבה, בהם "פירות חמישה עשר" ("שלג על עירי"), "סימן שעוד לא הגענו" ו"שירת העשבים". ל"חגיגת הזמר העברי" שנערכה אותה שנה כתבה את השיר "החגיגה נגמרת", שאותו ביצעה להקת הכל עובר חביבי. כמו כן התפרסם באותה שנה שירה "בכל שנה בסתיו גיורא", בביצועה של רוחמה רז. שמר כתבה את השיר לזכרו של גיורא שוהם, שנהרג במלחמת יום הכיפורים‏

בשנת 1977 הקליט יהורם גאון את שירה "עוד לא אהבתי די", שהפך ללהיט גדול באותה שנה. השיר נכתב עבור תוכנית טלוויזיה משיריה של שמר, ומאוחר יותר נכלל באלבומו של גאון "עוד לא אהבתי די" שיצא באותה שנה‏. נעמי שמר סיפרה בראיון עיתונאי שאת השיר כתבה כשחלתה וחשבה שכבר לא תקום ממיטתה, וכתגובה מתמרדת חרזה: "עוד יש הרבה דברים שרציתי לעשות...". לתוכנית רדיו משיריו של המשורר שאול טשרניחובסקי ששודרה באותה שנה הלחינה שמר את שירו של טשרניחובסקי "הוי ארצי מולדתי"‏. את השיר ביצעה בתוכנית להקת שוקולד מנטה מסטיק, ומאוחר יותר הקליטו אותו אמנים רבים נוספים

ב-1978. כתבה את השיר "חבלי משיח", שאותו ביצעה בעצמה בתוכנית טלוויזיה שהנחתה ביום העצמאות תשל"ח‏. ב-1979 הקליטה נורית גלרון את שירה של שמר "עצוב למות באמצע התמוז". השיר נכלל מאוחר יותר באלבומה "סימפטיה", שיצא כעבור שלוש שנים. לתוכנית טלוויזיה שהוקדשה לרבקה מיכאלי ב-1980 כתבה את השיר "אין לי רגע דל", שהפך לאחד משיריה המוכרים ביותר של מיכאלי‏. לתוכנית הטלוויזיה "ימי תשרי" מאותה שנה כתבה את השיר "על כל אלה", שאותו שר יוסי בנאי. בנאי ביצע את השיר גם בתוכנית היחיד שלו "אני וסימון ומואיז הקטן"‏. עוד באותה שנה הלחינה את השיר "אסיף" למילים של איתמר פרת, עבור להקת "בצל ירוק 80". י

בשנת 1981 הוציאה את אלבומה "על הדבש ועל העוקץ" שהיה לרב מכר וכלל את השירים "אנשים טובים", "על כל אלה" ששם האלבום הוא מילותיו הראשונות, ושירו של שאול טשרניחובסקי "אומרים ישנה ארץ", שהלחינה שמר לתוכנית הטלוויזיה "ימי כסלו" מאותה שנה‏[2]. עבור סרט הטלוויזיה "בורות המים" מאותה שנה כתבה והקליטה שמר את השיר "אל בורות המים". י

בשנת 1983 קיבלה שמר את פרס ישראל לזמר עברי. ועדת השופטים כתבה: "פרס ישראל לזמר עברי מוענק לנעמי שמר על שיריה, אשר מטבעם מזדמרים בפי כל בזכות איכותם השירית והמוזיקלית, בזכות המיזוג המופלא בין המילה והלחן ובזכות הביטוי הניתן בהם לרחשי לב של העם". בנוסף הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית וממכון ויצמן ותואר אזרח כבוד של תל אביב. זכתה ב"פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר". י

בשיריה מסוף שנות ה-70 ואילך ניכרת נוכחות הולכת וגוברת של תכנים יהודיים ומסורתיים. אלו היו קיימים גם בשירים מוקדמים יותר, כמו "שירו של אבא" ("יבנה המקדש") ו"לא אמות כי אחיה", אך הפכו מודגשים יותר ויותר בשירים כמו "שירת העשבים", או "אל בורות המים". לצדם, בלטו בתקופה זו שירים אלגיים (כמו "בכל שנה בסתיו, גיורא") ושירי-המנון בנוסח "עוד לא אהבתי די". י

בין אמצע שנות ה-70 לאמצע שנות ה-80 הלך וגבר הניכור בין הימין הישראלי ושמאל הישראלי, על רקע מלחמת יום הכיפורים, המהפך של 1977, הסכם השלום בין ישראל למצרים שכלל את פינוי סיני, מלחמת לבנון ופרוץ האינתיפאדה. שיריה של שמר נותרו פופולריים במשך רוב התקופה הזו. באמצע שנות ה-80 הציבור החל לזהות אותה עם הימין (ראו סעיף זיהויה הפוליטי) ו"הילת הממלכתיות" הוסרה ממנה. מתקופה זו ואילך, הצלחותיה המסחריות של שמר פחתו

לאלבומו של יהורם גאון "סימני דרך" מ-1982 כתבה שמר את שיר הנושא. לאלבומו "אמצע הדרך" מ-1984 כתבה את השיר "לא תנצחו אותי". למופע "הכל לא עובר חביבי" של להקת הכל עובר חביבי מאותה שנה כתבה את השיר "האורח". י

בשנת 1985 יצא האלבום "אדמה" של עופרה חזה. האלבום, שבמקור תוכנן לכלול שירים שכולם פרי שיתוף פעולה בין חזה ושמר, כלל לבסוף רק שיר אחד של שמר - "התחדשות". שאר השירים היו של יוצרים ותיקים אחרים. עוד באותה שנה כתבה את השיר "תלבשי לבן" עבור אלבומם המשותף של הדודאים והפרברים

לאלבומו של יהורם גאון "אלף נשיקות" שיצא ב-1986 כתבה והלחינה את השירים "דיוקן אמי" ו"כמו חצב". באותה שנה התפרסם שירה "כד הקמח" בביצוע להקת פיקוד הצפון

בשנת 1987 הקליט משה בקר את האלבום "חפצים אישיים", שהורכב כולו משיריה. כמה משירי האלבום, כמו "גג" ו"תות" זכו להשמעות רבות בתחנות הרדיו השונות, אך מכירת האלבום נכשלה באופן יחסי. שמר נטתה לייחס את כישלונו לזיהויה עם הימין הפוליטי בישראל, אך ייתכן שלכישלון תרמה גם מידה של מאומצות בלחנים וביצועיו התיאטרליים יתר על המידה של בקר. בשנת 1988 כתבה את השיר "אור" לשושנה דמארי. השיר, שנכלל באלבומה של דמארי בשם זה, זכה להצלחה עצומה, תרם להחזרת דמארי לאור הזרקורים והפך לריקוד עם פופולרי

מאמצע שנות ה-90 ואילך

בתקופה זו, הצלחותיה המסחריות של שמר היו נדירות ונקודתיות. אחת הבולטות בהן הייתה השיר "הכל פתוח" ("ראיתי ת'כנרת צוהלת בטורקיז...") שנכתב לכבודה של הכנרת, בעונת 1992/3, כאשר סכר דגניה נפתח לרווחה. השיר הפך ללהיט מיידי, ובמיוחד לאחר ביצועו הים-תיכוני בפיהם של לאה לופטין ועופר לוי. ב-1993 השתתפה שמר לצד מיקי קם, משה בקר, חיים צינוביץ ורינת גבאי בקלטת הווידאו לילדים "אצלנו בפסנתר", שהתבססה על שיריה

לכבוד תוכנית של ערוץ 1 ששודרה באוקטובר 1993 כמחווה לזמר בני אמדורסקי, כתבה את השיר "אני גיטרה". תוכנית זו צולמה כשהזמר התמודד עם מחלת הסרטן, ממנה לא החלים ופניו כבר לא היו כתמול-שלשום, אף כי השתדל להפגין הופעה מאוששת. זכור במיוחד הביצוע המרגש של השיר, המסתיים במילים: "אני אומר תודה". לצופי התוכנית זכורות פניה של נעמי שמר, כשאמדורסקי מודה לה מכל הלב על השיר, פנים המנסות בלא הצלחה להסתיר את סערת רגשותיה

ב-1995, בעקבות רצח ראש הממשלה יצחק רבין, תרגמה נעמי שמר את השיר "הו רב חובל" - שירו של המשורר האמריקאי הדגול וולט ויטמן "Oh Captain, My Captain" אשר נכתב לאחר הירצחו של אברהם לינקולן, ולזכרו, מאה ושלושים שנה לפני כן. נעמי שמר חשה שהמילים מתאימות לבטא את כאבה וכאב העם גם כיום. היא תרגמה את השיר לעברית, הלחינה אותו, והוא בוצע לראשונה בפי הזמרת מיטל טרבלסי ביום השנה לרצח רבין

שמר לא הסתפקה בכתיבה והלחנה, ולכל אורך הקריירה שלה הופיעה גם כזמרת. אף שקולה היה רחוק משלמות וביצועיה היו לרוב טובים פחות משל רוב מבצעיה, היה חשוב לשמר להימצא במגע עם קהלה ולזכות באהבתו. משנת 2000 ועד פטירתה, הופיעה במופע משיריה בשם "אלף שירים ושיר", בעיבודיו, נגינתו וניהולו המוזיקלי של רמי הראל [15]. את המופע הנחה יחד איתה היוזם-עורך ומלווה דודו אלהרר, ובו גם שרה וניגנה רונית רולנד. למופע זה כתבה את השירים "המעיל", "פלוגת יסמין", "המנגן" ו"אקטואליה". י

זמן קצר לפני פטירתה פנתה שמר אל המבצעת דורית ראובני ובישרה לה כי בידה שיר חדש שנקרא "אילן" לזכרו של אילן רמון. דורית ראובני הספיקה להיפגש עימה ואף שכנעה את שמר לנסות ולנגן את השיר למרות היותה חולה מאוד. שמר נענתה וראובני הקליטה את הביצוע לשירה האחרון של שמר, ובוצע בביצוע בכורה במופע המחווה לשמר בשלושים לפטירתה בפארק הירקון

לאחר פטירתה יצאו מספר שירים "חדשים" של שמר. אריאל זילבר הקליט את "הכריש" לאלבומו "אנבל" ורוחמה רז הקליטה את השיר "ערבי נחל" שיר עממי אנגלי ששמר תרגמה את מילותיו כשש שנים לפני כן (הפרברים הקליטו אותו לראשונה לאלבומם 'מוזיקה') ורז הקליטה אותו לאלבומה 'פיסת שמיים'

פטירתה והנצחתה

לקראת סוף שנות ה-70 סבלה שמר ממחלת הסוכרת וסיבוכיה ואיבדה הרבה ממשקלה, מה שעורר אצל רבים חשש לחייה. לאחר עשרים שנה התגלתה בגופה מחלת הסרטן שהביאה למותה בליל 26 ביוני 2004, ז' בחודש תמוז ה'תשס"ד

נעמי שמר נטמנה בבית הקברות כנרת, הסמוך לקבוצת כנרת שבה נולדה, לצד הוריה, מאיר ורבקה ספיר. על פי בקשתה, שר המוזיקאי דודו אלהרר על קברה ארבעה שירים פרי עטה: "כנרת" ("שם הרי גולן" למילות רחל המשוררת), "חורשת האקליפטוס", "לשיר זה כמו להיות ירדן" ו"נועה". י

אחרי מותה הפכו קברה של נעמי שמר והבית שבו גרה לאתר עלייה לרגל לישראלים שרצו לחלוק כבוד אחרון לאשה שגילמה בשיריה ופזמוניה את "ארץ ישראל היפה". י

לאחר מותה נקראו על שמה בתי ספר יסודיים אחדים, וכן מנהרת הר הצופים בירושלים

בשנת 2010 מסרה משפחתה של שמר את ארכיונה ועזבונה האמנותי לספריה הלאומית, אשר התחייבה להנגיש אותו לחוקרים ולאלו שיגלו בו עניין

זיהויה הפוליטי

שמר זוהתה במהלך השנים עם עמדות המקורבות לימין הפוליטי ול"גוש אמונים", במיוחד אחרי נישואיה למרדכי הורוביץ, שעמדותיו שייכות לצד הימני של המפה הפוליטית.

היו שמתחו ביקורת על "ירושלים של זהב" בגלל 'היעדרם' של הערבים שישבו בירושלים המזרחית מן השיר ("כיכר השוק ריקה", "אין יורד אל ים המלח"). שמר הגיבה על כך לימים: "זה מעורר בי זעם נורא, הטיעון הזה. זה כאילו בן אדם מתגעגע לאהובתו והוא בא אל הפסיכיאטר שלו [...] ואז הפסיכיאטר אומר לו 'אל תדאג, היא לא לבד במיטה'... עולם שהוא ריק מיהודים, הוא בשבילי כוכב מת וארץ ישראל שהיא ריקה מיהודים היא בשבילי שוממת וריקה". י

באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 החלה להזדהות עם אנשי "גוש אמונים". שירים שחיברה אז, כמו "פרנואיד" ו"איש מוזר", עוררו סערה ציבורית. בשיר "הכריש", שנכתב ב-1975 כשיר סאטירי המתנגד לחתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים ומסירת סיני, מתארת שמר מפגש בין כריש לבין סרדין. הסרדין רוצה לכרות עמו שלום בכל מחיר, אולם הכריש מתעלם. בסופו של דבר, מכריז הסרדין ("דיפלומט מזהיר") כי "תמורת שלום גדול-גדול, אני מוכן לתת הכול." והכריש מחסל אותו: "אמר שלום - חשף שיניו - והסרדין טרוף טורף". השיר מופיע בספר שירים של שמר, אולם בכל תקופת "תהליך השלום" רשתות הרדיו הדירו את השיר הזה שבוצע על ידי נעמי שמר ואף זמר לא ביצע את השיר הזה, עד שבא אריאל זילבר, וביצע בלחן חדש את השיר בשנת 2005, 30 שנים אחרי יציאת השיר לראשונה, באלבומו "אנבל". י

בתקופה שבה התנהל המאבק נגד הנסיגה מסיני הביעה שמר תמיכה במתיישבי חבל ימית, ושירה "על כל אלה", הידוע בשורה שלו "אל נא תעקור נטוע", אף שנכתב במקור כשיר עידוד פרטי לאחותה רות נוסבאום לאחר שהתאלמנה, הפך לסמל

בשנותיה המאוחרות הקפידה שמר להימנע מהזדהות גלויה עם עמדה פוליטית מסוימת. עם זאת, באחד מראיונותיה האחרונים ציטטה את בעלה, מרדכי הורוביץ, שכתב כי "הערבים אוהבים את הרצח שלהם חם ומהביל, ואם אי פעם יהיה להם חופש להגשים את עצמם, אנחנו נתגעגע לגזים הטובים והסטריליים של הגרמנים"‏. דברים אלו ספגו תגובה נסערת מצד מתנגדיה

view all

Naomi Shemer / נעמי שמר's Timeline

1930
July 13, 1930
Kinneret, Israel
1954
1954
Age 23
2004
June 26, 2004
Age 73
Tel Aviv, Israel
June, 2004
Age 73
Kinneret, Israel
????
????