Nathan Alterman (Hebrew: נתן אלתרמן‎, August 14, 1910, Warsaw – March 28, 1970, Tel Aviv) was an Israeli poet, playwright, journalist, and translator who – though never holding any elected office – was highly influential in Socialist Zionist politics, both before and after the establishment of the State of Israel.

During the 1950s, Alterman was opposed to the martial law imposed at the time on Israel's Arab citizens (until 1966), and was also strongly supportive of workers' struggle such as the 1952 sailors' strike which was suppressed by the Ben Gurion Government.

After the Six-Day War, Alterman was one of the founders of the Movement for Greater Israel, finding himself in alliance with right-wing activists whom he greatly opposed in earlier times of his career. He criticized David Ben-Gurion (who held at the time only the position of a Knesset member, but was still influential) for being too willing to give up the territories captured during the war in return for a peace agreement.

Alterman translated Shakespeare, Molière, Racine and Russian classics into Hebrew and Yiddish. He wrote the lyrics of the famous Moshe Vilenski song Kalaniyot, sung by Shoshana Damari.

_______________________________________________________________

נתן אלתרמן

נתן אלתרמן (14 באוגוסט 1910, ט' באב ה'תר"ע – 28 במרץ 1970, כ' באדר ה'תש"ל) היה משורר ומחזאי ישראלי מוערך, שהשפיע רבות על השירה העברית החדשה. חתן פרס ישראל לספרות לשנת 1968

לאורך השנים היה אלתרמן מזוהה עם תנועת העבודה ומפא"י בפרט, ונמנה עם מעריציו של דוד בן-גוריון, אף שהיו ביניהם גם מחלוקות, למשל בעניין הסכם השילומים. בן-גוריון מצדו כינה את אלתרמן בשם "נתן החכם". י

לאחר מלחמת ששת הימים נמנה אלתרמן עם מייסדי "התנועה למען ארץ ישראל השלמה". את נכונותו של בן-גוריון לוותר על מרבית השטחים תמורת שלום אמת תיאר כ"היפותטית - אפילו אוטופית". י

במהלך חייו זכה אלתרמן בפרסים רבים, בהם פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת פעמיים: ב-1946, על תרגומיו למחזות "פדרה" מאת ז'אן רסין ו"נשות וינדזור העליזות" מאת שייקספיר, וב-1967, על תרגומיו למחזות מולייר; פרס רופין ב-1947, על ספרו "שמחת עניים"; ופרס ביאליק לספרות יפה (1957). ב-1968 זכה בפרס ישראל לספרות על מכלול יצירתו

ספריו

   כוכבים בחוץ הוצאת "יחדיו", 1938.   
   שמחת עניים, הוצאת "מחברות לספרות", 1941.   
   האפרוח העשירי, הוצאת "מחברות לספרות", 1943.   
   שירי מכות מצרים, הוצאת "מחברות לספרות", 1944.   
   הטור השביעי: חלק א', הוצאת "עם עובד" ו"דבר", 1948.   
   הטור השביעי: חלק ב', הוצאת "דבר", 1954.   
   עיר היונה, הוצאת "מחברות לספרות", 1957.   
   ספר התיבה המזמרת, הוצאת "מחברות לספרות", 1958.   
   שיר עשרה אחים, הוצאת "מחברות לספרות", 1960.   
   כנרת, כנרת, מחזה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1962.   
   כתבים בארבעה כרכים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1962.   
   ערדל הפלא, הוצאת "מחברות לספרות", 1962.   
   פונדק הרוחות, מחזה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1963.   
   משפט פיתגורס, מחזה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1965.   
   חגיגת קיץ, הוצאת "מחברות לספרות", 1965.   
   אסתר המלכה, מחזה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1966.   
   המסכה האחרונה, הוצאת ספריית מעריב, 1968.   
   החוט המשולש, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1971.   
   ספר החידות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1971.   
   לילדים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1972.   
   רגעים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1974.   
   פזמונים ושירי זמר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1976.   
   שירים 1931–1935, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1984.   
   איזה פלא, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1983.   
   על שתי דרכים - דפים מן הפנקס, ההדיר, ביאר והוסיף אחרית-דבר דן לאור, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1989.   
   למה צריכות החיות זנב? (על פי וו. ביאנקי). איורים: דני קרמן, 2011.