Rabbi Feivish of Zbarizh, the 'Yosher Divrei Emes'

Is your surname Heller?

Research the Heller family

Rabbi Feivish of Zbarizh, the 'Yosher Divrei Emes''s Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Meshulam Feivush Heller

Birthdate:
Death: Died
Immediate Family:

Son of Reb Moshe A'haron Halevy-Heller and Vechna Heller
Husband of ? Heller and Yentl Heller
Father of Moshe Aaron Heller; Rabbi Shimshon Gottesman-Heller of Ozheran; Baruch Yitzchok of Zvanitz Gottesman and Unknown [Dubious!] -
Brother of Aaron HELLER; Judah HELLER; Hadassah HELLER and Avraham Noach Heller

Managed by: Private User
Last Updated:

About Rabbi Feivish of Zbarizh, the 'Yosher Divrei Emes'

Wrote Derech Emes, Kisvei Kodesh & Yosher Divrei Emes

Considered one of the Gedolei Hador of his generation.

Student of Rabbi Yechiel Michel of Zlotchov known as the Maggid of Zlotchov. Yechiel Michel was the son of Rabbi Yitzchak of Drohobitch, who was initially an opponent of Chasidisim, and later became an ardent admirer of the Baal Shem Tov. Young Yechiel Michel received instruction from the Baal Shem Tov, becoming one of his most prominent disciples. After the Baal Shem Tov's passing, R' Yechiel Michel became a student of the Maggid of Mezritch.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9C%D7%A8

About Rabbi Feivish of Zbarizh, the 'Yosher Divrei Emes' (עברית)

רבי משולם פייבוש הלוי הלר מזברז' (תק"ב, 1742 – כ' בכסלו תקנ"ה, 1794) היה מאדמו"רי החסידות בתקופתה הראשונה. מחבר אחד מספרי החסידות הראשונים - יושר דברי אמת. משולם פייבוש הלוי הלר נולד בשנת תק"ב (1742) או קודם לכן למשפחה מכובדת בקרב יהדות גליציה שבניה כיהנו כרבנים ופוסקים מפורסמים. מצד אביו, היה מיוחס לרבי יום טוב ליפמן הלר, מחבר "תוספות יום טוב" ולמקובל רבי שמשון מאוסטרופולי. אביו, רבי אהרן משה, שימש אב בית דין בסניאטין. אחיו המבוגר, רבי אברהם נח הלוי הלר, מחבר הספר "זריזותיה דאברהם" ודודו מצד אביו, רבי יהודה הלוי הלר מאלקסניץ, נמנו עם חברי הקלויז המפורסם של ברודי. רבי משולם פייבוש הלר נישא פעמיים. אשתו השנייה, ינטל, הייתה בתו של רבי אברהם חיים שור, מחשובי הרבנים בגליציה. רוב שנותיו חי בזבריז' שבגליציה המזרחית, סמוך לעיר ברודי. ככל הראה לא כיהן במשרה רשמית. הוא הצטרף לחבורה החסידית של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב והיה לתלמידו המובהק. כמו כן, נסע פעם אחת למגיד ממזריטש ופעמים ספורות לרבי מאיר מפרמישלאן. עם תלמידיו נמנו: חברו, רבי חיים מצ'רנוביץ, רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה (שכנראה היה גם מחותנו) ורבי דוד שלמה אייבשיץ בעל ה"לבושי שרד" ו"ערבי נחל". הלכה משמו הובאה בפתחי תשובה‏ בעניין מקווה שמחובר לנהר שלא היו בו ארבעים סאה שרבי משולם פייביש אסר לטבול בו שלא כדעת השולחן ערוך והרמ"א. ושר דברי אמת הוא אחד מספרי החסידות הראשונים שנכתבו. רבי משולם פייבוש הלר שתואר על ידי גרשם שלום כ"אחד מסופריה המעולים של החסידות" תיעד את קורותיה ואת עיקרי תפיסתה של החצר החסידית שהתקבצה סביב יחיאל מיכל מזלוטשוב, בשתי איגרות ששלח לידידו בארץ ישראל. על פי ד"ר מור אלטשולר האגרות נשלחו לארץ ישראל לרבי יואל, גיסו של רבי משולם פייבוש, שהיה מחשובי העולים בעליית החסידים בשנת תקל"ז (1777). כתבים אלו נדפסו לראשונה בספר "ליקוטים יקרים" בשנת תקנ"ב (1792). בשנת תרס"ה (1905) נדפסו האיגרות בנפרד, תחת הכותרת יושר דברי אמת הלקוחה מן הפתיח של האיגרת הראשונה. בפתח האיגרת הראשונה מנמק המחבר את סיבת כתיבתה בפרידה מידיד נעורים: "אני הכותב למען אהבת אמיתי וריעי אשר מעודי גדלתי עמו בתורת ד' ויראתו לפי קט שכלינו וגבה טורא [הר] בינינו ובעת הפרדו מאתו בקש ממני להעלות הכתב יושר דברי אמת ואמונה הנשמע מפי משכילי הדור אנשי מופת בעלי רה"ק אשר עינם ראו ולא זר כמלאך אלהים פחדם ויראתם. ובעת היפרדו מאתו בקש ממני להעלות הכתב יושר דברי אמת ואמונה הנשמע מפי משכילי הדור". על רבותיו כתב: "אשר ידענו כי הם בעלי רוה"ק ומקצתם שהיה להם גילוי אליהו ז"ל כמו הבעש"ט ותלמידו מו"ה דוב בער ז"ל ומו"ה מנחם מענדל ז"ל" (אות כו) על לימוד תורה לשמה כתב: "ובאמת רבים מבני עמינו המדומים בעיניהם ובעיני העולם חכמים גדולים בתורה בנגלה ובנסתר ומדומים ביראה בכל הדברים וסוברים שבאו לקצת תורה ויראה אבל באמת עדיין לא זכו אפילו לידיעה קטנה מתורת אלהינו... כי הם לומדים רק חיצוניות התורה, דהיינו שאין במחשבתם להדבק בהשי"ת ולהיות מרכבה לו ולירא ממנו ולאהבה אותו על ידי התורה... כי הם אינם יודעים כלל מה זה דביקות השי"ת ומה זה אהבה ויראה, כי הם סוברים שזה בעצמו הלימוד שלומדים הוא הדביקות והיא האהבה והיראה, והאיך אפשר זה... אלא ודאי אין צריך לפנים שעניין אהבת השי"ת ויראתו הוא עניין אחר שהוא בלב האדם שיהיה לבו מפחד וירא מהשי"ת תמיד ויהי' בוער אהבתו בלבו תמיד... וזה אין האדם קונה ומתגבר בה כ"א על ידי התורה לשמה, ועיקר מקודם כל התפלה בדביקות ובהתלהבות הלב ובכפיות כל כחותיו למחשבות זכות וטהורות להשי"ת תמיד ובפרישות כל התענוגים ואצ"ל פרישות עבירות קלות וחמורות וכל דקדוקים ובנקיון כל האברים ושמירתם בהקדושה השייכה להם כמו שכתבו הספרי מוסר... אבל כמו שהם נוהגים ומזלזלים בתפלה האיך יהיה להם דביקות בה' על ידי התורה ובאמת אינם לומדים רק מצות אנשים מלומדה למען יחכמו... ועיקר התורה היא לשמה לבוא להתדבק במי שנעלם בה" (אות ח)

(ויקיפדיה)