Rabbi Meir Posner

Is your surname Posner?

Research the Posner family

Rabbi Meir Posner's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Meir Posner

Hebrew: Meir מאיר פוזנער
Nicknames: "Meier"
Birthdate:
Death: Died in Danzig
Place of Burial: Danzig
Immediate Family:

Son of Jehuda Leib lev Munk
Husband of Miriam Posener-Munk and Sarah Posener-Munk (Wiener)
Father of Eliezer Lipmann Posener; Yehuda Leib Posner-Munk; Haim Posner Munk and Freidel Fradel Naumberg (Posener Munk)
Half brother of (No Name) and Yehiel Arye (Michel Leab) Michl Leb Munk

Occupation: Rabbi (in Meseritz (1763); Königsberg in der Neumark (1767); Schottland (1782-1807)(bei Danzig))
Managed by: Raziel Yohai Seckbach
Last Updated:

About "בית מאיר" (עברית)

רבי מאיר פוזנר (1725-1807), מחבר ספר בית מאיר ואב"ד שוטלנד שבדנציג.

תולדותיו

נולד סביבות שנת תפ"ה (1725), לאביו - רבי יהודה ליב. בגיל שלש עשרה נשא אישה מקהילת פוזנן והיה סמוך על שלחן חותנו בפוזנן כשבע שנים. אז נפטרה אשתו הראשונה. על שם עיר זו התווסף לשמו הכינוי "פוזנר". אחר כשנתיים נשא אישה מהעיר ליסא (כיום לשנו (Leszno)), ועבר להתגורר שם במשך כארבע עשרה שנה. ולאחר מכן, בהיותו כבן שלשים ושש התמנה לרב במעזריטש בה כיהן גם סבו רבי צבי הירש כרב. במעזריטש כיהן כארבע שנים, ולאחר מכן כיהן כרב בקניגסברג במשך שבע עשרה שנה, ובשנת תקמ"ב (1782) התקבל כרב בשוטלנד שם ישב כעשרים וחמש שנה עד פטירתו בשנת תקס"ז (1807).

משפחתו

בניו: לרבי מאיר נולדו שני בנים, בנו הגדול, יהודא ליב נולד סביבות שנת תקט"ו (1755), ונפטר בצעירותו, בהיותו בן חמש עשרה פחות יום. בן זה ניכר מצעירותו בגדלותו, עד ששימש כ"תלמיד חבר" לאביו, שאף הביא בשמו חידושי תורה.

לאחר פטירת בנו הגדול, לקח רבי מאיר את בנו השני, חיים, מבית הספר, ולימדו תורה עד שהביאו לדרגת "תלמיד חבר" שיכול היה לדון עמו בעומקה של הלכה. (כלשונו בהקדמתו לספרו). בנו זה, מילא את מקומו אחריו ברבנות שוטלנד, אך לא זכה להעמיד צאצאים אחריו.

חתנו: בתו פרידל נשאה לרבי יהודה ליב נומברג, שהיה אב"ד של ראוויטש.

מעמדו כפוסק בדורו

רבי מאיר היה מגדולי המשיבים בדורו, בין שואליו אפשר למצוא את רבי עקיבא איגר (שהיה צעיר ממנו בכשלשים שנה) שפונה אליו בהערכה והערצה.

ספרו "בית מאיר" התקבל גם לאחר פטירתו כספר פסיקה מוסמך. עדות לכך ניתן למצא בהסכמתו הנלהבת של הגאון מלבוב רבי יוסף שאול נתנזון, למהדורת לבוב תרכ"א (1860), שכתב עליו את הדברים הבאים: "והוא ספר בית מאיר, כשמו כן הוא, כי הוא מאיר עיניים לכל באי בית שמואל, והוא יורד ונוקב עד תהום עמקי מצולות הש"ס… וכמעט אומר שאין ערוך אליו בכל מפרשי דברי השו"ע והפוסקים האחרונים, ועל דבריו יש לסמוך לדינא כעל משענת חזק…."

(מתוך ויקיפדיה)

:ראה