עברית

English

http://www.jewishencyclopedia.com/articles/12573-raphael-ben-jekuthiel-susskind-ha-kohen

תולדותיו: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=746&st=&pgnum=6

נוסח מצבתו

פ״נ אדמ״ו הרב הגאון המפורסם החסיד האמתי נר ישראל ופאר הדור כמוהר״ר רפאל הכהן זצ״ל בעה״מ ספר תורת יקותיאל ושב הכהן שאלת הכהנים תורה מרפא לשון דעת קדושים אשר היה אב״ד בג׳ ק״ק אה״ו יע״א כ״ג שנים והרים המשרה מעל שכמו ד׳ שנים ומחצה לפני מותו ללכת לאה״ק תוב״ב וישב לו פה כי לא יכול לעבור מפני רעש המלחמות בארץ ביום ד׳ ך״ד מרחשון תקס״ד מלאו לו פ״א שנה למחרתו חלה את החולי אשר מת בו ביום ו׳ ך״ו מרחשון ואבל כבד וכבוד גדול נעשה לו במותו ונקבר ונספד כהלכה ביום א׳ ך״ח מרחשון שנת הגדל ליהודים ורצוי לכל אחיו לפ״ק פה חלקת מחוקק ספון נשיא הוא בישראל איש חיל לא חת מכל ותועפות לו כהררי אל חמשים ותשע שנה שפט את ישראל מלחמת ה׳ נלחם צדקות ה׳ עשה הרים קרן עמו טורח משאו נשא רבים השיב מעון הורה חטאים דרכי אל איש מופת עשה גדולות אך למען שם כבודו לא ירא מפני איש בלתי את ה׳ לבדו על כן אהבוהו גם כבדוהו כל בית ישראל רוח אלהים בו אך לה׳ לבדו כל מעשהו בז לכל מחמדי תבל דורו ראו כן תמהו הסיר העטרה ויבחר הסתופף במקדשי אל תנצב״ה‏‎

      ר` רפאל הכהן מהמבורג, או ליתר דיוק ר` רפאל בן ר` יקותיאל זיסקינד כ"ץ ממינסק, לפי המסורת המשפחתית הוא האב הקדמון של משפחת ברגר ממינסק, אליה שייכת גם האישה שאיתי, היא חיה רגב וגם אביה הרצל ברגר. ר` מיכל מיישה ממינסק, אותו הזכרתי בבלוג הזה הוא מצאצאיו, ואחריו יתר בני ברגר. רפאל הכהן מהמבורג, שחי במחצית השנייה של המאה ה-18, היה רב של קהילות אה"ו (אלטונה, המבורג, ואנדזבק). הוא היה רב חשוב בזמנו, "אחד מגדולי הדור בהלכה ופוסק מובהק" וכתב כמה ספרי הלכה. הוא דמות ידועה בהסטוריה שכן הוא היה הראשון להרים את נס הקרב בהשכלה.
      אביו ר` יקותיאל זיסקינד כ"ץ ממינסק היה רב בעיר מיטאו, בירת קורלנד ונפטר בשנת 1772 . יקותיאל היה צאצא, מצד אימו, של ר` מרדכי יפה, מחבר הספר "לבושים". רפאל הכהן מהמבורג, נולד במיטאו בשנת 1722 ומת באלטונה בשנת 1803 . הוא, ור` חיים מוולוז`ין, למדו במינסק אצל ר` אריה לייב בן אשר גינצברג, מחבר הספר "שאגת אריה", שהיה אח"כ רב במץ שבגרמניה. רפאל הכהן היה רב בקהילות מינסק, רקוב, וילקומירסק, פינסק, פוזנאן, ולבסוף בקהילת אה"ו. ספריו הם: "ושב הכהן", "שאלת הכהנים תורה", "מרפא לשון" ו"תורת יקותיאל". אשתו שמה היה תמר. נכדו היה גבריאל ריסר, שהלך בדרך ההפוכה לסבו.
      הספר "תורת יקותיאל", שנידפס בברלין בשנת 1772, שאת תמונת השער שלו אתם יכולים לראות למעלה. נמצא כולו באינטרנט ואפשר להוריד את כל הספר מן האתר הזה, 412 עמודים כתובים בכתב רש"י. הספר כלל כניראה דברים שאינם מקובלים על "המשכילים" בני דורו ואחד מהם, שאול ברלין, כתב ספר "מצפה יקתאל" בעילום שם ובו התקפה חריפה על רפאל מהמבורג ועל סיפרו. התחיל פולמוס גדול וביה"ד של אלטונה, העיר בה היה ר` רפאל רב, התכנס והחליט להטיל חרם על המחבר האנונימי.
      רפאל הכהן היה מעורב בכמה מחלוקות עם "המשכילים". באחת המחלוקות הגיע הדבר עד למלך דנמרק (אלטונה היתה אז חלק מדנמרק), שפסק נגדו. במחלוקת אחרת הוא פגש את משה מנדלסון, הפילוסוף היהודי הידוע, שתירגם את התנ"ך לגרמנית. רפאל הכהן ראה שמנדלסון עוסק בתורה בלא כיפה והדבר הכעיס אותו מאוד. הוא פסל את מנדלסון ואת התירגום שלו. אבל מנדלסון המשיך להתייחס אליו בכבוד.
      רפאל הכהן, וכל סיפורי מלחמתו במשכילים, מפורטים בספר "מהפכת הנאורות – תנועת ההכלה היהודית במאה ה-18" של פרופ` שמואל פיינר מאונ` בר-אילן, ספר שיצא בהוצאת מרכז שז"ר בשנת 2002. רפאל הכהן ניקרא שם רפאל זיסקינד כהן.

http://flix.mako.co.il/blog/print.asp?EntryId=1598549

---

ראה: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29046&pgnum=35

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29099&pgnum=297

http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=31&t=12437

---

נולד בכ"ד מרחשון ה'תפ"ג. מילדותו ניכר בכשרונותיו ובגיל 9 החל לכתוב חידושי תורה בהלכה ובתוספות. בגיל 12 למד בישיבת ר' אריה ליב (בעל "שאגת אריה") במינסק ולאחר שהגיע לגיל מצוות נשא אישה, פרש מכל ענייני העולם ובמשך 6 שנים שקד על לימוד התורה יומם ולילה וערך תעניות. בגיל 19 מונה לראש ישיבה במינסק ובגיל 23 החל לכהן כאב"ד ברקאווי. בשנת ה'תק"ז עבר לכהן כאב"ד בקהילת ווילקמיר ותיקן גשר שנקרא על שמו על מנת שגברים יוכלו ללכת לבית הכנסת בנפרד מהנשים. לאחר כ - 10 שנים נבחר לרב ראשי למינסק וסביבותיה, נהג לעבור בין העיירות והכפרים שתחת חסותו ובכל ערב ובוקר דאג לאסוף מניין יהודים מהסביבה לתפילות, שימש בעצמו כחזן, דרש בדברי מוסר ובלילות שקד על לימוד התורה. עסק בפדיון שבויים וכל דבר שהחל לעשות לא שקט עד שסיימו. בשנת ה'תקכ"ג נבחר לרב ואב"ד בפינסק וסבל מהלשנות לשרי השלטון. בשנת ה'תקל"א נסע לברלין (גרמניה) על מנת להדפיס את ספרו [תורת יקותיאל] ולמרות בקשות הקהילה לכהן כאב"ד חזר לפינסק לאחר כשנה. לא הסכים לחתום על כתב החרם על החסידים ובשנת ה'תקל"ב נבחר לאב"ד פוזן (פולין). טרם היכנסו לפוזן חלה עד שהרופאים נואשו לחייו וציוו שלא יתענה ביום הכפורים, אולם בערב יום הכפורים נרדם מבלי לאכול וכאשר התעורר הבריא ולמחרת יום הכפורים נכנס לעיר פוזן בכבוד גדול. תיקן לראשונה מקוה מים חמים, השיא את בתו לראש ישיבת פוזן (ר' צבי הירש יאנוור). בכ"ז ניסן ה'תקל"ו נבחר לראש אב"ד לקהילות אה"ו [אלטונא, המבורג, ונדסבק] ובראש חודש תמוז הגיע לגרמניה. נודע בתקיפותו בענייני צדק ויושר על פי דיני התורה, נלחם במשכילים והחרים את ספרי רמ"ד. בראש חודש תמוז ה'תקנ"ט הודיע על פרישתו וקיבל מהמלך מכתב הערכה והוקרה רשמי על 23 שנות הנהגתו את 3 הקהילות. רצה לעלות לירושלים (ישראל) אולם עקב פרוץ מלחמת נפוליון התיישב בהמבורג ושקד על לימוד העבודות בבית המקדש בכדי להיות בקי בעבודת הכוהנים וביום שישי שנת ה'תקס"ד השיב את נשמתו ליוצרה. http://www.mytzadik.com/index.asp?lid=6&page=tzadik&kid=755