Rabbi Shlomo Zalman Ullmann

Is your surname Ullmann?

Research the Ullmann family

Rabbi Shlomo Zalman Ullmann's Geni Profile

Records for Shlomo Ullmann

36,961 Records

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Shlomo Zalman Ullmann, Rabbi

Hebrew: שלמה זלמן Ullmann, /רבי
Also Known As: "אב"ד מאקווע", "מח"ס יריעות שלמה", "Zalman"
Birthdate:
Birthplace: Lakenbach , Sopron, Sopron–Fertődi, Gyõr-Moson-Sopron, Hungary
Death: Died in Makó, Csongrád, Hungary
Immediate Family:

Son of Shalom "Charif" Ullmann and Rechl Ullman
Husband of Soro "Sharlott" Tscharna Ullmann and Jitl Reizel Ullman
Father of ????? Ulman; Izidor (Israel) YISROEL Ullmann; Ozer Ulman; R Ul; Sarah Klein and 13 others
Brother of Rabbi Avraham Ullmann

Occupation: Chief Rabbi of Mako, אב"ד מאקאווא
Managed by: Randy Schoenberg
Last Updated:

About Rabbi Shlomo Zalman Ullmann

Served as Chief Rabbi of Mako (near Szeged) at a time of turbulent religious struggles in the community.

The second Rabbi of Mako Hungary Solomon Ullman (1826–63).

Ullman wrote a commentary on certain sections of Yoreh De'ah, under the title "Yeri'ot Shelomoh" (Vienna, 1854). '

1913--1996- The Eger Family Association- pg.8 - year of birth here=1792

--------------------

Author of Yerioth Shelomo and Kuntres Beth Yad.

Rav in Rendick (2 years) and Makova/Mako (32 years). -------------------- Rabbi of Mako in south eastern Hungary. Born 1791. In 1810 already was a Rabbi in Tapeltshan. Served as Lackenbach Rabbi for 21 years, from 1825 to 1846; His first wife was Yetl, (Jitl) daughter of Ya'akov SEGAL. His second wife was Sara Tcharna daughter of Isaac Koenigsberger

---

http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=31&t=8416

About שלמה זלמן Ullmann, /רבי (עברית)

ר' שלמה זלמן אולמאנן ממאקאווא 'היריעות שלמה

ר' שלמה זלמן בן ר' שלום חריף ב"ר איסר, אב"ד אנשבאך ותלמידם של הגה"ק בעל ההפלאה בפ"פ והגה"ק ר' נתן אדלער זצ"ל. אמו היא הרבנית רעכיל בתה של ר' רפאל האגיטאל אב"ד עדינגען ורב במדינת שווייץ.

לר' שלום היו שני בנים, ר' שלמה זלמן היריעות שלמה, ואחיו ר' אברהם אולמאנן ממלא מקום אביו בלאקענבאך. פון ר' שלום כתב חידושי תורה בשם 'דברי ר"ש', בנו ר' אברהם ונכדו ר' דוד אולמאנן, ישבו על כסאו כאב"ד לאקענבאך .

ר' שלמה זלמן היה חתן ר' בונם אייגער ז"ל ממטסדורף אחיו של הגרעק"א. לאח פטירת אשתו, נשא את הרבנית שרה טשארנא בת ר' יצחק אייזיק קעניגסבערגער מצעהלים נכדו של החכ"צ.

היריעות שלמה נסתלק געווארן זקן ושבע ימים ביום עש"ק י"א טבת תרכ"ג, והובל למנוחות בביה"ח הישן במאקאווא ביום י"ג טבת.

ילדיו מזווגו הראשון;

א) ר' דוד אולמאנן

ב) ר' משה אולמאנן

ומזווגו השני הרבנית שרה טשארנא, נפטרה חוהמ"ס תרנ"ג ומנו"כ בזענטא ששם ישיבה באלמנותה אצל בתה;

ג) ר' עוזר אולמאנן מבעזדעד

ד) ר' ישראל אולמאנן ראה"ק בעיר גראסווארדיין

ה) חתנו ר' אליהו קליין מהאלמין בנו של ר' שמואל שמעלקא מסעליש בעל צרור החיים

ו) חתנו ר' שמעון פאללאק מזענטא

מתוך ההקדמה לספר "יריעות שלמה ארבעים דרושים "הוצאה לאור ע"י יצחק שולהאף בשנת תש"מ -1980

להלן שמות ילדיו:

א. יוסף ב.משה ג.גיטל ד.ראצל ה.מרים ו.רפאל ז.שלום ח.לאה ט.ריזל י.עוזר יא.שרל יב.ישראל יג.יששכר יד.בלומא טו. יהודה טז. בנימין

הקדמה מתוך "יריעות שלמה" באורים וחידושים על "יורה דעה" של הרמבם הקדמה נודה לה' בכל לבבנו ברב (ברוב) חדוה וגילה בתענה שפתינו תהילה לאל נורא עלילה שהחינו וקימנו והיגיענו ןזכנו (וזיכנו) וחיזקנו ואימצנו לכונן הבית אשר בנה שלמה המלך מלכא רבנן חכימא דיהודאי בתבונה יתירה חכמתו בחוץ תרונה ( ישירו את חכמתו בכל מקום) בכל הארץ יצאו קוי חכמתו (חכמתו תישמע בכל מקום) ע"י חיבוריו היקרים. הפעולה תעיד על פועלה ה"ה (הלא הוא )קדושת אבי זקנינו, מאור הגולה, רבן של ישראל כקש"ר (כבוד קדושתו ? ) מרן רבינו שלמה זלמן אוללמאן זצוק"ל (זכר צדיק וקדוש לברכה) בעהמ"ח (בעל המחבר) ספר יריעות שלמה על יו"ד ח"א (יורה דעה של הרמבם חלק א') ותשובות יריעות שלמה ח"א (חלק א') וחלק ראשון על סוגיות הש"ס (ששה סדרים = גמרא) שהי' ( כאשר היה) אב"ד דק"ק (אב בית דין של קהילה קדושה) מאקווע יע"א (יגן עליה אלוהים), וזה יותר משמונים שנה שהוציא לאור המחבר בעצמו בחיים חיותו (כשהיה בחיים) חלק ראשון על היו"ד (היורה דעה של הרמבם) ובהקדמה שם רמז המחבר הקדוש על חשקו ותאוותו (על רצונו העז) להוציא לאור ח"ב (חךק ב') על היו"ד (יורה דעה) ספר הנוכחי בקרב הימים (בזמן הקרוב) לטובה והתפלל לד' שה' יהיה עימדו למלא משאלות לבו להוציא אל הפועל בטוב ומועיל, אמנם בעוה"ר (בעוונותינו הרבים) ע"י סיבות והרפתקאות (שאינן תלויות בו) לא עלה ביד הצדיק לקיים זממו ( כוונתו) ומחשבתו, וגם לאחר מותו בניו ובני בניו נינים ונכדיים (נכדים) העוסקי' (העוסקים) סתורה ובמצוות רחשו לבם (התכוונו) בכל עת להפיק רצון צדיק להדפיס הספר הזה, ובכל עת לא עלה בידם, ולכל זמן, ועת לכל חפץ, אמר החכם (שלמה המלך) ומסתמא (וכנראה) לא היה עוד הזמן נכרז מן השמים לגמור הבנין הקדוש הלזו (לסיים את הדפסת הספר הזה) עד שבשנה זו שנת תרצ"ו (1936 ) לפ"ק ( לפה קהילתנו ? ) עוררנו את לב המשפחה הרוממה לכונן הבית על תילה לגמרה ולציירה (להשלים את העבודה בצורה נאה ומכובדת) ונתנו אוזן קשבת לדברינו, והבלים (?) נפלו לנו בנעימים אף נחלת שפרה עלינו, נחלת זקנינו הכתבי הקודש נמסר לנו בעין יפה מנכד המחבר ש"ב (שאר בשרי) המנוח הרבני הוותיק מו"ה (מורנו הרב) ר יצחק אייזיק אללמאן ז"ל וגם סייע להדפסה (נפטר כ"ו לחודש ניסן בשבת קודש תרצ"ו ) (18/4/1936 ) בנו של האדם הגדול בתורה ובחכמה מוה"ר (מורנו הרב) בנימין אוללמאן זצ"ל (זכר צדיק לברכה) בן הצעיר של המחבר ז"ל נפטר בשיבה טובה כ"ב אלול תרצ"א (4/9/1931) ותהיה נשמתם צרורה בצרור החיים וזכות התורה יעמוד יעמוד שלא ימוש התורה מפי זרעם אכי"ר (אמן כן יהי רצון) ואזרנו כגבור חלצינו ואבי יתומים (ה') היה בעזרתינו לברך על המוגמר בכי טוב ומיטיב ולסדר הכל על נכון. לאחר גודל היגיעה וב"ה (בעזרת ה') יגענו ומצאנו וזכינו לאורו של עולם להפיצו חוצה (החוצה) ספרא דמרי טב (הספר הטוב של אדוננו) כולה יפה, עם נעים, מאב החכמה ואביר הרועים ושר התורה אשר האיר עיני חכמים בחכמתו הגדולה בפלפולא רבתי להלכה למעשה, הדברים שמחים כנתינתן מסיני הרואה אומר ברקאי כחד מן קמאי מסיק שמעתא אליבא דהלכתא (?) ישמחו ויעלזו דורשי התורה ההוגים בדת אל וחוקיו, ישבעו ויתענגו שובע שמחות ורוב נחת וישישו בשמחה להניח לביתם ברכה. והנה להאריך עוד ממשפט הספר ומעשיהו מצאנו אך למותר ראשית כי קצרה שכלינו להשיגו, ומלבד זה הלוא כבר "נודע ביהודה" ובישראל גדול שמו וכבר שבחוהו רבנן גדולי העולם עוד בחייו בחיבורו ח"א (חלק א') ודפקו פתחו (פנו אליו) בשו"ת (בשאלות ותשובות), כי באמת כל אשר לו שיח בים התלמוד יראה כמה עמקו מחשבות האיש ולדוגמא שמעתי מהרה"ג (מהרב הגאון) המפורסם וכו' אבדק"ק (אב בית דין דקהילה קדושה) שאמלאוי שליט"א (שיחיה לאורך ימים טובים אמן) שהגה"ק (שהגאון הקדוש) אור שבעת הימים, מרן בעל "דברי חיים" זי"ע (זכרו יגן עלינו) ועכי"א (ועל כך יש אומרים) דרכו בקודש היה תמיד לתת לדורן (?) דרשה לחתן מספרי אחרונים אשר היה לו ופעם נזדמן שרצה לתת דו"ד (דין ודברים ?) ובעת ההוא קיבל את הספר הקדוש "יריעות שלמה" מזקנינו הקדוש זי"ע (זכרו יגן עלינו) והגבאי כדרכו רצה להושיע אז ג"כ (גם כן) להצדיק ה"יריעות שלמה" שהוא היה אז ספר חדש וכראות הגאון (כאשר הגאון עיין בספר) השיב (אמר) בספר זה איננו מן האחרונים אבל הוא כאחד הראשונים והוא בעצמו נצרך לזה וד"ל (ודי למבין). ע"כ (על כן) באנו לבקש מאת ההוגים בה שידקדקו היטב בדבריו הקדושים שלא להשיב עליהם בלתי עיון גדול. כאשר אנכי הרואה בין מכתביו אשר השיב לכמה גדולי תורה שהשיגו עליו והראה להם שלא ירדו כדי חובת העיון בדבריו. ואחת מצאנו לנכון אשר שמענו דבת רבים למה לנו חיבורים למכביר הלא טוב היה אם נדפיס ספרי ראשונים אשר לאורם נראה אור. באמת מהראוי (ראוי) שלא להשיב כל קבל דין שכבר הכא (היכה) על קדקודם הגאון וכו' מו"ה (מורנו הרב) מנחם אש זצ"ל שהיה אב"ד דק"ק (אב בית דין דקהילה קדושה) אונגוואר יע"א (יגן עליה אלוהים) בהקדמתו ל"אמרי אש" ח"ב (חלק ב') שאלה כוונתם רק להוריד כבוד התורה ולומדיה עיי"ש (עיין שם) בדבריו האמיתיים כי הלוא כן מבואר בירושלמי (בתלמוד הירושלמי) כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר נאמר למשה בסיני וא"כ (ואם כך) הן המה תורה שבע"פ אשר עליו כרת ד' עמנו ברית בחורב, ואפשר לומר טעם למה כרת ד' דוקא על תושב"ע (תורה שבעל פה) עמנו ברית ? יש לומר עפ"י תוספתא עירובין דף כ"א עמ' ב' ובשו"ת (שאלות ותשובות) "חוט השני" כ"ג כי אלמלא היה הכל בהלל"מ (?) כמו קשר של תפילין וכדומיהן, אזי באמת היה לנו יתרון שלא נפלו מחלוקת, אבל לעומת זה שבעו"ה (שבעוונותינו הרבים) השכחה גוברת ואז לא היה להחכמים וסופרים רשות לחקור, וח"ו (חס וחלילה) תורה נשתכחה מישראל, אבל עתה יש לנו דרך הפלפול ומדות המקובלות וזה גורם לנו נצחיות בתורת ה' תמימה עיי"ש (עיין שם) ועיין "תמורה" ט"ו ע"א (עמוד א') וממילא דברי חכמים הוא הגורם לקיום עם ה' בתורת ה', ופשיטא שעל כל כיוצא בזה ( וברור שכל מה שיוצא מכך) הספר הנוכחי אשר אנחנו נותניםלפניכם, הדברים אמורים כי מאן חשוב וספון להסתכל בין אילני רברבי ולהבחין ביניהם, ועיין ב"אבני צדק" האה"ע (?) מהגה"ק (מורנו הגאון הקדוש ?) מהר"ס (?) פאנעט זצוק"ל (זכר צדיק וקדוש לברכה) שהיה אב"ד דק"ק דעש בסימן ע"ז. בסופו מה ששמע מפה קדוש רבו מרבינו משה החת"ם אשר כל בית ישראל נשען עליו זי"ע (זכרו יגן עלינו) ועכי"א (ועל כך יש אומרים) "שמחיבור הרשב"א לא קם כחיבור הפנ"י" (?) ושמענו ג"כ בשם זקנינו הגה"ק מופת הדור והדרו מוה"ר שמואל שמעלקא זי"ע בעל "צרור החיים" –""שמי שאינו לומד גדולי אחרונים גם ראשונים אינו יודע" גם נלוה אליו חידושים על איזה סוגיות מבן המחבר, דודנו הגאון הצדיק ז"ל וכמו שזכה ליזכר שמו בחלק הראשון כן יזכר פה בח"ש (בחלק השני) וגם הוספנו לזכר אבינו רועינו הרה"ג (הרב הגדול) החסיד בן הרב הגאון ה"ל (הנזכר למעלה) מורינו הרב אליהו זצ"ל שהיה אב"ד דק"ק האלמין יע"א חתן המחבר הקדוש ז"ל חידושים לספחם אל הקודש פנימה לזכרון נשמתו הטהורה שיהיו שפתותיו דובבות בקבר ע"י תורת בניו. מנב"ת (מנשים באהל תבורך) אשת חבר כחבר היא אמנו היקרה החשובה והצ' (והצדיקה) מרת יוטא סימא שתחיה אשר לחמה ממש במסירת נפש לגדל אותנו על ברכי התורה ודרכי החסידות יה"ר (יהי רצון) שתצליח במעשיה ותראה נחת מאתנו ומבנותיה אחיותינו שיחיו וזכותו דמרן זקנינו זצ"ל יעמוד לנו עד עולם אמן. כ"ד (כה דברי) המתאבקים בעפר רגלי החכמים ותלמידיהם שמואל שמעלקא חיים אהרן יעקב שלמה זלמן בני נכד המחבר הרה"ג הצדיק מו"ה מאיר זצ"ל קליין

ואלה יעמדו על הברכה קרובינו היקרים אשר עזרו לנו והזילו (תרמו) מכספם ושחדו (?) בעדינו שנוכל להוציא לאור הספר הקדוש הזה, כל אחד ואחד לקח עלה מהאילן הגדול על שמו להסתופף בצילו ומכיהו (?) לקחו של שניים ושלושה עלים יה"ר (יהי רצון) שעליהם לא יבול וכל אשר יעשו יצליחו. ולכאורה גמרנו בדעתנו שלא לקוב בשמות, דמחזי חנופה (שלא ניראה כחנפנים) אך האמת עד לעצמו כי הוא חיוב עפ"י דת תוה"ק (תורתנו הקדושה) כמבואר בש"ע (שולחן ערוך) יו"ד סימן רמ"ט סעיף י"ג ברמ"א (?) שראוי לעשות כן למי שמקדיש דבר לשם הר ליכתוב שמו עליו לזכרון ועיי"ש (ועיין שם) בנקודות הכסף על ט"ז ס"ק ד' שמקורו מרשב"א (רבי שלמה בן אברהם 1235-1310 מחכמי ספרד) בתשובותיו שזה מידת התורה הקדושה שהיא כותבת ומפרסמת עושה מצוות עיי"ש, ובזה היות שמבואר לנו באר היטב בפתיחה לספר "יבין שמועה" מהגאון וכו' בעל "שמן רוקח" ז"ל שהמתנדבים בעם לקנות ספר טרם צאתו ממכבש הדפוס הוי (הוא) כמו שעושה שליח לכתוב ספר דבזה"ז (בזמן הזה) יוצאין מ"ע (?) דכתיבה ס"ת (ספר תורה)בפירושי הגמראכדאיתא ביו"ד סימן ע"ר ולהרבה פוסקין דוקא בכגון אלו יוצאין בזה"ז במ"ע (מזכרת עולם ?) וממילא קיימ"ל (קיים להם) שליח של אדם כמותו ואז מקיים ממש המ"ע של "ועתה כתבו לכם..." והוא לנו לחיוב עפ"י הלכה של תוה"ק, ובפרט שהמרש"ל ביש"ש (?) ליבמות פתח לנו האי פתחא ממדרש רבה פ' שמות וז"ל (זכור לנו) בשעה שאמר הקב"ה למשה לך אל פרעה א"ל (אמר לו) רבון העום איני יכול מפני שקבלנו יתרו ופתח לי ביתו ואני עימו כבן בית, ומי שהוא פותח פתח לחבירו – נפשו חייב לו ולא עוד אלא שכל הפותח פתחו לחבירו חייב בכבודו יותר מאביו ואמו. עיי"ש היטב. ע" ירשמו פה לזכרון בספר לחיים ארוכים. ראש וראשון הוא קרבינו היקר ש"ב (שאר בשרי) הרבני הנגיד המופלג בתורה, המפורסם לשבח ולתהילה מו"ה יוסף נר"י בנו של הרבני החרוץ מופלג ובקי בר אורין ובר אבהן (?) מוה"ר שלום זצ"ל אוללמאן אבן יקר בעיר אראדעא (גרויס ווארדיין) יע"א ויוסף היה השליט ונטל חלקו פי שניים על אחיו ביד רחבה, הוא יוסף בצדקתו מתחילתו אחד המיוחד מנכבדי העיר הנ"ל מהמסייעים הראשונים של חברה "יסודי התורה" דשם אשר בה לומדים כמה מאות תשב"ר (תנוקות של בית רבן) שבזכותם העולם עומד, וגם הוא היה עמוד החזקה של "הש"ס חברה" דשם ונשיא שלהם ותיקן שם תקנה חדשה להסוחרים אשר אין להם פנאי ללמוד רק לאחר זמן סגירת החנויות.איזן ותיקן להם זמן היוכשר (המאפשר) להם ללמוד עמם בזמנם כרצונם. גם לרבות אשר חידש המצאה חדשה לנדיבי עמנו, עם אלוקי אברהם שעוד בחיים חיותם יתחילו לנדבה קרן קיימת על לאחר מותם ובכל שנה ושנה יוסיפו על זה עד שיבוא לסך מסויים לאט לאט. ומה מאד מצאו דבריו חן, והוא הלך בראש תקנה זו וקיים מאמר חז"ל "קשוט עצמך ואח"כ קשוט לאחרים" כי עשה קרן קיימת כמעט בכל החברות על דרך הנ"ל. יה"ר שלא יפסיק המעיין ולא יכזבו מימיו הנאמנים ויזכה לעשות חיל בישראל לרדוף צדקה וחסד כל הימים. כאשר אותה נפשו הטהורה ישלם ה' פעלו ומשכורתן תהיה שלימה מאת ה' אלוקי ישראל על אשר בא לחסות תחת כנפי זקני המחבר הקדוש ז"ל וזכותו יגן עליו וימליץ טוב בעדו ובעד ביתו, בניו היקרים אשר ביתר שאת גם מצידם סייעו לקוח חלק במצוות הדפסה ה"ה (הספר הזה). מוה"ר יהושע שלמה, מו"ה ר' ישראל ומו"ה ר' משהצבי נר"י וחתנו הרב דוב קליין נר"י עם זוגתו כולם יעדו על הברכה. ולהבחל"ח (ולהבדיל בין חיים לחיים) יזכור אלוקים את נשמת זוגתו הצדקנית נכדת קדוש אלוקים בעל "נועם אלימלך" זצ"ל מרת אסתר ע"ה אשר נפטרה ביום כ"ז אדר שנת תרצ"א ואת נשמת בנו היקר המנוח הרבני הותיק מלא עתיק מוה"ר ר' שלום ז"ל אשר נקטף באיבו ולא זכה להניח אחריו ברכה פרי בטנו ובכו בכו להולך בלא בנים. נפטר ז' אדר שנת תרצ"א תנצב"ה. וברם ניתן תודה לש"ב (שאר בשרי) הרבני החריף החכם הכולל מו"ה ר' אברהם יצחק שליט"א (שיחיה לאורך ימים טובים אמן) בנו של הגה"צ (הגאון הצדיק) מהר"ס (?) ז"ל אוללמאן (אשר חידושיו נקבו פה בספר) אשר הוא ובניו המופלגים בתוי"ש (בתוספות ישנים)מו"ה משה ומו"ה גרשון תושבי אראדעא החזיקו הרבה בידינו אל החיבור הזה. ותודה כפולה ןמכופלת לש"ב (שאר בשרי) הרב האברך גדול בתורה הגביר מו"ה ישראל שליט"א (שיחיה לאורך ימים טובים אמן) בנו של נכד המחבר ה"ה הרב החרוץ ושנון הגביר המפורסם מו"ה שלמה זלמן ז"ל אוללמאן המו"ל שו"ת (שאלות ותשובות) "יריעות שלמה" עם הערות שלו ושל אחיו המובהק בדומה לו מו"ה יעקב אשר אנשיל ז"ל, אשר עשה חיל לעזור אותנו ביד נטויה להדפסת ספר הנוכחי, והשתדל ג"כ (גם כן)אצל דודותיו שתי אחיות אביו, בנות ישראל הכשרים המעולים במעשה צדקה וחסד מנב"ת (מנשים באהל תבורך) האשה החשובה מרת אסתר טויבער שתחיה ובנה האברך הגביר מו"ה ישראל טויבער נר"י מברלין יע"א והאשה החשובה מרת מרים שתחיה אלמנת הרב הגדול בתורה החו"ב (החריף ובקי) מו"ה יוסף שלעזינגער ז"ל כולם יעמדו על הברכה – סלה. זאת ועוד אחרת ומני את אחרים ה"ה (הלא הם) הרבני המופלג בתורה רב פעלים מו"ה מאיר נר"י בן הרבני הנגיד המפורסם חו"ב (חריף ובקי) בחדרי תורה מו"ה יששכר ז"ל אוללמאן ואתו עמו אחים היקרים ה"ה אחיו הגדול החו"ב (החריף והבקי) מו"ה שלמה זלמן נר"י אוללמאן מעיר דעברעצין (דברצן) והרבני החרוץ מו"ה עמרם נ"י והרבני האברך החכם מו"ה רפאל נ"י אשר נדב בעד זכרון נשמת זוגתו העדענה מ' סימא ע"ה אשר נפטרה ט"ו לחודש מרחשון תרצ"ב (1932) יזכור אלוקים את נשמתה ותנצב"ה (ותהא נשמתה צרורה בצרור החיים) אמן והרבני הנגיד מו"ה ראובן נ"י ובן אחותם הרבני הנגיד המפואר מו"ה מנחם געליס וגם הרבני הנגיד המפואר מו"ה שלמה זלמן נר"י וגיסו הרבני הנכבד מו"ה שמעון דייטש נ"י אשר נדבו לטובת נשמת אביהם הרבני המפואר מופלג בתוי"ש (תוספות ישנים) איש חמודות ורב תבונות מו"ה משה ז"ל אוללמאן מגרוו"ד (גרוסוורדיין)נפטר י' אדר תרצ"ו לפ"ק (פה קהילתנו) ושמנ"כ (שם מנוחתו כבוד) ועוד נקריב קרבן תודה לשאר הקרובים היקרים אשר התנדבו בלב שמח להדפסת הספרא דבי רב אביהן ואביהן של ישראל ז"ל ה"ה (הרי הוא) הרבני הותיק ומופלג בתורה וביראה טהורה, הנגיד מו"ה (מורנו הרב) אהרן צבי נ"י (נרו יאיר) אוללמאן בהרב"ג (בן הרב הגדול) הצדיק שהיה אב"ד דק"ק ביסטריץ יע"א והרבני המפואר ירו"ש (ירום שמו) מו"ה שלום בנו של הרבני החו"ב (החריף והבקי)בחדרי תורה מו"ה בנימין ז"ל אוללמאן והרבני החרוץ המופלג צנא (?) מלא ספרא מו"ה משה נר"י (נרו יאיר) אוללמאן מעיר אנטוורפן בנו של הגאון בעל "נחלת צבי" ז"ל שהיה אב"ד דשם (אנטוורפן) והרבני הצדיק הנכבד מכל ירא ד' מופלג בתורה, הותיק מו"ה שמואל וואלדנער מאראדעא (אורדיה) יע"א אשר נדב בהעלות הספר בדפוס לזכרון נשמת חמותו הצדקית הצנועה אשה חשובה ומפוארת בת הרבני מו"ה מנחם שווארץ מרת חיה ברכה ע"ה (עליה השלום) נפטרה ביום ב' חג הפסח תרצ"ו לפ"ק (פה קהילתנו) בעיר בודאפעסט ושמנ"כ (ושם מנוחתה כבוד) היתה אשת הרבני יקר רוח נגיד וקצין כש"ת (כבוד שם תפארתו) מו"ה יקותיאל שטערן נ"י מבאקטאלאראנט - האזא מחוז שאבאלטש בן הרב הגאון מפאלדעש זצ"ל והיא היתה נכדתו של המחבר זצ"ל, והרבני הבגיד איש נכבד מו"ה עקיבא נ"י פעלדמאן רה"ק (ראש הקהל) דק"ק מיהאלפאווא יע"א וזוגתו החשובה נכדת המחבר הקדוש ז"ל. ואחרון אחרון הכי חביבים ה"ה (הלא הוא) הרבני הנגיד אחד מנטורי קרתא בק"ק בודאפעסט, הגדול בתורה וביראה טהורה מלא עתיק מו"ה מאיר נר"י קליין והרבני האברך ירו"ש (ירום שמו) מו"ה מאיר שלנגער נ"י מפעסט אשר היה בתוך הבאים על החתום בסיוע על הספר, כפינו פרישות ( פרושות) לשמים בתפילה אנא ה' שלם לנכדי המחבר בכלל והיה שכרם מן השמים שבזכות זה שפתותיו ידובבו בקבר ויעורר רחמים עלינו לישועה כללית ופרטית ושנזכה לילך בעקבותיו הקדושים דרך ה' למי\ען נתקן את תכלית ביאתנו בעולם הזה אשר הוא תורה ומע"ט (ומעשים טובים) ויהי רצון מאת ה' שלא נחטא ולא נבוש ולא ניכלם והם לא יבושו בנו וזכותם יגן עלינו א"ס. (אמן סלה) זכרה אלוקי לטובה קהל עדת ישורון ק"ק מאקאווא יע"א מקום אשר זרח השמש שמשו של רבנו הקדוש המיבר זצוק"ל אשר סייעו בסיוע שיש בו ממש להדפסת הספר של רבן הקדוש ז"ל ע"י השתדלות הרבני הנגיד הרה"ק (הרב הקדוש) הנכבד מאד נעלה מו"ה בנימין זאב מאנטאג, וגם מצידו וע"י הרבני המופלג בתוי"ש (בתורה ויראת שמים) איש חמודות מו"ה דוד מאשקאוויטש נר"י אשר טרחו ויגעו לטובת ההדפסה, ישלם ה' פעלם ומשכרתם תהיה משלמה רבינו ז"ל וימליץ טוב בעדם ויזכו לכל מילי (מילים) דמיטב אמן.

view all 23

Rabbi Shlomo Zalman Ullmann's Timeline

1793
1793
Sopron, Sopron–Fertődi, Gyõr-Moson-Sopron, Hungary
1824
1824
Age 31
Lissa
1838
1838
Age 45
Makó, Csongrád, Hungary
1842
1842
Age 49
Makó, Csongrád County, Hungary
1847
January 1, 1847
Age 54
1849
1849
Age 56
Makó, Makói, Csongrad, Hungary
1863
January 2, 1863
Age 70
Makó, Csongrád, Hungary
January 4, 1863
Age 70
1888
July 7, 1888
Age 70
1898
March 18, 1898
Age 70