Rabbi Yehoshua Buxbaum

Is your surname Buxbaum?

Research the Buxbaum family

Rabbi Yehoshua Buxbaum's Geni Profile

Records for Rabbi Yehoshua Buxbaum

13,261 Records

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Rabbi Yehoshua Buxbaum

Birthdate:
Birthplace: Pápa, Veszprém, Hungary
Death: Died in Gmina Oświęcim, Lesser Poland Voivodeship, Poland
Cause of death: Holocaust
Immediate Family:

Son of Yosef Buchsbaum
Husband of Miriam Buxbaum and ? Buchsbaum
Father of <private> Buxbaum; Rebeka Buxbaum; Mayer Chaim Buxbaum and Esther Ginsburg
Brother of Aryeh Buchsbaum

Managed by: Private User
Last Updated:
view all

Immediate Family

About Rabbi Yehoshua Buxbaum (עברית)

מרן יהושע בהרר"י בוקסבוים זצוקללה"ה הי"ד שהיה אב"ד ור"מ בגאלאנטא - ולפנים במאגענדארף.

נולד בפאפא אונגריא בט"ו באדר תרל"ז 28.2.1877 רב בקהילות: מאגנדורף, גאלאנטה נספה בשואה במחנה אושוויץ בכ"ו בסיון תש"ד 17.6.1944

מחבר

אור פני יהושע 1950

הרב יהושע בוקסבוים – גלנטה, סלובקיה רב ומראשי הישיבות הבולטים בהונגריה

נולד: שבט תרל"ז (1887), בפאפא (הונגריה). נספה: כ"ו סיון תש"ד (1944), באושוויץ.

הרב יהושע נולד לאביו ר' יוסף שהיה שוחט בעיר פאפא בהונגריה. לאחר שנכנס לעול מצוות סייע לפרנס את הוריו בחנות. בערבים ובזמנו הפנוי למד אצל הדיין ר' משה יוסף הופמן, מחבר הספר "מי באר מים חיים" על מסכת ברכות. בגיל 16 נשלח ללמוד בישיבת אונסדורף אצל הרב שמואל רוזנברג, בעל שו"ת באר שמואל. שם שקד על לימודו מתוך חיי צמצום (עד כדי שינה על ספסל), עד שהפך לאחד ממצויני הישיבה. כעבור שש שנים הוסמך להוראה ע"י ראש הישיבה ועל ידי רבה של מאאד, בעל "לבושי מרדכי".

בגיל 22 נשא אישה והיה סמוך על שולחן חותנו, ר' מאיר חיים בלוך, בעיר אויהל, במשך עשר שנים. בתקופה זו ישב ולמד והרבה את ידיעותיו גם בתנ"ך. הספיק לכתוב עשרות קונטרסים של דברי תורה, ויחד עם זאת התקרב לחסידות והסתופף במחיצתו של האדמו"ר משינאווה. בשנת תר"ע התמנה לרבה של מגנדורף, בהמלצתו של רבו הרב שמואל רוזנברג. שם הוא הקים ישיבה שמשכה אליה תלמידים רבים. בשנת תרפ"ב קיבל הצעה לשמש כרבה של גלנטה, במקומו של הרב יוסף צבי דושיינסקי. שיקול חשוב בהחלטתו לקבל את ההצעה היה העובדה שבגלנטה יוכל להקים ישיבה גדולה יותר. אכן, הרב יהושע הצליח להרחיב את ישיבתו, ובתקופה מסוימת מנתה מאתיים ושלושים בחורים. הרב דאג לתלמידים שיאכלו בחדר אוכל מסודר, ודאג אישית לכלכלתם של בני עניים. הוא דרש מתלמידיו הופעה חיצונית מסודרת, והיה לו יחס אישי כלפי כל תלמיד ותלמיד. הוא היה מקשיב לכל אחד ובוחן כל אחד לעתים קרובות. היה נזהר מאוד שלא לפגוע בתלמידים שלא הצליחו, והיה מעודדם לשפר את הישגיהם. הוא עודד את לימוד התנ"ך והמוסר, מקצועות שלא היו מקובלים כל כך בישיבות הונגריה, ומדי פעם לימד בעצמו פרקים מספרי מוסר. הוא היה פשטן גדול, אך יחד עם זאת דרש מתלמידיו להעמיק אפילו על חשבון ההספק. גם בשבתות היה משמיע שיחות, ודרשותיו הפליאו את כל שומעיהן, כי הוא הצליח לקשר רעיון ברעיון תוך כדי שילוב מליצות והומור. היה ידוע באהבתו לארץ ישראל, ועודד את תלמידיו לעלות. עם זאת התנגד לציונות וראה בפרחי אגודת ישראל משקל נגד לתנועה הציונית, לכן תמך בהם. הוא התלבט מאוד אם לעלות לארץ, ולבסוף החליט להישאר עם צאן מרעיתו.

בתקופת השואה בסיוון תש"ד נתקבלה פקודה להעביר את יהודי גלנטה לאושוויץ. בו בזמן נתקבל גם אישור לשחרר את ראש הישיבה עם בני משפחתו. האישור ניתן מתוך ההערכה הרבה שזכה לה אפילו מצד הרשעים. אולם הרב סירב, ולפני שיצאה הרכבת לדרכה נשא דרשה מרגשת לפני עדתו בנושא של "בכל נפשך" – קידוש ה'. מי ששמע אותו העיד: מי שלא ראה את רבינו באותה שעה אינו יכול לתאר דמותו של מלאך ה' צבקות. כאשר התחילו לנסוע ברכבת התבטא הרב שנוסעים ל"גן עדן". הוא ביקש מתלמידיו להצטרף עמו לשירת "אני מאמין", ולקראת חניית הרכבת באושוויץ קרא להגביר את עצמת השירה. הרב נספה בכ"ו בסיון באושוויץ, והשאיר אחריו מאות ואולי אלפי תלמידים מעריצים. לאחר המלחמה אספו תלמידיו את שרידי חידושיו בהלכה ובאגדה, וכן שאלות ותשובות שלו. הם כינסו את כל דברי התורה (כולל על התורה) בספר: "אור פני יהושע" (שני כרכים).

הרב יהושע נולד לאביו ר' יוסף שהיה שוחט בעיר פאפא בהונגריה. לאחר שנכנס לעול מצוות סייע לפרנס את הוריו בחנות. בערבים ובזמנו הפנוי למד אצל הדיין ר' משה יוסף הופמן, מחבר הספר "מי באר מים חיים" על מסכת ברכות. בגיל 16 נשלח ללמוד בישיבת אונסדורף אצל הרב שמואל רוזנברג, בעל שו"ת באר שמואל. שם שקד על לימודו מתוך חיי צמצום (עד כדי שינה על ספסל), עד שהפך לאחד ממצויני הישיבה. כעבור שש שנים הוסמך להוראה ע"י ראש הישיבה ועל ידי רבה של מאאד, בעל "לבושי מרדכי". בגיל 22 נשא אישה והיה סמוך על שולחן חותנו, ר' מאיר חיים בלוך, בעיר אויהל, במשך עשר שנים. בתקופה זו ישב ולמד והרבה את ידיעותיו גם בתנ"ך. הספיק לכתוב עשרות קונטרסים של דברי תורה, ויחד עם זאת התקרב לחסידות והסתופף במחיצתו של האדמו"ר משינאווה. בשנת תר"ע התמנה לרבה של מגנדורף, בהמלצתו של רבו הרב שמואל רוזנברג. שם הוא הקים ישיבה שמשכה אליה תלמידים רבים. בשנת תרפ"ב קיבל הצעה לשמש כרבה של גלנטה, במקומו של הרב יוסף צבי דושיינסקי. שיקול חשוב בהחלטתו לקבל את ההצעה היה העובדה שבגלנטה יוכל להקים ישיבה גדולה יותר. אכן, הרב יהושע הצליח להרחיב את ישיבתו, ובתקופה מסוימת מנתה מאתיים ושלושים בחורים. הרב דאג לתלמידים שיאכלו בחדר אוכל מסודר, ודאג אישית לכלכלתם של בני עניים. הוא דרש מתלמידיו הופעה חיצונית מסודרת, והיה לו יחס אישי כלפי כל תלמיד ותלמיד. הוא היה מקשיב לכל אחד ובוחן כל אחד לעתים קרובות. היה נזהר מאוד שלא לפגוע בתלמידים שלא הצליחו, והיה מעודדם לשפר את הישגיהם. הוא עודד את לימוד התנ"ך והמוסר, מקצועות שלא היו מקובלים כל כך בישיבות הונגריה, ומדי פעם לימד בעצמו פרקים מספרי מוסר. הוא היה פשטן גדול, אך יחד עם זאת דרש מתלמידיו להעמיק אפילו על חשבון ההספק. גם בשבתות היה משמיע שיחות, ודרשותיו הפליאו את כל שומעיהן, כי הוא הצליח לקשר רעיון ברעיון תוך כדי שילוב מליצות והומור. היה ידוע באהבתו לארץ ישראל, ועודד את תלמידיו לעלות. עם זאת התנגד לציונות וראה בפרחי אגודת ישראל משקל נגד לתנועה הציונית, לכן תמך בהם. הוא התלבט מאוד אם לעלות לארץ, ולבסוף החליט להישאר עם צאן מרעיתו.

הרב יהושע בוקסבוים – גלנטה, סלובקיה רב ומראשי הישיבות הבולטים בהונגריה

נולד: שבט תרל"ז (1887), בפאפא (הונגריה). נספה: כ"ו סיון תש"ד (1944), באושוויץ.

הרב יהושע נולד לאביו ר' יוסף שהיה שוחט בעיר פאפא בהונגריה. לאחר שנכנס לעול מצוות סייע לפרנס את הוריו בחנות. בערבים ובזמנו הפנוי למד אצל הדיין ר' משה יוסף הופמן, מחבר הספר "מי באר מים חיים" על מסכת ברכות. בגיל 16 נשלח ללמוד בישיבת אונסדורף אצל הרב שמואל רוזנברג, בעל שו"ת באר שמואל. שם שקד על לימודו מתוך חיי צמצום (עד כדי שינה על ספסל), עד שהפך לאחד ממצויני הישיבה. כעבור שש שנים הוסמך להוראה ע"י ראש הישיבה ועל ידי רבה של מאאד, בעל "לבושי מרדכי". בגיל 22 נשא אישה והיה סמוך על שולחן חותנו, ר' מאיר חיים בלוך, בעיר אויהל, במשך עשר שנים. בתקופה זו ישב ולמד והרבה את ידיעותיו גם בתנ"ך. הספיק לכתוב עשרות קונטרסים של דברי תורה, ויחד עם זאת התקרב לחסידות והסתופף במחיצתו של האדמו"ר משינאווה. בשנת תר"ע התמנה לרבה של מגנדורף, בהמלצתו של רבו הרב שמואל רוזנברג. שם הוא הקים ישיבה שמשכה אליה תלמידים רבים. בשנת תרפ"ב קיבל הצעה לשמש כרבה של גלנטה, במקומו של הרב יוסף צבי דושיינסקי. שיקול חשוב בהחלטתו לקבל את ההצעה היה העובדה שבגלנטה יוכל להקים ישיבה גדולה יותר. אכן, הרב יהושע הצליח להרחיב את ישיבתו, ובתקופה מסוימת מנתה מאתיים ושלושים בחורים. הרב דאג לתלמידים שיאכלו בחדר אוכל מסודר, ודאג אישית לכלכלתם של בני עניים. הוא דרש מתלמידיו הופעה חיצונית מסודרת, והיה לו יחס אישי כלפי כל תלמיד ותלמיד. הוא היה מקשיב לכל אחד ובוחן כל אחד לעתים קרובות. היה נזהר מאוד שלא לפגוע בתלמידים שלא הצליחו, והיה מעודדם לשפר את הישגיהם. הוא עודד את לימוד התנ"ך והמוסר, מקצועות שלא היו מקובלים כל כך בישיבות הונגריה, ומדי פעם לימד בעצמו פרקים מספרי מוסר. הוא היה פשטן גדול, אך יחד עם זאת דרש מתלמידיו להעמיק אפילו על חשבון ההספק. גם בשבתות היה משמיע שיחות, ודרשותיו הפליאו את כל שומעיהן, כי הוא הצליח לקשר רעיון ברעיון תוך כדי שילוב מליצות והומור. היה ידוע באהבתו לארץ ישראל, ועודד את תלמידיו לעלות. עם זאת התנגד לציונות וראה בפרחי אגודת ישראל משקל נגד לתנועה הציונית, לכן תמך בהם. הוא התלבט מאוד אם לעלות לארץ, ולבסוף החליט להישאר עם צאן מרעיתו.

בתקופת השואה בסיוון תש"ד נתקבלה פקודה להעביר את יהודי גלנטה לאושוויץ. בו בזמן נתקבל גם אישור לשחרר את ראש הישיבה עם בני משפחתו. האישור ניתן מתוך ההערכה הרבה שזכה לה אפילו מצד הרשעים. אולם הרב סירב, ולפני שיצאה הרכבת לדרכה נשא דרשה מרגשת לפני עדתו בנושא של "בכל נפשך" – קידוש ה'. מי ששמע אותו העיד: מי שלא ראה את רבינו באותה שעה אינו יכול לתאר דמותו של מלאך ה' צבקות. כאשר התחילו לנסוע ברכבת התבטא הרב שנוסעים ל"גן עדן". הוא ביקש מתלמידיו להצטרף עמו לשירת "אני מאמין", ולקראת חניית הרכבת באושוויץ קרא להגביר את עצמת השירה. הרב נספה בכ"ו בסיון באושוויץ, והשאיר אחריו מאות ואולי אלפי תלמידים מעריצים. לאחר המלחמה אספו תלמידיו את שרידי חידושיו בהלכה ובאגדה, וכן שאלות ותשובות שלו. הם כינסו את כל דברי התורה (כולל על התורה) בספר: "אור פני יהושע" (שני כרכים).

מקורות אלה אזכרה – חלק א. בוקסבוים הרב יהושע – "אור פני יהושע" על חמישה חומשי תורה, הקדמה הכוללת תולדות המחבר. פוקס אברהם – ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן. תאשור יוסף – "האני מאמין של רבי י. בוקסבוים מגלנטה", בתוך "בית יעקב", תשכ"ה, קובץ ט, גיליון 73–74 עמ' 12–13.

view all

Rabbi Yehoshua Buxbaum's Timeline

1897
February 22, 1897
Pápa, Veszprém, Hungary
1927
July 17, 1927
Age 30
Trnavský kraj, Slovakia
1928
March 12, 1928
Age 31
1944
June 17, 1944
Age 47
Gmina Oświęcim, Lesser Poland Voivodeship, Poland
????
????
????