Rabbi Yisrael Friedman [2nd Husiatyner Rebbe]

public profile

Is your surname Friedman [2nd Husiatyner Rebbe]?

Research the Friedman [2nd Husiatyner Rebbe] family

Rabbi Yisrael Friedman [2nd Husiatyner Rebbe]'s Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Rabbi Yisrael Friedman [2nd Husiatyner Rebbe]

Birthdate:
Birthplace: Ruzhin, Ukraine
Death: Died in Tel Aviv, Israel
Place of Burial: Tiberias, Israel
Immediate Family:

Son of R' Mordechai Shraga Fibush Friedman (Husyatiner Rebbe) and Beruche Dine Friedman [Husiatyn]
Husband of Nechuma Nitel Friedman (Hustian)
Father of Mrs. Yaakov Friedman [3rd Husiatyner Rbzn
Brother of Grand Rebetzin Gittel Heschel; Chave Friedman (Hustian) and Shalom Yosef Friedman (Hustian)

Occupation: Rabbi & ABD
Managed by: Private User
Last Updated:

About Rabbi Yisrael Friedman [2nd Husiatyner Rebbe]

Husiatyn is the name of a Hasidic dynasty, whose founder was a scion of the Ruzhiner dynasty. Husiatyn is located in present-day Ukraine.

Rabbi Mordechai Shraga Feivish Friedman, the youngest son of Rabbi Israel Friedmann of Rizhin, established the Husiatyn Hasidic Dynasty.

Reb Mordechai Shraga Feivish was only 16 when his father died and when he turned 30 in 1865, he moved to Husiatyn where he established a large Hasidic court. He died during the spring of 1894.

He was succeeded by his son - The 2nd Hsiatyner Rebbe - Reb Yisroel who took over the position of rebbe in Husiatyn until 1912. At the outbreak of World War I, he together with other Rebbes of Rizhin moved to Vienna, subsequently settling there. From time to time he made trips to visit his chassidim that remained in Galicia.

The Admorim of Rizhin were known for their love of the Land of Israel, and Reb Yisroel’s feelings were especially deep. When one of the rebbes of Rizhin died, plans were made to establish a Rizhin section in the Jewish cemetery in Vienna. The rebbe of Husiatyn stated that there would be no need to take him into account as he proposed to emigrate to Eretz Israel. And so it was, during the 1930s, Reb Yisroel made plans to make aliyah. He traveled around Europe to bid farewell to his followers and warn them of the impeding danger. He urged them to make aliya and leave Europe.

As a result of the increased anti-Semitism he had witnessed, himself being a victim of stone throwers in a Viennese street, he had visions of what was to befall the Jewish people in the years to come. In Cracow he was reported to have instructed: "Whoever has some sense should flee while he can - even in his slippers!" To the Jews who came to the train station in Lvov to greet him he said: "Whoever can sell his property should do so, and those who are unable to sell should leave everything and flee from here, even if only with a sack on his back!"

In 1937 the rebbe docked at Haifa and settled in Tel Aviv. Aged 80 and the only surviving grandson of the Rizhiner Rebbe, he was considered the "elder" of the rebbes of Rizhin. During the summer months he would reside in Jerusalem until the 3rd of cheshvan, the yartzeit of his grandfather. On that day he would visit the Western Wall and go to pray at the grave of the holy Ohr Hachaim on the Mount of Olives.

He led his Hasidim for over 50 years until he died in Tel Aviv aged 92. In his will he requested to be buried on the Mount of Olives and if that was not possible, in Safad or Tiberias. When he died on the fifth day of Hanukkah 1949, the Mount of Olives in Jerusalem was inaccessible being under Jordanian control. As he died on a Friday there was also not enough time to organise a plot in the ancient Jewish cemetery in Safed. He was therefore buried in Tiberias amongst the students of the Baal Shem Tov.

His son-in-law, Rabbi Yaakov Freidman, a son of the Bohusher Rebbe, Rabbi Yitzchok Friedman, was appointed as the new leader. He continued the dynasty until his death in 1957 when his son Reb Yitzchok took over. Reb Yitzchok only had one son, Mordechai Shraga, who died at a young age. When Reb Yitzchok died in 1968, the Husiatyn dynasty ended. Today the Husiatyn Beth midrash on Bialik Street, Tel Aviv, continues to be used for prayer and study. --------------------

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=3068

------------

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3163

-------------

----

About Rabbi Yisrael Friedman [2nd Husiatyner Rebbe] (עברית)

האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין עלה ארצה לפני המלחמה, לאחר שקרא לחסידיו לברוח מאירופה בעוד מועד * כשרומל עמד בשערי אלכסנדריה הוא האריך בתפילה וקבע: לצורר לא תהיה שליטה בארצנו

רבי ישראל מהוסיאטין נולד בשנת תרי"ח או תרי"ד לאביו האדמו"ר רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין, שהיה צעיר בניו של רבי ישראל מרוז´ין. לאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ד נתמנה לאדמו"ר בהוסיאטין, ושם שכן עד שנת תרע"ב. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר יחד עם עוד אדמור"ים מבית רוז´ין להתגורר בווינה. לאחר המלחמה המשיך להתגורר בווינה עם חלק מהחסידים, ואל רוב חסידיו שנותרו בגליציה היה נוסע מעת לעת. גדולי הצדיקים העריצוהו כאדם קדוש, והאדמו"ר מבעלז כינהו תדיר: "צדיק יסוד עולם". גם הרב הראשי, הגאון הרב יצחק אייזיק הרצוג, היה בקשרי הערכה וידידות עמוקים עמו. הרב ד"ר מאיר צבי גרוזמן עומד בעזרת ה´ להוציא ספר אודתיו - "אמרו צדיק", ובעזרתו של הרב גרוזמן וספרו כתבתי מאמר זה.

עלייתו לארץ כל אדמור"י בית רוז´ין נודעו בחיבתם לארץ ישראל, והרבי מהוסיאטין היה המיוחד שביניהם. כאשר נפטר אחד מאדמו"רי בית רוז´ין, הועלתה הצעה לפתוח בבית הקברות היהודי בווינה חלקה עבור בית רוז´ין. אמר הרבי מהוסיאטין: בשבילי אין צורך, אני עולה לארץ ישראל. ואכן בהיותו כבן שמונים, כשלוש שנים לפני השואה, עלה הרבי מהוסיאטין לארץ. הוא הרגיש בהתגברות האנטישמיות באירופה, ולפני עלייתו לארץ בשנת תרצ"ז ביקר בקהילות חסידיו ועודדם לעלות, או לכל הפחות לברוח מאירופה. בקרקא אמר: "למי שיש שכל שיברח כעת אפילו בנעלי בית!" לחסידיו שבאו לקבל פניו בתחנת הרכבת בלבוב-לעמברג אמר: "מי שיכול למכור שימכור, ומי שלא יכול למכור, שישאיר הכל ויברח מכאן כשרק תרמיל על שכמו".

מלכותיות כמנהג בית רוזי´ן, אף הרבי מהוסיאטין היה נוהג במלכותיות. בביתו היו כלים מצוחצחים ומפוארים. חלקם קיבל בירושה מאביו וסבו, ואחרים הובאו לו כמתנה על ידי חסידיו, שרצו לפאר את ביתו בכלים נאים, והיו חורטים את שמם על הכלי כדי שיהיו נזכרים לפניו. פעם התבטא באופן כללי שאם יש בביתו הידור ואם יש בהנהגותיו פאר, הרי זה חלק ממצוות כיבוד אב שהוא חייב בה.

היה רגיל להרבות בשתיקה, דיבורו היה שקול ומדוד, ותמיד התנהג בנימוס ורוגע, שכיסה על להט פנימי. גם כשהיו מדברים לידו בענייני תורה היה מרבה בשתיקה, ומקורביו הבינו ברמז את דעתו. היה רגיל לערוך טיול בכל יום, כשהוא מלווה בבני משפחה או שמשים. כך נהג בווינה וכך בתל אביב. בטיול כמעט ולא דיבר. מעת לעת היה מביע את התפעלותו מיפי הבריאה.

סיפר פקיד בכיר בעיריית תל אביב, שפעם ראה את האדמו"ר הולך ברחוב, וכיוון שנדמה היה לו שהאדמו"ר שואל עליו את משמשו, החליט לגשת אל האדמו"ר ולהציג את עצמו. בימי השבעה על האדמו"ר בא אותו פקיד לנחם, וסיפר כי מאז אותה פגישה לא העז יותר ללכת ברחוב בגילוי ראש. והמשיך בבכי לומר כי רק מראייתו ברחוב היה מושפע לטובה, ועתה הוא חסר לו.

היה כולו קודש לתפקידו כאדמו"ר. ראשית, בעמידתו לפני ה´ באמת גמורה. שנית, להיות דוגמא ומופת ליהודי עובד ה´, ולטהר בזה את ליבות המתקשרים אליו לעבודת ה´. שלישית, בעצות והדרכות שהיה נותן לגדולים וקטנים שהיו משחרים לפתחו. רביעית, בקירוב רחוקים באהבה וחסד.

רבי ישראל מהוסיאטין, 1858 - 1948

האדמו"ר השני לחסידות הוסיאטין, רבי ישראל זצ"ל נולד ביום ט"ז בכסלו תרי"ח (1858) לאביו רבי מרדכי שרגא ואימו דינה. השם ישראל ניתן לו ע"ש סבו הגדול מרוז'ין שנפטר שבע שנים קודם. בגיל צעיר השתדך עם נחמה ניטל שהשתייכה למשפחתו של האדמו"ר מסדיגורא. ביום כ"ב באייר תרנ"ד (1894) לאחר הסתלקות אביו עלה לשבת על כסאו ולמלא את מקומו כאדמו"ר הוסיאטין.

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר יחד עם עוד אדמו"רים מבית רוז'ין להתגורר בווינה. לאחר המלחמה המשיך להתגורר בווינה עם חלק מהחסידים, ואל רוב חסידיו שנותרו בגליציה היה נוסע מעת לעת. גדולי הצדיקים העריצוהו כאדם קדוש, והאדמו"ר מבעלז כינהו תדיר: "צדיק יסוד עולם".

כל אדמו"רי בית רוז'ין נודעו בחיבתם לארץ ישראל, והרבי מהוסיאטין היה המיוחד מביניהם. כאשר נפטר אחד מאדמ"ורי בית רוז'ין, הועלתה הצעה לפתוח בבית הקברות היהודי בווינה חלקה עבור בית רוז'ין. אמר הרבי מהוסיאטין: בשבילי איו צורך, אני עולה לארץ ישראל. ואכן בהיותו כבן שמונים, כשלוש שנים לפני השואה, עלה הרבי מהוסיאטין לארץ. הוא הרגיש בהתגברות האנטישמיות באירופה, ולפני עלייתו לארץ בשנת תרצ"ז (1937) ביקר בקהילות חסידיו ועודדם לעלות, או לכל הפחות לברוח מאירופה. בקרקוב אמר: "למי שיש שכל שיברח כעת אפילו בנעלי בית!" לחסידיו שבאו לקבל פניו בתחנת הרכבת בלבוב-לעמברג אמר:

"מי שיכול למכור שימכור, ומי שלא יכול למכור, שישאיר הכול ויברח מכאן כשרק תרמיל על שכמו".

כשעלה לארץ, והוא בן 80 קבע את מקומו בתל אביב שבה היה המרכז היהודי הגדול בארץ ישראל (למעלה משליש היהודים שחיו אז בארץ התגוררו בתל אביב). האדמו"ר היה רגיל לעלות לירושלים בקיץ ולשהות בה כמה חודשים עד ג' במרחשוון, יום ה'יארצייט' של זקנו רבי ישראל מרוז'ין. אז היה פוקד את הכותל המערבי, והיה הולך גם להר הזיתים להשתטח על קברו של בעל 'אור החיים' הקדוש, רבי חיים בן עטר.

אחדות ישראל הייתה בעיניו חשובה מכל. פעם אחת באו לפניו תומכי אגודת ישראל וביקשו את הסכמתו להקמת 'עדה חרדית' נפרדת, כדי להיבדל מכלל הציבור ומהנהגתו הרבנית, שהייתה מקושרת גם עם החילונים והדתיים הלאומיים. כששמע הרבי מהוסיאטין את הדברים, נרעד כולו, והחל מזיל דמעות, ואמר ברתת:

"שאנחנו נחתום שאלו יהודים ואלו אינם יהודים? מבקשים שאני אסכים לכך ואחתום על זה? ומה יגידו על זה בשמים?"

ועוד הוסיף, כשכל גופו רועד מהתרגשות:

"יודע אני שאם אסכים לפילוג, אגרום לקטרוג על כלל ישראל".

שנה לאחר שעלה לארץ התייחס האדמו"ר לעלייה לארץ ישראל וקבע כי התעוררות זו יש לה משמעות כללית לאומית:

"מהגרים גם לארצות אחרות, אבל רק למטרה פרטית, במטרה כללית לאומית הולכים רק לארץ ישראל. והראיה - אוגנדה. גם החופשיים בכו אז לשמע הצעה הזאת אפילו שלא ידעו אם הארץ המוצעת טובה אם לא"

בסוף ימיו זכה הרבי מהוסיאטין לראות בהקמת מדינת ישראל, ואמר כי היא "אתחלתא דגאולה".

בצוואתו ביקש להיקבר בהר הזיתים, אבל ציין שאם אי אפשר אז שיקברוהו בצפת או בטבריה. בשעה שכתב זאת לא עלה על הדעת שלא יוכלו לקוברו בהר הזיתים. אולם כשנפטר בנר חמישי של חנוכה, כ"ט כסלו תש"ט, היה הר הזיתים בשלטון הירדנים ולא ניתן היה לקברו שם. וכיוון שנפטר ביום שישי לא ניתן היה להספיק לסדר מקום עבורו בצפת, וקברוהו בחלקת תלמידי הבעל שם טוב בטבריה.

רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין (ט"ז בכסלו ה'תרי"ח - כ"ט בכסלו ה'תש"ט; 1857 - 1948). האדמו"ר השני לחסידות הוסיאטין ובין תומכי הציונות הדתית.

פרידמן נולד בעיירה הוסיאטין שבגליציה לדינה ורבי מרדכי שרגא-פייבוש בט"ז בכסלו התרי"ח (3 בדצמבר 1857). שמו ניתן לו על שם סבו הרב ישראל פרידמן מרוז'ין שנפטר שבע שנים קודם לכן. בגיל צעיר מאוד נישא לנחמה ניטל מחסידות סדיגורה והיא ילדה לו בת בשם חיה שרה רחל. ביום כ"ב באייר ה'תרנ"ד (1894) מת אביו ולכן מונה לאדמו"ר השני של חסידות הוסיאטין. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היה בין אדמו"רים מחסידויות מבית רוז'ין וחסידיהם שנסעו לווינה, וקבע את העיר כמקום מגוריו גם לאחר מלחמת העולם הראשונה. הרב נהג לנסוע לבקר את חסידיו בגליציה. גדולי הרבנים העריכו אותו ואף האדמו"ר מבעלז כינה אותו: "צדיק יסוד עולם".

כבר בשנותיו באוסטריה החל הרב פרידמן להפגין ציונות: במהלך שהות האדמו"רים מרוז'ין באוסטריה הועלתה ההצעה לפתוח חלקה בבית הקברות היהודי בווינה בשבילם, כתגובה להצעה זאת אמר הרב פרידמן כי בשבילו אין צורך, הוא מתכוון לעלות לארץ ישראל. האדמו"ר השני מהוסיאטין השתתף בכינוסים של אגודת ישראל בווינה, דאג להעלות את נושא ארץ ישראל ויישובה על סדר היום, וכאשר החלו לדבר בגנות יישובה קם ונטש את הכינוסים, אך לא עזב את האגודה ופעל מתוכה על מנת לחזק את הלובי למען יישוב הארץ באגודה.

ב-1937 עלתה רמת האנטישמיות באוסטריה ובאירופה כולה בעקבות עליית היטלר לשלטון ארבע שנים לפני כן. העלייה ברמת האנטישמיות גרמה לרב פרידמן להפציר בחסידיו להימלט מאירופה ולעלות לארץ ישראל. הוא אמר כי "מי שיש לו שכל שיברח כעת אפילו בנעלי בית". בשנת תרצ"ז (1937), בהיותו בן 80, עלה הרב לארץ ישראל יחד עם חסידיו, לאילו שנותרו ובאו להיפרד ממנו בתחנת הרכבת אמר: "מי שיכול למכור שימכור, ומי שלא יכול למכור, שישאיר הכול ויברח מכאן, כשרק תרמיל על שכמו". הרב פרידמן בחר להתיישב בעיר תל אביב בטענה כי "בעיר יהודית זו אין צריחי כנסיות ולא נשמעים בה פעמוניהן", הרב פרידמן שכר בניין ברחוב ביאליק שהוסב לאולם תפילה, לדירתו הפרטית וחדרים הצמודים לבית הכנסת, ובכך יסד את חצר חסידות הוסיאטין בתל אביב. אך הרב לא שכן רק בתל אביב ונהג לבקר בירושלים בקיץ ולשהות בה עד ג' במרחשוון, יום השנה של סבו רבי ישראל מרוז'ין, בו עלה לכותל.

בשנת ה'תש"ב (1942) החלו הגרמנים להתקרב לארץ ישראל ופחד גדול נפל בישוב העברי, לכן פנה הרב יעקב לנדא, רבה של בני ברק, לרב פרידמן וביקש ממנו להצטרף לתפילה כנגד הצורר, הרב נאות לבקשה והגיע לתפילה בירושלים על קברו של הרב חיים אבן עטר (האור חיים), ולאחר אמירת תהילים אמר לציבור כי "לצורר לא תהיה שליטה בארצנו" ובכך הרגיע את החסידים.

בכ"ט בכסלו ה'תש"ט (31 בדצמבר 1948) מת הרב ישראל הוסיאטין בהיותו בן 91, והיה לנכד האחרון של הרב ישראל מרוז'ין. ביום השנה למותו נערכות הילולות לשמו ועליות לקברו.

(ויקיפדיה)

הרב ר׳ ישראל פרידמאן זצ״ל האדמו״ר מהוםאטין נולד בשנת תרי"ח בהוסאטין גאליציע. בן הרה״ק ר׳ מרדכי שרגא פייבוש זצ"ל האדמו״ר מהוסאטין בן הרה"ק המפורסם הר״ר ישראל זצוקיל מרוזין. נתהנך על ברכי אביו הצדיק הנ"ל, ובז"ר הי׳ חתנו של ר׳ זעליג שפירא, שהי׳ חתנו של הרבי מסאדיגורה זצ"ל, ובז"ש תתן הגה״ק ר׳ חיים האגעד זצ"ל האדמו״ר דאטיניע. משנת תרנ"ד מלא מקום אביו באדמוריות הוסאטין. ובפרוץ מלחמת עולם הראשונה הסיעה דירתו לוינה, ואלפי חסידים הסתופפו בצלו. בשנת תרצ״ז עלה לארה״ק והתישב בתל אביב. הי׳ מהאדמורי״ם הבי מפורסמים בדורנו, והאריך ימים עד שהיי הנכד היחידי (בא״ב) של הרה"ק ר׳ ישראל מרוזין זצוק"ל. רבים נהרו להתברך ממנו בארה״ק, והי׳ מראשי וזקני האדמורי״ם בדורנו. בשנות המלחמה נתמנה לראש ועד העזרה מטעם אגודת האדמוריים בארה"ב, ותחת פיקוחו נתחלקה תמיכה כספית חשובה לכל פליטי האדמורי״ם ובנש"ק שהגיעו לארה"ק. נפטר בתל אביב, ער"ח סבת, ה׳ דתנוכה תש"ט. תנצב״ה.

(תולדות אנשי שם)

view all

Rabbi Yisrael Friedman [2nd Husiatyner Rebbe]'s Timeline

1857
1857
Ruzhin, Ukraine
1894
1894
- 1912
Age 37
Hysiatyn, Ukraine
1912
1912
- 1937
Age 55
Vienna, Austria
1937
1937
- 1949
Age 80
Tel Aviv, Israel
1948
1948
Age 91
Tel Aviv, Israel
1949
1949
Age 91
Tiberias, Israel
????
????