רחל Rachel כצנלסון Katznelson שזר Shazar (1885 - 1975) MP

public profile

Is your surname כצנלסון Katznelson שזר Shazar?

Research the כצנלסון Katznelson שזר Shazar family

רחל כצנלסון שזר Rachel Katznelson Shazar's Geni Profile

Records for רחל Rachel כצנלסון Katznelson שזר Shazar

7,748 Records

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Birthplace: Babrujsk, Mogilev Province, Belarus
Death: Died in Jerusalem, Israel
Managed by: Yigal Burstein / יגאל בורשטיין
Last Updated:

About רחל Rachel כצנלסון Katznelson שזר Shazar

Rachel Katznelson-Shazar (Hebrew: רחל כצנלסון-שזר‎), also known as Rachel Shazar, (born 24 October 1885, died 11 August 1975) was an active figure in the Zionist movement and wife of Zalman Shazar, the third President of the State of Israel.

Biography

Born Rachel Katznelson in 1885 (or possibly 1888) in the city of Babruysk, then in the Russian Empire and now in Belarus, into a traditional Jewish family. She graduated from Russian high school with honors at the age of 18, which gave her the possibility of going to university, which was only open to a small percentage of the Jewish community. She was accepted to the St. Petersburg University to study literature and history. She also studied at the Academy for Jewish Studies in St. Petersburg, where she met her future husband, Zalman Shazar, then known as Shneur Zalman Rubashov, whom she married in 1920.

Katznelson emigrated to Ottoman Palestine, now Israel, in 1912 and was immediately active in a number of Zionist organizations, having previously joined the Labor Zionist movement in 1905 in her home town. In 1916, she was elected to the first Cultural Committee of the Labor Movement, alongside Berl Katznelson and Yitzhak Tabenkin, and worked with them to enhance the education of workers. She was later elected as a member of the cultural committee of the Achdut Ha'avodah party and, in 1924, of the Histadrut.

Throughout her life, she was actively involved with the Histadrut and the Mapai party, and performed many public duties, besides assisting her husband in his various public functions as a member of the Knesset, a government minister, a member of the Jewish Agency executive and ultimately as President of Israel from 1963 to 1973.

Awards:

  • In 1946, Katznelson-Shazar was awarded the Brenner Prize.
  • In 1958, she was awarded the Israel Prize, in social sciences.
  • In 1968, she received the Yakir Yerushalayim (Worthy Citizen of Jerusalem) award.

Family

Katznelson's brothers were Avraham Katznelson (one of the signatories of the Israeli declaration of independence), Joseph Katznelson (a companion of Ze'ev Jabotinsky and one of the Irgun's two Chiefs of Illegal Immigration) and Reuben Katznelson (a member of the Jewish Legion and Joseph Trumpeldor's sergeant and companion in the Battle of Gallipoli). Reuben Katznelson was the father of Shulamit Katznelson and Shmuel Tamir.

-------------------- רחל כצנלסון-שזר

רחל כצנלסון-שזר בשנות ה-60 רחל כצנלסון-שזר (ט"ו בחשוון תרמ"ו, 24 באוקטובר 1885,‏‏[1] בוברויסק, פלך מינסק, האימפריה הרוסית – 11 באוגוסט 1975, ד' באלול תשל"ה, ירושלים) הייתה אשת ציבור ישראלית. נמנתה עם מייסדות מועצת הפועלות ופעלה לקידום הנשים בישוב. רעייתו של נשיא מדינת ישראל זלמן שזר. תוכן עניינים [הסתרה] 1 ביוגרפיה 2 כתביה 2.1 בעריכתה 3 לקריאה נוספת 4 קישורים חיצוניים 5 הערות שוליים ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחל כצנלסון נולדה בשנת 1885 (או 1888) בעיר בוברויסק שבפלך מינסק (רוסיה הלבנה; בתחום המושב של האימפריה הרוסית) למשפחה מסורתית. בגיל 18 סיימה את לימודיה בגימנסיה הרוסית בהצטיינות, ומשום כך התאפשרה קבלתה לאוניברסיטה, שהייתה פתוחה בפני אחוזים בודדים מהקהילה היהודית בשל הנומרוס קלאוזוס. על פי רצונה השתלמה בלימודי יהדות וספרות יידיש ועברית, ובשנת 1909 מימשה את אפשרות ההשכלה הרשמית והתקבלה לאוניברסיטה בפטרבורג כסטודנטית לספרות והיסטוריה. באותן שנים למדה גם באקדמיה ללימודי היהדות בעיר. במהלך לימודיה פגשה לראשונה את זלמן רובשוב (לימים שזר), שלו נישאה בירושלים בשנת 1920. קודם לתחילת לימודיה האקדמאיים, בשנת 1905 הצטרפה לתנועה הציונית-סוציאליסטית בבוברויסק. כצנלסון עלתה לארץ ישראל בשנת 1912, והצטרפה לקבוצות עבודה בתל עדשים ובכנרת. כעבור שלוש שנים היא נמנתה עם מייסדותיה של תנועת הפועלות בגליל, שהייתה הבסיס לייסודה של מועצת הפועלות בשנות ה-20. בשנת 1916 נבחרה כצנלסון לוועדת התרבות הראשונה של תנועת הפועלים, לצדם של ברל כצנלסון ויצחק טבנקין, ופעלה יחד עמם להגברת השכלתם של פועלים. לאחר מכן נבחרה לחברת ועדת התרבות של מפלגת אחדות העבודה, ומשנת 1924 הייתה חברת ועדת התרבות של הסתדרות העובדים הכללית. פועלה בהסתדרות התרכז במועצת הפועלות, וכצנלסון ייסדה את ביטאון מועצת הפועלות "דבר הפועלת", שאותו ערכה במשך 25 שנים. מלבד זאת הייתה חברת הוועד הפועל של ההסתדרות, חברת נשיאות הוועד הפועל הציוני וחברת מרכז מפא"י. מטעם גופים אלו היא נבחרה לשמש כצירה לקונגרסים ציוניים, לאספת הנבחרים ולכינוסים בינלאומיים. בשנים 1938 ו-1947 נשלחה בשליחויות חינוכיות אל יהדות פולין. בעיתון "דבר הפועלת" התפרסמו על ידה מסות ומאמרים בנושאים חינוכיים וספרותיים. מבחר מרשימותיה התפרסמו בספרים "מסות ורשימות" (1946, זוכה פרס ברנר)‏[2] ו"על אדמת העברית" (1966).‏[3] לצד תפקידיה הציבוריים, ובראשם כעורכת "דבר הפועלת", עמדה כצנלסון-שזר לצדו של בעלה בתפקידיו הציבוריים השונים כחבר הכנסת, כשר בממשלת ישראל, כבכיר בסוכנות היהודית וכנשיא המדינה השלישי. כרעיית הנשיא היא פעלה להדק את קשרי המדינה עם ארגוני הנשים בתפוצות וקידמה את מעמדם של ארגוני נזקקים ושל סופרים ואמנים. בשנת 1958 זכתה כצנלסון-שזר בפרס ישראל למדעי החברה.‏[4] בשנת 1968 הוענק לה התואר "יקירת ירושלים". רחל כצנלסון-שזר נפטרה בשנת 1975, והובאה לקבורה לצד בעלה בחלקת גדולי האומה בהר הרצל שבירושלים. אחיה של רחל הם אברהם קצנלסון, יוסף כצנלסון וראובן כצנלסון (אביהם של שולמית כצנלסון ושמואל תמיר). כתביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת הפועלות, מפעליה ושאיפותיה, תל אביב: מועצת הפועלות, תש"ב 1941. על אדמת העברית: מסות ורשימות, תל אביב: עם עובד, תשכ"ו.‏[3]} שליווני ואינן, תל אביב: תרבות וחינוך בשיתוף עם מח' הפרסומים של המרכז לתרבות וחינוך, 1969. שהתפרסמו לאחר מותה: אדם כמו שהוא: פרקי יומנים ורשימות (בעריכת מיכל הגתי), תל אביב: עם עובד, תש"ן 1989. רחל וזלמן שזר, החופים השנים: מכתבים, 1909–1963 (עריכה ודברי הסבר: מיכל הגתי), ירושלים: הספרייה הציונית על יד ההסתדרות הציונית העולמית, תשנ"ט. בעריכתה[עריכת קוד מקור | עריכה] וואס אַרבעטאַרינס דערציילן: אַ- ארץ ישראל בוך / צוזאמענגעשטעלט פון רחל כצנעלסאן-רובאשאוו, תל אביב: דפוס אחדות; ניו יורק: Pioneer Women's Organization,‏1931. (ביידיש) עם פעמי הדור: ילקוט מחצית היובל של דבר הפועלת / בעריכת רחל כצנלסון-שזר, ירושלים: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל – מועצת הפועלות, תשכ"ד. הספר הראשון המוזכר כאן (ביידיש) הוא תרגום של ספר בעריכתה: דברי פועלות, תל אביב, 1929. לספר זה היו עוד תרגומים מלבד האמור - לגרמנית, לאנגלית וכנראה גם לבולגרית. לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמר שכטר, 'אימהוּת – מחוויה אישית לביטוי ציבורי: חייה ופועלה של רחל כצנלסון-שזר', מסכת ז (תשס"ח), 29–58. תמר שכטר, לכבוש את הלב: סיפורה של רחל כצנלסון שזר (עורכת מרכזת: שלומית משולם),‫ ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשע"ב 2011. ‬(ביוגרפיה) קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רחל כצנלסון-שזר קורות חייה באתר נשיא מדינת ישראל רחל כצנלסון-שזר ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה" קורות חייה באתר מרכז זלמן שזר קורות חייה וקטעי זכרונות מפיה באתר "האבות המייסדים של הציונות" מיכל הגתי-חומסקי, רחל כצנלסון-שזר, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית) דוד תדהר (עורך), "רחל כצנלסון-רובשוב", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1355 מרים שיר, עתונאית שזכתה בפרס ישראל, דבר, 6 במאי 1958 עפרה אליגון, רחל, רעייתו של הנשיא המיועד, מעריב, 17 במאי 1963 רבקה כצנלסון, רחל כצנלסון־שזר – דמות ותקופה, דבר, 6 ביוני 1963 ברכה חבס, העורכת: על רחל שזר לרגל הופעת "עם פעמי הדור", דבר, 19 ביוני 1964, המשך נילי פרידלנדר, "החברות השרו שלווה על הלוחמים", מעריב, 14 באוגוסט 1967 נורית ארד, עבודתה הספרותית של רחל שזר – בבית ביאליק, דבר, 9 בדצמבר 1968 רבקה כצנלסון, רחל שזר: שבעה למותה, דבר, 20 באוגוסט 1975 Presidential Standard (Israel).svg רעיות נשיא מדינת ישראל

ורה ויצמן רחל ינאית בן-צבי רחל כצנלסון נינה קציר אופירה נבון אורה הרצוג ראומה ויצמן גילה קצב סוניה פרס 1949 - 1952 1952 - 1963 1963 - 1973 1973 - 1978 1978 - 1983 1983 - 1993 1993 - 2000 2000 - 2007 2007 - 2011 הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ לפי לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים בעריכת גצל קרסל: נולדה בט"ו בחשוון תרמ"ט, 20 באוקטובר 1888; כך באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה. ^ "פרס־ברנר" תש"ז לרחל כצנלסון־רובשוב, דבר, 1 באוגוסט 1947. ^ 3.0 3.1 ראו ביקורת: שלמה גרודזנסקי, קוראה עברית, דבר, 18 במאי 1966. ^ מסיבה לרחל כצנלסון בבית "דבר" לרגל קבלתה את פרס ישראל, דבר, 5 במאי 1958. קטגוריות: פעילים חברתיים ישראליםעורכי עיתונים עברייםאנשי חינוך ישראליםזוכי פרס ישראל למדעי החברהזוכי פרס ברנריקירי ירושליםאנשי העלייה השנייהציונים ילידי המאה ה-19: אנשי היישובציונים סוציאליסטייםבני זוג של מנהיגי ישראלאישים הקבורים בחלקת גדולי האומהמשפחת כצנלסוןמסאים ישראליםחברי אספות הנבחריםפעילי ההסתדרות הכלליתמערכת דבר הפועלתיהודים בלארוסים

Rachel Kacnelsonová-Šazarová Rachel Kacnelsonová-Šazarová רחל כצנלסון-שזר

Rodné jméno Rachel Šazarová Narození 24. října 1885 Vlajka Ruského impéria Babrjusk, Ruské impérium Úmrtí 11. srpna 1975 (89 let) Izrael Jeruzalém, Izrael Manžel(ka) Zalman Šazar Rachel Kacnelsonová-Šazarová (hebrejsky: רחל כצנלסון-שזר, rodným jménem Rachel Šazarová; 24. října 1885 – 11. srpna 1975) byla izraelská první dáma, manželka izraelského prezidenta Zalmana Šazara, literární kritička a aktivní postava sionistického hnutí. Obsah [skrýt] 1 Biografie 2 Rodina 3 Ocenění 4 Dílo 5 Odkazy 5.1 Reference 5.2 Externí odkazy Biografie[editovat | editovat zdroj]

Narodila se do tradiční židovské rodiny v Babrjusku v Ruském impériu (dnešní Bělorusko).[1] V osmnácti letech dokončila s vyznamenáním střední školu, díky čemuž získala možnost studovat na univerzitě (takovou možnost mělo jen malé procento ruské židovské populace). Byla přijata na Petrohradskou univerzitu, kde studovala literaturu a dějiny.[1] Mimo to dále studovala na Akademii pro židovská studia v témže městě, kde se seznámila se svým budoucím manželem Zalmanem Šazarem, který v té době používal své rodné jméno Šneur Zalman Rubašov.[1] Svatbu měli 19. dubna 1920 v Jeruzalémě.[1] V roce 1912 emigrovala do osmanské Palestiny (dnešní Izrael), kde se okamžitě zapojila do řady sionistických organizací (již dříve byla činná v hnutí dělnického sionismu v jejím domovském městě). V roce 1916 byla společně s Berlem Kacnelsonem a Jicchakem Tabenkinem zvolena do prvního kulturního výboru dělnického hnutí, s nimiž pracovala na zlepšení vzdělanosti dělníků. Později byla zvolena do kulturního výboru strany Achdut ha-Avoda a v roce 1924 do odborové organizace Histadrut. Během svého života byla aktivní jak v odborové organizaci Histadrut, tak v hlavní levicové straně Mapaj, a vedle pomáhání manželovi během jeho kariéry (zprvu jako poslance Knesetu, ministra vlády, člena vedení Židovské agentury, a nakonec prezidenta) vykonávala řadu veřejných funkcí. Rodina[editovat | editovat zdroj]

Měla tři bratry: Avrahama Kacnelsona (jednoho ze signatářů Izraelské deklarace nezávislosti), Josefa Kacnelsona (společníka Vladimíra Žabotinského a jednoho ze dvou šéfů Irgunu, kteří měli na starosti ilegální imigraci) a Reuvena Kacnelsona (člena Židovské legie a spolubojovníka Josefa Trumpeldora v bitvě o Gallipoli). Ocenění[editovat | editovat zdroj]

1946 – Brennerova cena 1958 – Izraelská cena v oblasti sociologie[2] 1968 – Jakir Jerušalajim (Worthy Citizen of Jerusalem)[3] Dílo[editovat | editovat zdroj]

Mezi dílo Rachel Kacnelsonové-Šazarové patří například:[1] Massot u-Rešimot, Tel Aviv, 1944 Divrei Po'alot , New York, 1932 ha-Chofim ha-Šenajim, Jeruzalém, 1999 (vyšlo posmrtně) Odkazy[editovat | editovat zdroj]

Reference[editovat | editovat zdroj] V tomto článku byl použit překlad textu z článku Rachel Katznelson-Shazar na anglické Wikipedii. ↑ Skočit nahoru k: a b c d e Rahel Katznelson [online]. Jewish Woman's Archive, [cit. 2010-09-23]. Dostupné online. (anglicky) Skočit nahoru ↑ Israel Prize recipients in 1958 [online]. Ministerstvo školství Státu Izrael, [cit. 2010-09-23]. Dostupné online. (hebrejsky) Skočit nahoru ↑ Recipients of Yakir Yerushalayim award [online]. Město Jeruzalém, [cit. 2010-09-23]. Dostupné online. (hebrejsky) Externí odkazy[editovat | editovat zdroj] (hebrejsky) Ohio State University Libraries – Rachel Katznelson-Shazar (hebrejsky) Shazar.org.il – רחל כצנלסון - שזר [skrýt]První dámy Izraele Věra Weizmannová (1948–52) • Rachel Janajit Ben Cvi (1952–63) • Rachel Kacnelsonová-Šazarová (1963–73) • Nina Kacirová (1973–78) • Ofira Navonová (1978–83) • Aura Herzogová (1983–93) • Reuma Weizmanová (1993–2000) • Gila Kacavová (2000–2007) • Sonja Peresová (2007–2011) Portály: Izrael Kategorie: Narození 1885Úmrtí 1975SionistéIzraelští aktivistéBěloruští ŽidéPrvní dámy IzraeleNositelé Izraelské cenyPohřbení na Herzlově hořeIzraelští literární kritici

Rachel Katznelson-Shazar From Wikipedia, the free encyclopedia

Rachel Katznelson-Shazar Rachel Katznelson-Shazar (Hebrew: רחל כצנלסון-שזר‎), also known as Rachel Shazar, (born 24 October 1885, died 11 August 1975) was an active figure in the Zionist movement and wife of Zalman Shazar, the third President of the State of Israel. Contents [hide] 1 Biography 2 Awards 3 Family 4 References 5 See also Biography[edit]

Born Rachel Katznelson in 1885 (or possibly 1888) in the city of Babruysk, then in the Russian Empire and now in Belarus, into a traditional Jewish family. She graduated from Russian high school with honors at the age of 18, which gave her the possibility of going to university, which was only open to a small percentage of the Jewish community. She was accepted to the St. Petersburg University to study literature and history. She also studied at the Academy for Jewish Studies in St. Petersburg, where she met her future husband, Zalman Shazar, then known as Shneur Zalman Rubashov, whom she married in 1920. Katznelson emigrated to Ottoman Palestine, now Israel, in 1912 and was immediately active in a number of Zionist organizations, having previously joined the Labor Zionist movement in 1905 in her home town. In 1916, she was elected to the first Cultural Committee of the Labor Movement, alongside Berl Katznelson and Yitzhak Tabenkin, and worked with them to enhance the education of workers. She was later elected as a member of the cultural committee of the Achdut Ha'avodah party and, in 1924, of the Histadrut. Throughout her life, she was actively involved with the Histadrut and the Mapai party, and performed many public duties, besides assisting her husband in his various public functions as a member of the Knesset, a government minister, a member of the Jewish Agency executive and ultimately as President of Israel from 1963 to 1973. Awards[edit]

In 1946, Katznelson-Shazar was awarded the Brenner Prize. In 1958, she was awarded the Israel Prize, in social sciences.[1] In 1968, she received the Yakir Yerushalayim (Worthy Citizen of Jerusalem) award.[2] Family[edit]

Katznelson's brothers were Avraham Katznelson (one of the signatories of the Israeli declaration of independence), Joseph Katznelson (a companion of Ze'ev Jabotinsky and one of the Irgun's two Chiefs of Illegal Immigration) and Reuben Katznelson (a member of the Jewish Legion and Joseph Trumpeldor's sergeant and companion in the Battle of Gallipoli). Reuben Katznelson was the father of Shulamit Katznelson and Shmuel Tamir. References[edit]

Wikimedia Commons has media related to Rachel Katznelson-Shazar. Jump up ^ "Israel Prize recipients in 1958 (in Hebrew)". Israel Prize Official Site. Archived from the original on 17 January 2010. Jump up ^ "Recipients of Yakir Yerushalayim award (in Hebrew)". City of Jerusalem official web site See also[edit]

List of Israel Prize recipients Authority control VIAF: 64424460 ISNI: 0000 0001 1572 8588 Categories: 1885 births1975 deathsPeople from BabruyskImperial Russian JewsImperial Russian emigrants to the Ottoman EmpireIsraeli people of Belarusian descentJews in Ottoman PalestineJews in Mandatory PalestineIsraeli JewsSaint Petersburg State University alumniBrenner Prize recipientsIsrael Prize women recipientsIsrael Prize in social sciences recipientsIsraeli women in politicsSpouses of Presidents of IsraelMapai politicians

view all

רחל כצנלסון שזר Rachel Katznelson Shazar's Timeline

1885
October 24, 1885
Babrujsk, Mogilev Province, Belarus
1920
1920
Age 34
1921
1921
Age 35
Vienna, Austria
1975
August 11, 1975
Age 89
Jerusalem, Israel
August 1975
Age 89
Israel