Rav Shalom Messas

public profile

Is your surname Messas?

Research the Messas family

Rav Shalom Messas's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Rav Shalom Messas

Hebrew: Rav Shalom הרב שלום משאש
Birthdate:
Birthplace: Meknes, Al Ismailia, Meknès-Tafilalet, Morocco
Death: Died in Jerusalem, Israel
Immediate Family:

Son of Rav Mimoun Messas and Rachel Messas
Father of <private> Messas משאש

Occupation: Rabbi, religious teacher, Chief Rabbi of Morocco, Chief Rabbi of Jerusalem
Managed by: Private User
Last Updated:
view all

Immediate Family

About Rav Shalom Messas

Shalom Messas was born in Meknes, Morocco in 1913. He was the son of Rabbi Mimoun Messas and his wife, Rachel. Shalom Messas attended an Alliance Israélite Universelle school. He was a promising Torah prodigy at a very young age, and was a leading student of Morocco's Chief Rabbi Yehoshua Berdugo. As a young man, he was said to be a very handsome and in his eyes one could see a high level of intelligence as well as kindness. The Messas family is an old one, with roots deep within Spain and Portugal. Shalom Messas was appointed Chief Rabbi of Casablanca at the young age of 36, he later served as Chief Rabbi of all Morocco. In 1978, then-Israeli Chief Rabbi Ovadia Yosef asked Rabbi Messas to come to the holy city and become its Chief Sephardic Rabbinical authority. When he departed for Israel, Rabbi Messas was escorted to the airport by Morocco's King Hassan himself, who requested that the Rabbi bless him one last time before his departure, and with that was his last official act in Moroccan. He had worked on important matters of Halacha right up to his last days. He was said to be very exact in preserving Sephardic customs, and would work full days and nights to try to find a Halachic way to solve the issue at hand. As an author of many books, he wrote his first significant scholarly work, "Mizrach Shemesh" in 1930, and his last work, "V'Cham HaShemesh" was written in 2002. Rabbi Shalom Messas, died on Shabbat Hagadol, 2003, at the age of ninety. He was buried in Har Hamenuhot in Jerusalem.

__________________________________________________________________________________

הרב שלום משאש

About הרב שלום משאש (עברית)

הרב שלום משאש (כ"ב בשבט ה'תרס"ט - י' בניסן ה'תשס"ג, 13 בפברואר 1909–12 באפריל 2003) היה רבה הראשי של העיר קזבלנקה שבמרוקו, ואחר כך רבה הראשי של מרוקו, ולימים הרב הראשי של ירושלים, במשך 25 שנה. חיבר ספרים רבים בהלכה ובאגדה, ונחשב לאחד מפוסקי ההלכה החשובים שהוציאה מקרבה יהדות מרוקו במאה העשרים. הוא זכה לתארים "פוסק הדור", "גדול הדור", "מרן", ועוד, בפרט בקרב בני העדה המרוקאית, להם שימש מקור גאווה

ביוגרפיה

נולד בשנת תרס"ט (1909) לאביו הרב מימון משאש, מחבר ספר 'אוצרות שמים', בעיר מקנס שבמרוקו, אחת ממרכזי התורה של מרוקו, ונקרא על שם סבו, הרב שלום משאש, שהיה רב ודיין בעיר מקנס וחיבר שו"ת 'דברי שלום'. מצד אם אביו הוא מצאצאי הרב רפאל ברדוגו, שהיה מגדולי הרבנים בדורות האחרונים. זיקתו של הרב משאש אליו התבטאה בהוצאת כתבי היד של ספרו "שרביט הזהב". בן דודו של אביו של הרב שלום משאש, היה הרב יוסף משאש, רבה של חיפה

הרב משאש החל ללמוד תורה מגיל צעיר, כשרבו המובהק היה הרב יצחק אסבאג. בצעירותו נחשב לעילוי וחריף, והפך לפוסק בגיל צעיר; כך ספרו 'מזרח שמ"ש' נכתב בהיותו בגיל 17, ונדפס בהיותו בן 25. בהקדמה לספר זה הוא מעיד על עצמו 'כל ימי נעורי לא ידעתי צורתא דזוזא (=לא ידעתי כיצד נראה מטבע כסף) וכל כסף תועפות נחשב בעיני לאַיִן נגד חשק תאוות לימוד תורה הקדושה'. מפני גודל שקידתו והתמדתו בתורה, השינה הייתה קשה עליו, ובשל כך הוא החל בגיל צעיר בניהול קריית החינוך 'תלמוד תורה', שבעיר מקנס, כדי שאחר עבודה פיזית יקל עליו להירדם. בת"ת זה למדו מגיל 4 ועד גיל 18 ומספר התלמידים במחזור אחד הגיע ליותר מ-2,000 תלמידים

בתוך כך חלה במחלת הטיפוס, ולאחר שנרפא מהמחלה, בשנת תש"ד, הקים את ישיבת 'כתר תורה' במקנס. בעת ששימש בראשות הישיבה, ניסה הרב משה חי אליקים, ראב"ד קזבלנקה לשכנע את הרב משאש לשמש כדיין בבית הדין שבראשותו, אך לרב משאש היה קשה לעזוב את פעילותו הרוחנית שבמקנס. רק בשנת ה'תש"ט, לאחר פטירת הרב אליקים, נענה לבקשת הדיינים והקהילה בקזבלנקה ליטול על עצמו את עול הדיינות, והחל לכהן בדיינות בעיר הגדולה קזבלנקה, בגיל 39; 13 שנה לאחר מכן, בהיותו בן 52, נבחר לכהן כרב ראשי וראש אבות בתי הדין בקזבלנקה, בהמשך כיהן כרב הראשי של מרוקו כולה. לאחר ניסיונות שונים להביאו לחיפה, כרב ראשי, עלה הרב משאש לארץ ישראל בשנת 1978, לכהן כרבה של ירושלים, ביוזמתם של הרבנים הראשיים דאז, הרב עובדיה יוסף והרב שלמה גורן. בתפקיד זה כיהן הרב משאש כעשרים ושש שנה עד לפטירתו, בי בניסן ה'תשס"ג (2003). בן 95 היה במותו. עשרות אלפי אנשים מכל קצות הארץ ומחוצה לה השתתפו בהלווייתו, ומקום קבורתו הפך למקום תפילה. עד יומו האחרון לא נס ליחו ולא כהתה עינו, והוא פעל ללא לאות בכתיבת פסקי-דין ותשובות בהלכה

בנו היה הרב דוד משאש

הגותו ודרכיו

היה סמל מופת ודוגמה של רודף שלום, התרחק מאוד מן המחלוקת, השתדל ואף עלה בידו להיות מקובל נערץ ואהוב על כל החוגים והעדות בארץ ומחוצה לה, תוך שהוא מקרין אחדות ואהבה לכולם. לשכתו וביתו היו פתוחים לרווחה בכל שעות היום והלילה לכל דורש, אנשים ונשים, חכמים והמוניים, אברכים וקשי יום. הקדיש להם מזמנו המצומצם, קיבלם במאור פנים, בסבר פנים יפות, בנחת רוח ושמע אותם בסבלנות

אף על הגויים היה אהוב ומקובל. בשנות כהונתו במרוקו, עמד הרב משאש בקשרים הדוקים עם המלך חסן השני, והמשיך לברך אותו ואת ממלכתו גם כשהתיישב בירושלים. הערבים במרוקו התייחסו לדמותו המלכותית בהדרת כבוד, וגלי הערצה אפפו אותם כשראו את מלכם מבקש את ברכת הרב היהודי. במשך הזמן המלך הפך לידידו האישי, ולפחות פעמיים בשנה היה הרב משאש מוזמן לבא לברך את המלך בטקס מלכותי ומפואר, כשהמלך מאזין לכל מילה ביראת כבוד, תוך שהוא עומד כפוף כל זמן הברכה. המלך העניק לו תליון ותעודה, המעניק לו מעמד של שופט במערכת המשפט של מרוקו, לא רק ליהודים אלא גם לגויים, והעניק לו סמכויות נרחבות נוספות, בכל הנוגע לביסוס מערכת הכשרות ועוד

הרב משאש נהג לתבל את דרשותיו בהומור. כך בין השאר התבטא שהפירמידות במצרים שייכות לעם ישראל, כתשלום על עבודתם במצרים, מה עוד שעקב העובדה שרעיון בנייתם היה של יהודי- יוסף הצדיק, המצרים צריכים לשלם תמלוגים מתיירות. הרב משאש הדגיש רבות את הפנייה לציבור, ואת היחס החינוכי שיש לנקוט כלפי הציבור. כך בין השאר הוא קובע שבמידה שיש התנגשות בערב שבת, בין אמירת שיר השירים לדרשה, מוטב לקיים את הדרשה (ילקוט שמ"ש סימן צה). י

מדת הענווה שלו הייתה מן המפורסמות. כשהיו מעירים על דברי הרב משאש, לא רק שלא היה מעורר איזו טינה ושנאה על המעירים, אלא היה עושה עצמו אסיר תודה, והיה מוסיף אהבה על אהבתו לאותם המעירים. והיה אומר שבזכות המעירים, זוכה הוא להבהיר את פסקיו יותר ויותר. הוא היה רגיל לומר שאדם שאינו מסכים עם הדברים שלו, מוזמן לכתוב לו ולנמק את דבריו, ואם ימצא שנפלה אצלו טעות בהלכה, יחזור הוא מהפסק ללא חשש. ולא התעייף מלענות אפילו חמש ושש פעמים, בחילופי מכתבים, על אותו עניין ועם אותו אדם, כמעיין המתגבר, במכתבים ארוכים ומפולפלים, גם כשהשואל היה אברך צעיר לימים, והיה מתייחס להערות בכובד ראש תוך שהוא מעיין בכל שורה ושורה ומנסה להבין את דעת המעיר לעומקה, מדוע הגיע להבין כדבריו, ורק אחר כך היה מחשב עם מי האמת

לא פחד מלחזור בו כשהיה צריך, באמרו כי כך היא דרכה של תורה, ועשרות מכתבים דן ליישב ולחזק את מה שכתב בספריו ובמאמריו שראו את הדפוס, ואף בסוף ימיו שעברו קרוב לשבעים שנה מזמן שכתבם, עדיין היו הדברים ברורים לו והיה מפלפל בהם בין בכתב ובין בעל פה. למעשה כך התחבר הספר 'שמש ומגן'. י

הרב דוד יוסף, רבה של הר נוף ובנו של הרב עובדיה יוסף סיפר, שבאחת מן הפעמים ששוחח עם אביו אמר לו שהוא כותב תשובה הלכתית החולקת על אחד מפסקי הרב משאש. אמר לו אביו: "אם הינך רוצה להשיב על דברי הרב משאש, תחזור על הדברים עשר פעמים". י

מודעותו לכתבי יד, וזיקתו ליהדות מרוקו, הובילה להקמת חברת 'דובב שפתי ישנים', עוד במרוקו. ייעודה היה הוצאת והדפסת ספרים מכתבי יד של רבני מרוקו, מהדורות הקודמים

יחסיו עם הפלגים השונים ביהדות החרדית

הרב משאש היה מקובל ונערץ על כל החוגים, ספרדים כאשכנזים, חסידים כליטאים. עם הרבי מליובאוויטש היו לו קשרים ענפים. למעשה הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח בקזבלנקה, היה הרב שלום משאש. בראשית דרכם של אנשי חב"ד בקזבלנקה, אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם, נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול בקזבלנקה. הרב משאש היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעתים אף היה דורש בהם דברי תורה

גם ברמה האישית נוצרו קשרי ידידות עמוקים בין הרב משאש לרב שלמה מטוסוב, שליח חב"ד למרוקו, והרב משאש התבטא עליו "אהבת עולם אהבתיו, אהבה שאינה תלויה בדבר". על מידותיו הטובות של הרב מוטסוב כותב הרב שלום "די בלהביט בו מרחוק, אדם יקח מוסר השכל". בשעה שהרבי מליובאוויטש ביקש את עזרתו במרוקו, הרב משאש יצא "בקול קורא" בשם הרבי להדליק נר שבת לכל בת. בין שני הרבנים אף נערכה פגישה בניו יורק. י

יחסים שכאלה היו לרב משאש גם עם הפוסקים הליטאיים השונים, כמו הרב אליעזר וולדינברג, הרב יוסף שלום אלישיב, ועוד, כולם התייחסו אליו כאחד מגדולי הדור והעריכו אותו מאוד

עם הרב יוסף קאפח היו לו חילופי מכתבים בעניינים הלכתיים, והוא העריכו מאוד. בהספדו עליו בשנת תשס"ג, אמר: "היה שר התורה, וקשה סילוקם של חכמים מהעולם מחורבן בית המקדש". י

ספריו

*מזרח שמ"ש - הלכות איסור והיתר, ספר זה הוא ספרו הראשון של הרב משאש, נדפס בהיותו בגיל 25. תרצ"ג – 1933
  • תבואות שמ"ש - ארבעה חלקים, על דיני השו"ע
  • שו"ת שמ"ש ומגן - שו"ת ארבעה חלקים. החלק הרביעי יצא לאור ב י' בניסן תשס"ז
  • בית שמ"ש - על היד החזקה לרמב"ם
  • ילקוט שמ"ש - קיצור לפסיקותיו על חלק או"ח, נערך על ידי הרב אריאל אדרעי, הוצאת ארז, ירושלים
  • וחם השמ"ש - דרשות על התורה

בנוסף עסק הרב משאש בהוצאה לאור של ספרים רבים, דרך חברת דובב שפתי ישנים (כ-12 ספרים), וכן הוציא כ-4 כתבי יד של הרב יעקב בירדוגו והרב רפאל בירדוגו

view all

Rav Shalom Messas's Timeline

1909
February 13, 1909
Meknes, Al Ismailia, Meknès-Tafilalet, Morocco
1949
1949
- 1961
Age 39
Casablanca, Morocco
1961
1961
- 1978
Age 51
Casablanca, Morocco
1978
1978
- 2003
Age 68
Jerusalem, Israel
2003
April 12, 2003
Age 94
Jerusalem, Israel
????