Rav Refael Katzenelenbogen

נולד בירושלים לאברהם משה קצנלנבוגן, ומילדותו נחשב כעילוי. מגיל 7 היה רגיל לשנן 40 דפי גמרא ביום, ובערב נבחן עליהם אצל ראש ישיבת תורת חיים. חמיו היה הרב מרדכי לייב רובין, שהיה ראב"ד העדה החרדית ועמד בראש משלחת אגודת ישראל בירושלים בכנסייה הראשונה בווינה בתרפ"ג. בטרם מלאו לו 30 ייצג קצנלבוגן בווינה את ירושלים החרדית כאיש תורה וחינוך.

היה מראשי העדה החרדית בירושלים, ועל כתב המינוי לרב יוסף חיים זוננפלד לרבנות העדה החרדית ירושלים הוא חתום כרבה של שכונת "כנסת ישראל". השתתף יחד עם הרב משה בלוי בפגישות עם הנציב העליון, והוועד הלאומי. היה בין מספידיו של ד"ר יעקב ישראל דה-האן בהלוויתו. בזמן השואה הוחלט על קיום עצרת תפילה בראשות הרב יוסף צבי דושינסקי והרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. ההחלטה התקבלה בין השניים, בישיבה בביתו של הרב הראשי. כששמעו הקנאים שהרב דושינסקי מתכונן להשתתף בעצרת יחד עם הרב "הציוני", הגיעו לביתו למחות. המחאות הועילו והוא חזר בו מהשתתפותו בעצרת. הרב רפאל קצנלבוגן, שהשתתף בעצרת התפילה, שהתקיימה בבית הכנסת החורבה, כאב את הפלגנות גם לנוכח השעה הקשה והשמועות המחרידות מאירופה, ופרסם מאמר כנגדם. מעשה זה גרר אחריו את הכותרת הראשית: "רפאל קצנלנבוגן הוציא עצמו מכלל העדה החרדית" בבטאון "קול ישראל" של העדה החרדית. בעקבות הפרשה פרש רפאל קצנלבוגן מ"העדה החרדית" וחבר לאגודת ישראל.

בשנים אלו היה פעיל מאוד בהקמת הסמינר לבנות "בית יעקב" החדש, ובשבתות היה מוסר שיחות חיזוק בפני בנות הסמינר. השיעורים בסמינר נאמרו בשפה העברית, ועובדה זו גררה נגדו הפגנות מצד קיצוני העדה החרדית.

אחר פטירת הרב מאיר קרליץ, אחיו של החזון איש, כיהן כסמכות הרבנית של תנועת פועלי אגודת ישראל.

כתלמידו של הרב יצחק ירוחם דיסקין, וכמנהל "בית היתומים דיסקין", נפלה לידיו ירושת המהרי"ל דיסקין, ובתוכה כתבי תורתו ותורת אביו הרב בנימין דיסקין.

קצנלנבוגן נפטר בכ"ג בניסן תשל"ב. אחר מותו הנציחה עיריית ירושלים את זכרו בקריאת רחוב על שמו בשכונת הר נוף. [%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94]