Is your surname Guber?

Research the Guber family

Rivka Guber's Geni Profile

Records for Rivka Guber

6,372 Records

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Rivka Guber (Bumagin)

Hebrew: רבקה גובר, אם הבנים
Birthdate:
Birthplace: Novo-Vitebsk, Russian Empire (noe Ukraine)
Death: Died in Tel Aviv, Israel
Cause of death: Suiside
Immediate Family:

Daughter of Mr. Bumagin
Wife of Mordechai מרדכי Guber גובר
Mother of Ephraim אפרים Guber גובר; Zvi צבי Guber גובר and <private> Guber גובר

Occupation: Em Habanim (Mothers of the boys), אם הבנים
Managed by: Private User
Last Updated:
view all

Immediate Family

About Rivka Guber

Rivka Guber (Hebrew: רבקה גובר‎; b.1902 – d.1981) was an Israeli social worker and pioneer, and a recipient of the Israel Prize.

_________________________________________________________________________________

רבקה גובר - אם הבנים

About רבקה גובר, אם הבנים (עברית)

רבקה גוּבֶּר (1902 – 1981) הייתה פעילה חברתית ואשת חינוך ישראלית, שכונתה בשם "אם הבנים" לאחר ששכלה את שני בניה במלחמת השחרור.

ביוגרפיה

עלייה

רבקה לבית בּוּמָגִין נולדה בשנת 1902 למשפחת איכרים במושבה החקלאית היהודית בנובו-ויטבסק (Novo-Vitebsk), בפלך חרסון שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (אוקראינה). היא הייתה תלמידה מצטיינת ועזרה למשפחתה בעבודת האדמה. למדה בבית ספר תיכון ביקטרינוסלב בכוונה להמשיך ללימודים גבוהים, אך בעקבות מהפכת אוקטובר נאלצה לשוב לנובו-ויטבסק, ושם עבדה כמורה. ב-1921 נישאה למרדכי גובר, תלמיד ישיבת סלובודקה, מורה להוראת עברית, פעיל במחתרת הציונית אשר ישב פעמיים במעצר. בשנת 1925 קיבלו שניהם במפתיע רישיון יציאה מברית המועצות. הם עלו לארץ ישראל והצטרפו ל"חבורת הדרום" ברחובות שם התכוננו והכשירו עצמם לעלייה על הקרקע. בשנת 1934 יחד עם חבריהם היו בין מייסדי כפר ביל"ו וכפר ורבורג. במלחמת העולם השנייה התגייסה גובר לחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי למלחמה בצורר הנאצי.

"אם הבנים"

במלחמת השחרור שימש בנה הבכור, אפרים, כמפקד ב"הגנה", ונהרג בהתקפה על טירת שלום כשהוא בן עשרים. שלושה חודשים לאחר מכן נהרג בנה השני, צבי, בקרב על משלטי חוליקאת, כשהוא בן שבע עשרה.

בשנות ה-50 וה-60 כונתה גובר "אם הבנים", כאשר הפכה בעיני רבים בעם לסמל של אם שכולה שאינה נותנת ליגונהּ לגבור עליה ופועלת ללא הפסק למען קליטת העולים והחברה. את הכינוי הדביק לה דוד בן-גוריון, שהתכתב עמה בחום.

התיישבות וקליטה

עם תום מלחמת השחרור פנו בני הזוג גובר לסוכנות בבקשה להביא עולים חדשים להתיישבות בסביבת באר טוביה. מרדכי שהיה ראש המועצה האזורית באר טוביה, עסק בקליטת העולים במסגרת תפקידו ורבקה גובר ניהלה את בית הספר במעברת קסטינה. תחת ניהולה זכה בית הספר לשמור על "דגל ירושלים", אות הצטיינות מטעם הקרן הקיימת‏[1].

בשנת 1955 החלה הסוכנות היהודית בביצוע תוכנית התיישבות רבתי בחבל לכיש. מרדכי ורבקה העמידו עצמם לרשות המפעל. הם עברו ללכיש והיו ממייסדי מושבי העולים בחבל.

שלוש שנים ישבו בין העולים החדשים ושיתפו עצמם בקשייהם ובהצלחותיהם. בשנה השנייה לשבתם בלכיש ומתוך רצון להשתוות בכל לעולים (אשר הגיעו ארצה בחוסר כל) הקדישו ל"קרן המגן" את משקם בכפר ורבורג.

בתקופה זו שימש מרדכי כראש המועצה האזורית לכיש ורבקה כמדריכת העולים, מורה במעברת קסטינה, מנהלת בית ספר ומתנדבת. גובר דירבנה את האיכרים מכפר ורבורג ובאר טוביה לקבל את העולים מהמעברה לעבודה. היא פעלה לארגון מסגרת לימודית לעולים וסייעה בהנחת התשתית החינוכית של קריית מלאכי. בשנת 1961 פירסמה את סיפרה "אל משואות לכיש" המתאר את השלבים השונים של מפעל קליטת העולים ופיתוח הארץ מתוך חוויותיה ועבודתה עם העולים בדרום.

בשנת 1962 שונה שמו של בית ספר קסטינה לבית ספר "האחים" לזכרם של שני בניה שנהרגו. גובר רחשה כבוד לדרי מעברת האוהלים ונהגה לומר כי: "יותר מאשר המדינה קלטה אותה - קלטה עלייה זו את המדינה".

בשנת 1967 עברו בני הזוג גובר לכפר אחים שנקרא על שם שני בניהם שנהרגו. היא הוציאה לאור את ”ספר האחים” המכיל לקט של כתבי שני בניה ואת הספר ”עם הבנים“ בו כתבה על חייה ובניה. "ספר זה לא נכתב - הוא נעשה", כתבה בהקדמה לספר, "נעשה בין כל שאר העשיות והמלאכות המרובות אשר אמהות בעולם כולו יודעות לעשותן יחד, בעת ובעונה אחת".

שנים אחרונות

גובר היא זוכת פרס ישראל תשל"ו (1976) על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

גובר הוזמנה, כמחווה של כבוד, על ידי ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, לטקס החתימה על הסכם השלום עם מצרים בקמפ דייוויד במרץ 1979.

בסוף ימיה התגוררה בבית אבות בתל אביב, שם שמה קץ לחייה בקפיצה מקומה גבוהה. היא נטמנה לצד בניה בבית העלמין בכפר ורבורג. בני הזוג גובר ציוו את משקם למדינה.

על שמה נקרא בית ספר בנהורה, ורחובות בתל אביב ברעננה ובקרית מלאכי. בשנת 1992 הוציא השירות הבולאי בול לזכרה, עליו שלושה דיוקנאות של רבקה גובר ובשובל נראה נוף חבל לכיש.

ספריה

  • ספר האחים, הוצאת מסדה ותנועת המושבים, 1950.
  • אל משואות לכיש, הוצאת דבר, 1961.
  • רק שביל, הוצאת מסדה, 1970.
  • אלה תולדות כפר אחים, הוצאת מלוא, 1974.
  • מורשה להנחיל, הוצאת קריית-ספר, 1979.
  • עם הבנים, הוצאת מסדה.
view all

Rivka Guber's Timeline

1902
1902
Novo-Vitebsk, Russian Empire (noe Ukraine)
1927
November 28, 1927
Age 25
Rehovot, Israel
1931
May 16, 1931
Age 29
Rehovot, Israel
1981
1981
Age 79
Tel Aviv, Israel
????