Is your surname Schwartz?

Research the Schwartz family

Ruth Schwartz's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Ruth Schwartz

Hebrew: רות שווארץ שוורץ
Birthdate: (97)
Birthplace: Haifa, Israel
Immediate Family:

Daughter of Zvi Schwartz and Rachel Schwartz
Ex-wife of Moshe Dayan
Mother of Yael Dayan-Sion; Udi Dayan and Assi Dayan
Sister of Reuma Weitzman

Managed by: Zohar Betser
Last Updated:
view all

Immediate Family

About Ruth Schwartz

--------------------

Ruth Dayan From Wikipedia, the free encyclopedia

Ruth Dayan (right) at maskit Ruth Dayan (born March 7, 1917) was the first wife of the late Israeli general and politician Moshe Dayan. She founded the Maskit fashion house and is active in many social causes. Contents [hide] 1 Life and career 1.1 Social activism 2 Awards 3 Published works 4 References Life and career[edit]

Ruth Schwartz (later Dayan) was born in Haifa. Dayan was married to Moshe Dayan from 1935-1971. During their marriage, they resided in Nahalal, and later Tzahala. Ruth's sister, Reuma, married Ezer Weizman, the Israeli air force general, Defense minister and President. Dayan has three children: Yael Dayan, a former Knesset member and Deputy Mayor of Tel Aviv; Ehud (Udi) Dayan, a writer; and Assi Dayan, an actor and filmmaker. In 2010, Dayan collaborated on her life story with biographer Anthony David. Dayan created a sensation with her tell-all book Or Did I Dream The Dream? The Story of Ruth Dayan, coauthored with Helga Dudman in 1973, which became a best-seller. Dayan stated that her husband "had such bad taste in women".[1][2][3][4] Social activism[edit] As a proponent of women's empowerment, Dayan founded Maskit, a fashion and decorative arts house that provided Dayan with a way of creating jobs for new immigrants and preserving Jewish ethnic crafts and culture of the various communities living in Israel.[5] In 1955, Dayan met the fashion designer Finy Leitersdorf, who designed clothes and accessories for Maskit for 15 years. The two collaborated on a joint exhibit of Maskit designs at the Dizengoff Museum (today the Tel Aviv Museum).[5] Dayan also founded a Jewish–Arab social group, Brit Bnei Shem (Ibnaa Sam). She has worked on behalf of new immigrants, the rights of Bedouins and women's causes. She was a lifelong friend of Palestinian poet and nationalist Raymonda Tawil, mother of Suha Arafat, who in 1990 became wife of PLO leader Yasser Arafat. In 1978, Dayan and Tawil planted a peace forest in Neve Shalom, Israel. In late 2009, Dayan flew to Malta to meet Arafat's daughter, Zawha.[6] Awards[edit]

On January 11, 2007, Dayan was awarded the Partner of Peace Award by the Neve Shalom/Wahat al-Salam community, a cooperative village of Jews and Arabs mid-way between Jerusalem and Tel Aviv. In 2010, Dayan was awarded honorary citizenship by the Israeli town of Herzliya.[6] Published works[edit]

Or Did I Dream The Dream? The Story of Ruth Dayan Crafts of Israel National Crafts among the Israelis & Arabs: One Path to Peace References[edit]

Wikimedia Commons has media related to: Ruth Dayan ^ "ISRAEL: Life with Moshe". Time. 26 February 1973. ^ Neve Shalom Wahat al-Salam honors Ruth Dayan and Samih al-Qasim - Neve Shalom - Wahat al-Salam ^ Ruth Dayan: books by Ruth Dayan @ BookFinder.com ^ Grapevine: Here's... the baby! | Jerusalem Post ^ a b Shachar Atwan (19 August 11). "A Leitersdorf showcase". Haaretz. Retrieved 3 April 2012. ^ a b Moshe Dayan's widow: Israel doesn't know how to make peace - Haaretz Daily Newspaper | Israel News Authority control VIAF: 3000424 Categories: 1917 birthsLiving peopleIsraeli activistsSpouses of Israeli politiciansIsraeli memoiristsIsraeli non-fiction writers --------------------

Ruth Dayan From Wikipedia, the free encyclopedia

Ruth Dayan (right) at maskit Ruth Dayan (born March 7, 1917) was the first wife of the late Israeli general and politician Moshe Dayan. She founded the Maskit fashion house and is active in many social causes. Contents [hide] 1 Life and career 1.1 Social activism 2 Awards 3 Published works 4 References Life and career[edit source | editbeta]

Ruth Schwartz (later Dayan) was born in Haifa. Dayan was married to Moshe Dayan from 1935-1971. During their marriage, they resided in Nahalal, and later Tzahala. Ruth's sister, Reuma, married Ezer Weizman, the Israeli air force general, Defense minister and President. Dayan has three children: Yael Dayan, a former Knesset member and Deputy Mayor of Tel Aviv; Ehud (Udi) Dayan, a writer; and Assi Dayan, an actor and filmmaker. In 2010, Dayan collaborated on her life story with biographer Anthony David. Dayan created a sensation with her tell-all book Or Did I Dream The Dream? The Story of Ruth Dayan, coauthored with Helga Dudman in 1973, which became a best-seller. Dayan stated that her husband "had such bad taste in women".[1][2][3][4] Social activism[edit source | editbeta] As a proponent of women's empowerment, Dayan founded Maskit, a fashion and decorative arts house that provided Dayan with a way of creating jobs for new immigrants and preserving Jewish ethnic crafts and culture of the various communities living in Israel.[5] In 1955, Dayan met the fashion designer Finy Leitersdorf, who designed clothes and accessories for Maskit for 15 years. The two collaborated on a joint exhibit of Maskit designs at the Dizengoff Museum (today the Tel Aviv Museum).[5] Dayan also founded a Jewish–Arab social group, Brit Bnei Shem (Ibnaa Sam). She has worked on behalf of new immigrants, the rights of Bedouins and women's causes. She was a lifelong friend of Palestinian poet and nationalist Raymonda Tawil, mother of Suha Arafat, who in 1990 became wife of PLO leader Yasser Arafat. In 1978, Dayan and Tawil planted a peace forest in Neve Shalom, Israel. In late 2009, Dayan flew to Malta to meet Arafat's daughter, Zawha.[6] Awards[edit source | editbeta]

On January 11, 2007, Dayan was awarded the Partner of Peace Award by the Neve Shalom/Wahat al-Salam community, a cooperative village of Jews and Arabs mid-way between Jerusalem and Tel Aviv. In 2010, Dayan was awarded honorary citizenship by the Israeli town of Herzliya.[6] Published works[edit source | editbeta]

Or Did I Dream The Dream? The Story of Ruth Dayan Crafts of Israel National Crafts among the Israelis & Arabs: One Path to Peace References[edit source | editbeta]

Wikimedia Commons has media related to: Ruth Dayan ^ "ISRAEL: Life with Moshe". Time. 26 February 1973. ^ Neve Shalom Wahat al-Salam honors Ruth Dayan and Samih al-Qasim - Neve Shalom - Wahat al-Salam ^ Ruth Dayan: books by Ruth Dayan @ BookFinder.com ^ Grapevine: Here's... the baby! | Jerusalem Post ^ a b Shachar Atwan (19 August 11). "A Leitersdorf showcase". Haaretz. Retrieved 3 April 2012. ^ a b Moshe Dayan's widow: Israel doesn't know how to make peace - Haaretz Daily Newspaper | Israel News Authority control VIAF: 3000424 Categories: 1917 birthsLiving peopleIsraeli activistsSpouses of Israeli politiciansIsraeli memoiristsIsraeli non-fiction writers

About רות דיין (עברית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רות דיין, 1955

רות דיין (נולדה ב-6 במרץ 1917) היא פעילה חברתית ישראלית ודוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

דיין נולדה בחיפה לצבי ורחל שוורץ. אביה היה עורך דין ואמה אשת חינוך. אחותה הצעירה היא ראומה, שלימים נישאה לעזר ויצמן. בהיותה בת שנתיים נסעה עם הוריה לאנגליה שם למד אביה. בגיל 10 שבה המשפחה ועברה להתגורר בשכונת רחביה בירושלים, ברחוב הרב ברלין 22 שם למדה רות בגימנסיה העברית רחביה. בגיל שבע-עשרה עברה לנהלל ולמדה בבית ספר חקלאי לבנות. בנהלל הכירה את משה דיין והם נישאו. מנישואיהם נולדו יעל דיין, אסי דיין, ואודי דיין. ב-1972, כעבור 37 שנים, התגרשו.

ב-1954 הקימה את חברת ההלבשה והרקמה משכית, במסגרת עבודתה בהדרכת נשים במושבי עולים במשרד העבודה והרווחה, על מנת לספק מקומות פרנסה לעולים חדשים. בבגדי החברה ובאריגיה שולבו דוגמאות של עדות ועמים שונים כמו בדואים, פלסטינים, תימנים.

במשך עשרות שנים היא יסדה והייתה פעילה בארגונים רבים למען עולים חדשים, חולים, הדו-קיום בין ערבים ליהודים. ועל מאמציה לקירוב לבבות בין יהודים לערבים קיבלה ב-1994 דוקטורט לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון. בשנת תשס"ב קיבלה את פרס יגאל אלון מטעם "עמותת דור הפלמ"ח", בעבור "צהלה", פרויקט חונכות בקרב בני הנוער.

רות דיין היא ממקימי וראייטי ישראל בשנת 1967, היא חברת המועצה הציבורית של יש דין: ארגון מתנדבים לזכויות אדם, חברת הוועד המנהל של "המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי", חברת המועצה הציבורית של "קרן אברהם".

ב-1973 פרסמה אוטוביוגרפיה בשם "ואולי: סיפורה של רות דיין". בשנת 2001 הוציאה לאור רות דיין את אסופת המכתבים שכתב לה משה דיין עת היה כלוא בכלא עכו, בשנים 1941-1939, בספר מופיעים גם קטעים מיומנה. על חייה של דיין ביימה דינה ריקליס בשנת 2004 את הסרט התעודי "ביג מאמא".

[עריכה] ספריה רות דיין

רות דיין, 1955

רות דיין (מימין) ומלכת היופי שרה טל, אוחזות בחולצה בחנות "משכית", 1956 רות דיין (נולדה ב-6 במרץ 1917) היא פעילה חברתית ישראלית. תוכן עניינים [הסתרה] 1 ביוגרפיה 2 ספריה 3 ראו גם 4 קישורים חיצוניים ביוגרפיה[עריכה]

דיין נולדה בחיפה לצבי ורחל שוורץ. אביה היה עורך דין ואמה אשת חינוך. אחותה הצעירה היא ראומה, שלימים נישאה לעזר ויצמן. בהיותה בת שנתיים נסעה עם הוריה לאנגליה שם למד אביה. בגיל 10 שבה המשפחה ועברה להתגורר בשכונת מוסררה ולאחר מכן בשכונת רחביה בירושלים, שם למדה רות בגימנסיה העברית רחביה. בגיל שבע-עשרה עברה לנהלל ולמדה בבית ספר חקלאי לבנות. בנהלל הכירה את משה דיין והם נישאו. לאחר מספר שנים עבר הזוג להתגורר בתל אביב. מנישואיהם נולדו יעל דיין, אסי דיין ואודי דיין. בשנת 1954 הקימה את חברת ההלבשה והרקמה "משכית", במסגרת עבודתה בהדרכת נשים במושבי עולים במשרד העבודה, על מנת לספק מקומות פרנסה לעולים חדשים. בבגדי החברה ובאריגיה שולבו דוגמאות של עדות ועמים שונים כמו בדואים, פלסטינים, תימנים. רות דיין היא ממקימי וראייטי ישראל בשנת 1967, היא חברת המועצה הציבורית של יש דין: ארגון מתנדבים לזכויות אדם, חברת הוועד המנהל של "המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי", חברת המועצה הציבורית של "קרן אברהם". במשך עשרות שנים יסדה והייתה פעילה בארגונים רבים למען עולים חדשים, חולים, הדו-קיום בין ערבים ליהודים. על מאמציה לקירוב לבבות בין יהודים לערבים קיבלה ב-1994 דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנת תשס"ב קיבלה את פרס יגאל אלון מטעם "עמותת דור הפלמ"ח". בשנת 1972, כעבור 37 שנות נישואים, התגרשה רות ממשה דיין. בשנת 1973 פרסמה אוטוביוגרפיה בשם "ואולי: סיפורה של רות דיין". בשנת 2001 הוציאה לאור את אסופת המכתבים שכתב לה משה דיין עת היה כלוא בכלא עכו, בשנים 1941-1939, בספר מופיעים גם קטעים מיומנה. על חייה של דיין ביימה דינה צבי ריקליס את הסרט התעודי "ביג מאמא", ששודר בערוץ 2 בשנת 2004. ספריה[עריכה]

ואולי : סיפורה של רות דיין / רות דיין והלגה דדמן. ירושלים : ויידנפלד וניקולסון, 1973 רותי שלי : מכתבי משה דיין מכלא עכו, 1939-1941 / עריכה: ניצה בן-ארי ; הקדמה ודברי קישור: רות דיין ; תחקיר, הערות והבאה לדפוס: רחל יורמן. לוד : זמורה-ביתן, תשס"א, 2001 ראו גם[עריכה]

עץ המשפחה של שושלת דיין קישורים חיצוניים[עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משה דיין

רותה קופפר, כי תזכרי את אהבתך אליו, באתר הארץ, 17/03/06 שיחה אישית עם רות דיין, עובדה, 18.5.09 גדעון לוי, שיחת היום - "רות דיין, את גאה להיות ישראלית - או מתביישת?", באתר הארץ, 26/02/10 אורנה שמר, רות דיין ו"משכית", מעריב, 11 בנובמבר 1960 קטגוריות: משפחת דייןאנשי היישוב ילידי הארץפעילים חברתיים ישראליםיקירי תל אביב-יפוזוכי פרס יגאל אלון

רות דיין

רות דיין, 1955

רות דיין (מימין) ומלכת היופי שרה טל, אוחזות בחולצה בחנות "משכית", 1956 רות דיין (נולדה ב-6 במרץ 1917) היא פעילה חברתית ישראלית. תוכן עניינים [הסתרה] 1 ביוגרפיה 2 ספריה 3 ראו גם 4 קישורים חיצוניים ביוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

דיין נולדה בחיפה בשם "רות שוורץ" לצבי ורחל שוורץ. אביה היה עורך דין ואמה אשת חינוך. אחותה הצעירה היא ראומה, שלימים נישאה לעזר ויצמן. בהיותה בת שנתיים נסעה עם הוריה לאנגליה לצורך לימודיו של אביה. בגיל 10 שבה ארצה עם משפחתה ועברה להתגורר בשכונת מוסררה ולאחר מכן בשכונת רחביה בירושלים, שם למדה דיין בגימנסיה העברית רחביה. בגיל שבע-עשרה עברה לנהלל ולמדה בבית ספר חקלאי לבנות. בנהלל הכירה את משה דיין והשניים נישאו. לאחר מספר שנים עבר הזוג להתגורר בתל אביב. מנישואיהם נולדו יעל דיין, אסי דיין ואודי דיין. בשנת 1954 הקימה את חברת ההלבשה והרקמה "משכית", במסגרת עבודתה בהדרכת נשים במושבי עולים במשרד העבודה, על מנת לספק מקומות פרנסה לעולים חדשים. בבגדי החברה ובאריגיה שולבו דוגמאות של עדות ועמים שונים כמו בדואים, פלסטינים, דרוזים ותימנים. רות דיין היא ממקימי וראייטי ישראל בשנת 1967, היא חברת המועצה הציבורית של יש דין: ארגון מתנדבים לזכויות אדם, חברת הוועד המנהל של "המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי" וחברת המועצה הציבורית של "קרן אברהם". במשך עשרות שנים יסדה והייתה פעילה בארגונים רבים למען עולים חדשים, חולים והדו-קיום בין ערבים ליהודים. על מאמציה לקירוב לבבות בין יהודים לערבים קיבלה בשנת 1994 דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנת תשס"ב קיבלה את פרס יגאל אלון מטעם "עמותת דור הפלמ"ח". בשנת 1972, כעבור 37 שנות נישואים, התגרשה רות ממשה דיין. בשנת 1973 פרסמה אוטוביוגרפיה בשם "ואולי: סיפורה של רות דיין". בשנת 2001 הוציאה לאור את אסופת המכתבים שכתב לה משה דיין עת היה כלוא בכלא עכו, בשנים 1941-1939, בספר מופיעים גם קטעים מיומנה. על חייה של דיין ביימה דינה צבי ריקליס את הסרט התעודי "ביג מאמא", ששודר בערוץ 2 בשנת 2004. ספריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ואולי : סיפורה של רות דיין / רות דיין והלגה דדמן. ירושלים : ויידנפלד וניקולסון, 1973 רותי שלי : מכתבי משה דיין מכלא עכו, 1939-1941 / עריכה: ניצה בן-ארי ; הקדמה ודברי קישור: רות דיין ; תחקיר, הערות והבאה לדפוס: רחל יורמן. לוד : זמורה-ביתן, תשס"א, 2001 ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

עץ המשפחה של שושלת דיין קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מיזמי קרן ויקימדיה ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משה דיין אורנה שמר, רות דיין ו"משכית", מעריב, 11 בנובמבר 1960 רותה קופפר, כי תזכרי את אהבתך אליו, באתר הארץ, 17/03/06 שיחה אישית עם רות דיין, עובדה, 18.5.09 גדעון לוי, שיחת היום - "רות דיין, את גאה להיות ישראלית - או מתביישת?", באתר הארץ, 26/02/10 נרי ליבנה, למה רות דיין לא אוהבת את המושג "העצמה נשית"?, באתר הארץ, 19 ביוני 2013 קטגוריות: משפחת דייןאנשי היישוב ילידי הארץפעילים חברתיים ישראליםיקירי תל אביב-יפוזוכי פרס יגאל אלון

view all

Ruth Schwartz's Timeline

1917
March 7, 1917
Haifa, Israel
1935
1935
Age 17
1939
February 12, 1939
Age 21
נהלל Nahalal עפולה Afula, ישראל Israel
1942
1942
Age 24
1945
November 23, 1945
Age 28
נהלל Nahalal, ישראל Israel
1971
1971
Age 53