Samuel Lob Citron (1862 - 1930)

‹ Back to Citron surname

Is your surname Citron?

Research the Citron family

Samuel Löb Citron's Geni Profile

Records for Samuel Lob Citron

704,147 Records

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Nicknames: "Shmuel Lieb Citron", "Sh. L. Citron", "S. L. Citron", "Samuel Löb Zitron"
Birthplace: Minsk, Belarus
Death: Died in Vilna
Occupation: Hebrew writer of fiction and literary critic
Managed by: Malka Mysels
Last Updated:
view all

Immediate Family

About Samuel Lob Citron

Shemu'el Leib Zitron (1860–1930), Hebrew and Yiddish journalist, writer, and critic. Shemu’el Leib Zitron was born in Minsk and received most of his education from his father. After his father’s death in 1870, Zitron studied at various yeshivas, including Volozhin (1875–1876), where he was attracted to the Haskalah. In 1876 he went to Vienna, where he befriended the writer and editor Perets Smolenskin.

Zitron next moved to Breslau to study at the Jewish Theological Seminary. In 1877 he published his first article in Ha-Magid, and in 1878 his first story appeared in Smolenskin’s Ha-Mabit. Returning to Minsk, for the next few years Zitron taught in various towns across Poland and Lithuania. In 1882, he became a founder of the Minsk branch of Ḥoveve Tsiyon.


That same year, he published his first articles reflecting the spirit of the nascent Zionist movement; for several decades, he continued to champion the Zionist cause in his role as lecturer, journalist, editor, translator, and historian. Yet this was only one aspect of his prolific literary activity. In 1885 he moved to Warsaw.

Throughout the 1880s, Zitron was known mainly as a storyteller and as a translator. Among his published works were Asifat sipurim me-ḥaye bene Yisra’el (A Collection of Stories from the Lives of Jews; 1885); Mi-Shuk ha-ḥayim (From Life’s Marketplace; 1887); and Yonah potah (A Naive Dove; 1888). He was also a contributing editor to Sha’ul Pinḥas Rabbinowitz’s Zionist-leaning annual Keneset Yisra’el (The Jewish People; 1886–1888).

During the 1890s, Zitron’s prominence as an essayist grew, with his articles appearing in the major Hebrew newspapers and journals, including Ha-Melits, Ha-Shiloaḥ, and Luaḥ Aḥi’asaf. As a literary critic, he adopted a nationalist conservative stance that favored the development of a Hebrew culture that at the same time preserved links with Jewish tradition. As a result, Zitron turned into one of the fiercest opponents of Hebrew literature’s innovative trendsetters at the turn of the twentieth century. He targeted his animosity toward Ben-Avigdor (Avraham Leib Shalkovich)—and, by extension, toward the European-naturalist literary style of the “New Wave” school—and toward Mikhah Yosef Berdyczewski, who with youthful supporters had ushered in the modernist genre.

In 1904, Zitron settled in Vilna, where he joined the editorial board of the newspaper Ha-Zeman. He gradually stopped contributing his regular columns and devoted himself to historiography, employing a narrative style and largely relying on personal encounters and impressions.

Zitron’s main works in Hebrew include Reshimot le-toldot ha-‘itonut ha-‘ivrit (Articles on the History of the Hebrew Press; published in numerous installments in the weekly Ha-‘Olam between 1911 and 1930 but never collected); Toldot Ḥibat Tsiyon (The History of Ḥibat Tsiyon; 1914–1919); Anashim ve-sofrim (Men and Writers; 1921); Hertsl, ḥayav u-fe‘ulotav (Herzl, His Life and His Activities; 1921); Yotsre ha-sifrut ha-‘ivrit ha-ḥadashah (Creators of the New Hebrew Literature; 1922); Me-Aḥore ha-pargod: Mumarim, bogdim, mitkaḥashim (Behind the Screen: Apostates, Traitors, Alienators; 1923–1925).

Among Zitron’s Yiddish works are Dray literarishe doyres (Three Literary Generations; 1920–1922; sketches and reminiscences of Yiddish writers); Di geshikhte fun der yidisher prese fun yor 1863 biz 1889 (The History of the Yiddish Press from the Year 1863 to 1889; 1923); Shtadlonim: Interesante yidishe tipen fun noenten over (Intercessors: Interesting Jewish Characters from the Recent Past; 1926); and Barimte yidishe froyen (Famous Jewish Women; 1928).

Beginning in 1878, Zitron’s Yiddish writings were published at irregular intervals. After 1899, they began to appear with greater frequency when he became a regular contributor to Der yud. In 1904, he joined the Saint Petersburg newspaper Der tog, and then was chiefly preoccupied with writing for the Vilna Yiddish press. In the final decade of his life, a time when the Hebrew press in Poland was in a state of decline, he became a regular contributor to the Warsaw daily Moment, as well as to other Yiddish dailies.

Suggested Reading

  • Dror Aldema‘, “Shemu’el Leb Tsitron: Historyon toldot ha-‘itonut ha-‘ivrit” (M.A. thesis, Tel Aviv University, 1987);
  • Natan Goren, “Shemu’el Leb Tsitron,” in Demuyot be-sifrutenu, pp. 200–203 (Tel Aviv, 1952/53).

Author

----------------------------------------

S. L. Zitron, Hebrew, Yiddish Writer

Samuel Leib Zitron, noted Hebrew and Yiddish writer, is dead here three weeks after he had celebrated his seventieth birthday. Born of a family prominently identified with both business and Jewish scholarship, his talents led him towards scholarship. When he entered the Volozhiner rabbinical seminary at the age of 13 he was the youngest of a class of 300.

At the age of 16 he was a student at the rabbinical seminary in Breslau and it was at this time that his first articles appeared in the Hamagid, famous Hebrew periodical. In 1882 he became a teacher of Hebrew in Prostken. A year later he went to Minsk where he joined the staff of the Hamagid and also contributed to the Haschachar. In 1884 he made the first Hebrew translation of Leo Pinsker’s “Auto-Emancipation”.

In the following year he came to Warsaw but left that city for Vilna where he joined the Hazman. He began his Yiddish writing in 1915. Since then he had been a frequent contributor to the Jewish Folksblatt, the Jewish Library and other papers as well as the author of innumerable pamphlets and brochures.source

--------------------------------------

Samuel Leib Zitron (1860–1930), Hebrew and Yiddish writer and journalist. The son of a distinguished merchant family in Minsk, Zitron was educated at Lithuanian yeshivot.

While studying at the Volozhin yeshiva, he became attracted to the Haskalah and in 1876 moved to Vienna, where he became friendly with P. Smolenskin. After studying for several years in Germany, he began his journalistic career, and for more than 50 years contributed to the Yiddish press and to nearly all the Hebrew periodicals in the Diaspora.

In the 1880s to 1890s, he wrote short stories, one of which, Yonah Potah (1887), aroused popular attention. He joined the Hibbat Zion movement in its early days and translated L. Pinsker's Autoemanzipation into Hebrew (it appeared in a censored version, under the title Im Ein Ani Li Mi Li).

From 1904 Zitron lived in Vilna and edited various newspapers and anthologies. Of special interest are a series of articles on the Hebrew press published in Haolam, 4 (1911–14, 1927–30). Based mainly on Zitron's personal experiences and recollections, the articles contain material of historic value, particularly on Ha-Maggid, Ha-Meliz, Ha-Zefirah, Ha-Karmel, Ha-Levanon, Ha-Emet, and Ha-Kol. He also wrote about the history of the Yiddish press in the 19th century (Geshikhte fun der Yidisher Prese, 1923).

With the decline of the Hebrew press in Eastern Europe, Zitron wrote extensively for the Yiddish press, and published many monographs written in a popular style, some of which were later published in book form. Zitron also translated many books into Hebrew (including the works of An-Ski and the stories of L. Levanda).

----------------------------------------

Wikipedia - German (Hebrew follows)

Samuel Löb Zitron (auch: Samuel Leib Zitron, Schmuel Leib Zitron; * 24. Mai 1862 in Minsk; † November 1930) war einer der fruchtbarsten hebräischen und jiddischen nationaljüdisch-zionistischen Schriftsteller seiner Zeit; er war Literar- und Zionismushistoriker, Kritiker und Redner.

Die von ihm verfassten Porträts von Persönlichkeiten der ostjüdischen Literatur, des Zionismus und der allgemeinen Gesellschaft bilden in ihrer Gesamtheit einen unersetzlichen Beitrag zur jüdischen Kulturgeschichte des 18. und 19. Jahrhunderts.

Samuel Löb Zitron wurde in Minsk als Sohn des angesehenen Präsidenten der Jüdischen Kultusgemeinde geboren. Er studierte an der Jeschiwa in Woloschin und begann bereits im Alter von 14 Jahren, hebräische Artikel für den Hamagid zu schreiben. Einige Zeit studierte er auch am Rabbinerseminar in Breslau weltliche Wissenschaften, kehrte aber 1883 nach Minsk zurück und widmete sich fortan der jüdischen Literatur und seiner ausgedehnten Publikationstätigkeit.

Er schrieb über Palästina-Aufbau, vor allem über jiddische Schriftsteller, schrieb gegen Assimilation, übersetzte 1884 Pinskers Autoemancipation ins Hebräische unter dem vielsagenden Titel Im en ani li mi li (Hillels berühmter Ausspruch Wenn ich nicht für mich bin, wer ist für mich?). 1886-1887 war er einer der wichtigsten Mitarbeiter an Jossif Sapirs großem Sammelbuch Knesset Jisroel, sodann schrieb er über Mapu und Smolensky und verfasste ein Werk über Die hebräische Literatur in Russland während des 19. Jahrhunderts sowie weitere Arbeiten über die Literatur seiner Zeit (Hasifrut we-hachajim = „Literatur und Leben“, Hameschorer be chajaw ube mota = „Leben und Tod des Dichters“).

Nach Herzls Auftreten schloss er sich diesem begeistert an und war als Berichterstatter für jiddische, hebräische und russische Blätter Teilnehmer des 6., 11. und 12. Zionistenkongresses.

Ab 1916 war Zitron während der deutschen Besetzung Inspektor der jüdischen Schulen in Wilna. 1920 wurde er ständiger Mitarbeiter des jiddischen Moment, schrieb unzählige Artikel und war auch verantwortlich für die Serien Meschummodim. Typen jüdischer Abtrünniger, Die ersten Schwalben. Typen aus der Chibath-Zion-Bewegung sowie Stadlanim und Berühmte jüdische Frauen (später als Buchzusammenfassungen separat erschienen).

1924 vollendete er sein Hauptwerk, das hebräische Lexikon Zioni, das die Lebensbeschreibungen der bedeutendsten Zionisten in auch für weitere Kreise literarisch ansprechender Form bietet. Samuel Löb Zitron starb im Jahre 1930.

Werke

  • Asefat sippurim (Sammlung hebräisch übersetzter Erzählungen aus dem Deutschen und Französischen), 1885
  • Ltoldoth haitonuth haiwrith, 1911-1914 im Haolam veröffentlichte außerordentlich gründliche Arbeit zur Geschichte der hebräischen Presse
  • Toldoth chibath Zion, Odessa 1914
  • Sefer Sikaron (hebräisch-jiddisches Sammelbuch), 3 Bände, Wilna 1920-1922
  • Herzl – Chajaw upeuletow, Wilna 1921
  • Anaschim we sofrim. Erinnerungen aus dem Leben grosser Zionisten, 1922
  • Jozre hasifruth haiwrith hachadaschah (über junghebräische Schriftsteller), 2 Bände, Wilna 1922
  • Geschichte fun der jiddischen Presse, Wilna 1923
  • Lexikon Zioni. Chamesch Meoth Biographiot, Warschau 1924
  • Drei literarische Doires, 4 Bände, Warschau 1924-1928
  • daneben hebräische Übersetzungen von An-ski, Jehoasch (1871-1927, jiddischer Dichter) und Graetz (Geschichte der Juden)
  • seine Gesammelten Werke erschienen 1930 in 10 Bänden

Literatur/Quellen


  • Zalman Reisen, Lexikon der jüdischen Literatur, Presse und Philologie, 1926-1929, Bd. III., S. 286 ff.
  • Jüdisches Lexikon, Berlin 1927, Bd. IV/2, Sp. 1628 f.
  • Salomon Wininger: Grosse Jüdische National-Biographie mit mehr als 11.000 Lebensbeschreibungen namhafter jüdischer Männer und Frauen aller Zeiten und Länder. Ein Nachschlagewerk für das jüdische Volk und dessen Freunde. Band 6, Tipografia „Arta“, Czernowitz, o. J. (1931), S. 365 f. [http://de.wikipedia.org/wiki/Samuel_Löb_Zitron Source]

----------------------------------------

Wikipedia - Hebrew

אין תמונה חופשית שמואל ליב ציטרון (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ציטראָן; בגרמנית: Schmuel Leib Zitron;‏ 24 במאי 1862, מינסק – 8 בנובמבר 1930) היה מהסופרים היהודים-לאומיים הפורים ביותר בספרות העברית ובספרות היידיש בזמנו, היסטוריון של הציונות, מבקר ספרות ונואם. דיוקנאותיהם הצבעוניים של אישים מספרות יהדות מזרח אירופה, מהציונות ומהחברה הכללית, שכתב ביד קלה, מהווים תרומה ייחודית להיסטוריה של התרבות היהודית במאות ה-18 וה-19. תוכן עניינים [הסתרה] 1 ביוגרפיה 2 כתביו 2.1 מתרגומיו 3 לקריאה נוספת 4 קישורים חיצוניים 5 הערות שוליים ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל ליב ציטרון נולד בשנת 1862 בעיר מינסק שברוסיה (כיום בבלארוס), בנו של נשיא הקהילה היהודית המוערך. למד בישיבה בוולוז'ין, וכבר בגיל 14 החל לכתוב מאמרים לשבועון העברי "המגיד". בהמשך למד זמן מה מדעים כלליים בבית המדרש לרבנים בברסלאו, אך בשנת 1883 שב למינסק, והקדיש עצמו לעיסוק בספרות יהודית ובהוצאה לאור. ציטרון כתב על בניין ארץ ישראל, ובפרט על סופרים יהודים, ויצא בחיבוריו כנגד ההתבוללות. תרגם לעברית את "אוטואמנציפציה" ליהודה לייב פינסקר, תחת הכותרת "אם אין אני לי מי לי".‏‏‏[1] שלח ידו בתרגום יצירות נוספות (בעיקר מיידיש) לעברית, בהן משל אריה ליב לבנדה, קארל אמיל פרנצוז (Franzos), זליג שכנוביץ וש. אנ-סקי, וכן יצירתו המונומנטלית של צבי גרץ, "דברי ימי ישראל". בין השנים 1886–1887 היה ממובילי העבודה על הקובץ של יוסף ספיר (מאודסה), "כנסת ישראל". אז כתב על אברהם מאפו ועל פרץ סמולנסקין. בהמשך חיבר ציטרון ספר על הספרות היהודית ברוסיה של המאה ה-19, וחיבורים נוספים על ספרות זמנו ("הספרות והחיים", "המשורר בחייו ובמותו"). לאחר עלייתו של הרצל, נסחף ציטרון אחר הרעיון הציוני, ונטל חלק ככתב ביידיש, בעברית וברוסית בעיתוני הקונגרסים הציוניים ה-6, ה-11 וה-12. בשנת 1916, בעת הכיבוש הגרמני, כיהן ציטרון כמפקח על בתי הספר היהודיים בווילנה. ב-1920 החל לעבוד בקביעות בעיתון היידי "דער מאָמענט", שבו פרסם מספר מאמרים והיה אחראי למספר סדרות, ובהן הסדרות "משומדים" ו"נשים יהודיות נודעות" (שבהמשך יצאו כספרונים בודדים). בשנת 1924 השלים ציטרון את מפעלו העיקרי, הלקסיקון הציוני העברי, ובו ביוגרפיות של מרבית הפעילים הציוניים. שמואל ליב ציטרון נפטר בשנת 1930, בגיל 68. אחיינו ישראל אבא ציטרון היה רבה של פתח תקווה. כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משוק החיים: יכלכל שלשה ספורים מחיי בני ישראל: א) חטאת הקהל, ב) בעבור ביצה, ג) שלומיאל, ורשה: א. משכיל לאיתן, 1887. יונה פותה: ספור מחיי בני ישראל (חבר בעקבות ספור בשפת הארץ), ורשה: בית מסחר הספרים של א. משכיל לאיתן, תרמ"ח-1888. תולדות חבת-ציון: חלק א. מראשית ימי התנועה עד שנתאשר ועד חובבי-ציון באודיסה, אודסה: ועד חובבי-ציון באודיסה, תרע"ד. דריי ליטערארישע דורות: זכרונות וועגן יידישע שריפטשטעלער, וילנה: ש. שרעבערק, תרפ"א 1921–1922. (ביידיש) אנשים וסופרים: זכרונות ורשמים מימי בכורי חבת-ציון והציונות, וילנה: ש. שרברק, 1922. יוצרי הספרות העברית החדשה: תולדותיהם, יצירותיהם, סגנונם וערך פעולתם, וילנה: שרברק, תרפ"ב. משומדים: טיפן און סילועטן פונם נאענטן עבר, ורשה: צענטראל, תרפ"ג-1923. (ביידיש) די געשיכטע פון דער יידישער פרעסע: פון יאר 1863 ביז 1889, ורשה: אחיספר, 1923. (ביידיש) מאחורי הפרגוד: מומרים, בוגדים, מתכחשים, וילנה: צ. מ"ץ, תרפ"ד 1924–תרפ"ה 1925. לקסיקון ציוני: תולדות אנשי-שם שהצטיינו על שדה הרעיון הציוני, ורשה: ש. שרברק, תרפ"ד-1924. ש. ל. ציטראן, אלע ווערק, ורשה: ש. שרעבערק, [תרפ"-]. (כל כתביו) מתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה] אם אין אני לי מי לי, או, תוכן דברי המחברת אויטאעמאנציפאטיאן: ונלוה אליו מאמר שני בשם יתבררו ויתלבנו הדברים, וילנה: דפוס האלמנה והאחים ראָם, תרמ"ד-1883. קאַרל עמיל פראַנצאָז, ‫שני ספורים מחיי בני ישראל (תרגם: שמואל ליב ציטראן), ורשה: [חמו"ל], תרמ"ה-1885. אריה-לייב לבאנדה, אברהם בן-יוסף: ספור מחיי היהודים במלכות פולין מלפנים מהמאה השלישית לאלף הששי (תרגם: שמואל ליב ציטרון), ורשה: תושיה, תרע"א. ד"ר צבי גרץ, דברי ימי ישראל, כרך ראשון: מראשית היות ישראל לעם עד התקוממות החשמונאים; כרך שני: מימי הנשיאים החשמונאים עד חרבן ירושלים; תרגום ש. ל. ציטרון. לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Salomon Wininger, Grosse Jüdische National-Biographie. Band 6, Czernowitz 1931, S. 365 f. (בגרמנית) קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל ליב ציטרון ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה" אבנר הולצמן, שמואל ליב ציטרון, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית) זלמן רייזען, ציטראָן שמואל-לייבּ, בספרו: לעקסיקאָן פון דער ייִדישער ליטעראַטור, פּרעסע און פילאָלאָגיע, מהדורה 2, כרך ג, וילנה: ווילנער פערלאג פון ב. קלעצקין, תרפ"ט 1929, עמודות 286–297, בארכיון האינטרנט (ביידיש) שמואל ליב ציטרון באתר WorldCat Identities כתביו של שמואל ליב ציטרון בארכיון האינטרנט כתבי שמואל ליב ציטרון בפרויקט בן-יהודה צום טויט פון ש. ל. ציטראן ז"ל, היינט, 10 בנובמבר 1930 גראנדיעזע לויה פון ש. ל. ציטראן ז"ל, היינט, 11 בנובמבר 1930 S. L. Zitron, Hebrew, Yiddish Writer, Dead, JTA, November 11, 1930 משה שליט, שמואל ליב ציטרון, דבר, 21 בנובמבר 1930 הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

-------------------------

view all

Samuel Löb Citron's Timeline

1862
May 24, 1862
Minsk, Belarus
1930
November 11, 1930
Age 68
Vilna