Shabtai Teveth

public profile

Is your surname Teveth?

Research the Teveth family

Shabtai Teveth's Geni Profile

Records for Shabtai Teveth

65 Records

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Shabtai Teveth (Tabachnik)

Hebrew: Shabtai שבתאי טבת
Birthdate: (89)
Birthplace: Petah Tiqwa, Israel
Immediate Family:

Son of Dov דב Tabachnik טבצ׳ניק and Shifra שפרה Tabachnik טבצ׳ניק
Widower of Orah Teveth
Father of <private> Klagsbald (Teveth); <private> Teveth טבת and <private> Teveth טבת

Occupation: Israeli historian.
Managed by: Private User
Last Updated:
view all

Immediate Family

About Shabtai Teveth

Shabtai Teveth (Hebrew: שבתי טבת‎, born 1925), is an Israeli historian.

Shabtai Teveth began working as a journalist for Haaretz newspaper in 1950, eventually becoming its political correspondent. In 1981, he was appointed Senior Research Fellow at the Moshe Dayan Center for Middle Eastern and African Studies at Tel Aviv University.

Following the publication of his research into the murder of Haim Arlosoroff, 1982, Menachim Begin ordered a Judicial Commission of Enquiry which concluded that Teveth was wrong to suggest the murder might have been carried out by two Revisionists.

In his biography of David Ben-Gurion, Teveth argues that Ben-Gurion did not instigate a policy of population transfer.

In 2005, Teveth was awarded the Israel Prize for "lifetime achievement and special contribution to society and the State."

_______________________

About Shabtai שבתאי טבת (עברית)

ויקיפדיה: שבתי (אמוץ) טבת (טבצ'ניק; נולד ב-1925) הוא עיתונאי, ביוגרף וסופר ישראלי. חתן פרס ישראל לשנת תשס"ה (2005). ספריו דנים בעיקר בתולדות היישוב והמדינה. מפעלו החשוב ביותר הוא כתיבת הביוגרפיה של דוד בן-גוריון, הכוללת ארבעה כרכים כרונולוגיים בלוויית חמישה כרכים נושאיים

טבת נולד בשנת 1925 בכפר החוצבים של מחצבות מגדל צדק ליד פתח תקוה. הוריו, שפרה ודב טבצ'ניק, גננת וחוצב במקצועם, היו מחלוצי העלייה השלישית. הוא עבר עם הוריו מנהלל לאיילת השחר, רמת דוד ועתלית ולבסוף השתקעו בתל אביב והוא למד בבית חינוך לילדי עובדים, בשומריה שבמשמר העמק ובגימנסיה "שלווה" בתל-אביב

בשנים 1944–1946 למד לתואר הראשון בלשון עברית, פילוסופיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, ובאותה עת כתב בעיתון "משמר" בירושלים. את תוארו השני עשה באוניברסיטת טמפל בפילדלפיה בין השנים 1946–1948 והתפרנס שם מעבודה בכתיבה ב"יורק גזט" וב"פילדלפיה אינקוויזר". בעת מלחמת העצמאות חזר לארץ עם קבוצת מתגייסים, אולם האוניה בה הפליג עגנה בנמל ביירות למחרת הכרזת המדינה וטבת עם קבוצת המתגייסים נעצרו לחודשים אחדים. כששוחררו התגייס לגדוד השלישי של הפלמ"ח, לאחר מכן עבד במשרד העבודה ונהיה סגן עורך השבועון הצבאי "במחנה". י

עבד בעיתון "הארץ" מ-1950 עד 1983, מתוכן עשרים ושלוש שנים היה חבר במערכת העיתון. פרסם בעיתון רשימות, מאמרים ותחקירים, והיה מהבולטים בסגל העיתון. בין השאר פרסם תחקירים על העלייה ממרוקו, משטרת ישראל, ענף ההדרים בישראל ועוד. תחקירו משנת 1959 על עיריית חיפה בראשות אבא חושי עורר סערה, ובין השאר תיאר דוד בן-גוריון את אחד הפרטים בו "בדותה ללא שחר". י

ב-1965 זכה בפרס כינור דוד על מחזהו "אל תגעו בנוימן", שהוצג ב"תיאטרון העונות".‏[2] ב-1967 זכה בפרס איטליה (יחד עם ורדה קלג ויצחק הרדן)‏[3], על תוכנית רדיו שעסקה באסיר העולם רפאל בליץ, שהורשע ברצח המהנדס פיאטלי. היה חוקר במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. ב-1987 הוענק לו פרס בן-גוריון. ב-1988 זכה בפרס הספר היהודי הלאומי ב-1990 קיבל את פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים

שבתי טבת נשוי לאורה, בתו של שלמה זלמן אריאל ודודניתו של נתן אלתרמן. לשבתי טבת ולאשתו אורה שלושה ילדים: יעל, שאול ויואב. בתם, העיתונאית והפזמונאית יעל טבת קלגסבלד, נשואה לעורך הדין אביגדור קלגסבלד. בנם של שבתי ואורה, שאול טבת (גם אריאל), הוא מייסד ובעלים מנהל של מסעדות "סטפן בראון", "רדיו רוסקו" והבר "לוציפר" בתל אביב

ספריו האחרים של טבת עסקו בסוגיות הנוגעות לחיי היישוב והמדינה: "רצח ארלוזורוב", "חשופים בצריח" על קרבות השריון במלחמת ששת הימים, "קללת הברכה" על תחילת הממשל הצבאי באיו"ש (עד 1968), "שעשוע ובתו" שעניינו תרבות העוני בישראל, וביוגרפיה של משה דיין

לצד ספריו העוסקים בחקר תולדות היישוב והמדינה, פרסם שבתי טבת ספר הומוריסטי בשם "המשפחה הגדולה של שין טית" ובו אוסף סאטירות על דמויות ומעשים בחיי היום-יום של המדינה בשנותיה הראשונות.

טבת נחשב לאחד מראשי המתנגדים להיסטוריונים החדשים, הראשון "לבחון את מידת ההתאמה בין תוכן המסמכים כפי שהוא מוצג במחקרים של חברי קבוצה זו, לבין תוכנם האמיתי של מסמכים אלה"‏, ואף העניק להם את שמם

ביום העצמאות תשס"ה הוענק לטבת פרס ישראל למפעל חיים. מנימוקי השופטים: "פרס ישראל מוענק לשבתי טבת על מפעל חייו בכתיבת הביוגרפיה המונומנטלית של דוד בן-גוריון "קנאת דוד". ... המפעל הגדול של טבת בנוי מאלפי פריטים קטנים שהוא ליקט, ניתח וארג ליצירה ספרותית היסטורית משובחת. מפעלו הוא נכס צאן ברזל לחברה הישראלית ולעם היהודי."

view all

Shabtai Teveth's Timeline

1925
1925
Petah Tiqwa, Israel
????