Shalom NISSEN Natan Ra'anan

Is your surname Ra'anan?

Research the Ra'anan family

Shalom NISSEN Natan Ra'anan's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Shalom NISSEN Natan Ra'anan (Hirshovits)

Birthdate:
Birthplace: Siauliai, Kaunas, Lithuania
Death: Died in Jerusalem, Israel
Place of Burial: Jerusalem, Israel
Immediate Family:

Son of Reuven Ya'acov Elazar Hirshovits and Chesna Hirshovits (Benziman)
Husband of Bittya Miriam Ha-Cohen Kook
Father of <private> Frumm (Ra'anan Kook); Shlomo Eliyahu Raanan Kook; Abraham Isaac Raanan Kook and R' Shlomo Zalman Ra'anan
Brother of Pnina Perla Kahana Shapira; Shmuel Labe Hirshovits; Tova Hirshovits; Menachem Mendel Hirshovits and Israel Zeev Hirshovits

Occupation: Administrative manager of "Yeshivat Merkaz Ha'Rav"
Managed by: Private User
Last Updated:

About Shalom NISSEN Natan Ra'anan (עברית)

הרב שלום נתן רענן (כ"ו באב ה'תר"ס - שבת הגדול, י' בניסן ה'תשל"ב, 21 באוגוסט 1900 - 25 במרץ 1972), ראש ומנהל ישיבת מרכז הרב, היה חתנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ומתלמידיו המובהקים.

נולד בכ"ו באב תר"ס (1900) לאביו ר' יעקב אלעזר רענן-הירשוביץ. בצעירותו למד בישיבת פוניבז', אצל הרב יוסף שלמה כהנמן ואצל הרב אברהם אהרון בורשטיין ואחר כך בישיבת סלבודקה.

בשנת תרפ"ד (1924) עלה לארץ. קליטתו בירושלים לא הייתה קלה. בתחילה לא הייתה לו אפילו קורת גג, והוא נאלץ לישון על ספסל בישיבת ישועות יעקב במאה שערים. מאוחר יותר התגורר בביתו של הרב דוד כהן (הנזיר) ואחר כך קבע את לימודו אצל הרב אברהם יצחק הכהן קוק בישיבת מרכז הרב. בביתו של הרב דוד כהן (הנזיר) השיאוהו לרבנית בתיה מרים - בתו של הרב קוק. בהוראת הרב קוק מילא מקומו בישיבה לומר שיחה בסעודה שלישית כשהרב קוק לא היה בירושלים.

לאחר פטירתו של הרב קוק בג' אלול תרצ"ה (1935), הוטל כל העול והניהול המעשי על שכמו. הרב רענן התגורר בבית הרב, בבנין של הישיבה. תוך כדי עבודת הניהול הרב רענן היה גם ר"מ בישיבה. בכל שיעוריו ניכר היטב יחודו. הכול נאמר בתמציות ובקיצור. גם בשנות מחלותיו, היה מגיע לישיבה ואומר את חידושיו. הרב רענן נפטר בשבת הגדול, י' בניסן ה'תשל"ב (1972).

ילדיו

אברהם יצחק רענן, טבע בים בצעירותו. לזכרו יצא הספר לח"י רא"י.

ציפורה, נישאה לרב מרדכי פרום, ר"מ בישיבת מרכז הרב, שנפטר ערב ראש השנה תשל"ג (1972).

הרב שלמה אליהו רענן, חבר מערכת הלכה ברורה ובירור הלכה, נרצח בחברון ב-1998.

הרב שלום נתן רענן-קוק

(פריש-הירשנביין)

נולד בשבלן (ליטא), כ"ו מנחם אב, תר"ס (21.8.1900).

לאביו הרב יעקב אלעזר בהרב נתן פריש ולאמו צסנא בת ר' יעקב בני .

קיבל חינוך מסורתי בחדרים ובישיבות: שבלי, ויטובסק, פוניבז וסלובודקא.

בשנת תרפ"ד (1924) עלה לארץ.

המשיך ללמוד בישיבת מרכז הרב בירושלים.

כל השנים עזר להרב הראשי, הגאון אברהם יצחקהכהן קוק זצ"ל.

בשנת תרפ"ח (1928) נשא לאשה את בתיה מרים בת הגאון א. י. ה. קוק זצ"ל (ראה כרך א', עמוד 66).

כיום, ר"מ ומנהל ישיבת רבנו הראי"ה קוק בירושלים.

בשנת תשט"ז (1956) ביקר בארצות הברית וקנדה בעניני הישיבה.

צאצאיו: צפורה רחל אשת הרב מרדכי יהודה הלוי,אברהם יצחק ז"ל (היה עילוי. נספה כ"ג מנחם אב תשי"ט. לזכרו נדפס ספרו "לחי ראי"), הרב אליהו שלמה.

הרב שלום נתן רענן זצ"ל

הרב שלום נתן רענן, שנקרא בפי כל ר' נתן, חתן מרן הרב מבחירי צוות ההוראה בישיבה ומנהלה, היה שקדן וחרוץ, בעל הנהגה ישרה ובעל רוח נעימה וידידותית כלפי הסובבים. מגיל צעיר שאף להגיע לשלימות ומיצוי עצמי. דרש מעצמו: ניצול זמן, ריכוז מחשבה ותפילה מעמיקה. קשרים מיוחדים נרקמו בינו לבין רבותיו-חבריו בצוות ההוראה: הרב יעקב משה חרל"פ, הרב צבי יהודה קוק, והרב דוד כהן "הנזיר". בביתו של הרב "הנזיר" לן ר' נתן מספר שנים, שמע ממנו שעורים בתורת הקבלה והגדיר עצמו כאיש סודו של הרב "הנזיר". בהיותו מן הבולטים שבתלמידי הישיבה ואולי המיוחד שבהם, זכה להשתדך עם הרבנית בתיה בתו הצעירה של מרן הרב. דבקותו של ר' נתן ברבו הגדול ועתה גם חותנו הלכה ונתעצמה. מרן הרב אהב את חתנו אהבת נפש. קשר מיוחד היה גם בינו לבין גיסו הרצי"ה.

עם פטירת הרב בג' אלול ה'תרצ"ה (1935), תקופה קשה באה בתולדות בית הרב והישיבה. עול הניהול המעשי הוטל על שכמו של ר' נתן. והוא, בכוחות נפש נאצלים, היטה שיכמו לסבול - ובאהבה רבה. לאחר תקופת המשבר זכה לראות את הישיבה מתנערת ומחדשת כנשר נעוריה, בכמות כמו באיכות. מתיקות מיוחדת היתה לחדושי תורתו, הזכורים היטב למי שזכה ושמע - והרגיש. ענוותנותו המיוחדת פעמים רבות האפילה על גדלותו התורנית. כדרכו של הראי"ה קוק חותנו היה גם ביתו של ר' נתן פתוח לרווחה ועומד לרשות הכלל. ר' נתן איבד את בנו הצעיר ר' אברהם יצחק שטבע בימה של בת ים ומאוחר יותר נפטרה אשתו על פניו תוך חולי וייסורים. הוא קיבל ייסוריו באהבה רבה והלך לבית עולמו מתוך ייסורים רבים בערב שבת הגדול, ה'תשל"ב (1972). בצעירותו רשם ביומנו האישי: "השמחה היא יסוד ההצלחה, העצבון פיגול הוא", ואכן, חרף הקשיים שליווהו בקורות חייו, הייתה השמחה נר לרגליו.

תולדות חייו

הרב שלום נתן רענן, או כפי שנקרא בפי תלמידיו "ר' נתן" (במבטא אשכנזי מלעילי), נולד ביום כו מנחם אב ה'תר"ס (1900) לר' יעקב אלעזר הירשוביץ ולאשתו מרת צסנא. הוא גדל והתחנך בחבל זאמוט שבליטא. שנות ילדותו עברו עליו בלימוד ב"חידר" ובישיבה המקומית. הוא היה ילד מוכשר ומנומס.

בעולם הישיבות

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשנת ה'תרע"ד (1914), היגרה המשפחה לעיר ויטבסק, שם שהתה כחמש שנים. בתקופה זו למד שלום נתן הצעיר בישיבה המקומית והתגלה כשקדן וחרוץ, בעל הנהגה ישרה ובעל רוח נעימה וידידותית כלפי הסובבים אותו. בתקופה זו הייתה המשפחה מקורבת אל החוגים הציוניים דתיים במקום, ואף פעלה בתחומי התרבות והתעמולה למען חיבת ציון.

עם סיום המלחמה, בשנת ה'תרפ"א (1921), חזרה המשפחה לשאוולי. שלום נתן, שהיה אז בחור כבן עשרים, השתלב בעולם הישיבות הליטאי. תחילה בישיבת פוניבז' שבראשה עמד רבה של העיר הרב יוסף כהנמן (הרב מפוניבז'). מאותה תקופה נשתמרו בידו רשימות משיחותיו של הרב מפוניבז'. נתגלגלה זכות על-ידי זכאי, ומרשימותיו אלו, שהם מהשרידים המעטים שנשתיירו משיחותיו בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה, נערך לאחרונה ספר שיחותיו של הרב מפוניבז'. בעת לימודו בפוניבז' זכה להכיר את הגאון המופלא רבי אברהם אהרן הכהן בורשטיין, "הרב מטווריג", שביקר בשנת ה'תרפ"ג בישיבה ואמר שיעור לפני הבחורים ולימים שימש כראש ישיבת מרכז הרב. שיעור זה נדפס בספרו של הרב מטווריג "נר אהרן" מרשימתו של ר' נתן.

עלייתו ארצה

לאחר מכן למד בישיבת סלבודקה. באותם ימים, הלכה ונוצרה בישיבה תנועה לעלייה לארץ-ישראל. הישיבה התכוונה לעלות על רבניה ותלמידיה. רבים מהבחורים הקדימו לעלות וביקשו למצוא מקומם בעולם הישיבות הארץ-ישראלי. אחד מאלה היה שלום נתן הירשוביץ. באחד מימי ניסן בשנת ה'תרפ"ד (1924), עלה ר' נתן ארצה ורגליו דרכו על חוף ימה של יפו בערב שבת הגדול לפני חג הפסח. מגמתו הראשונית היתה לעלות ירושלימה ולהצטרף ל"ישיבה המרכזית" שאת שמעה שמע זה מכבר.

עם עלותו ירושלימה, נפתחה תקופה חדשה בחייו. לא קלים היו חבלי קליטתו בירושלים ובישיבה. זמן ניכר חלף עד שמצא העולה הצעיר קורת גג קבועה מעל לראשו, ובכל אותה תקופה היה ישן על ספסל בית-הכנסת "ישועות יעקב" שבשכונת מאה שערים. מאוחר יותר היה ישן בביתו של הרב הנזיר, בשכונת "נחלת אחים".

שאיפה לשלימות

את רשמיו וזכרונותיו מתקופה זו העלה בכתב על יומן אישי. יומן זה שהיווה דו-שיח בינו לבין מצפונו, חושף דמות תלמיד צעיר ששואף להגיע לשלימות ומיצוי עצמי. ברשימותיו מחורף שנת ה'תרפ"ו (1926) אנו שומעים על דרישות שונות בתחומים מגוונים שדרש מעצמו: הופעה חיצונית מכובדת, ניצול זמן, ריכוז מחשבה ותפילה מעמיקה, התלבטויות ומסקנות מוסריות: "השמחה היא יסוד ההצלחה, העצבון פיגול הוא". במסגרת זו אנו עדים להתארגנויות רוחניות שונות במסגרת תלמידי השיביה: גיבוש חבורה מצומצמת: "החרש והמסגר" שהציבו להם מטרת התעלות רוחנית באמצעות פגישות קבועות, דיונים קבוצתיים ושמירת סדרי הישיבה במלואם.

קשרים מיוחדים עם צוות ההוראה

קשרים מיוחדים נרקמו בין ר' נתן ורבותיו-חבריו בצוות ההוראה: הרב יעקב משה חרל"פ, הרב צבי יהודה קוק, והרב דוד כהן "הנזיר". מכתבים שונים ששלחו זה אל זה מלמדים על קשרים עמוקים שנרקמו ביניהם: "ההתקשרות האמיתית היא התקשרות נפשית שורשית הנמשכת מגנזי נסתרות" כתב אליו הרב חרל"פ, ואמנם הרב רענן נמנה עם באי ביתו הקבועים, סועד היה על שולחנו ומלווהו מדי שבת בשבתו אל הכותל המערבי לתפילת שבת.

איש סודו של הרב הנזיר וחתן מרן הרב

בביתו של הרב "הנזיר" לן ר' נתן מספר שנים, שמע ממנו שעורים בתורת הקבלה והגדיר עצמו כאיש סודו של הרב "הנזיר". בהיותו מן הבולטים שבתלמידי הישיבה ואולי המיוחד שבהם, לא איחרה הצעת זיווגו להגיע וזכה להשתדך עם הרבנית בתיה מרים בתו של מרן הרב. בג' בסיון ה'תרפ"ח (1928) נערכה חתונתם. דבקותו של ר' נתן ברבו הגדול ועתה גם חותנו הלכה ונתעצמה. מרן הרב אהב את חתנו אהבת נפש ואף נתן לכך ביטויים בעל-פה ובכתב. קשר מיוחד היה גם בינו לבין גיסו הרצי"ה. דאגתם ההדדית זה לזה הייתה עצומה, וכל אחד מהם ידע כל מטמוני נפשו של חבירו על כל פרטי חייו.

מנהל ומגיד שיעור בישיבה

עם פטירת הרב בג' אלול ה'תרצ"ה (1935), "בא השמש בצהריים" ותקופה קשה החלה ממשמשת ובאה בתולדות בית הרב והישיבה. עול הניהול המעשי, ענייני היום יום הקטנים אך החיוניים, הוטלו על שיכמו של ר' נתן. והוא, בכוחות נפש נאצלים, היטה שיכמו לסבול - ובאהבה רבה. בימי המשבר המתמשך והקשיים העצומים, נתגלו כוחותיהם המשלימים זה את זה של הרצי"ה ור' נתן. עם היותם שונים כל כך זה מזה, משלימים היו זה את זה בתכונותיהם ובהנהגותיהם. ואכן, זכו לראות את הישיבה מתנערת מתקופת המשבר ומחדשת כנשר נעוריה, בכמות כמו באיכות.

לא רק בשיגשוגה הרוחני רב חלקו של ר' נתן, אלא אף בהתרחבותה החומרית חלקו גדול ואף מכריע. כל זאת עלה לר' נתן לא רק בהקרבה ומסירות, תוך ויתור על צרכים אישיים רוחניים וחומריים לטובת התפתחות הישיבה והתלמידים, אלא לעתים נאלץ לפעול שלא לפי אופיו העדין והאציל, דבר שעלה לו בייסורי נפש מעיקים. לשם ביסוסה החומרי של הישיבה הוצרך גם לצאת מארץ-יראל ולהיטלטל לארה"ב. בשהותו שם עלה בידו גם לעשות נפשות לדרכו של הראי"ה ולישיבתו.

עם כל העול שהיה מונח על כתפיו המשיך ר' נתן ומילא את מקומו של מרן הרב באמירת שיעור המשניות בכל בוקר לאחר תפילת שחרית, ובשיחה בעת הסעודה השלישית בשבתות. גם בישיבה היה נוהג ליתן שיעור מחידושי תורתו במסכת הנלמדתוכן שיעור במסכת דרך ארץ רבה. היה מקצר בשיעוריו כדי שיקלטו דבריו היטב ובנקל. אכן, מתיקות מיוחדת היתה לחדושי תורתו, הזכורים היטב למי שזכה ושמע - והרגיש.

בית שאינו פרטי

תלמידיו מספרים על ענוותנותו המיוחדת שפעמים רבות האפילה על גדלותו התורנית. כדרכו של הראי"ה קוק חותנו היה גם ביתו של ר' נתן פתוח לרווחה ועומד לרשות הכלל. בהקשר זה יש לציין את סיפורו של תלמיד אחר שאזל הדלק לחימום בביתו ביום חורף קר וגשום. אברך זה ניגש את הרבנית בתיה רענן, בתו של הראי"ה קוק, שגרה עם בעלה בביתו של הרב קוק, וביקש ממנה רשות לשאול מעט דלק מחבית שעמדה על אדן החלון שבבית. תשובת הרבנית היתה חד משמעית: "האם יש פה בבית דבר פרטי? ביתו של אבא (הראי"ה קוק) אינו פרטי אלא עומד לשימוש הכלל"! ר' נתן יצר עם תלמידיו קשר בלתי אמצעי ורחש ידידות רבה לכל אדם.

קיבל ייסורים באהבה

בנו הצעיר ר' אברהם יצחק, שנקרא על שם סבו הגדול ושכל יודעיו נבאו לו גדולות, טבע בימה של בת-ים בשלהי מנחם אב ה'תשי"ט (1959). ר' נתן קיבל ייסוריו באהבה. מאוחר יותר חלתה רעייתו הרבנית וסבלה מייסורים קשים. במסירות אין קץ הוא טיפל בה, בשעה שגם הוא כבר נתון היה לשבט "ייסורי הצדיקים" מלוא חפניים. רעייתו הצדקת, בת מרן הרב זצ"ל, שהייתה אם מסורה לבני הישיבה שנים ארוכות נפטרה על פניו. הסתלקותה השפיעה במידה רבה על בריאותו של ר' נתן, שמאז הלכה והדרדרה עד שחדשים ספורים אחר הסתלקותה, שבק אף הוא חיים לכל חי, ונסתלק לבית עולמו מתוך ייסורים רבים בערב שבת הגדול, ה'תשל"ב (1972).

ספר זכרון

בשמן רענן (ב' חלקים)- ספר זכרון למורנו ורבנו. בעריכת הרב בן-ציון שפירא. הוצאת מכון הרצי"ה, תש"ן.

מגילות יחש של משפחת יפה- צבי יפה 1996/ גניגר ישראל

עמוד 4א

view all

Shalom NISSEN Natan Ra'anan's Timeline

1900
August 21, 1900
Siauliai, Kaunas, Lithuania
1924
April 11, 1924
Age 23
Jaffa, Israel
1934
September 21, 1934
Age 34
Jerusalem, Israel (Palestine)
1939
1939
Age 38
Jerusalem, Israel (Palestine)
1972
March 25, 1972
Age 71
Jerusalem, Israel
March 25, 1972
Age 71
Jerusalem, Israel
????
????
????
Jerusalem, Israel