Follow Us
Be a Fan
‹ Back to Shazar שז"ר (Rubashov), 3rd President of Israel surname
| Nicknames: | "זשאמקע" |
| Birthdate: | |
| Birthplace: | Mir, near Kiev, Belarus |
| Death: | Died in Jerusalem, Yerushalayim, Israel |
| Occupation: | 3rd President of Israel |
| Managed by: | Yigal Burstein / יגאל בורשטיין |
| Last Updated: | |
Zalman Shazar, 3rd President of Israel
Zalman Shazar (Hebrew: זלמן שז"ר) (November 24, 1889 - October 5, 1974) was an Israeli politician, author and poet. Shazar served as the third President of Israel from 1963 to 1973.
Biography
Zalman Shazar (Shneur Zalman Rubashov) was born to a Hasidic family of the Chabad-Lubavitch denomination in Mir, near Minsk in the Russian Empire (today in Hrodna Voblast, Belarus), he received a religious education as a youth. In his teenage years he became involved in the Poale Zion Movement. Shazar immigrated to Mandate Palestine in 1924, and became a member of the secretariat of the Histadrut.
Shazar died on October 5, 1974. He is buried on Mount Herzl in Jerusalem.
Journalistic and political career
Shazar served as the editor-in-chief of the Israeli newspaper Davar from 1944 to 1949. He was elected to the first Knesset in 1949 as a member of Mapai, and was appointed Minister of Education in David Ben-Gurion's first government. He was not a member of Ben-Gurion's second cabinet, but retained his seat in the 1951 and 1955 elections. He also became a member of the Jewish Agency Executive in 1952. He resigned from the Knesset in 1956, and from 1956 to 1960 was acting chairman of the Jewish Agency's Jerusalem Executive.
Presidency
Zalman Shazar was elected president by the Knesset in 1963. He was re-elected for a second term in 1968. In 1973 he was succeeded by Ephraim Katzir.In 1964, when Pope Paul VI visited Israel, Shazar read to him the verse in Micah stating that though other nations might follow other gods, “we will walk in the Name of our Lord God forever”. In 1969, Shazar sent one of 73 Apollo 11 Goodwill Messages to NASA for the historic first lunar landing. The message still rests on the lunar surface today. It states, "From the President of Israel in Jerusalem with hope for 'abundance of peace so long as the Moon endureth' (Psalms 72,7)."*
Published works
Awards and commemoration:
הנשיא זלמן שזר - נשיאה השלישי של מדינת ישראל
שניאור זלמן רובשוב (זלמן שזר) נולד ב- א' בכסלו תר"ן (24 בנובמבר 1889) בעיר מיר בבילורוסיה למשפחה של חסידי חב"ד. את שם משפחתו, שזר, יצר מראשי התיבות של שמו. ב-1892 עברה משפחתו לעיירה סטולבצקי ושם קיבל שזר חינוך מסורתי בישיבה, ברוח חסידית ציונית, ובמקביל נפתח לספרות חילונית ולפילוסופיה סוציאליסטית. בגיל צעיר הצטרף לתנועת פועלי ציון, וב-1907 עבר לווילנה ועסק בעריכת פרסומי התנועה, יחד עם דב בר בורוכוב. באותה שנה נאסר בשל פעילותו זו. מאוחר יותר החל זלמן שזר ללמוד ב"שיעורים למדעי המזרח" בפטרבורג ושם הושפע משמואל דובנוב ומי"ל קצנלסון. לפרנסתו עסק בכתיבה ובעריכת עיתונים ביידיש. ב- 1911 ביקר בארץ ישראל והתידד עם ברל כצנלסון ועם המשוררת רחל. ב- 1912 נסע ללמוד היסטוריה ופיסלוסופיה גרמנית בגרמניה. היה ממייסדי תנועת העבודה הציונית ב-1916 ו"החלוץ" ב- 1917 בגרמניה. ב- 1919 ביקר שוב בארץ ישראל עם משלחת של פועלי ציון. ב- 1920 נישא לרחל כצנלסון. בקונגרס הציוני הי"ב ב-1921 נבחר לוועד הפועל הציוני, ומאז היה ציר בקונגרסים רבים. ב-1924 השתקע בארץ ישראל והיה חבר מזכירות הסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל.
שזר השתתף במשלחת מטעם מגבית ההסתדרות הציונית ובוועידות סוציאליסטיות בינלאומיות. כשנוסד בטאונה היומי של ההסתדרות,"דבר", הצטרף למערכת. כמו כן ערך יחד עם חיים אולוזרוב את הירחון "אחדות העבודה" בשנים 1920 – 1922. בשנים 1944 – 1949 היה עורך "דבר" ומנהל הוצאת הספרים של ההסתדרות הציונית, "עם עובד". כמו כן היה חבר אספת הנבחרים ומנהל המחלקה לחינוך ותרבות בגולה של ההסתדרות הציונית. בנובמבר 1947 היה חבר המשלחת הארצישראלית לעצרת האו"ם, שבה הוחלט על הקמת מדינת ישראל. שזר קיים קשרים עם האדמו"ר מלובביץ, שעשה רבות להקמת כפר חב"ד בארץ. היה חבר כנסת מטעם מפא"י מ-1949 ועד הכנסת השלישית. בשנים 1949- 1951 היה שר החינוך הראשון בישראל. ב-1952 מונה לחבר הנהלת הסוכנות היהודית, ובשנים 1956 – 1960 היה יושב ראש הנהלתה.
זלמן שזר נבחר לנשיא המדינה ב-כ"ז באייר תשכ"ג (21 במאי 1963). ב-1968 נבחר לכהונה שנייה וסיים אותה במלואה ב-כ"ב באייר תשל"ג (24 במאי 1973). במהלך שנות כהונתו עבר בית הנשיא למשכן קבע חדש לנשיאי ישראל. בשנות כהונתו כנשיא היה בית הנשיא מרכז למלומדים ולאנשי רוח. בין השאר טיפח זלמן שזר בבית הנשיא חוגים לתנ"ך לידע התפוצות המוסיפים להתכנס עד היום. שזר אף ייסד קרן לסיוע למלומדים ולסופרים בישראל, הקיימת עד היום. בניגוד למנהיגים ציונים רבים, לא דחה שזר את תרבות היידיש בפרט ותרבותם של יהודי מזרח אירופה בכלל. הוא שמר על זיקתו לדת ולחסידות. שזר ייסד בית כנסת בבית הנשיא אליו הוזמנו אורחים נכבדים לקידוש שלאחר תפילת בוקר שבת.
זלמן שזר נפטר בי"ט בתשרי תשל"ה (5 באוקטובר 1974). למן שזר הצטיין בכושר הנאום ויצירתו הספרותית כללה ספרות יפה, מחקר ופובליציסטיקה, ביידיש ובעברית. ספריו "כוכבי בקר" (קטעים אוטוביוגרפיים, תש"י), "אור אישים" (רשימות ביוגרפיות, תשכ"ד), "לוית ניב" (שירים ותרגומי שירה בעיקר מיידיש, תשל"ד), "על תלי בית פרנק" (תרפ"ג), "שאלו שלום ירושלים" (תשכ"ג), "התקוה לשנת הת"ק" (תש"ל), "ספור מעשה שבתי צבי" (1978), "תולדות בקורת המקרא" (תרפ"ה), "אורי דורות" (מחקרים בתולדות ישראל, תשל"א)
Knesset, Government & public activities:
מגילות יחש של משפחת יפה- צבי יפה 1996/ גניגר ישראל עמוד 4א- Here it is written that he had a daughter named Zvis Yurtal with two children Jonathan Yurthal and Chava Miklau- but it seems that it is a mistake because it is known he had only one daughter unmarried.