Simon the Thassi Maccabeus, 2

Is your surname Maccabeus?

Research the Maccabeus family

Simon the Thassi Maccabeus, 2's Geni Profile

Records for Simon the Thassi Maccabeus

490 Records

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Simon the Thassi Maccabeus (Hasmonean), 2

Hebrew: שמעון התרסי Maccabeus (Hasmonean), 2
Nicknames: "Simon the Hasmonean", "Simon Maccabeus", "שמעון המכבי", "שמעון החשמונאי", "/Thassi/"
Birthdate:
Birthplace: Modiin, Judea
Death: Died in Jericho, Judea
Cause of death: Murdered by Talmai Ruler of Jericho
Immediate Family:

Son of Matthatias and N.N. N.N.
Husband of Wife of Simon the Thassi
Father of John Hyrcanus I Hasmonean, Ethnarch & High Priest; Prince Mattathias Hasmonean and Prince Judah Hasmonean

Occupation: Prince and High Priest of Judea, ethnarch
Managed by: Private User
Last Updated:

About Simon the Thassi Maccabeus, 2

Simon Thassi (died 135 BCE) was the second son of Mattathias and thus a member of the Hasmonean family. The name "Thassi" has an uncertain meaning ("the Director", "the Guide", "the Man of Counsel", and "the Zealous" are all possible meanings of the term)

He took part in the Jewish revolt against the Seleucid Empire led by his brothers, Judas Maccabaeus and Jonathan Maccabaeus. He became the first prince of the Hebrew Hasmonean Dynasty. He reigned from 142 to 135 BC.

The Hasmonean Dynasty was founded by a resolution, adopted in 141 BCE, at a large assembly "of the priests and the people and of the elders of the land, to the effect that Simon should be their leader and high priest forever, until there should arise a faithful prophet" (1 Maccabees xiv. 41).

Recognition of the new dynasty by the Roman Republic was accorded by the Senate about 139 BCE, when the delegation of Simon was in Rome. Simon made the Jewish people semi-independent of the Seleucid Empire.

In February 135 BCE, he was assassinated at the instigation of his son-in-law Ptolemy, son of Abubus. Simon was followed by his third son, John Hyrcanus, whose two elder brothers, Mattathias and Judah, had been murdered, together with their father.

שמעון התרסי

--------------------

Simon Thassi rootsweb

About Simon the Thassi Maccabeus, 2 (Ελληνικά)

"Παμπρς Σιμοονος κατοπαςη πυρ βασιλειον".

About שמעון התרסי Maccabeus, 2 (עברית)

שמעון התרסי (או שמעון התטי לפי יוסף בן מתתיהו בספר קדמוניות היהודים ; ? - 134 לפנה"ס) היה כהן גדול ונשיא היהודים החל משנת 153 לפנה"ס. הוא היה בן לשושלת החשמונאים, בנו השני של מתתיהו הכהן.

שמעון היה השני בבניו של מתתיהו הכהן והשתתף במרד החשמונאים בתחילה תחת הנהגתו של אביו, ולאחר מכן תחת הנהגת אחיו הצעיר יהודה המכבי. לאחר הניצחונות על אנשי הממלכה הסלאוקית בקרב אמאוס, וכיבוש ירושלים, החליטו אנשי בית חשמונאי לכבוש את הארץ ולטהרה מזרים. שמעון נשלח אל הגליל, שם עמדו היהודים כנגד אנשי הערים ההלניסטיות עכו, צור וצידון. במאבק האתני בין האוכלוסיות הצליח שמעון להכות בחילות תושבי הגליל שאינם יהודים, אשר רבים מהם נמלטו אל עכו המבוצרת. בו בזמן העביר יהודים שהיו מצויים במיעוט ובסכנה במקומות מגוריהם אל ארץ יהודה.

לאחר תבוסתו ומותו של יהודה המכבי בשנת 160 לפנה"ס בקרב אלעשה, נמלטו שמעון ואחיו יונתן הוופסי אל עבר הירדן, והמשיכו משם את המרידה.

יונתן הצליח לנצל את הסכסוכים הפנימיים בממלכה הסלאוקית, ולהשיג לעצמו מן השליט אלכסנדר באלאס את משרת הכהן הגדול. הייתה זו תקופה של ביסוס ויציבות של השלטון היהודי העצמאי בארץ, בחסות הסלאוקים, אך לאחר שבאלאס נרצח, והוחלף בדמטריוס השני, החלה שוב תקופה של אי יציבות. על שלטונו של דמטריוס השני ערער אנטיוכוס השישי בנו הצעיר של באלאס, שהיה אך ילד, ונתמך על ידי שר צבא בשם טריפון. יונתן תמך בטריפון, אך זה פיתה אותו לעכו, ושם כלא אותו.

כליאתו של המנהיג הכריזמטי והפופולרי אשר הנהיג את העם לעצמאות מאז מותו של יהודה המכבי, הייתה נקודת שפל, ופחד נפל על רבים מפני אובדן העצמאות וחידוש הגזירות, אך שמעון לקח על עצמו את ההנהגה באופן מיידי.

בתחילה נלחם בטריפון וצבאו, והניסם מיהודה. במלחמה זו ניסה טריפון בתחילה להשתמש ביונתן כקלף מיקוח, אך לאחר מכן, במהלך נסיגתו, רצח אותו. שמעון כרת ברית עם אויבו של טריפון דמטריוס השני. ברית זו הייתה המשך למדיניותו של יונתן לנצל את הסכסוכים הפנימיים בין הפלגים היריבים בממלכה הסלאוקית, על מנת להשיג הישגים מדיניים. עקב הברית הוכרזה ממלכת יהודה לממלכה חופשית ועצמאית, שאינה משלמת מס לממלכה הסלאוקית. שנה זו 142 לפנה"ס בה קיבלה הממלכה את עצמאותה, נחשבה אז לשנה הראשונה לספירה החדשה, וממנה החלו למנות את השנים בימי ממלכת החשמונאים, אשר הייתה הממלכה העצמאית הראשונה מאז ימי צדקיהו אחרון מלכי בית דוד.

שמעון ניצל את מעמדו החדש, והשיג הישגים צבאיים. בין השגיו הצבאיים נמנים כיבוש גזר, יפו והכנעת חיל המצב היווני שישב במצודת החקרא בירושלים, והיה מיטרד בלתי פוסק בימי יהודה ויונתן, ומעוזם האחרון של המתיוונים. המצודה נכבשה בכ"ג אייר, שנת 141 לפנה"ס ויום זה נקבע אף הוא ליום שמחה בימי ממלכת החשמונאים. האירוע נחשב לאחד מהשגיו הצבאיים הגדולים של שמעון, והונצח בספר המכבים, ואף במגילת תענית. כן נחרטו לוחות נחושת המפרטים את מעלליו של שמעון, ובהם כיבוש החקרא, והוצבו על הר ציון.

בין פעולותיו החשובות של שמעון הייתה חידוש הברית עם רומא, עליה כתב ההיסטוריון צבי גרץ כי "חזון נפרץ הוא, כי יד הנוטע את עץ הדרור תשים בקרבו גם את התולעת המכרסמת את פרחי החן", ואכן, ברית זו, ככל שנראתה בשעתה מעשה מתבקש, וכריתת ברית עם כוח עולה שיוכל לסייע לממלכה החדשה כנגד אויביה החיצוניים, נשאה בחובה את פירות החורבן העתידי.

בתחום מדיניות הפנים פעל שמעון למתן לגיטימציה לשלטון שושלת החשמונאים, מסוג זו שהייתה בעבר לשלטון בית דוד. בשנת 140 לפנה"ס כינס שמעון אסיפת עם גדולה (לדעת חלק מן החוקרים יש לתרגם את שם המוסד שנזכר בספר מקבים י"ד 28 כ "כנסת גדולה". אספה שהייתה מכונסת במקרים בהן נדרשה החלטה קונסנסואלית בעניין הרה גורל, באישור האמנה בימינחמיה ; עם פרוץ המרד הגדול ובמקרים אחרים) אספה זו כונסה על מנת לתת לגיטימציה לשלטונו של שמעון ושלטון יורשיו. שמעון הוכרז כ"מוֹשל וכוהן הגדול לעולם עד עמוד נביא נאמן" (מקבים א י"ד 41, בתרגום רפפורט) בכך הוא מונה למנהיג האומה לכל דבר, פרט לתואר "מלך" שלא הוענק לו על ידי האסיפה.

תחום מלכותו של שמעון השתרע אף על מקומות בהם גרו לא יהודים, ואלו לא השלימו בקלות עם שליטם החדש. בתל גזר נמצאה כתובת בה מקלל אדם בשם פמפרס -

משמע "פמפרס (אומר) : מי יתן ותרד אש השמים על בית שמעון".

יורשו של דמטריוס השני אנטיוכוס סידטס, האיר פנים בתחילה כלפי שמעון, שכן היה זקוק לו במלחמתו כנגד טריפון. הוא אישר את מעמדו העצמאי, ואף אישר לו לטבוע מטבעות. קיים ויכוח האם מטבעות שונים שנטבעו בתקופה זו (מטבע שקל שעליו כתובת "שקל ישראל" מצד אחד, ומן הצד השני "ירושלים הקדושה") אכן משויכים לתקופת שמעון. יש הסבורים כי כן, ויש הסבורים כי שמעון לא טבע מטבעות על אף שקיבל זכות זו, מסיבות כלכליות. אך לאחר מכן, משניצח סידטס את טריפון נשתנה טעמו, והוא דרש דרישות שונות, כגון החזרת מצודת החקרא. שמעון סירב לו והשיב לשליחו: הארץ אשר שבנו לרשתה אחוזת אבותינו היא, ואין לאיש זר חלק ונחלה בתוכה. כי אויבינו שדדו נחלתנו ויאחזו בה באון ובעוול, ועתה כי הצליח ה' את דרכנו לקחנו את נחלת אבותינו וישבנו בה. – ספר חשמונאים א, פרק י"ג

לאחר מכן, שלח סידטס את צבאו כנגד שמעון. שמעון העמיד מולו צבא גדול בפיקוד בניו יוחנן ויהודה, ואלו הביסו את צבא סידטס. אירוע זה הביא לשלווה ושלום בשארית כהונתו של שמעון.

אנטיוכוס המשיך לחרוש מזימות כנגד שמעון, וקנה את ליבו של חתנו של שמעון, תלמי בן חבוב, שליט יריחו. תלמי הזמין את שמעון לסעודת חג במבצר דוק, ובמהלך הסעודה התנפל לפתע על שמעון ושניים מבניו שנוכחו שם - יהודה ומתתיהו, ורצחם. (בחודש שבט, שנת 134 לפנה"ס). גורלו זה של שמעון היה זהה לגורל אחיו - אף אחד מבניו של מתתיהו הכהן לא זכה למות מיתה טבעית, וכולם מתו בחרב, אם בשדה הקרב ואם במזימותיהם של הסלאוקים.

בנו של שמעון, יוחנן הורקנוס הראשון, אשר לא השתתף בסעודה שערך גיסו, ונותר בגזר, המשיך את דרכו.

view all

Simon the Thassi Maccabeus, 2's Timeline