Yaakov (Imre) Weiss

Is your surname Weiss?

Research the Weiss family

Yaakov (Imre) Weiss's Geni Profile

Records for Yaakov (Imre) Weiss

988,441 Records

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Yaakov (Imre) Weiss

Hebrew: Yaakov (Imre) יעקב וייס
Birthdate:
Birthplace: Czech Republic
Death: Died in Acre, British Mandate of Palestine (now Israel)
Cause of death: Hanged by the British Mandate
Place of Burial: Safed, Israel
Immediate Family:

Son of Joseph Arpad Weiss and Helena Ilona Weiss
Brother of Edit אדית Weiss וייס

Managed by: Private User
Last Updated:

About Yaakov (Imre) Weiss

Yaakov (Imre) Weiss (July 15, 1924 - July 29, 1947) was a Czech-born Zionist activist pre-Jewish state Irgun (Etzel - אצ"ל) underground member. Weiss' final mission was to take up a blocking position during the operation that scattered mines in support of the Acre Prison break on May 4 1947. He was captured during the engagement along with Irgun fighters Meir Nakar, Avshalom Haviv, Amnon Michaelov, and Nachman Zitterbaum when the group ran out of ammunition. He was tried by the British Mandate courts and sentenced to death by hanging at Acre Prison. On July 30, the Irgun carried out their threat to retaliate and hang two British sergeants they had kidnapped earlier. This operation shocked Britain, despite the explicit threat beforehand, and brought to an end hanging of Jews in the British Mandate of Palestine. Meir Nakar, Yaakov Weiss and Avshalom Haviv were the last to ascend the British gallows.

________________________________________________________________________________

יעקב (אימרה) וייס

בפריצה לכלא עכו

About Yaakov (Imre) יעקב וייס (עברית)

יַעֲקֹב וַיְס (15 ביולי 1924 - 29 ביולי 1947), היה יהודי מעפיל מצ'כוסלובקיה, לוחם בתנועות בית"ר ואצ"ל. בתקופת השואה יזם תחבולות להצלת יהודים. במבצע פריצת כלא עכו, נשבה על ידי הבריטים, נשפט בבית דין צבאי והוצא להורג בתלייה. היה אחד משנים-עשר "הרוגי מלכות" (עולי הגרדום). י

ילדות

יעקב וייס, נולד ב-15 ביולי 1924, י"ג בתמוז תרפ"ד, בנוביזמקי (נובה-זמקי) שבצ'כוסלובקיה, בן ליוסף והלנה. בצעירותו קיבל חינוך ברוח ישראל, ובגיל עשר נשלח ללימודים בגימנסיה העברית במונקאץ'. באותה שנה גם הצטרף לבית"ר, שם עוצבה מחשבתו הלאומית. עדות לכך נתנה אחותו בספרה כי "..בגיל 11 שיחקו לעתים הוא וחבריו ב"מלחמה" נגד הערבים. הם אף בנו אונייה קטנה לה קראו בית"ר, וגילפו מעץ חיילים עבריים וערבים..". י

פעילות ההצלה בשואה

ב-1943, לאחר מות אביו, נסע יעקב לבודפשט במטרה לעלות ממנה לארץ ישראל. בהונגריה פעל להצלת יהודים. הוא התחפש לקצין צבא הונגרי ולעתים לקצין אס אס בשם ג'רג'י קוטיש, היה מגיע למשרדי רישום ממשלתיים, שם דרש תעודות לידה של אנשים שאת שמם המציא. את פעילותו ריכז בערים המופצצות שם היה בלבול ממשלתי רב. כשהיו עוזבים הפקידים את חדריהם כדי לחפש בארכיונים היה "מושך" טופסי תעודות לידה ודרכונים. את הטפסים היה ממלא בפרטים אישיים של יהודים, רושם אותם כנוצרים, וכך מחלצם מתחום הגטו. לאחר מכן היה הולך לגטאות, מצביע על יהודים שעמדו בהמון ודורש ממפקד המחנה לשחררם בשל היותם "נוצרים". נוסף לכך, יעקב יצר קשר עם מוסדות הצלב האדום ושגרירויות זרות ובעזרתם סיפק ניירות מזוייפים ליהודים רבים. הוא הכין ניירות כאלה גם לאמו ולאחותו אך איחר את המועד שכן השתים כבר היו בדרכן למחנה ההשמדה של אושוויץ. האם הובלה לכבשנים והבת נשלחה לעבודה. בפעמים אחרות, בעת התפרצות מגפת טיפוס בקרב היהודים, היה עובר במדי אס-אס בין המחנות ומחלק זריקות ליהודים. כך בהיותו בן עשרים בלבד הציל מאות יהודים בגטאות דברצן, קושיצה, אגר, מישקולץ ועוד. כדי למלא את השליחות בהצלחה, היה עליו להיות בעל שליטה עצמית גבוהה ועמידה תקיפה. מסופר עליו כי פעם בעלותו לרכבת החשמלית נפלה מתיקו חבילה של פספורטים. שוטר הגיע לעצור אותו ולחקור בעניין, אך וייס פקד עליו בקור רוח: "עזור לי מיד לאסוף את התעודות, עליי להספיק לחשמלית", והשוטר הנדהם ציית. שנים אחר כך, בארץ ישראל, קרה לא אחת כי היה אדם נופל על צווארו, מנשקו ומודה לו; היו אלה הניצולים "שלו". י

ההעפלה לארץ ישראל

בקיץ 1944 עבר לשווייץ במסגרת ועד ההצלה, והיה שם שמונה חודשים בקבוצת הכשרה חקלאית. במכתב לחבריו כתב כי הוא מעדיף להיות פועל כפיים בארץ ישראל מאשר סטודנט בנכר. ב-1945 עלה עם מספר מחבריו באוניית מעפילים לארץ ישראל. האונייה נתפסה, ונוסעיה נכלאו לזמן מה במחנה המעצר בעתלית, עד לשחרורם בכוח, של 200 מהכלואים על ידי הפלמ"ח ב-9 באוקטובר 1945.

חייו בארץ ישראל

בארץ נודע לו כי אמו ומשפחתו הגדולה (שמנתה למעלה מ-200 איש) נרצחו באושוויץ ובמאוטהאוזן; כך כתבה לו אחותו שהייתה אף היא באושוויץ. רוחו של וייס נדכאה, אך הוא המשיך ללא לאות בפועלו. לאחר שחרורו עבר לנתניה וגר ברחוב העלייה, שם החל לעבוד למחייתו בעבודות כפיים וללמוד ליטוש יהלומים תוך שהוא מצטרף לאצ"ל, בנוסף על פעילותו בבית"ר. את זמנו לארגונים הציוניים הקדיש בערבים לאחר שעות העבודה

הפעילות במחתרת באצ"ל

במסגרת פעילותו במחתרת האצ"ל, בה כונה "שמעון", השתתף בפעולות רבות - ביניהן שתי ההתקפות על מחנה הנופש הצבאי הבריטי בנתניה (באחת השתתף גם דב גרונר), פיצוץ הגשר בנתניה - בית-ליד, פגיעה במהלך הרכבות, וכן מיקוש כבישים בזמן שהבריטים הטילו מצב צבאי על היישוב היהודי. ב-4 במאי 1947 השתתף ובשחרור 27 הלוחמים הכלואים שם. בעמדת-חיפוי יחד עם אבשלום חביב ומאיר נקר, ובקרב שהתפתח אחר ביצוע הפעולה נפלו השלושה בשבי. במבצע זה נפלו בשבי עוד שני לוחמי אצ"ל נוספים, והחמישה הועמדו למשפט צבאי

משפטו והוצאתו להורג

במשפטו נשא וייס נאום האשמה נגד השלטון הבריטי: י

   "... מי שמכם שליטים שופטים על עם שנתן לאנושות את אלוהי הצדק והמשפט, בזמן שאבותיכם עדיין שכנו ביערות עד? אך הנה מתקרב שלטונכם לקיצו. פרעתם, גירשתם, איימתם ואף זאת עשיתם: רצחתם עברים, העליתם לגרדום את טובי הנוער העברי. והתוצאה? את רוח ההתנגדות העברית לא זו בלבד שלא הצלחתם לשבור, אלא להפך: לנגד עיניכם, על אף הגרדום ואולי תודות לגרדום, היא הולכת וגוברת..."       י

המצבה שהונחה על קברו של יעקב וייס. לאחר החלפתה במצבה של משרד הביטחון, הועברה המצבה לאתר הנצחה ליד מבצר שוני, יחד עם מצבות שאר חללי הפריצה לכלא עכו

וייס ושני חבריו למבצע, מאיר נקר ואבשלום חביב, נידונו למיתה. בתא הנידונים למוות שרו השלושה משירי בית"ר

בפראג, קיבלה אחותו אדית טלגרמה אודות המשפט וגזר הדין, ומיד ביקשה ויזה לנסיעה לישראל. כאן נפגשה עם מפקד הצבא אך תחנוניה לא הועילו. האצ"ל ניסה להציל את השלושה, בין היתר על ידי חטיפת שני סרג'נטים (סמלים) בריטיים כבני ערובה, אך ללא הועיל. ב-י"ב באב תש"ז, 29 ביולי 1947, הועלו שלושתם לגרדום כשהם שרים את שירת "התקווה", ההמנון הלאומי של הציונות. בתגובה למחרת האצ"ל תלה את שני הסרג'נטים הבריטיים בחורשה סמוכה לנתניה. יעקב וייס נטמן עם שני חבריו בצפת

על שמו קרויים רחובות בירושלים, תל אביב, באר שבע, נתניה ועוד

view all

Yaakov (Imre) Weiss's Timeline

1924
July 15, 1924
Czech Republic
1947
July 29, 1947
Age 23
Acre, British Mandate of Palestine (now Israel)
July 30, 1947
Age 23
Safed, Israel