Is your surname Yarkoni?

Research the Yarkoni family

Yaffa Yarkoni's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!


Yaffa Yarkoni (Abramov)

Hebrew: יפה ירקוני
Birthplace: Israel
Death: Died in Israel
Place of Burial: Tel Aviv-Yafo, Israel
Immediate Family:

Daughter of Avraham Abramov and Malka Abramov
Wife of Yosef Gustin and Shaike Yarkoni
Mother of <private> Swissa (Yarkoni); Orit Shochat; <private> Sarfatti (Yarkoni); <private> Yarkoni; <private> Yarkoni and 3 others
Sister of <private> Hendel (Abramov) and Benyamin (Nani) Chaim Gustin

Managed by: Eilat Gordin Levitan
Last Updated:
view all 17

Immediate Family

About Yaffa Yarkoni

During the 1930's, after her father had left the family and remained in South Africa (see his profile), Yaffa's mother moved with the family to Givat Rambam. This was a newly created "garden suburb" subdivided from land bought by the Taiber family from an absentee Arab landowner. My grandparents Sonia and Yaakov Amirav were the first residents of Givat Rambam and being relatives, the relationship with Yaffa's family was close.

The family was very musical. Malka opened a coffee shop called "Kafe Tslil" - all the children would play music there: Yaffa sang, Tivka played piano, and Nani played violin. It was very bohemian and there were always artistic people there. My mother Drora Korman remembers the poet Alexander Penn would go there.

Yaffa's story is well known, and a biography is attached. To the story, my mother adds that she was also one of the first people in Israel to have a "nose job".


The families of both her father, Avraham Avrahamov, and her mother, Malka Alhassof, immigrated to pre-state Palestine from the Caucasus region at around the turn of the twentieth century. Yarkoni’s parents met in Palestine, married in 1920, and lived in Tel Aviv. The couple had three children: Tikva (b. 1921), Yaffa (b. 1925) and Binyamin (b. 1927).

Avraham Avrahamov, a merchant who dealt in fabric and carpets, traveled to South Africa and remained there, leaving Malka alone to raise and support their children. During the 1930s, mother and children moved to Givat Rambam (in Givatayim, Israel), where Malka Avrahamov opened the Tslil coffee house, which quickly became a popular gathering place, particularly among security personnel and artists.

Together with her brother and sister, Yaffa started the Bamati entertainment group (the name is a Hebrew acronym of the first names of her family members), which sang and played at the coffee house. At the recommendation of singer-actor Shmuel Fisher, a regular visitor to the café, Yarkoni was accepted at the classical dance studio of Gertrude Kraus, where she studied for over ten years. During this period, she also learned to play the piano, and, after several years at the studio, was accepted to the dance company of the Palestine Opera. Yarkoni danced with this company for twelve years. At one of her performances there in 1945, she suffered a leg injury that forced her to abandon her dance career.

One of the guests at the coffee house, Yosef Gustin, fell in love with Yarkoni and they married on September 21, 1944. Gustin volunteered with the British Army, serving in the Jewish Brigade, which fought in Italy. In April 1945, he was killed in one of the final German rearguard actions against Allied forces.

Yarkoni served in the Haganah as a wireless radio operator, joining the Givati Brigade at the outbreak of the War of Independence. Tuli Raviv (Robov) and Bobi Pinhasi, who founded the Hishtaron entertainment troupe, added Yarkoni to their ensemble. Other members of the group included Zerubavela Shashonkin, Ahuva Tzadok, Shalom Gamliel, Moshe Goldstein, Yosefa Rosenstein and Adi Grinberg. Yarkoni was accepted into the group as a dancer, but, encouraged by Tuli Raviv, began to sing as well. Her deep and somewhat throaty singing voice quickly became her trademark. The songs sung by Yarkoni during this period (“Im Teshvu be-Sheket,” “Elisheva” and later “Al Na Tomar Li Shalom,” “Sheharhoret,” “Karah Zeh Rak ha-Pa’am,” and others) became much-requested hits. Their uniqueness lay in their use of rhythms from the popular ballroom dances of the time, such as the tango, foxtrot and others, earning them the name “ballroom songs.”

These songs marked a departure from the then-accepted forms of Israeli music. While the popular songs of the period dealt with poetic pathos on an individual level, or with love of the land and the readiness to sacrifice one’s life to build the homeland, the ballroom songs spoke of love and personal feelings. The different subject matter and “foreign” rhythms transformed these songs into a genre all their own.

Yaffah married Shaike Yarkoni in 1948, while still in uniform. The couple had three daughters: Orit (b. 1950), Tamar (b. 1953) and Ruth (b. 1956).

Yarkoni recorded her first record (a 78 rpm) at Radio Doctor (the studio that recorded Israel’s Declaration of Independence on May 14, 1948). On one side of the record was the song “Einayim Yerukot,” with Yarkoni accompanying herself on the piano. The song became a hit, spreading to the radio, where the name Yaffa Gustin quickly became famous. During a lull in her work, Yarkoni went into Café Nussbaum, a center of the art scene at the time, and asked to hear the record. The owner refused to play it, claiming that it was already scratched from overuse. Yarkoni argued that she was the singer Yaffa Gustin who performed on the record, to which the café owner responded: “There were already four girls in here before you, each of them claiming to be Yaffa Gustin of the record.”

The Hed Arzi record company, which had only just been founded, signed Yarkoni to a recording contract—quite a rare occurrence for Israel at the time. She was one of the first singers to be signed by the company. Within a short time, Yarkoni had recorded dozens of songs with Hed Arzi, including children’s records, songs of war and folk songs.

Among the songs she recorded during this period were “Bab el Wad,” “Rabotai, Ha-Historiyah Hozeret,” “Hen Efshar,” “Hayu Zemanim,” “Yatzanu At” and the most popular, “Ha’Amini Yom Yavo.” Her appearances at Israeli army bases and before soldiers in the field, where she sang Israeli war songs, earned her the title “singer of the wars.”

During the 1950s Yarkoni was considered Israel’s leading singer, recording numerous records. She was the first woman to record a full album of songs by Naomi Shemer (Shirim mi-Kinneret). At the Israel Song Festivals organized by Kol Yisrael, Yarkoni took first place in 1965 and again in 1966, with “Ayelet ha-Hen” and “Leil Stav,” respectively.

Over a span of forty years, Yarkoni has performed hundreds of concerts abroad before Jewish communities and general audiences alike. Her appearances at such major venues as Carnegie Hall and Lincoln Center in New York, the Olympia in Paris, the Palladium in London, and in Japan, Scandinavia, Australia and Russia (1989) have drawn large audiences.

Over the years, the media have fueled a “rivalry” between Yaffa Yarkoni and Shoshana Damari, the two most established women singers on the Israeli music scene. But in reality, relations between the two were good, and they even recorded two songs together: “Rak Shuvu be-Shalom,” which they sang at an appearance marking Israel’s fortieth anniversary, and “Ke-Shehayinu Yeladim,” recorded for the album of duets entitled Sharim im Yaffa Yarkoni (1996).

To date, Yarkoni has recorded some 1,400 songs (some claim the total is even higher) and over sixty albums (more than any other Israeli singer, male or female), in an impressive range of styles and rhythms.

In 1998, Yarkoni was awarded the Israel Prize. The judges wrote in their citation: “For her generosity, constancy, talent and charm, and for her contribution to Hebrew song, Yaffa Yarkoni has been deemed worthy of the Israel Prize for Hebrew song.” DiscussFor her last song: Yafa Yarkoni (Hebrew: יפה ירקוני‎, also transliterated Yaffa Yarkoni, born Yafa Abramov on 24 December 1925) is an Israeli singer, known as the War Singer, due to her frequent appearances in front of Israel Defense Forces soldiers, especially during Israel's wars.

At an early age, she was a ballet dancer under Gertrude Kraus, one of Israel's choreography pioneers. She married Joseph Gustin, a volunteer in the Jewish Brigade, in August 1940, and was widowed when Gustin was killed in a battle for the Senio River in 1945.

Yarkoni joined an IDF musical group in the Givati Brigade, which was active during the 1948 Arab-Israeli War. Bab el-Wad, a song she performed at the time which is still sung today on Yom HaZikaron, became a major symbol of the war. After the war, she performed songs for a program on the Kol Yisrael radio station.

Yarkoni was the main (or only) performer of hundreds of songs ever since. Most of them were written by Tuli Reviv and Haim Hefer. Yarkoni also performed some of Naomi Shemer's early children's songs.

The media has characterized Yarkoni as the War Singer, due to her performances during wars and in front of soldiers, and reported on an alleged feud between her and Shoshana Damari. In an interview, Yarkoni strongly rejected the report and said she resents the label of "War Singer".[1]

יפה ירקוני הלכה לעולמה - מעריב

view all 14

Yaffa Yarkoni's Timeline

December 24, 1925
December 24, 1925
- January 1, 2012

יפה ירקוני
יפה ירקוני
יפה ירקוני מופיעה בטלתרום, 13 באפריל 1981
יפה ירקוני מופיעה בטלתרום, 13 באפריל 1981
מידע כללי
תאריך לידה 24 בדצמבר 1925
מוקד פעילות גבעתיים, ישראל
תאריך פטירה 1 בינואר 2012 (בגיל 86)
שנות פעילות שנות ה-40 - 2008
סוגה פופ, שירי ילדים
חברת תקליטים הד ארצי, התקליט, אחים ראובני

יפה ירקוני בפני חיילים במחנה צבאי, 4 ביולי 1967

לוחית זיכרון בכניסה לביתה של יפה ירקוני ברח' דב הוז 23 בתל אביב
יפה ירקוני (24 בדצמבר 1925 – 1 בינואר 2012) הייתה זמרת ישראלית, המזוהה עם תקופת קום המדינה והייתה פופולרית ביותר בשנות החמישים והשישים. כלת פרס ישראל לזמר עברי.

תוכן עניינים [הסתרה]
1 ביוגרפיה
1.1 תחילת הדרך
1.2 ההצלחה כזמרת
1.3 עשייה ציבורית, דעותיה הפוליטיות וחיים אישיים
2 קישורים חיצוניים
3 הערות שוליים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא נולדה בשם יפה אברמוב כבת הבכורה לאברהם ומלכה במשפחה בת שלושה ילדים. הוריה עלו לארץ ישראל מהקווקז בתחילת המאה העשרים. היא גדלה בדרום תל אביב ובגבעת רמב"ם (כיום שכונה בגבעתיים) והחלה את דרכה האמנותית בגיל צעיר, כשיחד עם אחותה ואחיה הצעירים הופיעה בבית הקפה המשפחתי בגבעת רמב"ם בהרכב שיצרו שנקרא "במתי". ההרכב זכה להצלחה בקרב באי בית הקפה הפופולארי, ובהמלצת הזמר שמואל פישר היא התקבלה כרקדנית בלהקת הבלט של גרטרוד קראוס ורקדה במסגרתה במשך עשר שנים.

ב-21 בספטמבר 1944 נישאה ליוסף גוסטין, שהתגייס יום לאחר הנישואין והיה מראשוני המתנדבים היהודים לצבא הבריטי. הוא וחבריו צורפו אחר-כך לבריגדה היהודית. גוסטין נהרג ב-29 במרץ 1945 במערכה על נהר סניו, בזירה האיטלקית במלחמת העולם השנייה (אחד משיריה, "אורי", נכתב על ידי רפאל קלצ'קין לזכרו והולחן על ידי יששכר מירון). מיד לאחר מכן נטשה את להקת הבלט עקב פציעה ברגלה.

ירקוני שירתה בארגון ההגנה כאלחוטאית, והמשיכה בכך עם פרוץ מלחמת העצמאות במסגרת חטיבת גבעתי. את ניסיונה הראשון כזמרת קנתה לה בלהקת "החישטרון" של החטיבה שהוקמה בזמן המלחמה והיא צורפה אליה. צמד היוצרים טולי רביב ובובי פנחסי כתבו ללהקה שירים "סלוניים" ששימשו מוזיקת רקע לריקודים וזוהו לאחר מכן עם ירקוני, בהם "אל נא תאמר לי שלום", "שחרחורת" ו"קרה זה רק הפעם". שני שירים ששרה באותה תקופה נהפכו לסמלי המלחמה הקשה: "האמיני יום יבוא" שהביא במיוחד בשבילה השחקן רפאל קלצ'קין והיא שרה אותו לראשונה בפני מלווי השיירות לירושלים, ו"באב אל ואד" שכתב חיים גורי לזכרם של מלווי השיירות כשנה לאחר תום הקרבות.

ב-1948 נישאה בשנית לשייקה ירקוני, איש ההגנה וממייסדי החי"ש ולימים מ"גיבורי" הפרשה שהייתה אחת העילות לתביעת הדיבה שהגיש עמוס בן-גוריון ידידו, כנגד ארגון שורת המתנדבים. שייקה ירקוני נפטר ב-1983.

ההצלחה כזמרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
יפה ירוקני שרה את "משה" של עמנואל זמיר
עם קום המדינה, עוד בזמן ההפוגה בקרבות מלחמת העצמאות, הקליטה ירקוני תקליט באולפן "רדיו דוקטור" שזכה להצלחה גדולה. במיוחד התפרסם מתוכו הלהיט "עיניים ירוקות", שאף נחשב כשיר הפופ הראשון בארץ.

לאחר מכן הוחתמה ירקוני בחברת התקליטים הד ארצי שרק הוקמה והחלה להקליט את כל אלבומיה שם. היא הקליטה את האלבום "באב אל וואד" שהורכב משירי מלחמת העצמאות, בהם "האמיני יום יבוא" שביצעה בעת המלחמה וכן "רבותי ההיסטוריה חוזרת", "הפינג'אן", "הן אפשר", "דודו" ו"יצאנו אט", שהפכו להיות מזוהים עמה יותר מאשר עם הביצוע המקורי של להקת הצ'יזבטרון. בשנת 1951 הקליטה אלבום מצליח שהורכב משירים לריקודי עם.

בשנות החמישים והשישים הפכה לזמרת מובילה בארץ ושיריה, בעיקר השירים הלאומיים שהקליטה ("בערבות הנגב", "הסבתא בנגב" (מילים: אבשלום כהן) שהוקלט ב-1948), הושמעו רבות בתוכנית "כבקשתך לשירים עבריים" בקול ישראל. עיקר הצלחתה בקרב הקהל (ופחות בקרב עורכי הרדיו) היו בשירים הסלוניים שהקליטה, שירי הואלס והטנגו, ששימשו גם כמוזיקת רקע לריקודים בבתי הקפה באותה תקופה. ב-1959 הוציאה את האלבום "נרקודה עם יפה ירקוני" שקיבץ שירים סלוניים רבים שזוהו איתה, בהם "חביבי", "ארצנו הקטנטונת" ו"שחרחורת". אמצעי התקשורת נהגו לייחס לה יריבות עם הזמרת שושנה דמארי שגם היא זכתה לפופולריות רבה באותה תקופה, אף כי הדבר איננו נכון והשתיים אף שיתפו פעולה מספר פעמים.

בשנות החמישים הקליטה מספר אלבומי ילדים, בהם שניים מצליחים במיוחד: האלבום "שירי ילדים כבקשתך" מ-1953, שכלל את שיר הילדים "עגלה עם סוסה" שהוקלט עוד ב-1948 ו"דובון ימבו" (גם: יומבו, שכתב יחיאל מוהר), והאלבום "שירים מכנרת" מ-1957, שהוקדש לשירי הילדים שכתבה נעמי שמר בקבוצת כנרת וחשף את שמר לקהל הרחב, עם שירים כמו "הדואר בא היום" ו"אחינו הקטן". היא גם הוציאה תקליט של שירי חגים לילדים והקליטה שירים נוספים שהפכו ללהיטים לילדים, בהם "אבא שלי" ("לאבא שלי יש סולם..." שכתבה תלמה אליגון).

בשנת 1965 זכתה במקום הראשון בפסטיבל הזמר עם השיר "איילת החן" ושנה לאחר מכן זכתה שוב עם השיר "ליל סתיו" (אותם ביצע בפסטיבל גם אריק איינשטיין בביצוע נוסף).

בשנות השישים והשבעים הופיעה ירקוני גם באולמות ובמועדונים החשובים בעולם, בעיקר בארצות הברית, בלונדון ובפריס. היא הופיעה בקרנגי הול ולינקולן סנטר בניו יורק, אולימפיה בפריס, פלדיום בלונדון וכן ביפן, אוסטרליה ורוסיה. במהלך שנות השישים היא אף שהתה ארבע שנים בארצות הברית, הקליטה שם שלושה תקליטים וביצעה הופעות רבות. בפריס פגשה את בועז שרעבי שהופיע שם באותה תקופה והקליטה לראשונה את שירו "פמלה".

בספיישל טלוויזיוני ביום העצמאות של שנת 1969, ביצעה ירקוני את השיר "כשהיינו ילדים" (אסף/וילנסקי) שהפך לאחד מהשירים המזוהים איתה ביותר. במהלך שנות השבעים הקליטה מספר שירי פופ, בהם הלהיט "כל היונים" ודואט עם צביקה פיק בשם "ערב סתיו יפה". עם פיק היא אף הופיעה במופע משותף, שלא נחל הצלחה מיוחדת.

שלושה להיטי ילדים נוספים בוצעו על ידה במסגרת פסטיבל שירי הילדים בשנות ה–70: "אין דן דינו", "אני אוהב לשרוק" ו"אחותי הקטנה".

בשנת 1986 הוקדשה לה התוכנית "חיים שכאלה". בשנת 1992 השתתפה יחד עם מאיר סוויסה בסדרת הטלוויזיה לילדים "חג שמח עם יפה ירקוני", שכל פרק בה שודר באחד מימי החגים. בשנת 1994 שיחקה בתפקיד משני בסרט הקולנוע "שירת הסירנה", המבוסס על ספרה של עירית לינור.

בשנת 1996 הוציאה את אלבום הדואטים "שרים עם יפה ירקוני" במסגרתו ביצעו מיטב האומנים את שיריה בדואט עמה, בהם היו שושנה דמארי, אריק איינשטיין וחוה אלברשטיין.

יפה ירקוני ופנינה רוזנבלום
ירקוני זכתה בפרס ישראל בשנת היובל למדינת ישראל, 1998. באותה שנה גם יצא אוסף מחומש משיריה בשם "יפה ירקוני מאז ועד היום 1998-1948". האוסף כלל גם שיר חדש בשם "רוקדת" שכתבה נעמי שמר על סמך סיפור חייה של ירקוני, עם אזכורים מהיותה רקדנית בתחילת דרכה, הופעותיה במלחמת העצמאות, שיריה "על המלחמה ועל שלום" ועד ימינו אלה, ב-1999 השתתפה בפסטיגל המילניום כאומנית אורחת.

בקיץ 2000 הקליטה את שירה האחרון, "עכשיו עברו שנים, וכבר קשה להזכר". באותה שנה יצא אוסף משולש ובו 62 להיטים.

עשייה ציבורית, דעותיה הפוליטיות וחיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יפה ירקוני עם האלוף אברהם אדן ליד תעלת סואץ לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים
ירקוני הייתה ידועה כמעורבת בחיי המדינה. היא ביצעה מאות הופעות לפני החיילים במלחמות ישראל ובין המלחמות, לא נרתעה מלהופיע ממש בחזית הקרבות וכך זכתה לכינוי "זמרת המלחמות", על אף שלא אהבה אותו, והעדיפה להיקרא "זמרת החיילים".

היא נהגה להיות מעורבת גם בפוליטיקה והשמיעה לא אחת את דעותיה הפוליטיות המזוהות עם השמאל הציוני. בשנת 2002, בעת מבצע חומת מגן, התבטאה ירקוני בתוכנית "מה בוער" של גלי צה"ל כנגד חיילים שסימנו מספרים על זרועותיהם של פלסטינים "אנחנו עם שעבר את השואה, איך אנחנו מסוגלים לעשות דברים כאלו?" אמרה. דבריה אלה התפרשו באמצעי התקשורת כהשוואה בין מעשי צה"ל בשטחים לבין מעשי הנאצים בשואה‏[1]. לדבריה, היא לא ערכה השוואה כזו אלא רק ניסתה למחות על מעשה ספציפי. התבטאות זו גרמה לסערה תקשורתית תוך קריאה מאנשי ימין להחרימה‏[2]. איומים ומכתבי נאצה רבים נשלחו אליה ואף בוטל ערב לכבודה שהפיקה אמ"י. לאחר זמן מה, כשהסערה שככה, הפיקה אמ"י ערב לכבודה ובדצמבר 2006 נערך לירקוני ערב הצדעה גדול בהיכל התרבות בהשתתפות אומנים רבים.

בשנת 2001 אובחנה ירקוני כחולה במחלת אלצהיימר ובשנת 2008 החמיר מצבה‏[3]. היא נפטרה ב-1 בינואר 2012‏[4]ונקברה בבית העלמין קריית שאול.

הייתה אם לשלוש בנות, סבתא ל-7 נכדים וסבתא-רבתא ל-5 נינים. בתה אורית שוחט היא עיתונאית בהארץ ובת אחרת, רותי ירקוני-סויסה, הייתה נשואה בעבר לשחקן מאיר סויסה.

ב-1 במאי 2014 הוסר הלוט מעל לוחית זיכרון בכניסה לביתה של יפה ירקוני בתל אביב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יפה ירקוני, באתר הספרייה הלאומית
לקט משירי יפה ירקוני באתר המוזיקה של הספרייה הלאומית
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: יפה ירקוני
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יפה ירקוני
יפה ירקוני, באתר MOOMA
יפה ירקוני, דיסקוגרפיה באתר "סטריאו ומונו"
מילים לשירים של יפה ירקוני, באתר "שירונט"
אקורדים לשירים של יפה ירקוני, באתר tab4u‏
האזנה לשיר "הסבתא בנגב" מתוך "שירים ששמענו פעם" באתר הספרייה הלאומית
נתן שחר, יפה ירקוני, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
ירקוני באירוע הוקרה למלחין בובי פנחסי
דוד מלך ישראל 1953, יפה ירקוני שרה בסרטו של נתן גרוס
דוד דרעי, "אני לא זמרת מלחמות" (ראיון וידאו), באתר ynet‏, 5 במאי 2008
אורית שוחט, בתה של יפה ירקוני על הפרק הסודי בחייה, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2008
תום שגב, יפה ירקוני: קולה של ישראל האחרת, באתר הארץ, 6 בינואר 2012
כלת פרס ישראל, יפה ירקוני, באתר של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
סיקור מותה:

עכבר העיר, יפה ירקוני הלכה לעולמה, באתר עכבר העיר, 1 בינואר 2012
אור ברנע, יפה ירקוני הלכה לעולמה, באתר ynet‏, 1 בינואר 2012
מרב יודילוביץ', לזכרה: יום בחייה של יפה ירקוני, באתר ynet‏, 1 בינואר 2012
אריאנה מלמד, פרידה מיפה ירקוני: סופה של אלגנטיות, באתר ynet‏, 1 בינואר 2012
יורם קניוק‏, מות יפה ירקוני - סופה של ארץ ישראל הישנה: יורם קניוק נפרד, באתר וואלה! NEWS‏, 2 בינואר 2012
סיקור מיוחד: יפה ירקוני 1925-2012, באתר וואלה! NEWS‏
זוכרים את יפה ירקוני ב"ציפורי לילה מתגעגעות", גלי צה"ל, 1 בינואר 2012
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
^ יפה ירקוני: "אין לנו מנהיג", באתר ynet‏, 14 באפריל 2002
^ יוסי קליין, "זמרת המלחמות" נגד המלחמה, באתר הארץ, 3 במאי 2005
^ עמיקם רוטמן בראיון עם אורית שוחט, רשת ב', 20 בנובמבר 2009
^ יפה ירקוני הלכה לעולמה, באתר וואלה! NEWS‏, 1 בינואר 2012
קטגוריות: זמרים השרים בעבריתזמרים ישראליםזמרי ילדיםזוכי פרס ישראל לזמר עברייקירי תל אביב-יפואנשי היישוב ילידי הארץאישים הקבורים בבית הקברות קריית שאולחברי החישטרוןזמרי פופ ישראלים

Yafa Yarkoni
From Wikipedia, the free encyclopedia
Yafa Yarkoni
Flickr - Government Press Office (GPO) - YAFFA YARKONI DURING THE "TELETROM"..jpg
Background information
Birth name Yafa Abramov
Also known as The “Songstress of the Wars”
Born 24 December 1925
Giv'at Rambam, British Mandate for Palestine
Died 1 January 2012 (aged 86)
Reut Medical Center, Tel Aviv, Israel
Occupation(s) Singer
Yafa Yarkoni (Hebrew: יפה ירקוני‎, also Yaffa Yarqoni, (24 December 1925 – 1 January 2012) was an Israeli singer, winner of the Israel Prize in 1998 for Hebrew song. She was dubbed Israel's “songstress of the wars” due to her frequent performances for Israel Defense Forces soldiers, especially in wartime.[1] She was from a Mountain Jewish family.[2]

Contents [hide]
1 Biography
2 Music career
3 Awards
4 Death
5 See also
6 References
7 External links
Yafa Abramov (later Yafa Gustin and Yafa Yarkoni) was born in Giv'at Rambam (today a neighbourhood of Giv'atayim) to a Jewish family that immigrated from the Caucasus. At the age of ten, she studied ballet dancing under Gertrude Kraus, one of Israel's dance pioneers.

In the 1940s, her mother ran a café in Givat Rambam, where Yafa performed with her sister Tikva and her brother Binyamin. On 21 September 1944, she married Joseph Gustin, who fought in World War II with the Jewish Brigade and was killed in battle in Italy in 1945.[3]

Yarkoni married Shaike Yarkoni in 1948.[4] They had three daughters.[5]

In 2000, Yarkoni was diagnosed with Alzheimer's disease.[6][7] According to her daughter, Haaretz journalist Orit Shochat, her condition worsened in 2007. That year she appeared for the last time on a television show produced in her honor by the Israel Broadcasting Authority.

Music career[edit]
In 1948, during Israel's War of Independence, Yarkoni joined an IDF song troupe affiliated with the Givati Brigade. Bab el-Wad, a song she performed at the time, became a classic, sung every year on Israel's Memorial Day. After the war, she performed songs for a program on the Kol Yisrael radio station.[8]

Most of Yarkoni's songs were written by Tuli Reviv and Haim Hefer.[9] Yarkoni also performed some of Naomi Shemer's early children's songs.

Among her most well-known songs are "Don't Say Goodbye, Say I Will See You," about a soldier parting from his girlfriend before battle, and "Road to Jerusalem," about soldiers transporting food to Jerusalem when the city was under siege in 1948.[5]

In 1998, Yarkoni was awarded the Israel Prize, for Hebrew song.[10]

On 1 January 2012, Yarkoni died at Reut Medical Center in Tel Aviv. She is buried in the Kiryat Shaul cemetery in Tel Aviv, beside her husband.[11]

See also[edit]
List of Israel Prize recipients
Jump up ^ Shoot the singer!: music censorship ... 25 May 2010. Retrieved 27 August 2011.
Jump up ^ . Retrieved 27 August 2011.
Jump up ^ "Yaffa Yarkoni". Jewish Women's Archive. Retrieved 27 August 2011.
Jump up ^ Keren, Omer. "Yafa Yarkoni's Wars" (in Hebrew). Retrieved 19 June 2008.
^ Jump up to: a b Yaffa Yarkoni dies at 86; Israeli singer
Jump up ^ NRG-Maariv, "Mom doesn't remember she was a singer anymore – Orit Shochat, Yafa Yarkoni's said her mother had been suffering from Alzheimer disease since 2000" (in Hebrew); Judy Siegel-Itzkovich, Jerusalem Post, "TAU discovery: Excess protein linked to Alzheimer's must be prevented before it accumulates on brain": "The latest Israeli personality whose Alzheimer's disease was disclosed is Yaffa Yarkoni".
Jump up ^ ,. Retrieved 27 August 2011.
Jump up ^ ".". Retrieved 27 August 2011.
Jump up ^ Popular music and national culture ... Retrieved 27 August 2011.
Jump up ^ "Israel Prize Official site – Recipients in 1998 (in Hebrew)".
Jump up ^ "Legendary Israeli singer Yafa Yarkoni dies at 86". Haaretz. 1 January 2012. Retrieved 1 January 2012.
External links[edit]
Nathan Shahar, Yafa Yarkoni, Jewish Women Encyclopedia
Yafa Yarkoni at the Internet Movie Database
Yafa Yarkoni at MOOMA (Hebrew)
Authority control
VIAF: 29744893 ISNI: 0000 0000 0317 6977 SUDOC: 160320305 BNF: cb14240591d (data) MusicBrainz: fbb412e9-099c-42ea-a555-b779afe65b14
Categories: 1925 births2012 deathsIsraeli people of Mountain Jewish descentIsrael Prize in Hebrew song recipientsIsrael Prize women recipientsIsraeli female singersPeople from GivatayimDeaths from Alzheimer's diseaseJews in Mandatory Palestine

September 21, 1944
Age 18
Age 22
January 1, 2012
Age 86