Yekutiel Yehuda Halberstam [ADMOR of Sanz Klausenburg-Natanya]

Is your surname Halberstam [ADMOR of Sanz Klausenburg-Natanya]?

Research the Halberstam [ADMOR of Sanz Klausenburg-Natanya] family

Yekutiel Yehuda Halberstam [ADMOR of Sanz Klausenburg-Natanya]'s Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Yekutiel Yehuda Halberstam [ADMOR of Sanz Klausenburg-Natanya]

Hebrew: Yekutiel Yehuda Halberstam [ADMOR of Sanz Klausenburg-Natanya] (מצאנז-קלויזנבורג נתניה)
Also Known As: "Rabbi Yekutiel Yehuda Halberstam", "Sanz-Klausenberger Rebbe"
Birthdate:
Birthplace: Rudniki, częstochowski, Silesian Voivodeship, Poland
Death: Died in Natanya, Israel
Place of Burial: Natanya, Israel
Immediate Family:

Son of Rabbi Tzvi Hirsch Halberstam [of Ridnik] and Chaya Mindel Halberstam [of Ridnik]
Husband of ? Halberstam; Pessel Halberstam and <private> Halberstam (Sanz Klauzenburg) (Ungar)
Father of Hananyah Yom Tov Lipa הי"ד Halberstam; Chaim Tzvi הי"ד Halberstam; Baruch הי"ד Halberstam; Meir Meshulam הי"ד Halberstam; Moshe הי"ד Halberstam and 14 others
Brother of Avroham Halberstam [of Ridnik] and Unknown Halberstam
Half brother of Basha Spira; Meir Spira; Pesel Halberstam [of Ridnik]; Mrs. Silverman and ר' נפתלי הלברשטאם

Occupation: Admor
Managed by: Leibish Teitelbaum
Last Updated:

About Yekutiel Yehuda Halberstam [ADMOR of Sanz Klausenburg-Natanya]

The Sanz-Klausenburger Chasidic Dynasty

The dynasty was founded by Rabbi Yekutiel Yehuda Halberstam in 1927. Rabbi Halberstam was a scion of the Sanz dynasty founded by Rabbi Chaim of Sanz, Rabbi Halberstam's great-grandfather. Rabbi Halberstam grew up in Rudnick, a small town close to Sanz, and was known as a child prodigy and an excellent scholar. In 1927, he was offered the position of rabbi of the community of Klausenburg, which he accepted gladly. From then until World War II the Klausenburger Rebbe, as he began to be called, enjoyed a happy life. He had a great many young followers and a great number of Sanz Hasidim began to follow the young Rebbe. As a result of the Holocaust almost the entire community was destroyed. Approximately 15% survived the Holocaust, including the rebbe, who had lost his wife and eleven children. Though it had been the Klausenburger Rebbe’s wish to move to the Land of Israel, he felt that he would be needed more in America and emigrated there in 1947.

The Rebbe began a wide scale movement to increase Jewish observance. He founded many Jewish day schools and institutions of higher learning. He launched revolutionary programs for comprehensive study of the Talmud. He created a program called Mifal HaShas, in which students would master thirty folios of the Talmud in one month. His influence permeated areas as far as Canada, Mexico, and Israel.

The Rebbe wrote a 7 volume Responsa covering all aspects of Jewish law called Divrei Yatziv.

In the late 1950s, the Rebbe finally was able to get his wish to move to Israel. He emigrated there and founded the Kiryat Sanz community on the outskirts of Netanya. The community is well known for its hospital, the Laniado Hospital, which is famous for its excellent service abiding strictly to halakha. They are also famous for their so called “Haredi beach”, it being one of the places that has separate beaches for men and women. When the Rebbe died in 1994, over 200,000 people attended his funeral. This was not anticipated by the police, even after advice from the Hasidim, causing the entire city of Netanya to shut down for one day.

Before he died the Klausenburger Rebbe requested of his two sons (both born after WWII) to each preside over one section of the Hasidic movement and to develop them into distinct entities. His request was followed.

   * His older son, Grand Rabbi Tzvi Elimelech Halberstam currently is the Sanz-Klausenburger Rebbe in Kiryat Sanz, Netanya, Israel;
         o Rabbi Yechezkel Shraga Boruch Halberstam, Rav haTsa'ir (son of Rabbi Tzvi Elimelech)
   * His younger son, Grand Rabbi Shmuel David Halberstam, is the Sanz-Klausenbeger Rebbe in Borough Park, Brooklyn, USA.

Both are accomplished and well respected Rebbes in the Hasidic community.

----------------------------------------

http://en.wikipedia.org/wiki/Sanz

See Halberstam Dynasty chart.

----------------------------------------

http://wiki.geni.com/index.php/Jewish_Dynasties

----

*

http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=1102:2010-06-20-18-49-36&catid=56:storiesrabanim&Itemid=83

About Yekutiel Yehuda Halberstam [ADMOR of Sanz Klausenburg-Natanya] (עברית)

האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג - רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם נולד ברודניק שבגליציה בשנת ה'תרס"ד, להורים אשר לשניהם ייחוס משפחתי מפואר, אביו רבי צבי הירש אב"ד רודניק היה בנו של רבי ברוך מגארליץ ונכדו של רבי חיים בעל ה'דברי חיים' ומייסדה של חסידות צאנז. אמו, מרת חיה מנדל, אותה כינה בקונטרס הצוואה 'הצדקת המפורסמת' הייתה דור חמישי לבעל ה'בני יששכר' - הרב הקדוש רבי צבי אלימלך שפירא ודור שישי לצדיק רבי צבי הירש אפשטיין בעל ה'עטרת צבי'.

אביו של רבי יקותיאל יהודה שהבחין כי בנו עילוי ומבורך בכישרונות נדירים, הקדיש את מיטב כוחותיו כדי לחנך בעצמו את בן זקוניו, אולם ימי שהותם יחד לא ערכו זמן רב, כאשר הגיע לגיל בר המצווה נפטר האב, אך פלא הוא שכבר אז הספיק לקבל ממנו אוצרות של חכמה ודעת, בהם סודות ורזים שנמסרו ליחידי סגולה שבכל דור מפה לאוזן.

מלבד יכולתו לחדש ולפלפל בחידושי תורה, כשעוד למד בחדר הצטיין רבי יקותיאל יהודה במידות נעלות מאין כמותם. כאשר העלה זכרונות מימים אלה הביא דוגמא אישית מעצמו להנהגה נהדרת שמצידו ראה בה את נחלת כל הילדים, "רגיל הייתי בטבע מגיל רך, שכאשר הבאתי איתי ל'חדר' מן הבית שלוש פרוסות של מיני מזונות, נתתי שתי פרוסות לחבר מבית עני שלא היה לו, והסתפקתי לעצמי בפרוסה אחת ואם לא הבאתי אלא רק פרוסה אחת נתתי אותה כולה לחברי ולא אכלתי מאומה ... כי איככה אהיה מסוגל לאכול כשחברי רעב ואין לו מה לאכול, ומידה זו של רחמנות השרישו בי אבא ואמא מיום שנולדתי, כזה היה טבע התינוק בכל בית יהודי בימים ההם."

מפחד שלא יקום באשמורת הבוקר להמשיך בלימוד תורתו, ירד מן המיטה הנוחה והרכה שהציעה לו אמו וישן על הרצפה הקרה כשהוא רועד מקור. הנהגתו זו הדאיגה את אמו שחששה לבריאתו של בנה הקטן והלכה לבקש את הדרכתו של הגאון רבי שמואל ענגיל, במכתב ששלח לעילוי הצעיר ביקשו בכל לשון של בקשה היות ויתום הוא, למען אמו האלמנה ולמען בריאתו, שלא ילמד בהתמדה רבה כל כך שמא יפגע בבריאותו חס ושלום.

מלבד אביו, גם אחדים מגדולי התקופה היו שותפים בעיצוב דמותו הרוחנית של רבי יקותיאל יהודה, הבולט שבהם הוא הגאון הקדוש רבי דוד צבי (טאבלי) זעהמאן מקהילת הקודש דוקלא, מחבר השו"ת 'קב זהב' ו'מנחת סולת', שהסמיכו להוראה ואותו מכנה רבי יקותיאל בתואר 'אלוף נעורי'. מלבדו למד גם אצל רבי איציקל, ריש מתיבתא בקליינווארדין, אצל רבי משה צבי לנדא, ואצל רבי משה חיים סגל בעל 'לחם רב השלם' שהיה מגדולי תלמידי החכמים באותו הזמן.

בשנת ה'תרפ"א נשא לאישה את הצדקנית מרת פאסיל בתו של האדמו"ר רבי חיים צבי טיטלבוים – ה'עצי חיים', רבה של העיר סיגוט ונצר לבית צאנז מצד אמו, בהיותה נכדת ה'דברי חיים' ויחדיו הקימו בית מפואר כאשר במהלך השנים נולדו להם אחד עשר ילדים.

כשהוא כבן עשרים שנה בלבד נתמנה כאב ביד הדין בקהילת קלויזנבורג שברומניה, שם פעל רבות לחיזוק הדת בעיר. רבי יקותיאל יהודה דאג לכונן מערכת ענפה של כשרות המאכלים ושחיטה למהדרין זאת תחת פיקוחו האישי, הוא הקים 'תלמוד תורה כללי' עבור ילדי תינוקות של בית רבן בגיל הרך שלא היה קיים עד בואו בצורה מסודרת, ובעצמו ביקר כמעט כל יום שם והשתעשע עם התלמידים, בהתייחסותו הרחמנית של רבי יקותיאל יהודה ליהודים התועים השכיל להשפיע עליהם שלא לשלוח את ילדיהם ל'תרבות' אלא לתלמודי תורה חרדיים ועם הזמן התדלדל מספר התלמידים ב'תרבות' והוא נסגר.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה היה רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם כבן שלושים וחמש, בשנותיה הראשונות של המלחמה כשיהודי פולין וליטא כבר נרצחו והושמדו ברבבותיהם הוסיפו עדיין יהודי הונגריה ורומניה לנהל אורח חיים תקין זמנית, כיוון שהגרמנים עדיין לא פלשו לארצות אלו.

כל אותה העת לא הפסיק מלהתפלל ולבכות על רוע המצב כי ידע שהצרה קרובה לבוא. עד ראייה שהתארח אצל רבי יקותיאל יהודה בתקופה ההיא והיה בקרבתו סיפר שפעם הבחין כי הרב אינו טועם כלל ממאכלי השבת ורק משים עצמו כאילו היה מברך ואוכל, לאחר דרישה וחקירה יסודיים נתברר לו שהרב שרוי בתענית מפני שהראו לו בלילה בשנתו מראות ובשורות קשות שעל פי דין מתענים עליהם אפילו בשבת, ומכיוון שלא רצה להבהיל את הציבור היה עורך לפניהם את שולחן 'הטיש' כרגיל בשירות תשבחות ודברי תורה כאילו לא אירע דבר.

כאשר נכנס הצורר הנאצי לקלויזנבורג החל רבי יקותיאל יהודה להתגלגל ממדור גיהינום אחד למשנהו, עד שנשלח למחנה ההשמדה אושביץ. בתקופת אימים זו התגלתה התנהגותו המופתית ממש בבחינת תופעה יוצאת-דופן שלא ניתן להשיגה בשכל האנושי.

בשיא היגון והצרות לא חדל מללמוד, להתפלל ולקיים מצוות שבין אדם לחברו. סיפר אחד משרידי הגטו כי עמד בעקשנות נוראה גם בתנאי רעב קשים ביותר ורפיון הגוף לא לאכול טריפה, להניח תפילין בכל יום (אותם החביא בסיכון רב), לארגן תפילה בציבור, לא לאפשר לקלגסים הנאצים לגלח את זקנו בתער על אף המכות הנמרצות שהפליאו בו והוא שותת דם, להימנע בתחבולות שונות ומשונות מחילול שבת. יחד עם זאת, לא הניח לאחר לעשות את מכסת העבודה המוטלת עליו.

כל זה הגביר את חמתם של אנשי הקאפו שהציקו לו מאוד והפליאו בו את שבטם. גם כשרמסו אותו ברגליהם, היה לוחש: "צדיק הוא השם כי פיהו מריתי", או שהיה אומר: "תהא מתתי כפרתי" או "תחת אשר לא עבדת את השם אלוקים בשמחה...". התנהלות זו הביאה אט אט לשינוי אף ביחסם של אנשי הקאפו אליו, עד שיצאו לו מוניטין של איש קדוש ובמקום להציק לו, הרבה מהם נטו אליו חסד.

באחת ההזדמנויות סיפר שבתקופה זו התהלך עם נעלי עץ לרגליו. יום אחד נזדמנה לו נעל מרופדת ועליה חתיכת עור. כשהרימה, התברר לו שזאת חתיכת קלף מפרשיות תפילין ועליה כתוב: "הישמרו לכם פן יפתה לבבכם..." והוסיף: "ופרצתי בבכי... היטב חרה לי מביזיון הקודש, וגם נחרדתי מן הרמז שרמזו בזה מן השמים...".

לקראת סוף המלחמה, ארגנו המרצחים "צעדת מוות" ובמהלכה אסיר שהיה פוסק מללכת או לרוץ היו יורים בו. הרבי שעבר את כל הצעדה בשארית כוחותיו נדר לדר לה' שאם יציל אותו יקים בית חולים לעזור ליהודים ויקים ישיבה גדולה ואכן כשניצל הרבי הקים את חסידות צאנז ואת בית החולים "לניאדו" בנתניה שקיים עד היום, בתוך הקריה החסידית המפוארת.

בשואה איבד רבי יקותיאל יהודה את כל בני משפחתו ובהם אחד עשר ילדיו. כשנשאל כיצד הצליח להתגבר על ייסורי האיוב הללו, הסביר: "איבדתי את כל משפחתי, איבדתי את הכל – אבל את הקב"ה לא איבדתי".

סיפר אחד ממיודעיו כי במו עיניהם ראו איך שמקיימים בידו של הרבי את דברי חז"ל "בדרך שאדם רוצה לילך בה, מוליכין אותו". הייתה לו סייעתא דשמיא מיוחדת במינה שיוכל לקיים את המצוות אפילו בגיהינום הנאצי, "ומן השמים סובבו בהשגחה פרטית נפלאה שיהיה בידו למלא את כל תשוקות ליבו, עד שלא החסיר אפילו מנהג כשר כמו לאכול תפוח בליל ראש השנה או להדליק נרות חנוכה בשמן זית, ולאכול פירות בט"ו בשבט, שלא לדבר על כזית מצה בליל פסח, שאפייתו קשורה הייתה בשלל הרפתקאות וסיכונים".

כשהגיעו חיילי הצבא האמריקאי והודיעו של שחרורם ומתן אוכל עבורם, היה היחיד מבין קהל צפוף של עצמות ושלדי אדם מורעבים שביקש מחיל השחרור אוכל כשר בשל היותם יהודים...

מעתה ואליך החל להקים מחדש את ההריסות, הפיח רוח חדשה בניצולי השואה והקים רשת ישיבות ומוסדות תורה לבנים ולבנות בשם "שארית הפליטה" במחנות העקורים. לאחר התלבטות היכן יוכל לפעול למען היהודים הכי הרבה, החליט לשים פעמיו לאמריקה, "ארץ לא זרועה" ויש הרבה מה לעשות בה, עד שתגיע השעה לקיים את נדרו מזמן השואה לעלות לארץ ישראל אם ייצא ממנה חי.

הוא נשא לאישה את בת הגאון רבי שמואל דוד אונגר גאב"ד נייטרא, ובשנת תש"ז הגיע לארה"ב והחל לבנות מחדש את חסידות צאנז. הוא היה מי שייסד את ה"כולל" החסידי הראשון באמריקה, 'כולל אברכים אוהל משה', לזכר אחד מבניו שנהרגו על קידוש השם.

כשסיפר לו אחד ממכריו שמציעים לו לרכוש בנין יפה וכי להתרשמותו יתאים לפתוח בו סופרמרקט נושא רווחים גדולים, שאל אותו רבי יקותיאל יהודה: "ואולי יתאים הבניין לבית מדרש?!" כחסיד אמיתי של הרבי הסכים אותו יהודי מיד, רכש בכספו את הבניין והקדישו עבור ביהמ"ד הגדול דחסידי צאנז קלויזנבורג. ע"פ הוראתו נקרא הבניין 'בית ברוך' (שמו של הקונה) עד עצם היום הזה. לבית זה נהרו במרוצת השנים המוני חסידים ויהודי שארית הפליטה שלא שכחו את הטובות שגמל להם הרבי. כתוצאה מההתעוררות הכללית שחולל בציבור החרדי קמו מפעלים נוספים לתורה ויראת שמים.

בשנת ה'תש"ך עלה רבי יקותיאל יהודה לארץ ישראל ובכך מימש את כיסופיו הרבים ואת קיום הנדר שנדר. קהל עצום קיבל את פניו, מראשי אדמור"ים ועד פשוטי עמך. עוד טרם עלייתו, בביקורו בארץ ישראל, בחיפושיו אחרי מקום מתאים ורחב בו יוכל להשתקע ולכונן את 'קרית צאנז', נוסח זו שהייתה בגליציה, כזו שתהווה מוקד חי של "תורה, עבודה וגמילות חסדים", הניח את אבן הפינה לקרית צאנז בנתניה. משעלה, התיישב בה תוך שהוא מרחיב את כיווני פעילותו, על אף הקשיים שניקרו בדרכו.

מלבד הקריה הראשונה בנתניה, שהיא המרכז החסידי הגדול של צאנז גם היום, ייסדו ובנו אנשי שליחותו את 'קרית צאנז' ומוסדותיה בירושלים, את בתי החסידים, תלמודי התורה וכוללי האברכים בבני ברק, חיפה, את השיכון לאנ"ש בטבריה ואת המרכז החסידי הגדול בעיר צפת.

בשנת תשכ"ב נשא בפני התלמידים דברי פתיחה מאלפים בהם הרחיב את דיבורו בעניין החיוב הכללי המוטל על בני הישיבה לרכוש מידות טובות ולהתנהג בדרך ארץ כלפי ההורים וכל מי שגדול ומבוגר ממנו. "זה המפתח לקניין התורה", אמר. בפתיחה אחרת אמר: "שאלתי ובקשתי אשר לא רק אתם תלמדו את הגמרא, אלא שהגמרא תלמד אתכם".

ייסד את ביה"ח לניאדו, בי"ס לאחיות, מוסדות ליתומים ובכך קיים את נדרו שאם יינצל מן התופת בשואה, ינסה תמיד להציל יהודים. ימים ספורים לפני פתיחת בית החולים, אמר לסגל הרפואי, בהם פרופסורים ומומחים ידועי שם, "בבואי להקים ולפתוח בית חולים חדש לאוכלוסיה הרחבה, שואף אני לא רק שיקפידו בו הקפדה מלאה על שמירת שבת וכשרות, ולא רק שיעסיקו בו רופאים מעולים ממדרגה ראשונה, אלא גם ובעיקר שכל העובדים פה יהיו בעלי לב יהודי חם! שיאהבו את החולה! שמטרתם הבלעדית תהיה ריפוי החולה ולא ריפי המחלה".

דוגמא אחת מיני רבות: בערב שבת אחד, הגיעה לבית-הכנסת של צאנז ידיעה כי בחדר המיון מאושפזת במצב קשה צעירה (חילונית) שזקוקה לתרומת דם מסוג נדיר. כל אנשי החסידות נטשו במהירות את התפילות וארוחת השבת ואצו לתרום דם.

בסוף ימיו ייסד האדמו"ר את 'מפעל הש"ס', במסגרתו לומדים אלפי אברכים דפים רבים של גמרא רש"י ותוספות על דרך הבקיאות על מנת שירכשו ידע נרחב בתלמוד וכך יזכו ללמוד גם בעיון בצורה טובה ונכונה. שאיפתו הייתה לגדל דור אברכים שילמדו וידעו את כל הש"ס כפי שהיה בימים עברו – 'ש"ס יידן'. רשת הכוללים שייסד פרושה לא רק בארץ ועם הצלחתה המשיך בייסוד 'מפעל הש"ס העולמי'. בכוללים אלה מסיימים את הש"ס בכל שלש שנים ונבחנים בכל חודש על עשרות דפי גפ"ת בע"פ.

רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם נפטר בקרית צאנז בנתניה בליל שבת קודש - ט' בתמוז תשנ"ד.

את זכייתו להינצל מהתופת, להקים ישיבה מפוארת ולהעמיד דור חדש הממשיך בשרשרת הזהב של אבותינו, תלה בדבר אחד ויחיד שזקף לזכותו:"שגם בזמנים הקשים ביותר שעברו עלי, לא באתי אף פעם בטרוניה כלפי שמיא, כל גל וגל שעבר עלי - קיבלתיו באהבה".

ת.נ.צ.ב.ה.

view all 29

Yekutiel Yehuda Halberstam [ADMOR of Sanz Klausenburg-Natanya]'s Timeline

1905
January 10, 1905
Rudniki, częstochowski, Silesian Voivodeship, Poland
1947
1947
- 1958
Age 41
New York, United States
1953
1953
Age 47
1956
1956
Age 50
1958
1958
- 1994
Age 52
Natanya, Israel
1994
June 18, 1994
Age 89
Natanya, Israel
June 18, 1994
Age 89
Natanya, Israel