Yitzhak Shamir 7th Prime Minister of Israel

Is your surname Shamir?

Research the Shamir family

Yitzhak Shamir 7th Prime Minister of Israel's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Yitzhak Shamir (Jeziernicki), 7th Prime Minister of Israel

Hebrew: יצחק שמיר, 7th Prime Minister of Israel
Nicknames: "Michael"
Birthdate:
Birthplace: Ruzhany, Brest Region, Belarus
Death: Died in Herzliyya, Israel
Place of Burial: Nation's Great cemetery, Mount Hertzl, Jerusalem, Israel
Immediate Family:

Son of Shlomo Jeziernicki and Pnina Perel Jeziernicki
Husband of Shulamit Shamir (Levi) / שולמית שמיר
Father of <private> Shamir שמיר and <private> Diamant (Shamir)

Occupation: 7th Prime Minister of Israel, Politician
Managed by: Private User
Last Updated:
view all

Immediate Family

About Yitzhak Shamir 7th Prime Minister of Israel

יצחק שמיר

===============================================================

Yitzhak Shamir, 7th Prime Minister of Israel

Yitzhak Shamir (October 15, 1915 - June 30, 2012) was the seventh Prime Minister of Israel from 1983 to 1984 and again from 1986 to 1992.

Early life

Yitzhak Shamir was born Icchak Jeziernicky in Ruzhany (Yiddish: Rozhinoy), Russian Empire (now Belarus). He studied at a Hebrew High School in Białystok, Poland. As a youth he joined Betar, the Revisionist Zionist youth movement. He studied at the law faculty of Warsaw University, but cut his studies short to immigrate to what was then the British Mandate of Palestine. In 1935, after settling in Palestine, he Hebraized his surname to Shamir. He joined the Irgun Zvai Leumi, an underground Jewish militia organization that opposed British control of Palestine. When the Irgun split in 1940, Shamir sided with the more militant faction, Lehi, headed by Avraham Stern. In secret contacts with German representatives at Beirut the group offered to open up a military front against the British in the Middle East in return for the expulsion (rather than extermination) of the Jewish population of Europe to Palestine.

In 1941 Shamir was imprisoned by British authorities. After Stern was killed by the British in 1942, Shamir escaped from the detention camp and became one of the three leaders of the group in 1943, reforming it as "Lehi". In October 1944 he was exiled and interned in Africa by the Mandate authorities. He made an attempt to escape from one of the camps by hiding in a water tank. He was returned, along with the other detainees, after the Israeli Declaration of Independence in 1948. As one of Lehi's triumvirate, he authorized the assassination of the United Nations representative in the Middle East, Count Folke Bernadotte, who was seen by Shamir and his collaborators as an anti-Zionist and "an obvious agent of the British enemy".

Shamir admired the Irish Republicans and sought to emulate their anti-British struggle. Shamir himself took the nickname "Michael" for Michael Collins. After the battle for independence, Shamir joined the secret intelligence service (Mossad) (1955–1965).

Political career

In 1969, Shamir joined the Herut party headed by Menachem Begin and was first elected to the Knesset in 1973 as a member of the Likud. He became Speaker of the Knesset in 1977, and foreign minister in 1980, before succeeding Begin as prime minister in 1983 when he retired.

Prime Minister

Shamir had a reputation as a Likud hard-liner. In 1977 he presided at the Knesset visit of Egyptian President Anwar Sadat. He abstained in the Knesset votes to approve the Camp David Accords and the Peace Treaty with Egypt. In 1981 and 1982, as Foreign Minister, he guided negotiations with Egypt to normalize relations after the treaty. Following the 1982 Lebanon War he directed negotiations which led to the May 17, 1983 Agreement agreement with Lebanon, which did not materialize.

His failure to stabilize Israel's inflationary economy and to suggest a solution to the quagmire of Lebanon led to an indecisive election in 1984, after which a national unity government was formed between his Likud party and the Alignment led by Shimon Peres. As part of the agreement, Peres held the post of Prime Minister until September 1986, when Shamir took over.

As he prepared to reclaim the office of prime minister, which he had held previously from October 1983 to September 1984, Shamir's hard-line image appeared to moderate. However Shamir remained reluctant to change the status quo in Israel's relations with its Arab neighbors, and blocked Peres's initiative to promote a regional peace conference as agreed in 1987 with King Hussein of Jordan in what has become known as the London Agreement. Re-elected in 1988, Shamir and Peres formed a new coalition government until "the dirty trick" of 1990, when the Alignment left the government, leaving Shamir with a narrow right-wing coalition.

During the First Gulf War Shamir's government decided not to retaliate after the Iraqi Scud missile volleys (many of which struck Israeli population centers) . The United States urged restraint, saying Israeli attacks would jeopardize the delicate Arab-Western coalition assembled against Iraq. In May 1991, as the Ethiopian government of Mengistu Haile Mariam was collapsing, Shamir ordered the airlifting of thousands of Ethiopian Jews, known as Operation Solomon. Relations with the US were actually strained in the period after the war, over the Madrid peace talks which Shamir opposed. As a result, US President George Herbert Walker Bush was reluctant to approve loan guarantees needed to help absorb the large immigration from the former Soviet Union. Finally, Shamir gave in and in October 1991 participated in the Madrid talks. His narrow right wing government collapsed as a result, over the participation of Palestinians from the West Bank and Gaza, and new elections were called.

Electoral defeat and retirement

Shamir was defeated by Yitzhak Rabin's Labour in the 1992 election. He stepped down from the Likud leadership in March 1993, but remained a member of the Knesset until the 1996 election. For some time, Shamir was a critic of his Likud successor, Benjamin Netanyahu, as being too indecisive in dealing with the Arabs. Shamir went so far as to resign from the Likud in 1998 and endorse the right-wing splinter movement led by Benny Begin, Herut - The National Movement, that later joined the National Union during the 1999 election. After Netanyahu was defeated, Shamir returned to the Likud fold and supported Ariel Sharon in the 2001 election. Subsequently, in his late eighties, Shamir ceased making public comments.

Awards

In 2001, Shamir received the Israel Prize, for his lifetime achievements and special contribution to society and the State of Israel.[7][8][9] According to Israeli politician Ruby Rivlin, Shamir was "an honest politician who performed his duties with utter integrity." Former head of Israeli Mossad, Shabtai Shavit, calls him a "remarkably honest man."

Personal life

In 1944 he married Shulamit Shamir (born in 1923), whom he met in a detention camp. Shulamit immigrated to Israel from Bulgaria in 1941 and was sent to prison because she came to Mandatory Palestine illegally, on a rickety boat. They have two children, Yair and Gilada. In 2004, his health declined and he was moved to a nursing home. The government turned down a request by the family to finance his stay at the facility.

He wrote his autobiography Sikumo shel davar, published in English as Summing Up: an autobiography, published by Weidenfeld and Nicolson, London, 1994 ISBN 0297813374

Former Israeli Prime Minister Yitzhak Shamir dies NBC News

About יצחק שמיר (עברית)

יצחק שָמִיר (יזֶרניצקי) (15 באוקטובר 1915 – 30 ביוני 2012) היה ראש ממשלת ישראל השביעי ושר בממשלותיה, יושב ראש הכנסת, ראש האופוזיציה, מבכירי "המוסד" וממפקדי הלח"י

לאחר שכיהן כיושב ראש הכנסת וכשר החוץ, נבחר שמיר לראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל, עם התפטרותו של מנחם בגין מתפקיד זה באוקטובר 1983. שמיר כיהן כראש הממשלה לסירוגין במשך למעלה משש שנים. ביחד עם יריבו הפוליטי, שמעון פרס, עמד שמיר בראש ממשלת האחדות הלאומית שהוקמה ב-1984, ובה החזיקו השניים לסירוגין במשרות ראש הממשלה ושר החוץ. בשנים 1987–1988 כיהן גם כשר הפנים. ב-1988 ניצחה מפלגתו בבחירות, ושמיר עמד תחילה בראש ממשלת אחדות לאומית נוספת, ולאחר "התרגיל המסריח", בשנת 1990, בראש ממשלה צרה

שמיר היה איש הקו המדיני הנוקשה וחסיד ארץ ישראל השלמה, ולמרות זאת השתתף בתקופת כהונתו בוועידת מדריד, שהיו שראו בה סכנה לשמירת ארץ ישראל השלמה. כראש ממשלה התמודד שמיר עם נפילת טילים על ערי ישראל במהלך מלחמת המפרץ, והבליג על כך כדי שלא לסכן את שלמות קואליצית 34 המדינות שלחמה בסדאם חוסיין בראשות ארצות הברית ובשיתוף מדינות ערב. שמיר פרש מראשות מפלגת הליכוד, לאחר שזו הובסה בבחירות לכנסת השלוש עשרה בשנת 1992. עד לניצחונו של בנימין נתניהו בבחירות הפנימיות של מפלגת הליכוד בשנת 1993 כיהן שמיר כראש האופוזיציה. שמיר פרש מהכנסת עם תום מושב הכנסת השלוש עשרה בשנת 1996

בשנת תשס"א (2001) הוענק לשמיר פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, על מפעל חייו

view all

Yitzhak Shamir 7th Prime Minister of Israel's Timeline

1915
October 15, 1915
Ruzhany, Brest Region, Belarus
1944
1944
Age 28
1983
October 10, 1983
- September 13, 1984
Age 67
Jerusalem, Israel

20th government of Israel.
October 10, 1983 - September 13, 1984.

Yitzhak Shamir, Prime Minister and Foreign Minister.

See photo.

In photo, left to right: Pesah Grupper, Minister of Agriculture; Gideon Patt, Minister of Industry and Trade; Moshe Arens, Minister of Defense; Aharon Uzan, Minister of Labor and Welfare; Eliezer Shostak, Minister of Health; Yuval Neeman, Minister of Science and Development; Moshe Nissim, Minister of Justice; Mordechai Zipport, Minister of Communications; Yosef Burg, Minister of Interior and Religion; Yitzhak Shamir, Prime Minister and Foreign Minister; Chaim Herzog, Sixth President; David Levy, Deputy Prime Minister and Minister of Construction and Housing; Yitzhak Modai, Minister of Energy and Infrastructure; Yaacov Meridor, Minister of Economics and Interministerial Coordination; Yoram Aridor, Minister of Finance; Avraham Sharir, Minister of Tourism; Mordechai Ben Porat, Minister without Portfolio; Sarah Doron, Minister without Portfolio; Ariel Sharon, Minister without Portfolio; Zevulun Hammer, Minister of Education and Cutlure; Haim Corfu, Minister of Transport.

חברים בממשלה ה - 20
10/10/1983 - 13/9/1984
בכנסת העשירית

ראש ממשלה יצחק שמיר
סגן ראש הממשלה דוד לוי
סגן שר במשרד ראש הממשלה דב שילנסקי
שר האוצר יורם ארידור (עד ה - 15.10.1983)
יגאל כהן-אורגד (מה - 18.10.1983)
סגן שר האוצר חיים קופמן
שר האנרגיה והתשתית יצחק מודעי
שר הביטחון משה ארנס (לא חבר כנסת)
שר הבינוי והשיכון דוד לוי
סגן שר הבינוי והשיכון משה קצב
שר הבריאות אליעזר שוסטק
שר החוץ יצחק שמיר
סגן שר החוץ יהודה בן-מאיר
שר החינוך והתרבות זבולון המר
סגנית שר החינוך והתרבות מרים גלזר-תעסה
שר החקלאות פסח גרופר
סגן שר החקלאות מיכאל דקל
שר הכלכלה והתאום הבין-משרדי יעקב מרידור
שר המדע והטכנולוגיה יובל נאמן
שר המשפטים משה נסים
שר העבודה והרווחה אהרן אוזן
סגן שר העבודה והרווחה בן-ציון רובין
שר הפנים יוסף בורג
שר התחבורה חיים קורפו
שר התיירות אברהם שריר
שר התעשייה והמסחר גדעון פת
שר התקשורת מרדכי צפורי
שר לענייני דתות יוסף בורג
שר לקליטת עלייה אהרן אוזן
שר בלי תיק מרדכי בן-פורת (עד ה - 31.1.1984)
שרה בלי תיק שרה דורון
שר בלי תיק אריאל שרון

1984
September 13, 1984
- October 10, 1986
Age 68
Jerusalem, Israel

21st government of Israel.
September 13, 1984- October 20, 1986.

Shimon Peres, Prime Minister.

See photo.

In photo, right to left - seated: Yitzhak Navon, Deputy Prime Minister and Minister of Education and Culture; Yitzhak Shamir, Vice Premier and Foreign Minister; Chaim Herzog, Sixth President; Shimon Peres, Prime Minister; David Levy, Deputy Prime Minister and Minister of Construction and Housing
Standing: Moshe Arens, Minister without Portfolio; Yitzhak Peretz, Minister without Portfolio; Yosef Shapira, Minister without Portfolio; Haim Corfu, Minister of Transport; Moshe Katsav, Minister of Labor and Welfare; Moshe Shahal, Minister of Energy and Infrastructure; Moshe Nissim, Minister of Justice; Ariel Sharon, Minister of Industry and Trade; Yosef Burg, Minister without Portfolio; Yitzhak Modai, Minister of Finance; Avraham Sharir, Minister of Tourism; Gideon Patt, Minister of Science and Development; Gad Yaacobi, Minister of Economics and Planning; Haim Bar Lev, Minister of Police; Ezer Weizman, Minister without Portfolio; Yigael Hurwitz, Minister without Portfolio; Mordechai Gur (behind), Minister of Health; Amnon Rubinstein, Minister of Communications; Yaacov Tzur, Minister of Immigrant Absorption; Yitzhak Rabin, Minister of Defense


חברים בממשלה ה - 21
13/9/1984 - 20/10/1986
בכנסת האחת-עשרה

ראש ממשלה שמעון פרס
ממלא מקום ראש הממשלה יצחק שמיר
סגן ראש הממשלה דוד לוי
יצחק נבון
שר האוצר יצחק מודעי (עד ה - 16.4.1986)
משה נסים (מה - 16.4.1986)
סגן שר האוצר עדיאל אמוראי (מה - 24.9.1984)
שר האנרגיה והתשתית משה שחל
שר הביטחון יצחק רבין
סגן שר הביטחון מיכאל דקל (מה - 3.12.1985)
שר הבינוי והשיכון דוד לוי
שר הבריאות מרדכי גור
סגנית שר הבריאות שושנה ארבלי-אלמוזלינו (מה - 24.9.1984)
שר החוץ יצחק שמיר
סגן שר החוץ רוני מילוא (מה - 24.9.1984)
שר החינוך והתרבות יצחק נבון
שר החקלאות אריה נחמקין
סגן שר החקלאות אברהם כ”ץ-עוז (מה - 24.9.1984)
שר הכלכלה והתאום הבין-משרדי גד יעקבי (עד ה - 16.9.1984)
שר הכלכלה והתכנון גד יעקבי (מה - 16.9.1986)
שר המדע והפיתוח גדעון פת
שר המשטרה חיים בר-לב
שר המשפטים משה נסים (עד ה - 16.4.1986)
יצחק מודעי (מה - 16.4.1986 עד ה - 23.7.1986)
אברהם שריר (מה - 30.7.1986)
שר העבודה והרווחה משה קצב
סגן שר העבודה והרווחה מנחם פרוש (מה - 24.9.1984 עד ה - 2.12.1985)
רפאל פנחסי (מה - 2.12.1985)
שר הפנים שמעון פרס (עד ה - 24.12.1984)
יצחק חיים פרץ (מה - 24.12.1984)
שר התחבורה חיים קורפו
שר התיירות אברהם שריר
שר התעשייה והמסחר אריאל שרון
שר התקשורת אמנון רובינשטיין
שר לענייני דתות שמעון פרס (עד ה - 23.12.1984)
יוסף בורג (עד ה - 5.10.1986)
זבולון המר (מה - 7.10.1986)
שר לקליטת עלייה יעקב צור
שר בלי תיק יצחק חיים פרץ (עד ה - 18.12.1984)
שר בלי תיק יוסף בורג (עד ה - 23.12.1984)
שר בלי תיק משה ארנס
שר בלי תיק יגאל הורביץ
שר בלי תיק עזר ויצמן
שר בלי תיק יוסף שפירא (לא חבר כנסת)
י

1986
October 20, 1986
- December 22, 1988
Age 71
Jerusalem, Israel

22nd government of Israel.
October 20, 1986- December 22, 1988.

Yitzhak Shamir, Prime Minister.

See photo,

In photo, right to left - seated: David Levy, Deputy Prime Minister and Minister of Construction and Housing; Shimon Peres, Vice Premier and Foreign Minister; Chaim Herzog, Sixth President; Yitzhak Shamir, Prime Minister; Yitzhak Navon, Deputy Prime Minister and Minister of Education and Culture
Standing: Ariel Sharon, Minister of Industry and Trade; Yitzhak Modai, Minister without Portfolio; Ezer Weizman, Minister without Portfolio; Yigael Hurwitz, Minister without Portfolio; Avraham Sharir, Minister of Justice; Yitzhak Peretz, Minister of Interior; Moshe Shahal, Minister of Energy and Infrastructure; Zevulun Hammer, Minister of Religious Affairs; Gideon Patt, Minister of Science and Development; Yosef Shapira, Minister without Portfolio; Shoshana Arbelli Almozlino, Minister of Health; Yaacov Tzur, Minister of Immigrant Absorption; Gad Yaacobi, Minister of Economics and Planning; Haim Bar Lev, Minister of Police; Moshe Katsav, Minister of Labor and Welfare; Amnon Rubinstein, Minister of Communications; Moshe Arens, Minister without Portfolio; Arik Nehemkin, Minister of Agriculture; Yitzhak Rabin, Minister of Defense; Moshe Nissim, Minister of Finance; Yossi Beilin, Cabinet Secretary.

חברים בממשלה ה - 22
20/10/1986 - 22/12/1988
בכנסת האחת-עשרה

ראש ממשלה יצחק שמיר
ממלא מקום ראש הממשלה שמעון פרס
סגן ראש הממשלה דוד לוי
יצחק נבון
סגן שר במשרד ראש הממשלה רוני מילוא (עד ה - 21.11.1988)
שר האוצר משה נסים
סגן שר האוצר עדיאל אמוראי (לא חבר כנסת)
שר האנרגיה והתשתית משה שחל
שר הביטחון יצחק רבין
סגן שר הביטחון מיכאל דקל (עד ה - 21.11.1988)
שר הבינוי והשיכון דוד לוי
שרת הבריאות שושנה ארבלי-אלמוזלינו
שר החוץ שמעון פרס
שר החינוך והתרבות יצחק נבון
שר החקלאות אריה נחמקין
סגן שר החקלאות אברהם כ”ץ-עוז
שר הכלכלה והתכנון גד יעקבי
שר המדע והפיתוח גדעון פת
שר המשטרה חיים בר-לב
שר המשפטים אברהם שריר
שר העבודה והרווחה משה קצב
סגן שר העבודה והרווחה רפאל פנחסי
שר הפנים יצחק חיים פרץ (עד ה - 6.1.1987)
שר התחבורה חיים קורפו
שר התיירות אברהם שריר
שר התעשייה והמסחר אריאל שרון
שר התקשורת אמנון רובינשטיין (עד ה - 26.5.1987)
גד יעקבי (מה - 8.6.1987)
שר לענייני דתות זבולון המר
שר לקליטת עלייה יעקב צור
שר בלי תיק משה ארנס (עד ה - 4.9.1987)
שר בלי תיק יגאל הורביץ
שר בלי תיק עזר ויצמן
שר בלי תיק יצחק מודעי
שר בלי תיק יוסף שפירא (לא חבר כנסת)
שר בלי תיק יצחק חיים פרץ (מה - 25.5.1987)
שר בלי תיק משה ארנס (מה - 18.4.1988)
שר בלי תיק מרדכי גור (מה - 18.4.1988)
י

1988
December 22, 1988
- June 11, 1990
Age 73
Jerusalem, Israel

23rd government of Israel.
December 22, 1988 - June 11, 1990.

Yitzhak Shamir, Prime Minister.

See photo.

In photo, right to left - seated: Yitzhak Navon, Deputy Prime Minister and Minister of Education and Culture; Shimon Peres, Vice Premier and Minister of Finance; Chaim Herzog, Sixth President; Yitzhak Shamir, Prime Minister and Minister of Labor and Welfare; David Levy, Deputy Prime Minister and Minister of Construction and Housing
Standing: Elyakim Rubinstein, Cabinet Secretary; Ehud Olmert, Minister without Portfolio; Rafael Edri, Minister without Portfolio; Mordechai Gur, Minister without Portfolio; Moshe Shahal, Minister of Energy and Infrastructure; Yitzhak Modai, Minister of Economics and Planning; Moshe Katsav, Minister of Transportation; Ezer Weizman, Minister of Science and Technology; Ariel Sharon, Minister of Industry and Trade; Yaacov Tzur, Minister of Health; Haim Bar Lev, Minister of Police; Aryeh Deri, Minister of Interior; Gideon Patt, Minister of Tourism; Yitzhak Rabin, Minister of Defense; Dan Meridor (hidden), Minister of Justice; Gad Yaacobi, Minister of Communications; Moshe Nissim, Minister without Portfolio; Avraham Katz-Oz, Minister of Agriculture; Yitzhak Peretz, Minister of Immigrant Absorption; Moshe Arens, Foreign Minister; Ronni Milo, Minister of Environment

חברים בממשלה ה - 23
22/12/1988 - 11/6/1990
בכנסת השתים-עשרה

ראש ממשלה יצחק שמיר
ממלא מקום ראש הממשלה שמעון פרס (עד ה - 15.3.1990)
סגן ראש הממשלה יצחק נבון (עד ה - 15.3.1990)
דוד לוי
שר האוצר שמעון פרס (עד ה - 15.3.1990)
סגן שר האוצר יוסי ביילין (מה - 26.12.1988)
שר האנרגיה והתשתית משה שחל (עד ה - 15.3.1990)
שר הביטחון יצחק רבין (עד ה - 15.3.1990)
שר הבינוי והשיכון דוד לוי
שר הבריאות יעקב צור (עד ה - 15.3.1990)
שר החוץ משה ארנס
סגן שר החוץ בנימין נתניהו (מה - 26.12.1988)
שר החינוך והתרבות יצחק נבון (עד ה - 15.3.1990)
שר החקלאות אברהם כ”ץ-עוז (עד ה - 15.3.1990)
שר הכלכלה והתכנון יצחק מודעי
שר המדע והטכנולוגיה עזר ויצמן (עד ה - 15.3.1990)
שר המשטרה חיים בר-לב (עד ה - 15.3.1990)
שר המשפטים דן מרידור
שר העבודה והרווחה יצחק שמיר (עד ה - 7.3.1990)
רוני מילוא (מה - 7.3.1990)
סגן שר העבודה והרווחה משה-זאב פלדמן (עד ה - 31.10.1989)
שר הפנים אריה דרעי (לא חבר כנסת)
סגן שר הפנים רפאל פנחסי (מה - 15.1.1990)
שר התחבורה משה קצב
שר התיירות גדעון פת
שר התעשייה והמסחר אריאל שרון (עד ה - 20.2.1990)
משה נסים (מה - 7.3.1990)
שר התקשורת גד יעקבי (עד ה - 15.3.1990)
שר לאיכות הסביבה רוני מילוא (עד ה - 7.3.1990)
רפאל אדרי (מה - 7.3.1990 עד ה - 15.3.1990)
שר לענייני דתות זבולון המר (מה - 27.12.1988)
שר לקליטת עלייה יצחק חיים פרץ
שר בלי תיק רפאל אדרי (עד ה - 7.3.1990)
שר בלי תיק משה נסים (עד ה - 7.3.1990)
שר בלי תיק מרדכי גור (עד ה - 15.3.1990)
שר בלי תיק אהוד אולמרט
שר בלי תיק אבנר-חי שאקי (מה - 27.12.1988)
שר בלי תיק דוד מגן (מה - 7.3.1990)
י

2012
June 30, 2012
Age 96
Herzliyya, Israel
July 2, 2012
Age 96
Jerusalem, Israel