Yoel ben Samuel Yaffe-Sirkes, "haBach"

public profile

Is your surname Yaffe-Sirkes?

Research the Yaffe-Sirkes family

Yoel ben Samuel Yaffe-Sirkes, "haBach"'s Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Yoel ben Samuel Yaffe-Sirkes, "haBach"

Hebrew: יואל יפה-סירקיס, "הב"ח"
Also Known As: "The BACH", "Sirkes. יפה Jaffe ?", "הב"ח", "מחבר הבית חדש", "Rabbi Joel Sirkes", "Joel Sirkis", "יואל יפה סירקיס - הב"ח", "Yoel ben Shmuel", "Joel ben Samuel Sirkis"
Birthdate:
Birthplace: Lublin, Lublin Voivodeship, Poland
Death: Died in Kraków, Kraków County, Lesser Poland Voivodeship, Poland
Place of Burial: Kraków, Kraków County, Lesser Poland Voivodeship, Poland
Immediate Family:

Son of Shmuel Jaffe-Sirkes, Hacohen and Sarah Jaffe, Hacohen
Husband of Baila Yaffa-Sirkis and Yaffe-Sirkis
Father of Shmuel Zvi Hirsch Naftali Sirkis; Wife Ha-Levy; Esther Ashkenazi (Sirkes - Daughter of the Bach); Rivkah Segal (Sirkis) [1st wife]; Aryeh Leib Sirkes and 7 others

Occupation: ABD Kraka, Rabbi, Av Beit Din of Krakow, "BaCH", author of "Bayit Chadash"
Managed by: Private User
Last Updated:

About Yoel ben Samuel Yaffe-Sirkes, "haBach"

Yoel Sirkis, (1561-1640), also known as the Bach - an abbreviation of his magnum opus, Bayit Chadash - was a prominent Jewish posek and halakhist. He lived in central Europe and held rabbinical positions in Belz, Brest-Litovsk and Kraków.

Rabbi Joel Sirkes (the Bach) Named after his mother, Rabbi of eight towns and villages (Cracow, Shidlov, Brisk, Belza, Mezhivozesh, Lubomil, Lukow, Prozhini).

Rabbi Sirkis was born in Lublin in 1561. At age fourteen he went to the yeshiva of Solomon ben Judah. After remaining there some time he went to Brest-Litovsk, where he attended the yeshiva of Rabbi Phoebus. While still a youth he was invited to the rabbinate of Pruszany, near Slonim. Later he occupied the rabbinates of Lubkow, Lublin, Medzyboz, Belz, Szydlowka, and finally Brest-Litovsk and Kraków, succeeding in each of the two last-mentioned places his teacher R. Phoebus.

"The Bach" was an adherent of the Kabbalah and an opponent of pilpul. He was also critical of those who relied solely on the Shulchan Aruch for halachic decisions, rather than on the Talmud and the Geonim. He was the father-in-law of Rabbi David HaLevi Segal, who frequently refers to him in Turei Zahav, his commentary on the Shulchan Aruch. Rabbi Sirkis died in Kraków in 1640.

Works

Bayit Chadash ("New House", a reference to Deuteronomy 22:8, abbreviated as Bach), Rabbi Sirkis's best known work, is a major commentary on the Arba'ah Turim of Jacob ben Asher. The work presents and elucidates the fundamental principles of the Torah as recorded in the Mishnah, the Babylonian and Jerusalem Talmuds, and the chief codes.

Hagahot haBach (Glosses of the Bach) - suggestions for textual emendations in the Talmud and Rashi, copied from the notes that the author added to his copy of the Talmud. The Bach's notes are marked in the text as a letter in Rashi script within parentheses.

Meshiv Nefesh, a commentary on the Book of Ruth, (Lublin, 1616);

Teshuvot ha-Bach ("Responsa of the Bach").

--------------------

http://en.wikipedia.org/wiki/Yoel_Sirkis

http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=839&letter=S

--------------------

http://www.yasharbooks.com/Bach.html

Rabbi of Krakow and author of the Bayit Chadash ("BaCH") commentary on the great Halachic work, the Arba'ah Turim.

Hebrew

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A9

was one of the foremost Talmudic scholars and halakhists of Poland. He authored over 250 responsa as well as one of the premier commentaries upon the Arbah Turim of Rabbi Jacob ben Asher.

--------------------

The Ba"CH

--------------------

Yoel Sirkis [Joel Laffe Sirkes] From Wikipedia)

Yoel Sirkis, (1561-1640), also known as the Bach - an abbreviation of his magnum opus, Bayit Chadash - was a prominent Jewish posek and halakhist. He lived in central Europe and held rabbinical positions in Belz, Brest-Litovsk and Kraków.

[edit] Biography

Rabbi Sirkis was born in Lublin in 1561. At age fourteen he went to the yeshiva of Solomon ben Judah. After remaining there some time he went to Brest-Litovsk, where he attended the yeshiva of Rabbi Phoebus. While still a youth he was invited to the rabbinate of Pruszany, near Slonim. Later he occupied the rabbinates of Lubkow, Lublin, Medzyboz, Belz, Szydlowka, and finally Brest-Litovsk and Kraków, succeeding in each of the two last-mentioned places his teacher R. Phoebus.

"The Bach" was an adherent of the Kabbalah and an opponent of pilpul. He was also critical of those who relied solely on the Shulchan Aruch for halachic decisions, rather than on the Talmud and the Geonim. He was the father-in-law of Rabbi David HaLevi Segal, who frequently refers to him in Turei Zahav, his commentary on the Shulchan Aruch. Rabbi Sirkis died in Kraków in 1640.

Works

   * Bayit Chadash ("New House", a reference to Deuteronomy 22:8, abbreviated as Bach), Rabbi Sirkis's best known work, is a major commentary on the Arba'ah Turim of Jacob ben Asher. The work presents and elucidates the fundamental principles of the Torah as recorded in the Mishnah, the Babylonian and Jerusalem Talmuds, and the chief codes.
   * Hagahot haBach (Glosses of the Bach) - suggestions for textual emendations in the Talmud and Rashi, copied from the notes that the author added to his copy of the Talmud. The Bach's notes are marked in the text as a letter in Rashi script within parentheses.
   * Meshiv Nefesh, a commentary on the Book of Ruth, (Lublin, 1616);
   * Teshuvot ha-Bach ("Responsa of the Bach").
   * Beurei ha-Bach le-Pardes Rimmonim, explanations of passages in the Kabbalistic magnum opus of Moses ben Jacob Cordovero

--------------------

Rabbi Joel Sirkes (1561-1640), better known by the acronym BACH, was one of the foremost Talmudic scholars and halakhists of Poland.

Bach - an abbreviation of his magnum opus, Bayit Chadash . He lived in central Europe and held rabbinical positions in Belz, Brest-Litovsk and Kraków.

He authored over 250 responsa as well as one of the premier commentaries upon the Arbah Turim of Rabbi Jacob ben Asher.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21185&pgnum=1

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11790&pgnum=1

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=651&pgnum=1

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1117&pgnum=1

http://barkai-family.com/Documents/Family%20Tree%201.jpg

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6977&pgnum=6

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7510&pgnum=18

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7510&pgnum=19

http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=839&letter=S

http://www.yasharbooks.com/Bach.html

Polish rabbi; born at Lublin in 1561; died at Cracow, 1640. At the age of fourteen he was sent to the yeshivah of Solomon ben Judah. After remaining there some time he went to Brest-Litovsk, where he attended the yeshivah of R. Phoebus.

While still a youth he was invited to the rabbinate of Pruszany, near Slonim. Later he occupied the rabbinates of Lubkow, Lublin, Miedzyboz, Beldza, Szydlowka, and finally Brest-Litovsk and Cracow, succeeding in each of the two last-mentioned places his teacher R. Phoebus. He was an adherent of the Kabbalah and an opponent of both pilpul and philosophy.

Sirkes wrote:

"Meshib Nefesh," commentary on the Book of Ruth (Lublin, 1616);

"Bayit Ḥadash," commentary on the "Arba'ah Ṭurim" of Jacob ben Asher (Cracow, 1631-40);

"She'elotu-Teshubot Bayit Ḥadash" (Frankfort, 1697); "She'elot u-Teshubot Bet Ḥadash ha-Ḥadashot" (Koretz, 1785);

"Haggahot," on all the tractates of the Babylonian Talmud; and

"Rosh," first published, from a manuscript, in the Warsaw (1860) edition of the Talmud, and included in almost every subsequent edition thereof.

In the "Bayit Ḥadash" the evident intention of the author is to present and elucidate the fundamental principles of the Law as recorded in the Mishnah, the Babylonian and Jerusalem Talmuds, and the chief codes.

Bibliography: J. M. Zunz, 'Ir ha-Ẓedeḳ, p. 62, Lemberg, 1874;

Güdemann, Quellenschriften zur Gesch. des Unterrichts, p. 232, Berlin, 1891;

R. N. Rabbinoviez, He'arot we-Tiḳḳunim, p. 9, Lyck, 1875;

B. Friedberg, Gesch. der Hebr. Typographie in Krakau, p. 27, Cracow, 1900;

idem, Epitaphien von Grabsteinen des Israelitischen Friedhofes zu Krakau, Nebst Biographischen Skizzen, p. 14, Drohobycz, 1897;

Ch. N. Dembitzer, Kelilat Yofi, part ii., p. 18b, Cracow, 1893;

B. Katz, Le-Ḳorot ha-Yehudim, Berlin, 1899.E. C. B. Fr.

------------------------------------

http://wiki.geni.com/index.php/Jewish_Dynasties

----

from: http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1535

-------------------- -------------------- Rabbi of Brest

About יואל יפה-סירקיס, "הב"ח" (עברית)

יואל בן שמואל סירקיש - הב"ח

נפטר בעשרים לירח אדר, ת'

משיב נפש

בית חדש הישנות

בית חדש החדשות

ר' יואל סירקיס - רב ופוסק, נודע בשם הב"ח (בעל "בית חדש"). כנוי משפחתו היה "יפה" והוא נקרא סירקיס ע"ש אמו.

נולד בעיר לובלין בשנת 1561 ומת בקראקא ביום כ' אדר שנת ת'=1640 (פנקס הח"ק דף ק"ז ע"א). היה נין ונכד לר' משה יפה המובא בים של שלמה למהרש"ל (גיטין פ"ר סי' ל"ג) ובתוספות לספר יוחסין להרמ"א.

למד בילדותו תורה מפי אביו ומפי הרבנים ר' שלמה ר' ליבוש'ס מלובלין (רבו של בעל השל"ה), ר' הירש שור מבריסק דליטא (תלמיד מובהק להרמ"א), ור' פייבוש ר"מ ואב"ד מקראקא.

בהיותו צעיר שימש ברבנות ונהג ישיבה בקהלות פרוזאנא (אצל סלאנים בליטא) ולוקכא, ובשנת שס"א (1601) בלומבלא, אח"כ במעזיבוז, בעלזא ושידלוג, בשנת 1615 אב"ד ור"מ בבריסק, ובשנת 1619 בקראקא והגליל, שם היה עד מותו. הרביץ תורה בישראל ארבעים שנה והעמיד הרבה תלמידים ומהם גדולי הדור.

כתב את הספר "בית חדש" - ביאור על ארבעה טורים. ספר זה מקביל ל"בית יוסף" לרבי יוסף קארו.

רבי יואל סירקיש היה עשיר, והלוה לקהל קראקא כסף רב בהיתר עיסקא. היו לו כסף וזהב ותכשיטים, בית אבן למעונו. הוא התנהג בעושר ורבים מתלמידיו שנהרו אליו ממקומות שונים היו מאוכלי שלחנו. מכל הקהלות שלחו לו כסף רב כדי שיוכל להנהיג את ישיבתו ברווח, כדי שתהיה השפעתו מרובה.

לא ידע שפות לועזיות ולא חכמה חיצונית, ורק במתימטיקה הייתה לו ידיעה רבה, כפי שנראה מדבריו בב"ח או"ח בדיני עירובין, ומציוריו בהגהותיו על הש"ס.

שני בנים רבנים היו לו: ר' יהודה ליב, דיין בקראקא ואב"ד בעיר חענטשין; ר' שמואל צבי הירץ אב"ד בפינטשוב, אביו של ר' אריה יהודה ליב רב דקראקא ובריסק ובעל "שאגת אריה". חתניו היו גדולי ישראל: ר' דוד סג"ל בעל "טורי זהב", והרב ר' יהודה זעלקי מזייא אשכנזי דיין גדול בקראקא (אביו של הרב ר' נפתלי הירץ אב"ד בלבוב).

מגדולי תלמידיו יש להזכיר את חתניו, ואת הרבנים ר' מנחם מענדל קראכמאל בעל שו"ת "צמח צדק", ר' צבי הירש קלויזנר אב"ד בלבוב ולובלין, ור' גרשון אשכנזי מחבר עבודת הגרשוני, ור' מנחם מענדל אויערבאך בעל עטרת זקנים, ור' מענדל בס אב"ד בפפד"מ.

דרך למודו

ר"י סירקיש היה עמקן חריף ובקי. מטר ספרו ב"ח הייתה לחבר ביאור מספיק לטור, למלא את החסר שהניח מרן הבית יוסף, שלא האריך בסוגיות התלמוד, בפוסקים ובתשובות.

"לאשר הרב ז"ל (הב"י) עיקרו ושורשו לברר כל הלכה על בוריה, שלא יהא בה עוד ספק בהלכה למעשה, היה לו הכרח להאריך בסוגיות התלמוד ובכל הפוסקים והתשובות… וגם כשמפרש דברי הטור בקצת מקומות יש להשיב תשובות רמות ולברר האמת לעיני הרואה" (הקדמת הב"ח על חו"מ).

הב"ח עומד על כל הלכה שבטור ויורד לעומקה, ומברר לא רק את דברי המחבר, אלא גם את דברי הפוסקים שהביא בעל הטורים, וצריכין ביאור. מבקר את דברי הב"י והש"ע, ואומר "שרי ליה מריה להב"י" (ב"ח יו"ד סי' קס"א, קס"ט, קצ"ג). "ודבריו מגומגמים" (שם סי' קע"ג).

לפעמים מראה סתירות בש"ע מסימן לסימן (יו"ד סי' י"ח), ומבטל את הוראתו באמרו: "ולכן נראה לבטל הוראה זו במקומות שנהגו כך עפ"י הש"ע" (שם סי' רע"ט).

במקום שבעל הסמ"ע מתאמץ לבאר כל דברי הרמ"א. כל תיבה ותיבה, תמה בעל הב"ח עליו על מה ולמה דחק א"ע כ"כ לישב דבריו:

"באמת לא ידעתי למה יפרש מכ"ת ותכניס בפירושך זה כמה רחוקים וכו' כ"א ליישב דברי הרמ"א שהשמיט מלת קנין. אולי לא שם לבו אז בהעתקתו לדין זה מתוך דברי הר"י קארו, לעיין ולחקור מקור הדין בתשובה, כמו שמוכרחים אנו לומר כך בהרבה מהגהותיו ז"ל (שו"ת ב"ח הישנות סי' קל"ו).

רק מקורות ההלכות במשנה תלמוד ובפוסקים הראשונים היו לו לעינים, והתנגד למורים הוראות עפ"י הש"ע לבדו, בלי ידיעת המקורות. קראם: "מורים בתורה שלא כהלכה" (שם סי' פ' ושו"ת החדשות סי' מ"ב). היה נוטה להקל בדברים שאין להם סמך בגמרא ובפוסקים הראשונים, והורה שאין אסור חדש נוהג בתבואת גוים בזמן הזה (ב"ח יו"ד סי' רצ"ג ושו"ת ב"ח החדשות סי' מ"ב) -נגד הלכה פסוקה בש"ע. הורה שמותר לראש ישיבה לקבל מתנות להתפרנס ולהתעשר מהן, נגד דעת הרמב"ם ורבו ר' פייבש מקראקא (ב"ח יו"ד סי' רמ"ו). התיר לנגן בבהכ"נ נגונים שמזמרים בהם בבתי הנוצרים, אם אינם מיוחדים להם. הוא מקל על הרוב וכותב:

"ואל תשגיח במה שכתב מהר"ם יפה בלבוש שלו להחמיר על זה מסברתו בלי ראיה" (ב"ח יו"ד סי' שע"ד)

ואומר:

"אין לנו אלא מה שאנו מוצאים בתלמוד. אם אדם חשוב, מרוב ענותנותו, אינו רוצה לסמוך על עצמו, ינהג מדת פרישותו לעצמו, אבל לא ניתן להכתב בספר להורות בו לדורות הבאים ולהחמיר מדעתו, אם לא שיביא ראיות ברורות מן התלמוד. ובתשובה הארכתי יותר לברר כל זה" (שם סי' קפ"ז).

יחסו לקבלה ולפילוסופיה

הגן על מנהגים שיש להם מקור, ורב נגד המרננים אחריהם (ב"ח אה"ע סי' מ"ב ושו"ת ישנות סי' קכ"ו וחדשות סי' נ"ה). אבל התנגד ל"מנהגי בורות" וקרא לבטלם (ב"ח יו"ד סי' קפ"ב ושו"ת ישנות סי' ס"ב). את הקבלה חשב למקור התורה, ואת הפילוסופיה חשב למינות. כתב כי המלעיגים על הראשונה, או העוסקים באחרונה - חייבים נדוי (שו"ת הב"ח ישנות סי' ד').

בהיותו מסור בכל לבו לחכמת הקבלה, העריץ את אמירת הפיוטים להקליר, והתרעם על הטור שאמר כי טוב ויפה לבטלם. וסיים דבריו:

"אחד היה בזמנינו שהתחיל לבטל מלומר קרובץ בקהילתו - ולא הוציא שנתו" (ב"ח או"ח סי' ס"ח).

למרות נטייתו לקבלה לא נטה אחריה במקום שהוא נגד הדין: בעניין בציעת הפת (שם סי' קפ"ב ורע"ד), וקידוש הלבנה (שס סי' תכ"ו). הורה שצריך להניח תפילין בחוה"מ, ואסור להניח תפילין של יד מיושב:

"ודין זה שכתבו בית יוסף בש"ע, הוא עפ"י דברי הר"י גיקיטלייא שכתב כן, על פי דרכי הקבלה. וכבר אין אנו נוהגין עפ"י הקבלה כל שהוא נגד הדין" (שו"ת הב"ח הישנות סי' פ"י).

עם כל התנגדותו לפילוסופיה למד את מורה הנבוכים להרמב"ם והזכירו בספרו (ב"ח יו"ד םי' קפ"א).

תקנותיו בדרכי החינוך

ר"י סירקיש הורה כי יש ללמד את הבנים ספרי נביאים וכתובים, נגד דעת רש"י בגמרא "תורה ולא נביאים וכתובים" (ב"ח יו"ד סי' רמ"ה). כמו כן הורה ללמד -

"לוח הפעלים כדי שידעו מהות לשון הקדש עבר הוה עתיד, יחיד רבים נוכח נסתר שלמים חסרים וכפולים. וכן כל הגזרות והבנינים. ומלאכת החשבון: חיבור חיסור כפל חילוק, והמלמד לא יתחיל עם איזה תלמוד גמרא, זולת ע"י בחינה שלושה שבועות, ע"י שלושה אנשים המפקחים בזמנם אם ראוי ומסוגל הוא ושכלו זך ללמוד איסור והיתר. וכבוא הנער לי"ד שנים ולא יהיה מסוגל לגמרא יותן לאיזה אומנות או להיות משרת אצל בעה"ב (קדמוניות מפנקסאות ישנים 7-3).

הגהותיו

הגיה את התלמוד, ואת ספרי הרא"ש הטור הב"י הש"ע והרמ"א.

כתב למשל:

הב"י נדחק בישובו של הטור, ולבי אומר לי שטעות סופר הוא, והשורה נתהפכה (ב"ח יו"ד סי' קצ"ג).

מוכיח כי הב"י קבל הנוסחא המשובשת, וטעויות נפלו בנוסח הב"י הש"ע והגהות הרמ"א (שם סי' קס"א קס"ט קע"ה). אבל בש"ע נדפס בטעות וכו' ושרי ליה מריה לבעל הלבושים שעשה פירוש על מה שנדפס בטעות, והגיע להוראת טעות (שם סי' שע"ד).

ספריו

פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:

א) משיב דבר פירוש על רות (לובלין 1616);

ב) בית חדש ד"ה על ארבע טורים (קראקא 1640-1631);

ג) שאלות ותשובות בית חדש הישנות בהלכות איסור והיתר ודיני ממונות (פפד"מ 1697);

ד) שו"ת בית חדש החדשות (קארעץ 1785);

ה) תשובות שנדפסו בשו"ת הגאונים בתראי (טורקא 1764);

ו) הגהות על הש"ס בבלי והרא"ש וכו' נדפס בראשונה בספר בפני עצמו (ווארשא 1824) ואח"כ בגליוני הש"ס;

ז) פירוש התפלה עפ"י קבלה שמובא בביבליותיקא וואלף ח"א 467 ונמצא קצתו בכ"י רד"א סי' 1142;

ח) באור על פרדס רמונים שנזכר בביבליותיקא הנ"ל ח"ג 349, ובכ"י הנ"ל סי' 927;

ט) חידושים על התלמוד שמובאים בב"ח יו"ד סי' מ"א ושו"ת ישנות סי' קי"ט;

י) חבור על הש"ע שהתחיל לסדר כפי דבריו בב"ח או"ח.

רבי יואל סירקיש (1561 - 1640) מחבר הבית חדש (ב"ח), נחשב לאחד מחשובי האחרונים. נולד בשנת 1561 בלובלין שבפולין לאביו שמואל יפה ואמו סירקה (שרה). השם סירקש, סירקיש או סירקיס שהוסף לשם המשפחה הוא כנראה על שם אמו או אולי חמותו. למד תורה אצל אביו ואצל הרבנים ליבוש'ס מלובלין (רבו של בעל השל"ה), הרב הירש שור מבריסק (שהיה תלמיד מובהק של הרמ"א) ור' פייבוש שהיה ר"מ (ראש מתיבתא, ראש ישיבה) ואב"ד (אב בית דין) בקרקוב. שימש כרב בפוזנה (כיום פוזנן בפולין) ובערים נוספות, ביניהם מז'יבוז' ובעלזא. בשנת 1615 נתמנה לאב בית דין וראש מתיבתא בבריסק ובשנת 1619 עבר לתפקיד דומה בקרקוב וסביבותיה, שם כיהן עד יום מותו בכ' אדר שנת ת. במהלך חייו היה מראשי ועד ארבע ארצות שבפנקסיו ניתן למצוא את עקבות פסיקותיו במיוחד במנושא מס החינוך. הרב סירקיש היה עשיר גדול והאכיל תלמידים רבים על שולחנו. נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה. לב"ח היו שני בנים רבנים הרב יהודה לייב שהיה דיין בקרקוב ואב בית דין בהענשטיין והרב שמואל צבי הירש אב בית דין בפינטשוב ואביו של בעל ה"שאגת אריה וקול שחל". חתניו היו: רבי דוד הלוי סג"ל (טורי זהב) הרב יהודה זעלקי מזייא אשכנזי - דיין בקרקוב. בין תלמידיו היו: רבי מנחם מנדל קרכמל בעל שו"ת צמח צדק. רבי צבי הירש קלויזנר שהיה אב בית דין בלבוב ולובלין רבי גרשון אשכנזי מחבר ספר "עבודת הגרשוני". ספרו המפורסם ביותר של רבי יואל הוא פירושו על הארבעה טורים הנקרא "בית חדש" או ב"ח, ומודפס לרוב לצד דברי הטור מול פירוש בית יוסף. בפירושו זה עוסק המחבר בהרחבות וביאורים על הטור, ולעתים קרובות דן בפירושו גם על דברי ה"בית יוסף" על הטור. בעוד הבית יוסף מתמקד בבירור מקורות הטור מהגמרא והראשונים ודן בהכרעה בפסיקת ההלכה, דן הבית חדש יותר בחידושי הלכות והגהות. הגהות על התלמוד הבבלי העוסקות בעיקר בענייני נוסחאות (השוואת תאורים מקבילים במקורות שונים, ציון השמטות מנוסחאות ישנות, הצעת תיקוני נוסח לקטעים מוקשים), אך כוללות לעתים גם פירושים. בין הסימונים המקובלים בהגהות: הד"א - הוא דיבור אחד = דיבור המתחיל אחד בדברי רש"י שפוצל בטעות על ידי המדפיס. הס"ד - הוא סוף דיבור = דיבור המתחיל אחד בדברי רש"י שאוחד בטעות על ידי המדפיס. צ"ל - צריך לומר = פירושו תיקון גרסה הגרסה הנכונה לדעת הב"ח. נ"א - נוסחאות אחרות = אין פירושו מחייב תיקון גרסה אלא רק הפניית תשומת הלב לכך שקיימת נוסחא אחרת. דוגמה לכך ניתן למצוא בהבדל נוסחאות בין שתי מסכתות שונות אשר הב"ח כותב בכל אחד מהם הערה שבמסכת השנייה הנוסח שונה. ס"א - ספרים אחרים = דומה לנ"א. נ"ב - נראה בזה = פתיחה לפירוש עצמאי של הב"ח. כמו כן, חיבר הב"ח הגהות על הרא"ש ועל הרי"ף. להרחבה ראה: י"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי-הגהות ומגיהים, הוצ' אונ' ב"א, ר"ג תשס"ה, עמ' 341-370. בנוסף לזה חיבר הב"ח את הספרים הבאים: שו"ת הב"ח - שו"ת הכולל שני חלקים: שו"ת הב"ח - הישנות - הלכות תערובות וממונות. שו"ת הב"ח - החדשות - תשובות בנושאים שונים. משיב נפש - פירוש על מגילת רות. ביאורי הב"ח לספר פרדס רימונים של ר' משה קורדובירו, מכון מנחת ישראל, ירושלים תשנ"ט. חידושי הב"ח על הש"ס, ב"כ, הוצ' עוז והדר, תשס"ז. ‬ הרב סירקיש תמך בהוראת התנ"ך כולו (יו"ד רמ"ה) בניגוד לנהוג על פי רש"י במקומות רבים, שמיד לאחר לימוד התורה עוברים ללימוד גמרא. הוא גם תמך בהוראת דקדוק עברי כולל לוח הפעלים (זמנים, גזרות ובניינים) ובהוראת חשבון. הורה שלא לאפשר הכנסת ילד ללימוד גמרא לפני בחינה על ידי שלושה אנשים האם הלימוד מתאים לו. ילדים בגיל 14, שלא נמצאו מתאימים ללימוד גמרא, הורה לכוונם ללימוד מקצוע.

view all 27

Yoel ben Samuel Yaffe-Sirkes, "haBach"'s Timeline

1561
1561
Lublin, Lublin Voivodeship, Poland
1582
1582
Age 21
Cracow, Poland
1585
1585
Age 24
Krakow, Poland
1586
1586
Age 25
1592
1592
Age 31
Cracow, Poland
1600
1600
Age 39
1619
1619
- present
Age 58
Krakow, Poland
1640
March 4, 1640
Age 79
Kraków, Kraków County, Lesser Poland Voivodeship, Poland
March 4, 1640
Age 79
Kraków, Kraków County, Lesser Poland Voivodeship, Poland
????