Is your surname Mishkovsky?

Research the Mishkovsky family

Zelda Mishkovsky's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Zelda Mishkovsky (Schneerson)

Hebrew: זלדה מישקובסקי (שניאורסון)
Also Known As: "זלדה"
Birthdate:
Birthplace: Dnipropetrovs'k, Dnipropetrovs'ka oblast, Ukraine
Death: Died in Jerusalem, Israel
Place of Burial: Jerusalem, Israel
Immediate Family:

Daughter of Shalom Shlomo Schneerson and Rachel Schneerson
Wife of <private> Mishkowsky

Occupation: Poet (in Hebrew) and educator
Managed by: Private User
Last Updated:
view all

Immediate Family

About Zelda Mishkovsky

זלדה

Zelda (poet)

Zelda Schneersohn Mishkovsky (June 20, 1914-April 30, 1984), (Hebrew: זלדה שניאורסון-מישקובסקי‎) widely known as Zelda, was an Israeli poet. She received three awards for her published works.

Biography

Zelda was born in Chernigoff, Ukraine, the daughter of Sholom Shlomo and Rachel Schneersohn. Her father was the great-great grandson of the third Lubavitcher Rebbe, Menachem Mendel Schneersohn, also known as the Tzemach Tzedek. The family settled in Jerusalem in 1926.[1] Her mother, Rachel Hen, was a descendant of the Sephardic dynasty of Hen-Gracian, which traces its roots to 11th century Barcelona.

Zelda attended a religious school for girls in Israel, and then studied at the Teachers' College of the Mizrachi movement. After graduating in 1932, she moved to Tel Aviv and then to Haifa, where she taught until her return to Jerusalem in 1935. In Jerusalem, she also worked as a schoolteacher. In 1950 she married Hayim Mishkovsky and from then on devoted herself to writing. One of her students was Amos Klausner, later the novelist Amos Oz, who writes in his memoir A Tale of Love and Darkness that he had a schoolboy crush on her. Years after graduation, he visited her at home (she was still living at the same address) and was deeply touched that she still remembered how he liked his lemonade.

Literary career

Penai (Free Time), her first collection of poetry, was published in 1967. With its emotive and contemplative images drawn from the world of Jewish mysticism, Hasidism, and Russian fairy tales, this collection established her reputation in the literary world. Her poems, highly spiritual but at same time very direct, colorful, and precise, touched the hearts of religious and secular alike. Zelda's poetry is imbued with deep faith, free of the doubt and irony that sometimes permeates the work of other modern Hebrew poets. Her poems reflect her abiding faith - for example in Kaasher berakhti 'al hanerot - "When I said the blessing over the Shabbat candles" כאשר ברכתי על הנרות.

Zelda won the Brenner Prize (1971), the Bialik prize (1977), and the Wertheim Prize (1982).

Published works

  • Ha-Carmel ha-Ee Nireh (The Invisible Carmel) (1971)
  • Al Tirhak (Be Not Far) (1975)
  • Halo Har Halo Esh (It Is Surely a Mountain, It Is Surely a Fire (1977)
  • Al ha-Shoni ha-Marhiv (On the Spectacular Difference) (1981)
  • Shenivdelu Mikol Merhaq (That Became Separated from Every Distance) (1984)

About זלדה מישקובסקי (עברית)

זלדה שניאורסון-מישקובסקי (20 ביוני 1914 (כ"ו בסיוון תרע"ד) - 30 באפריל 1984 (כ"ח בניסן ה'תשמ"ד)) הייתה משוררת ישראלית.

תולדות חייה

זלדה נולדה בכ"ו בסיוון תרע"ד (1914) בעיר יקטרינוסלב (כיום דניפרופטרובסק) שבאוקראינה. לרבי שלום שלמה שהיה בנו של רבי ברוך שניאור שניאורסון, ולרחל, בתו של הרב דוד צבי חן מחשובי רבני חב"ד.

דמות אביה - צאצא של האדמו"ר "הצמח צדק", האדמו"ר השלישי בשושלת האדמו"רים של חב"ד ואחיו של רבי לוי יצחק שניאורסון - וסבה (הרד"צ חן) שנפטרו בעודה בגיל צעיר, השפיעו רבות על נפש הילדה, שהייתה בת יחידה ולפיכך אמרה בכל בוקר בשנת האבל קדיש על אביה. זלדה היא בת דודתו של הרבי מלובביץ' האחרון, היא גדלה בחצר חב"דית ושמרה על קשר הדוק עם בן דודה הגדול.

ב-1926, כשהייתה זלדה בת 11, עלתה המשפחה לירושלים, שם למדה זלדה בבית הספר לבנות "שפיצר". לפי סיפוריה, היו שנות ילדותה בירושלים עצובות בשל המצב הכלכלי הקשה והאווירה המחמירה בבית הספר. המצב השתנה כשעברה ללמוד בסמינר למורות מזרחי, שם הושפעה רבות ממורים בעלי שם כעקיבא ארנסט סימון ופייבל מלצר, בנו של הרב איסר זלמן מלצר. אחר כך התפרנסה מהוראה, ולימדה יחד עם נחמה ליבוביץ.

ב-1950 התחתנה עם חיים אריה מישקובסקי, בנו של הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי ונכדו של הרב יצחק בלאזר, מראשי תנועת המוסר. הוא היה בוגר ישיבת חברון שעבד כפקיד ורואה חשבון. הזוג היה חשוך ילדים. השניים התגוררו בדירה צנועה בשכונת כרם אברהם שבמרכז ירושלים.

שיריה של זלדה התפרסמו טיפין טיפין בבמות שונות, כגון מדורים ספרותיים של העיתונים. היא נהגה לדקלם לאורחיה שירים מזיכרונה. רק כשהייתה בת 53, לאחר 35 שנות יצירה, יצא קובץ שיריה הראשון, "פנאי" (בהוצאת הקיבוץ המאוחד). עד 2007 יצאו 14 מהדורות ממנו באלפי עותקים. בשונה מבני דורה, כגון נתן אלתרמן ולאה גולדברג, שירתה של זלדה איננה מחורזת ושקולה, אלא כתובה בסגנון חופשי.

השפעת החסידות ניכרת בשיריה, המאופיינים באווירה של חתירה לקדושה. בשיריה יש שימוש במוטיבים ובמאפיינים של סיפורים חסידיים.

עם היותה דתית, זלדה התאפיינה בפתיחות כלפי העולם הרחב והיו לה ידידים חילוניים רבים.

הסופר עמוס עוז, בספרו האוטוביוגרפי "סיפור על אהבה וחושך", מתאר את יחסיו עם זלדה, שהייתה מורתו בבית הספר היסודי, השפיעה עליו רבות, ואף שלחה אותו לביקור אצל בן דודה הרבי בניו יורק. הזמרת חוה אלברשטיין שרה כמה משיריה ובהם "לכל איש יש שֵם" ללחן של חנן יובל ושירים אחרים בהלחנת שפי ישי. הזמרת שולי נתן הלחינה ושרה אחדים משיריה, ביניהם "שושנה שחורה", "כל הלילה בכיתי" ו"אל תשליכני מלפניך". גם המשוררת יונה וולך עמדה בקשר עם זלדה. במכתב אליה כתבה:

"לזלדה שלום ונשיקות לידייך אוזרות לכתוב. ואני כותבת לך כאן הדברים החזקים שאירעו בי שירייך. רק היום הצלחתי לקוראם בזה אחר זה ולסיים ברציפות הספר. ובכל הפעמים רטטים פיזיים הקדימו להסתכלות העור שהקדימו דמעות שהיו יורדות שהקדימו שיתוק שהיה בא ועומד. וכל זה עצר אותי בשיר מלבוא בשיר אחר... וקורים דברים מעודנים יותר וסלחי לי שאני כותבת אלו המקרים. את מעמידה עולם, זלדה. זה הדבר הסופי שמשורר יכול לעשות. ועולם זה עושה אותי טובה והיופי שאת מביאה משאיר אותי כמהה, משתאה געגועים, ואני זוכרת שאני יהודיה. והספר הזה מביא למעשים, ולא רק לקריאה רבה ולא רק ידיעה ולא רק ראייה. וצריך לכתוב שירים הרבה. כאילו האדם העד היחיד וכל הנשמות בשקיקה נוראה. באהבה, בכבוד והערצה, יונה." (התפרסם ב'חדרים' 4, עמ' 28). י

זלדה שלחה ידה גם בציור והרבתה בציורי דיוקנאות.

אחר מותה הנציחה עיריית ירושלים את זכרה בקריאת רחוב על שמה בשכונת רמות שבעיר.

ספרי השירים שלה: * פנאי - 1967 * הכרמל האי נראה - 1971 * אל תרחק - 1974 * הלא הר הלא אש - 1977 - עליו זכתה בפרס ביאליק לספרות יפה לשנת תשל"ח * השוני המרהיב - 1981 * שנבדלו מכל מרחק - 1984

כל ספריה של זלדה - שאותם פרסמה מעל במות רבות (לא כל שיריה פורסמו) - יצאו בהוצאת הקיבוץ המאוחד. לאחר מותה קובצו כל הספרים לכרך אחד - שירי זלדה.

view all

Zelda Mishkovsky's Timeline

1914
June 20, 1914
Dnipropetrovs'k, Dnipropetrovs'ka oblast, Ukraine
1950
1950
Age 35
Jerusalem, Israel
1984
April 30, 1984
Age 69
Jerusalem, Israel
April 1984
Age 69
Jerusalem, Israel