Rephael Ben Aroja

public profile

Is your surname Ben Aroja?

Research the Ben Aroja family

Rephael Ben Aroja's Geni Profile

Records for Rephael Ben Aroja

465,865 Records

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Related Projects

Rephael Ben Aroja

Hebrew: רפאל בן ארויה
Birthdate: (93)
Death: May 19, 2011 (93)
Place of Burial: Even Yehuda, HaSharon, Center District, Israel
Immediate Family:

Son of Moshe Ben Aroja and Esther Ben Aroja
Husband of Esther Ben Aroja
Father of Private and Private
Brother of Aharon Ben Aroja; Yosef Ben Aroja; Behira Cherkesky; Private and Amnon Ben Aroja

Managed by: Private User
Last Updated:
view all

Immediate Family

About Rephael Ben Aroja

יהודה בן-בסט [mailto:b_basat@netvision.net.il]

http://www.blurb.com/bookstore/invited/1834656/945b2fad63ad7ec90635089f7b0d4daf7 a3c03d6 ו

-----------------------------------------------------------

About רפאל בן ארויה (עברית)

רפאל בן ארויה ז"ל

השנה הלך לעולמו ידידי רפאל בן ארויה, שבע ימים וגדוש פעילות "הר-טובית" ארוכת ימים.

ביליתי שעות רבות בביתם של אסתר ורפאל. רפאל היה כמעיין המתגבר, מספר ומספר. לעיתים גם אסתר הייתה מצטרפת לשיחה ומוסיפה משלה .

רפאל נולד בהר-טוב ב 30.9.1917.

וכך סיפר רפאל על ילדותו במושבה: .

" ב- 1920 בא להר-טוב המורה חיים דרומי . עם התחלת הלימודים נכנסנו לבניין החדש של בית הספר(בנייתו נסתיימה ב-1923).... היו בו חמישה חדרים גדולים ובאמצע מרפסת אחת גדולה החדרים הוקצו לצרכים שונים ..ורק חדר אחד היה ללימודים... באותו חדר למדנו והכנו שעורים בזמן שכיתה אחרת למדה, כי מורה אחד לימד את כל הכיתות וכל המקצועות . כאשר הגעתי לכיחה ז' לא היה מקום בחדר הלימודים, לכן למדנו בשעות הערב והלילה, כך שאת כיתות ז'-ח' למדנו בלילות. ביום הינו חופשיים מלימודים אך לא מעבודה . זכור לי כי בגיל 12 הלכתי לעבוד במחצבה בשכר של גרושים אחדים ליום כדי לעזור בקיום המשפחה

בלילה כשגמרנו ללמוד עדיין חיכתה לנו עבודה ללוש בצק, בכדי שבמשך הלילה יטפח ע"י שאור (שמרים תוצרת בית) שהיינו מכניסים לבצק בזמן הלישה. בבוקר אימא הכינה פיתות , מכניסה לתבון תנור ערבי ואחרי כן את הלחם.

עד שהגיע לחם לשולחן צריך היה לעבוד הרבה . ברור הזרעים לפני הזריעה, חריש וזריעה, עשוב, קציר, דיש, זריה, שמירה בגורן , הבאת היבול הביתה , רחיצת החיטה ופיזורה על סדינים ליבוש , איסוף החיטה וברור מאבנים קטנות וזרעי בר. את העבודה האחרונה עשינו בעיקר בלילות לאור מנורת נפט. בבוקר היינו מעבירים את החיטה לטחנת הקמח , חוזרים , מנפים את הקמח, לשים בערב ואופים. לא כל כך קל הגיע לחם על שולחננו ולכן עד היום אנחנו ילידי הר-טוב לא זורקים לחם".

כשרפאל סיים את לימודיו בביה"ס העממי במושבה, המשיך ללמוד בבית הספר החקלאי "מקוה ישראל" .

אחרי מאורעות תרפ"ט, נטל חופשה מהלימודים, כדי לסייע למשפחתו בשיקום המשק בהר-טוב.. עם סיום לימודיו, עבר לאבן יהודה. מאוחר יותר הצטרף למשטרת הישובים העבריים, בה הגיע לדרגת סרג'נט (סמל) . בשובו להר-טוב התמנה למפקד תחנת הנוטרים במקום.

על התקופה הזו כתבה אסתר רעייתו:

" רפאל ואני התאהבנו כשהיינו צעירים . בזמן שהייתי בירושלים , רפאל היה במקוה ישראל , משם היה בא לעיתים לירושלים עם אופניים שהשאיל מחבר, היינו מטיילים בירושלים כל העת . גם אחרי שחזרתי לירושלים ורפאל סיים את לימודיו במקוה ישראל, נשארנו חברים......נישאנו ב 13.6.1937 ..... אחרי החתונה גרנו באבן יהודה בבית שרפאל בנה במו ידיו.

חצי שנה אחרי החתונה נסענו להר-טוב כי רפאל היה מפקד האזור(מטעם ההגנה) ובהמשך התמנה למפקד משטרת הישובים העברים ........ המשכנו לחיות בהר-טוב עד אמצע שנת 1942.....ואז נולד עובד. אחרי חמש שנים בערך רפאל השתחרר מהנוטרות וחזרנו לאבן יהודה להתיישבות שלנו. אבל הפרנסה מהחקלאות לא ענתה על הצרכים ורפאל הלך להיות נהג האגד. בהמשך אגד שלחה אותו אגד להר-טוב לפתוח קו חדש לאוטובוסים. גרנו שם עד מלחמת הפינוי במלחמת העצמאות ואז שבנו לאבן יהודה".

בפרוץ מלחמת הקוממיות, מונה רפאל למפקד האזור מטעם ה"הגנה". בסוף דצמבר 1947 , היה פינוי של חלק מה"אוכלוסיה הלא לוחמת" . כמה משפחות עזבו , בהם בני משפחתו של רפאל.

במושבה נותרו כל הצעירים נושאי נשק ועוד חמש משפחות בהם משפחתי, שסירבו להתפנות ונשארו במקום, עד לפינוי הסופי של הר-טוב בליל ה-16 למאי 1948.

ב-13 לינואר 1948. נפצע קשה שמואל בן בסט ונפטר כעבור כמה שעות, מבלי שהייתה כל אפשרות לפנותו לקבלת טיפול רפואי בבית חולים

ב--15 בינואר 1948 הגיעה למושבה מחלקה בראשות דני מס, במטרה לחוש לעזרת גוש עציון הנצור. בגלל שעת היציאה המאוחרת, היה חשש שהם לא יספיקו להגיע לגוש בשעות החשיכה. רפאל ניסה לשכנע את מפקדם, לדחות את יציאתם ללילה הבא, אולם, מפקדם היה נחוש לצאת עוד באותו לילה. המחלקה לא הגיעה ליעדה  וסופם המר של 35 לוחמיה ידוע. .

היה חשש , שבעקבות יציאת הל"ה מהר-טוב, הערבים יתחילו להתנכל למושבה וכפי שקרה במקרה של שמואל, לא ניתן יהיה לקבל עזרה בשעת צרה. רפאל הניח, שללא עזרה רצינית בלוחמים ובנשק, לא יוכל להגן על המושבה. הוא נסע לפיקוד בירושלים לבקש עזרה, אך בקשתו לא נענתה. ,הוא עזב את הר-טוב ונשלח ע"י "אגד" ,לשמש כנהג אוטובוס בחטיבת יפתח שלחמה בגליל.

ב-1949- נולדה בתם תלמה. אחרי המלחמה שב רפאל לאבן יהודה , תחילה המשיך לעבוד כנהג באגד ממנה פרש ושב לעבוד בחקלאות בגידול עופות ואחר בעבודות מסגרות שונות .

רפאל נרתם בכל מרצו להנציח את מורשת הר-טוב.הוא פרסם ספרון בשם "הר-טוב שהייתה" . הוא הקליט הרבה מסיפורי הר-טוב, ונהג להופיע בחוגים וארגונים שונים, שם סיפר על מורשתה המיוחדת של המושבה. בזיכרונו הנפלא ערך את עצי המשפחות, אותם הדפיס בחוברת שכתב ואחר העביר את המידע הזה למוני גירון שערך והפיץ את לוח קשרי משפחות של בני הר-טוב

הוא היה בין היוזמים והמקימים של העמותה. "כיכר הר-טוב" שהוקמה באבן יהודה תיזקף לזכותו ולמאבקו העיקש להקמתה. באבן יהודה .

יהי זכרו ברוך!

מצורפים

דברי הספד שנשא מוני גירון על קברו

קישור לספר קיצור זיכרונותיו  שנשלחו לי  ע"י בנו עודד   (אפשר לקרוא שם וכן להזמין מודפס אם רוצים)..

יהודל'ה

דוד רפאל היקר

זכית לגיל שמעטים זוכים להגיע אליו,ואני זכיתי עוד ועוד ליהנות בחברתך.

רציתי שזה ימשך- ולא יגמר,שאמשיך להתפעל ממך,להתגאות בך,לספר עליך,

שאמשיך ללמוד ממך בכל שטחי החיים,שאמשיך לשמוע היסטוריה ,ומורשת, אבות,

שאמשיך לפתוח רדיו בשעות הקטנות של הלילה-ולאאזין לך מספר על הל"ה ממקור ראשון,ולא חשוב כמה פעמים אשמע אותך מספר על הפרשה,

שנמשיך על פי יוזמתך וזיכרונך- שלא בגד בך,ללקט שמות הקשורים למשפחות מייסדי הרטוב,ושאמשיך עוד ועוד לשמוע את קולך הערב,הצלול, והמתכתי, בקשר הטלפוני התמידי שהיה לנו.

אבל הנה, הלכת מאתנו דוד,ומעכשוו אני נותר עם זיכרונות,ועם תמונות שלך,

איש מדהים ויפה תואר שכמוך,

יישארו בידי קלטות שמע, ווידאו,ותישאר לי הדודה אסתר היקרה – תיבדל לחיים ארוכים.

אך סמלי הוא שעניין שימור מורשת המושבה הרטוב שהיה קרוב ביותר ללבך יותר מכל,מתבטא ממש עכשוו בכך- שבה בעת שאתה מובא למנוחות באבן יהודה ,במוזיאון המושבה הרטוב, מתקיים ביקור של קבוצת מורות של הסתדרות המורים ובין יתר הדברים הנאמרים שם מפיו של יוסי (עוזי) לוי חבר עמותת הרטוב- יקרא הוא לזכרך קטע קצר מתוך זיכרונותיך שלך דוד רפאל,ומן הראוי שאקרא את הקטע הזה גם כאן אל מול קברך הטרי:-

"זכור לי התלם הראשון שעשיתי. מורי היה בן-ציון גירון. כאשר ביקשתי לחרוש בהיותי נער בן עשר אמר: "בוא ואלמד אותך". הייתה זו מחרשה ערבית ופרד מושך אותה. הוא נתן בידי את ידית המחרשה, לקח אבן קטנה בתוך ידו, בה החזיק על גב ידי, האוחזת במחרשה. כך חרשנו, והוא לוחץ על גב ידי עם האבן הקטנה. "ככה לומדים לחרוש, צריך להרגיש את המחרשה." הייתה זו תחושה מכאיבה. אבל בשביל ללמוד חייבים לסבול. כך חרשנו תלם, ועוד תלם, ועוד תלם, עד שלמדתי לחרוש".

מוני
view all

Rephael Ben Aroja's Timeline

1917
September 30, 1917
2011
May 19, 2011
Age 93
????
Even Yehuda, HaSharon, Center District, Israel