Arthur Rubinstein

Is your surname Rubinstein?

Research the Rubinstein family

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Arthur Rubinstein

Polish: Artur Rubinstein, Hebrew: ארתור רובינשטיין
Also Known As: "Artur"
Birthdate:
Birthplace: Łódź Voivodeship, Lodz, Poland
Death: December 20, 1982 (95)
Geneva, Genève, Geneva, Switzerland
Immediate Family:

Son of Izaak Rubinstein and Felicja Blima Fajga Rubinstein
Husband of Aniela "Nela" Rubinstein
Partner of Annabelle Weidenfeld
Ex-partner of Donna Paola Sanfelice dei Principi di Viggiano and Muriel Draper
Father of Private; Private; Private and John Rubinstein
Brother of Jadwiga Jenta Noma Landau; Stanislaw Rubinstein; Helena Landau; Franciszka Likiernik; Tadeusz Dawid Rubinstein and 1 other

Occupation: Pianista
Managed by: Andrzej Hennel
Last Updated:

About Arthur Rubinstein

Chopin - Heroic Polonaise Op. 53 - Arthur Rubinstein, Arthur Rubinstein plays Liszt etude "La campanella"

Arthur Rubinstein (January 28, 1887 – December 20, 1982) was a Polish-American pianist. He received international acclaim for his performances of the music of a variety of composers (many regard him as the greatest Chopin interpreter of the century).He is widely considered one of the greatest pianists of the twentieth century. He was presented with the Presidential Medal of Freedom (USA), the honorary Knight Commander of the Order of the British Empire, the Grand Officier of the Legion of Honour (France), the Knight's Cross (Krzyż Kawalerski) of the Order of Polonia Restituta (Poland), Grammy Lifetime Achievement Award (1994) and many others.


https://en.wikipedia.org/wiki/Arthur_Rubinstein



https://en.wikipedia.org/wiki/Arthur_Rubinstein

About ארתור רובינשטיין (עברית)

ארתור רובינשטיין

' (בפולנית: Artur Rubinstein;‏ 28 בינואר 1887 – 20 בדצמבר 1982) היה פסנתרן יהודי-פולני, מגדולי הווירטואוזים בדורו. זכה לתהילה בינלאומית, במיוחד על ביצוע יצירותיו של שופן ועל עידוד מוזיקה ספרדית.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 פרסים 2.1 פרס גראמי על הביצוע הטוב ביותר של מוזיקה קאמרית 2.2 פרס גראמי על ביצוע סולו אינסטרומנטלי הטוב ביותר (ללא תזמורת) 2.3 פרס מרכז קנדי 3 לקריאה נוספת 4 קישורים חיצוניים 5 הערות שוליים ביוגרפיה

ארתור רובינשטיין מבקר פצועים בבית חולים תל השומר, 1951

פסל ארתור רובינשטיין מנגן בפסנתר בעיר לודז'

קברו של ארתור רובינשטיין ב"מצפור ארתור רובינשטיין" רובינשטיין נולד בלודז', פולין למשפחה יהודית והתחנך בוורשה. את קונצרט הבכורה שלו נתן בברלין בשנת 1900. לאחר מכן הופיע בגרמניה ובפולין והמשיך את לימודי הפסנתר עם איגנצי יאן פדרבסקי. בשנת 1904 נסע לפריז, שם פגש את המלחינים מוריס ראוול ופול דיקא ואת הכנר ז'אק טיבו. שם גם ניגן את הקונצ'רטו השני לפסנתר של קמיל סן-סאנס בנוכחות המלחין.

בשנת 1906 הופיע רובינשטיין לראשונה בארצות הברית, בקרנגי הול בניו יורק, משם המשיך בסיור הופעות בארצות הברית, אוסטריה, איטליה ורוסיה. בשנת 1912 הופיע לראשונה בלונדון.

בגיל 21 ניסה להתאבד עקב עוניו והחשבת עצמו לפסנתרן בינוני.

הוצאתי את החגורה מן החלוק הבלוי שלי ועשיתי בה לולאה. בחדר הרחצה שלי היה קרס לבגדים שהיה די גבוה כדי להחזיק אותי. קרבתי כיסא, חיברתי את החגורה אל הקרס וכרכתי אותה סביב צווארי. בדוחפי את הכיסא ברגלי נקרעה החגורה ואני נפלתי ארצה בטפיחה. בכיתי מרות, בלא ניחומים, במשך זמן רב, כשאני שוכב במקום שנפלתי בלא שום כוח. אחר, ביודעין למחצה, פסעתי בכבדות אל הפסנתר ונתתי פורקן לבכיי במוזיקה... כאשר אדם מפסיק לבכות שוכך הסבל... וכך, כיוון שהטבע תבע את שלו התחלתי לחוש רעב. 'הפעם אוכל שתי נקניקיות', החלטתי... בדרכי לאוטומט של אשלינגר לסעודה המפוארת שלי... גיליתי את סוד האושר ועדיין אני מחזיק בו: אהבו את החיים, והם יאהבו אתכם בחזרה. אנשים תמיד מציבים תנאים לאושר.. אני אוהב את החיים ללא תנאים. כך, "בזכות החגורה החלשה", העולם קיבל את ארתור רובינשטיין.

במהלך מלחמת העולם הראשונה חי רובינשטיין בעיקר בלונדון, שם ליווה בפסנתר את הכנר והמלחין אז'ן איזאיי. משנת 1916 עד 1917 סייר בספרד ובדרום אמריקה, שם התוודע ליצירותיהם של המלחינים המקומיים אנריקה גרנדוס, אלבניס, דה פאיה ווילה לובוס. וילה-לובוס הקדיש לו את יצירתו Rudepoema, הנחשבת עד היום לאחת היצירות הקשות ביותר לביצוע בפסנתר.

בשנת 1932 פרש רובינשטיין למשך מספר חודשים מחיי הבמה, במטרה לשפר טכניקת נגינה ולרענן את הרפרטואר.

בשנות מלחמת העולם השנייה חי רובינשטיין בארצות הברית, ובשנת 1946 ניתנה לו אזרחות אמריקאית. הוא סירב לנגן בגרמניה שלאחר המלחמה משום שכמה ממקורביו נספו בשואה. התדרדרות במצב הראייה והשמיעה אילצו אותו לפרוש מן הבמה בשנת 1976, ומאוחר יותר התעוור לחלוטין.

אף כי התפרסם בעיקר כסולן, גם במוזיקה קאמרית היה רובינשטיין משכמו ומעלה, וניגן עם מוזיקאים גדולים כמו הנריק שרינג, יאשה חפץ וגרגור פיאטיגורסקי. פרט ליצירותיו של שופן, אשר על ביצועיהן עיקר תהילתו, הקליט רובינשטיין גם יצירות משל בטהובן, ברהמס, שוברט, שומאן ודבוז'אק.

בשנת 1932 נשא רובינשטיין לאישה את אניאלה (נלה) מלינארסקה, בתו של המנצח אמיל מלינארסקי ואשתו לשעבר של מייצ'יסלב מונץ. היא הייתה בת 24 והוא - בן 45. לזוג נולדו חמישה ילדים ואחד מהם נפטר בצעירותו. רובינשטיין בגד באשתו פעמים רבות ואחת ממאהבותיו אף ילדה לו בת. לימים העיד רובינשטיין על עצמו: "נאמר עלי כי בצעירותי חילקתי את זמני בין יין, מוזיקה ונשים. אני מכחיש זאת נמרצות.90% מהתעניינותי היה בנשים."[1].

בשנת 1960 עורר רובינשטיין שערוריה בעולם המוזיקה כאשר שימש כאחד השופטים בתחרות שופן בוורשה. חבר השופטים החליט לתת את הפרס למאוריציו פוליני, אך רובינשטיין, שחלק על מסקנה זו, יצר בו במקום פרס על שם עצמו, "פרס ארתור רובינשטיין", ואותו העניק לפסנתרן שאותו העדיף באותה תחרות - מישל בלוק. לימים חזר בו רובינשטין משיפוטו וקשריו עם פוליני היו טובים.

בשנת 1977, בגיל 90, זנח רובינשטיין את אשתו בת ה-69 לטובת אשה צעירה בשם אנבל ווייטסטון (כיום ליידי אנבל וויידנפלד) ועבר להתגורר אתה בז'נבה עד מותו. היא עזרה לו לכתוב את החלק השני של האוטוביוגרפיה שלו - "שנותי הרבות" (1980) שאותה הקדיש לה.

רובינשטיין מת בז'נבה, שווייץ, ב-1982, בן 95. גופתו נשרפה, ועל פי בקשתו הובא אפרו לקבורה בישראל. ידידו הטוב ראש עיריית ירושלים טדי קולק דאג להטמנת האפר בכד באדמה ובמקום הוצבה מצבה עליה חרותים שמו ותאריכי הולדתו (1887) ומותו (1982) של רובינשטיין. הקבר שוכן בחלקת יער שנקראת על שמו של רובינשטיין, סמוך למושב עמינדב. מקברו נשקפת תצפית מרהיבה על יערות האזור, ובמקום הקרוי על שמו "מצפה רובינשטיין" הוקמה אנדרטה צנועה לזכרו, המתארת מקלדת פסנתר קמורה בצורת גלים.

רובינשטיין היה ידיד גדול ונאמן לישראל. הוא נודע בעולם כפסנתרן יקרן, אך את כל הופעותיו עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית תרם ללא תמורה. במלחמת ששת הימים, כשהיה בן 81, שלח להיכל התרבות מברק מרגש:

ידידי היקרים, כל האנשים ההגונים אתכם בשעה זאת. אם תזדקקו לי אשמח לעשות כל אשר ביכולתי כדי להתחלק אתכם בעול.

— "הפילהרמונית", מיכאל אוהד, עמוד 80 בישראל נערכת אחת לשלוש שנים תחרות פסנתר בינלאומית יוקרתית על שמו.

פרסים פרס גראמי על הביצוע הטוב ביותר של מוזיקה קאמרית פייר פורנייה, ארתור רובינשטיין והנריק שרינג על שוברט: טריו מס' 1 במי במול, אופ. 99 ומס' 2 במי במול, אופ. 100 (טריו פסנתר) (1976) פייר פורנייה, ארתור רובינשטיין והנריק שרינג על ברהמס: טריו (קומפלט)/שומאן: טריו מס' 1 ברה מינור (1975) ארתור רובינשטיין על בטהובן: סונטות מס' 21 בדו מז'ור (ולדשטיין) ומס' 18 במי במול (1960) פרס גראמי על ביצוע סולו אינסטרומנטלי הטוב ביותר (ללא תזמורת) ארתור רובינשטיין על בטהובן: סונטה לפסנתר מס' 18 במי במול/שומאן:קטעי פנטסיה, אופוס 12 (1978). פרס מרכז קנדי פרס מרכז קנדי לשנת 1978 לקריאה נוספת ארתור רובינשטיין, שנותי היפות, תרגם: חיים גליקשטיין, ירושלים ותל אביב: שוקן, תשל"ה. (הספר בקטלוג ULI) קישורים חיצוניים מיזמי קרן ויקימדיה ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ארתור רובינשטיין ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ארתור רובינשטיין Allmusic Favicon.png ארתור רובינשטיין , באתר AllMusic (באנגלית) MusicBrainz Logo 2016.svg ארתור רובינשטיין , באתר MusicBrainz (באנגלית) ארתור רובינשטיין , באתר Discogs (באנגלית) ארתור רובינשטיין , באתר בית לזמר העברי IMDB Logo 2016.svg ארתור רובינשטיין , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) משה גורלי, רובינשטיין עם הפילהרמונית הישראלית , דבר, 23 בנובמבר 1951 מוסיקה, העולם שונא פחדנים , דבר, 12 בספטמבר 1958 ניו יורק, רובינשטיין נגד הסתה אנטישמית בפולין , דבר, 29 באפריל 1968 ארתור רובינשטיין: יש לי צורך באנשים מבוגרים , דבר, 22 בספטמבר 1967, המשך סרטונים רובינשטיין מבקר בישראל , יומני כרמל 1951 (התחלה 6:16) סרטונים רובינשטיין אורחו של הנשיא פורד בבית הלבן, 1976, ארכיון הסרטונים של AP יוטיוב, "אינטרמצו עם אריק", ראיון עם אלינה רובינשטיין על אביה

נובמבר 2014 https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%A8...

------------------------------------

Chopin - Heroic Polonaise Op. 53 - Arthur Rubinstein, Arthur Rubinstein plays Liszt etude "La campanella"

Arthur Rubinstein (January 28, 1887 – December 20, 1982) was a Polish-American pianist. He received international acclaim for his performances of the music of a variety of composers (many regard him as the greatest Chopin interpreter of the century).He is widely considered one of the greatest pianists of the twentieth century. He was presented with the Presidential Medal of Freedom (USA), the honorary Knight Commander of the Order of the British Empire, the Grand Officier of the Legion of Honour (France), the Knight's Cross (Krzyż Kawalerski) of the Order of Polonia Restituta (Poland), Grammy Lifetime Achievement Award (1994) and many others.


https://en.wikipedia.org/wiki/Arthur_Rubinstein



https://en.wikipedia.org/wiki/Arthur_Rubinstein

view all

Arthur Rubinstein's Timeline

1887
January 28, 1887
Łódź Voivodeship, Lodz, Poland
1946
December 8, 1946
Hollywood, Los Angeles, Los Angeles County, California, United States
1982
December 20, 1982
Age 95
Geneva, Genève, Geneva, Switzerland