Asher Finkelstein

Patient record - Jewish Consumptives Relief Society (JCRS)
findagrave

FamilySearch links:
Immigration1
Immigration2
Immigration3 - 22.5.1922 - ship Sicilian landing in Quebec at 18.5.1921
Immigration4
Immigration5 - 5.1922
Immigration6 - 24.7.1922

מתוך זכרונות שמחה אבן-זהר:

לאוכלוסיה היהודית היה "חשבון" עם השלטון הצאריסטי. האנטישמיות שאינה יודעת גבול, ההגבלות בכל הנוגע לחיילים היהודים דחפו את האוכלוסיה היהודית לחפש דרכים ואמצעים כדי להיפטר מהשירות הצבאי. וכשהגיע תור אחי הבכור – אשר – להתייצב לצבא, החליטו אבא ואמא שהוא לא יתגייס.
...
בהתייעצות משפחתית הוחלט לבנות בביתנו בור מוסווה ולהצפין בו את אשר עד יעבור זעם. וכך הווה. במשך חדשים היה אשר נדחק עם בוקר לבור – עד לילה. אך הנה הגיע חג הפסח, ומה יהיה על ליל הסדר?

– הכל ישבו ליד השולחן, ואושרקה, בני, בבור? טענה אמא ומיררה בבכי.

החל ויכוח בין אבא לאמא, אך לבסוף ניצח לב אמא: "אושרקה ישב עם כולם לסדר".

ובא ליל הסדר. אך חזר אבא מבית הכנסת והבית נסגר על מנעול ותריסיו הוגפו, נפתח הבור ואושרקה – בחברתנו. ישב אבא לערוך את הסדר ופתאום שעטות סוסים ומיד אחריהן מהלומות חזקות על ביתנו.

האסון נתח עלינו במהירות מפחידה. אל פנים הבית התפרצה קבוצת חיילים – קוזאקים! מאוחר היה עתה להחזיר את אושרקה לבור והוא נתפס כמובן.
...
לימים הצליח אמנם גיסי לשחרר את אשר משרותו בצבא-ניקולאי תמורת עשרת אלפים רובל, אולם בינתיים חרב עלינו עולמנו.

לאחר המלחמה נשא אשר אשה והעתיק מושבו לארצות-הברית.

קטעים אחרים מדברי שמחה אבן-זהר:

ב 1924- קבלתי מאחי שהיה בארצות-הברית רשיון, אפידייוויט, לבוא לשם. זה היה בתקופה לאחר מלחמת העולם הראשונה.
רוח ארץ- ישראל אחזה בכנפות ציציותי. מכאן גם ההחלטה שגמלה בי לעלות לארץ ולא להיענות לקריאותיו של אשר אחי לבוא לארצות-הברית. אני זוכר שלילה שלם ישבתי וכתבתי לו נימוקי מדוע לא אקבל את הזמנתו לבוא אליו, וכי אני מחזיר לו את ה"אפידייויט" ששלח לי, כי אחת החלטתי – לעלות לארץ.