David Shahar

ויקיפדיה: דוד שחר (17 ביוני 1926 - 2 באפריל 1997) היה סופר ישראלי בשפה העברית, מרצה, מתרגם ועורך

דוד שחר נולד בירושלים למשפחה ותיקה בארץ, דור חמישי לילידי ירושלים. אבותיו הגיעו לירושלים במאה ה-19 - מצד אמו באו מהאימפריה הרוסית ואילו מצד אביו באו מהונגריה ולפי ספורים משפחתיים לענף זה של המשפחה הייתה זיקה למגורשי ספרד

דוד שחר עשה בעיר כמעט את כל חייו, גדל לרוב בבית סבתו בשכונת מאה שערים, שם קיבל חינוך יהודי דתי. בהתאם להחלטת אביו נשלח ללימודי תיכון חילוניים וסיים את בית הספר התיכון בית הכרם. השלים לאחר מכן לימודיו בפסיכולוגיה ובספרות עברית באוניברסיטה העברית. במלחמת העצמאות התגייס לצה"ל ושירת כמפקד קרבי, ומאוחר יותר כקצין חינוך. מהרגע שהחליט להקדיש את חייו ליצירתו התפרנס בקושי, היה מורה, עורך, מתרגם, מתקין לשוני ועוד. לימד אנגלית ותנ"ך בבתי ספר טכניים, מאוחר יותר היה מרצה בבית המדרש למורים בגבעת השלשה

סיפוריו הראשונים מתרחשים בזירה שלימים תהפוך לזירה העיקרית של יצירתו: העיר ירושלים של ילדותו. ספריו הראשונים החלו לצאת בשנות החמישים המוקדמות. ספר סיפוריו הראשון, "על החלומות", מעמת את גיבוריו, ילידי העיר הקסומה, עם ההווה המאכזב ועם המציאות הכעורה של חייהם. הוא כתב ופרסם קובצי סיפורים, רומנים, ביוגרפיות, וספר ילדים "הרפתקאותיו של ריקי מעוז", שיצא בכמה גרסאות וכמה מהדורות

יצירתו הנחשבת של דוד שחר היא סדרת הספרים בתשעה כרכים, "היכל הכלים השבורים", ששחר עצמו כינה אותם גם בשם הכולל "לוריאן", על שם גיבור הסדרה גבריאל לוריא. בסדרה מגולל שחר תמונה פנורמית ענקית, המתרחשת ברובה בירושלים, אך גם בערים אחרות בעולם. לתוך הפנורמה הזו הביא שחר דמויות צבעוניות, סיפורים מפותלים וגורלות שזורים, המהווים מעין מפה אנושית רחבה של מאה וחמישים השנים האחרונות

דוד שחר זכה גם לכיבודים ספרותיים ופרסים. בין השאר זכה בפרס עגנון, פרס ביאליק, פרס ברנר, פרס נשיא המדינה לספרות, וכמה פעמים בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. בשנת 1973 נבחר ליושב ראש אגודת הסופרים בישראל. אף על פי כן הביקורת הספרותית בארץ לא אהבה את יצירתו. ייתכן שבין הגורמים לכך היו דעותיו ה"ימניות" המתונות, וזיקתו אל היישוב הישן בירושלים. בשנים האחרונות לחייו יצא לצרפת, שם יצא לו שם של סופר מיוחד במינו, הממשיך את המסורת הספרותית הגדולה של הסופר מרסל פרוסט

דוד שחר זכה למתרגמת צרפתייה מוכשרת בשם מדלן נז' (), שתרגומיה התקבלו באהבה על ידי הקוראים הצרפתים, והוא זכה בצרפת למה שלא זכה בארץ: הכרה ספרותית נכבדה, תפוצה רחבה, התייחסות רצינית של חקר הספרות ופרס מדיסיס לסופר זר, הפרס הצרפתי הגבוה לספרות מתורגמת. ב-1985 זכה בעיטור מפקד במסדר האמנויות והספרות. הוא זכה גם לעיטור כבוד משר החוץ הצרפתי. הוא אף זכה לרחוב על שמו, בצרפת, בכפר הנופש דינאר () בחבל ברטאן

בשנת 1956 נישא להיסטוריונית פרופ' שולמית שחר, כלת פרס ישראל. בנו הוא הפרופ' לתרבות סין מאיר שחר. בתו דינה היא מעצבת, אחיינו הוא סופר אורי וינברג

דוד שחר פרסם בעברית קרוב לשישים כרכים של סיפורת ותרגום. ספריו ניתרגמו לכמה לשונות, ובהן צרפתית, אנגלית, קטלאנית, יפנית, רוסית, גרמנית, אסטונית וספרדית

דוד שחר הלך לעולמו ב-2 באפריל 1997 בבית חולים בפריז. במותו היה בן 70. נקבר בבית העלמין בהר הזיתים. בהלוויה נשא הספד הכימאי והמשורר הפרופ' אבנר טריינין