Grand Rabbi Yechiel Yehoshua Rabinowitz, Admor of Biale in Jerusalem

Is your surname Rabinowitz?

Research the Rabinowitz family

Grand Rabbi Yechiel Yehoshua Rabinowitz, Admor of Biale in Jerusalem's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Grand Rabbi Yechiel Yehoshua Rabinowitz, Admor of Biale in Jerusalem

Also Known As: "author of Chelkas Yehoshua and Seder HaYom"
Birthdate: (81)
Death: 1981 (81)
Immediate Family:

Son of Rabbi Yerachmiel Tzvi Rabinowicz (Biala-Shedlitz Rebbe) and Chavah Rabinowicz
Husband of Chana RABINOWITZ
Father of Rabbi Yerachmiel Tzvi Yehudah Rabinowicz, Admur Biala-Pshischa-Jerusalem; Grand Rabbi Yaakov Yitzchok (Biala Rebbe of Ramat Aharon) Rabinowicz; Grand Rabbi Dovid Matisyahu (Reb "Duv'tche" - Lehavas Dovid) Rabinowicz; <private> Rabinowitz and daughter-of Yechiel- Yehoshua Rabinowicz
Brother of Pearl RABINOWITZ and Grand Rabbi Nosson Dovid Rabinowicz (Biala Rebbe of London)

Occupation: Biala Rebbe
Managed by: Randy Schoenberg
Last Updated:

About Grand Rabbi Yechiel Yehoshua Rabinowitz, Admor of Biale in Jerusalem

author of Chelkas Yehoshua and Seder HaYom.



http://toladot.blogspot.com/2010/09/blog-post_12.html

About Grand Rabbi Yechiel Yehoshua Rabinowitz, Admor of Biale in Jerusalem (עברית)

רבי ירחמיאל צבי הותיר אחריו בן, יחיאל יהושע, שבפטירת אביו היה רק בן חמש. הוא גדל בבית אבי אמו, האדמו"ר אריה לייבוש מאוז'רוב, ונמנה עם חשובי תלמידיו של רבי אברהם מרדכי אלתר, האדמו"ר מגור. בגיל עשרים ושתיים שב הרב יחיאל יהושע לעיר שדליץ על מנת למלא את מקום אביו בהנהגת חסידי ביאלא. הוא ביסס את החסידות וחצרו הלכה והתרחבה בתקופה שבין השנים ה'תרפ"א-ה'תרצ"ט. הוא אף הקים בעיר ישיבה שאליה נהרו מאות בחורים חסידיים מרחבי פולין. לאחר כניסת הנאצים לשדליץ במסגרת פלישתם לפולין ב-1939, נמלט רבי יחיאל יהושע עם תלמידיו, בני עירו ובני משפחתו, לשטחי פולין שכבשה ברית המועצות במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב והוא הוגלה לסיביר. המסורת החסידית מספרת עליו סיפורי גבורה מתקופת שהותו בסיביר. בין השאר מסופר כי מאחר שבסיביר לא הייתה לו האפשרות לטבול מידי יום במקווה, נהג לטבול בנהר הקפוא, כשהוא מחורר חורים בשכבת הקרח העבה על מנת להגיע למים הקפואים. בשנת תש"ב עלו חלק מילדיו ארצה במסגרת עליית ילדי טהרן ובשנת ה'תש"ז עלה הוא עצמו לישראל והשתקע בתל אביב-יפו. בשנת ה'תשט"ו העתיק את מקום מגוריו לירושלים בה הקים את בית מדרשו. חסידיו הקימו בית מדרש וישיבה בבני ברק. בראשות הישיבה בתואר עמד בנו הרב דוד מתתיהו‏, ובפועל בנו הרב בן ציון והרב ראובן פיין. רבי יחיאל יהושע היה נערץ על רבים ואדמו"רי גור אף שלחו אליו פתקים עם פדיונות של חסידיהם על מנת שיברכם. כיהן כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. הוא נפטר בכ"א בשבט תשמ"ב. דברי תורתו הודפסו בספריו: "חלקת יהושע", וכמו כן נדפס ספרו "סדר היום" עוד בחייו.

ויקיפדיה רבי יצחק יעקב נולד לאביו האדמור הרב הקדוש רבי יחיאל יהושע רבינוביץ מביאלה, ולאמו הרבנית מרת חנה פעשא.

אביו, רבי יחיאל יהושע מביאלה, נודע כאיש קדוש ופועל ישועות, הוא נולד ה' טבת תרס"א בשעדליץ, לאר פטירת זקנו ואביו, והוא בן חמש שנים, עבר להתגדל בבית אבי אמו הרה"ק רבי לייבוש מאוזרוב, ולמד אף אצל האמרי אמת מגור, בשנת תרפ"ג שב לעירו שעדליץ לקומם את החסידות מחדש. בימות המלחמה נמלט לרוסיה משם גורש לסיביר, עד שלאחר תלאות רבות הגיע בשנת תש"ז לארץ ישראל. כאן נודע לאחד מחשובי האדמורים בירושלים, עד לפטירתו בכ"א שבט תשמ"ב. מחברתו הצדקנית מרת חנה פעשא [בת ר' חיים אליעזר הכהן ברנהולץ], נפטרה ט' סיוון תשנ"ב.