Ida Fink

אידה פינק באתר מקבלי פרס ישראת תשס"ח

_________________________

Ida Fink (Hebrew: אידה פינק‎, 1 November 1921 – 27 September 2011) was an Israeli author who wrote about the Holocaust in Polish.

Ida Fink was born in Zbaraż, Poland (now Zbarazh, Ukraine) in 1 November 1921 to a Jewish family. Her father was a physician and her mother worked as a teacher in a local school. She was a student of music at the Lviv Conservatory. In 1941–42, she spent two years in the Zbaraż ghetto, before escaping with the help of Aryan papers. After the Holocaust, she married and had a daughter. In 1957, Fink immigrated to Israel. She settled in Holon, where she worked as a music librarian and an interviewer for Yad Vashem. She published her first story in 1971. She lived with her sister in Ramat Aviv.

Literary career

Fink wrote in Polish, primarily on Holocaust themes. Her stories revolve around the terrible choices that the Jews had to make during the Nazi era and the hardships of Holocaust survivors after the war.

A documentary about Ida Fink, The Garden that Floated Away, was produced by Israeli filmmaker Ruth Walk. The 2008 film Spring 1941, directed by Uri Barbash, was based on her work.

• In 2008, Fink was awarded the Israel Prize, for literature.
• She has also won the Anne Frank Prize, the Buchman Prize and the Sapir Prize.

ויקיפדיה: אידה פִינְק (11 בינואר 1921 - 27 בספטמבר 2011) הייתה סופרת ישראלית שכתבה בשפה הפולנית. זוכת פרס ישראל לסיפורת לשנת 2008

פינק נולדה בזברז' () שבמזרח פולין (כיום אוקראינה) לאב רופא ואם ששימשה מורה בתיכון הפולני המקומי. כבר מגיל 16 גמלה החלטה בליבה להיות סופרת, אולם פריצתה של מלחמת העולם השנייה קטעה את תוכניותיה ולימודיה, והיא ומשפחתה אולצו לעקור לגטו המקומי. בשנת 1942 ברחה מהגטו היהודי שבעיירת מולדתה, ועד סוף המלחמה ברחה ממקום מקלט אחד למשנהו

בשנת 1957 עלתה לישראל יחד עם משפחתה. בשנותיה הראשונות בארץ עבדה פינק במכון יד ושם בגביית עדויות מניצולי השואה. החל משנת 1971 החלו להתפרסם בארץ ובשפה העברית ספרי ילדים וספרים המיועדים לקהל המבוגר פרי עטה

בשנת 1985 זכתה פינק בפרס הבינלאומי לספרות ע"ש אנה פרנק בהולנד; בשנת 1995 זכתה בפרס ההנצחה על שם יעקב בוכמן ממכון יד ושם; ובשנת תשס"ח-2008 זכתה בפרס ישראל בספרות, בתחום הסיפורת

הלכה לעולמה בגיל 90. נקברה בבית העלמין קריית שאול בתל אביב

על אף שפינק הייתה סופרת ישראלית, ספריה נכתבו במקורם בשפת ילדותה: השפה הפולנית, ותורגמו לאחר מכן לעברית. ספריה עוסקים בחיים ובטראומת השואה, שאותה חוותה בצעירותה