Irena Sendlerowa

Irena Stanisława Sendler (née Krzyżanowska), also referred to as Irena Sendlerowa in Poland, nom de guerre Jolanta (15 February 1910 – 12 May 2008), was a Polish humanitarian, social worker, and nurse who served in the Polish Underground Resistance during World War II in German-occupied Warsaw. From October 1943 she was head of the children's section of Żegota, the Polish Council to Aid Jews (Polish: Rada Pomocy Żydom).

In the 1930s, Sendler conducted her social work as one of the activists connected to the Free Polish University. From 1935 to October 1943, she worked for the Department of Social Welfare and Public Health of the City of Warsaw. During the war she pursued conspiratorial activities, such as rescuing Jews, primarily as part of the network of workers and volunteers from that department, mostly women. Sendler participated, with dozens of others, in smuggling Jewish children out of the Warsaw Ghetto and then providing them with false identity documents and shelter with willing Polish families or in orphanages and other care facilities, including Catholic nun convents, saving those children from the Holocaust.

The German occupiers suspected Sendler's involvement in the Polish Underground and in October 1943 she was arrested by the Gestapo, but she managed to hide the list of the names and locations of the rescued Jewish children, preventing this information from falling into the hands of the Gestapo. Withstanding torture and imprisonment, Sendler never revealed anything about her work or the location of the saved children. She was sentenced to death but narrowly escaped on the day of her scheduled execution, after Żegota bribed German officials to obtain her release.

In post-war communist Poland, Sendler continued her social activism but also pursued a government career.

Honours:

• 1946 - Gold Cross of Merit, for the wartime saving of Jews
• 1956 - Gold Cross of Merit, for the saving of Jews
• 1963 - Knight's Cross of the Order of Polonia Restituta
• 1965 - Righteous Among the Nations by Tad Vashem, the State of Israel
• 1991 - was made Honorary citizen of Israel
• 1996 - Commander's Cross of the Order of Polonia Restituta.
• 2001 - Commander's Cross with Star of the Order of Polonia Restituta.
• 2003 - Order of the White Eagle, Poland's highest honour, for her wartime humanitarian efforts.
• 2003 - the Polish-American award
• 2003 - Jan Karski Award "For Courage and Heart"
• 2007 - honoured by the Senate of Poland
• 2007 - "Order of the Smile"; at that time, she was the oldest recipient of the award.
• 2007 - Honorary citizen of the city of Warsaw.
• 2007 - Honorary citizen of the city of Tarczyn.
• 2008 - honoured by the United States Congress.

Posthumously Honours

• 2009 - Humanitarian of the Year Award from The Sister Rose Thering Endowment.
• 2009 - Audrey Hepburn Humanitarian Award.
• 2010 - a Sendler memorial plaque at 2 Pawińskiego Street in Warsaw (her working blding from 1932 to 1935).
• 2013 - the walkway in front of the POLIN Museum of the History of Polish Jews in Warsaw was named after Sendler.
• 2015 - a Sendler memorial plaque at 6 Ludwiki Street (where she lived from the 1930s to 1943.
• 2016 - a permanent exhibit was established to honour Sendler's life at the Lowell Milken Center for Unsung Heroes museum, in Fort Scott, KS, USA.
• Several schools in Poland have also been named after her.

Sendler married Mieczysław Sendler in 1931.He was mobilized for war, captured as a soldier in September 1939 and remained in a German prisoner of war camp until 1945; they divorced in 1947. She then married Stefan Zgrzembski (born Adam Celnikier), a Jewish friend and wartime companion, by whom she had three children, Janina, Andrzej (who died in infancy), and Adam (who died of heart failure in 1999). In 1957 Zgrzembski left the family; he died in 1961 and Irena remarried her first husband, Mieczysław Sendler. Ten years later they divorced again.

_______________________________________________________

• Irena Sendlerowa
• Irena Sendler grave
• Irena Sendler
• 2,500 names in glass jars
• e2bn Is he/she a hero?
• Jewish Virtual Library - Irena Sendler

אירנה סטניסלבה סנדלר (‏15 בפברואר 1910 – 12 במאי 2008) הייתה אחות קתולית ועובדת סוציאלית פולנייה וחברת מחתרת, שהתנגדה לנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה. על פעולותיה להצלת ילדים יהודים הוענקו לה תואר חסידת אומות העולם ואזרחות כבוד של מדינת ישראל.

ביוגרפיה

נולדה בשם אירנה סטניסלבה קרזיזנובסקה בעיר אוטבוצק הפולנית למשפחה קתולית. אביה סטניסלב היה רופא בעל השקפות סוציאליסטיות, שרוב מטופליו באו מקרב תושביה היהודים של העיירה, השוכנת כ-20 ק"מ מדרום-מזרח לוורשה.

בראשית המלחמה הצטרפה לפעולות הסיוע ליהודים, בחלוקת מזון, דאגה ליתומים וסיוע כספי לאנשים, שהנאצים החרימו את רכושם.

בשנת 1942 עבדה כמנהלת בכירה בעיריית ורשה, במחלקת הסעד. היא הצטרפה לארגון "ז'גוטה", שפעל מטעם הממשלה הפולנית הגולה בלונדון בסיוע ליהודים. כינויה במחתרת הפולנית היה יולנטה ועיסוקה העיקרי שם היה בהצלת ילדים יהודים. היא סיכנה את חייה בפעולות חילוץ והצלה בעזרת אנשים שגייסה לעזרה, עסקה בזיוף מסמכים שהקנו ליהודים שמות נוצריים והשיגה אישורי מחלה, שנועדו להרתיע את הנאצים מהתפשטות מחלות מידבקות. יחד עם העוזרת שלה, אירנה שולץ, נכנסה לגטו בעילה של טיפול בחולים וכך הבריחה לשם כסף, מזון, תרופות ובגדים.

בהמשך התחילה להבריח ילדים מן הגטו למנזרים או אל משפחות נוצריות, באמצעות מסמכים מזויפים שהסדירו להם במחתרת. לחלק מהילדים סיפרו שהוריהם היהודים הם מאמצים, כדי להקל עליהם את הפרידה מהוריהם. חלק מהילדים הוברחו בשעות הבוקר המוקדמות מתחת למושבי הנוסעים בחשמלית שחצתה את הגטו. חלקם הוסעו במכונית פרטית אשר היה בה גם כלב. הכלב היה מאומן לנבוח כאשר בכו הילדים ונביחותיו החרישו את בכי הילדים כך שהבכי לא נשמע מחוץ למכונית.

אירנה סנדלר הקפידה על רישום מדויק של הילדים שהבריחה מן הגטו, כדי שאפשר יהיה לאתרם בסוף המלחמה ולהשיבם למשפחותיהם. את הרשימות הטמינה בכדי זכוכית באדמה בגן ביתה. בסך הכול הצילה בדרך זו כ-2,500 ילדים יהודים. באוקטובר 1943 אסר אותה הגסטפו ועינה אותה כדי שתמסור את שמות הילדים שהצילה, אך היא לא נשברה. נגזר עליה עונש מוות, יחד עם עוד 39 אסירות, אך היא נחלצה בעזרת שומר, שקיבל שוחד מחבריה למחתרת. לאחר מכן הוכנסה לרשימת אסירים שהוצאו כבר להורג, וחייתה במחתרת.

אחרי המלחמה עבדה במשרד הבריאות של פולין. עבודתה במחתרת, שהייתה כפופה לממשלה הגולה בלונדון, החשידה אותה בעיני הקומוניסטים, אך הם חששו לפגוע בה לרעה.

הערכה והנצחה

בשנת 1965 העניק לה מוסד יד ושם את תואר חסידת אומות העולם ובשנת 1991 קיבלה אזרחות כבוד של ישראל.

נשיא פולין לשעבר, לך קצ'ינסקי, הציע בביקורו בישראל, שהמדינה תיתן חסות משותפת עם פולין למועמדותה של אירנה סנדלר לקבלת פרס נובל לשלום. ארגון יד ושם הצהיר שאף כי אינו מתנגד להצעה, היה מעדיף שהפרס יינתן במקובץ לכל חסידי אומות העולם.

בשנת 2009 יצא סרט טלוויזיה לזכרה, שנקרא "ליבה האמיץ של אירנה סנדלר" ובה השחקנית אנה פקווין מגלמת אותה, שמספר את סיפור חייה ובסופו אף יש הסרטה שלה מימי זקנותה.

ביולי 2010, אלמונים ריססו כתובת אנטישמית על קברה.

המלחין קובי אושרת סיפר בתוכנית טלוויזיה בערוץ 10 כי ספור חייה של אירנה ריגש אותו מאוד והוא כתב יצירה סימפונית לכבודה כאשר קטעים תעודיים המצולמים איתה משולבים ביצירה.

במאי 2013, נקראה הדרך החוצה את הרחבה שמול המוזיאון לתולדות יהודי פולין שבוורשה, ויוצאת מרחוב מרדכי אנילביץ' (סמוך לרחוב לודוויג זמנהוף), "סימטת סנדלר" על שמה.

לאירנה סנדלר הוענק עיטור העיט הלבן בשנת 2003, והיא קיבלה אזרחות כבוד של ורשה וטרצ'ין (עיירה בקרבתה התגוררה בהיותה ילדה). היא גם הייתה מועמדת לפרס נובל לשלום.

בשנת 2018 שרות הדואר הפולני הוציא בול לזכרה של אירנה סנדלר.

חיים אישיים

היא נישאה למיצ'יסלאב סנדלר ב-1931. לזוג לא נולדו ילדים ובשנת 1947 הם התגרשו. לאחר מכן, באותה שנה נישאה לידיד יהודי מהאוניברסיטה בשם סטפן זגרזמבסקי (במקור: אדם צלניקר). נולדו להם שלושה ילדים שאחד מהם נפטר בלידה, וסטפן נפטר גם כן ב-1961. לאחר מכן ב-1961 נישאה שוב לבעלה הראשון מיצ'יסלאב סנדלר, ולאחר כעשור התגרשו שוב.

• Irena Sendlerowa
• Irena Sendler grave
• Irena Sendler
• 2,500 names in glass jars
• e2bn Is he/she a hero?
• Jewish Virtual Library - Irena Sendler

• Irena Sendlerowa
• Irena Sendler grave
• Irena Sendler
• 2,500 names in glass jars
• e2bn Is he/she a hero?
• Jewish Virtual Library - Irena Sendler