Jacob M. Landau

Jacob M. Landau

פרופ' יעקב לנדאו באתר פרסי ישראל

ויקיפדיה: יעקב לנדאו ( נולד ב-20 במרץ 1924) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למדע המדינה בתחום המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, מופקד הקתדרה על שם גרסטן וחתן פרס ישראל בחקר המזרחנות לשנת התשס"ה-2005. עמית מחקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

עקב לנדאו נולד בקישינב שברומניה כבן למשפחה ציונית, בנו של מיכאל לנדאו. בשנת 1935 עלה עם הוריו לארץ ישראל, התיישבו בתל אביב, שם גדל. למד בתיכון גימנסיה הרצליה, תל אביב וסיים לימודיו ב-1942. עוד בהיותו תלמיד תיכון היה חבר בהגנה, ב-1941 עבר קורס מ"כים בחולדה וב-1944 עבר קורס מ"מים בג'וערה. בצה"ל שירת בחיל המודיעין, השתחרר ממילואים בדרגת סרן.

עשה את חוק לימודיו לתואר הראשון והשני בהיסטוריה כללית, היסטוריה של עם ישראל ושפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בשנים 1942-1946. עבודת הגמר עסקה בתנועה הלאומית במצרים והיא נערכה בהדרכתו של פרופסור ריכרד מיכאל קבנר

לנדאו הכין דוקטורט במכון ללימודי המזרח ואפריקה באוניברסיטת לונדון (School of Oriental and African Studies (SOAS). עבודת הדוקטורט נערכתו בהדרכתו של פרופסור ברנרד לואיס והיא עסקה בנושא "פרלמנטים ומפלגות במצרים 1866-1924". היה מורה להיסטוריה ולשפה הערבית בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית, חבר הנהלת בית הספר ולימד סמינריון בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית על דרכי ההוראה של הלשון הערבית כשפה זרה בשנים 1949-1958

עשה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד, בהדרכתו של פרופסור ה.א.ר. גיב ובו-זמנית הורה את הלשון הערבית וההיסטוריה של המזרח התיכון המודרני באוניברסיטת ברנדייס בשנים 1955-1956. נתמנה מרצה בחוג למדעי המדינה שבאוניברסיטה העברית ב-1958 ופרש כאמריטוס ממנה בשנת 1993 כפרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה על שם גרסטן. לנדאו ייסד בירושלים אולפן ללימוד השפה הערבית לשירותי הביטחון השונים ליד משרד ראש הממשלה ועמד בראשו בשנים 1957-1966. בשנת 1960 הקים באוניברסיטת בר-אילן את המחלקה לשפה וספרות ערבית, הורה בה וניהל אותה עד 1968. בשנים 1971-1973 כיהן כמנהל מדעי של מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח

שימש פרופסור אורח באוניברסיטאות ברנדייס, קליפורניה בלוס אנג'לס, ויין בדטרויט, קולומביה בניו יורק, אנקרה בטורקיה, קנדידו מנדס בריו דה ז'ניירו, יוטה בסולט לייק סיטי, היה עמית מחקר במכון ההולנדי ללימודים מתקדמים במדעי הרוח והחברה בוסנאר שבהולנד, עמית מחקר בכיר בקולג' סנט אנטוני שבאוקספורד, פרופסור אורח באוניברסיטאות ניו יורק, אלברט לודויג בפרייבורג שבגרמניה, אוניברסיטת ויסקונסין-מילווקי שבויסקונסין, רופרכט-קארל בהיידלברג שבגרמניה, ברנדייס בוולתהאם שבמסצ'וסטס, ובפרינסטון שבניו ג'רזי

היה בין מייסדי החברה המזרחית הישראלית בשנת 1949 ושימש מזכירה הראשון. חבר האגודה הישראלית למדעי המדינה וכיהן כנשיאה בשנים 1985-1987. חבר הוועד הפועל של המרכז הבינלאומי ללימודים עות'מאנים ופרה-עות'מאנים בפריז 1984-1992. חבר באיגוד ללימודי המזרח התיכון בצפון אמריקה, נבחר לחבר כבוד בחברה ההיסטורית הטורקית שבאנקרה, חבר האיגוד האירופי לחוקרי הערבית והאסלאם

חבר המערכת המרכזית של אנציקלופדיה יודאיקה, מהדורה שנייה ועורך הערכים על האסלאם והמזרח התיכון. היה עורך המזרח החדש, השנתון המדעי של החברה המזרחית הישראלית 1993-1998. חבר מערכת בכתבי העת 'ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח' (ירושלים), אל-כרמל (חיפה), מדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים (ירושלים). חבר במערכות כתבי העת בלועזית: (ירושלים-חיפה) Asian and African Studies, (לונדון) Nations and Nationalism, (פריז) Etudes sur la Mediterranee Orientale et le Monde Turco-Iranien, (לולאו, שבדיה) Central Asia and the Caucasus, (ליידן) Plural Societies (מונטריאול) Politique et Societes.

מצד אמו אגתה היה לנדאו אחיינם של ד"ר ולטר אבלס (רופא, פעיל פוליטי ודיפלומט, שכיהן כמנהל מחוז ירושלים של קופת חולים כללית ובשנות ה-60 כיהן כשגריר ישראל בקולומביה ולאחר מכן כשגריר בקוסטה ריקה ובניקרגואה) ושל ד"ר שמואל שטרן-כוכבי (ממנהיגי ציוני רומניה) ודודנם של פרופ' משה אבלס (חוקר מוח, חתן פרס א.מ.ת) ומשה כוכבי (ארכאולוג). י