Johann Friedrich Wilhelm Adolf* von Baeyer

Is your surname von Baeyer?

Research the von Baeyer family

Johann Friedrich Wilhelm Adolf* von Baeyer's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Johann Friedrich Wilhelm Adolf* von Baeyer (Baeyer)

Hebrew: יוהאן פרידריך וילהלם אדולף פון באייר
Birthplace: Berlin, Brandenburg, Preußen
Death: August 20, 1917 (81)
Starnberger See, Bayern, Germany
Immediate Family:

Son of Johann Jakob Baeyer and Eugénie von Baeyer
Husband of Fanny Adelheid von Baeyer
Father of Eugenie Piloty; Hans (Johann) Emil Ritter von Baeyer; Franz Baeyer; Otto Ritter von Baeyer and Ernst von Baeyer
Brother of Emma Ribbeck; Clara Baeyer; Eduard von Baeyer; Jeanette Baeyer and Georg Baeyer

Occupation: Chemiker
Managed by: Randy Schoenberg
Last Updated:

About Johann Friedrich Wilhelm Adolf* von Baeyer

Johann Friedrich Wilhelm Adolf von Baeyer was a German chemist who synthesized indigo, and was the 1905 recipient of the Nobel Prize in Chemistry. Born in Berlin, he initially studied mathematics and physics at Berlin University before moving to Heidelberg to study chemistry with Robert Bunsen. There he worked primarily in August Kekulé's laboratory, earning his doctorate (from Berlin) in 1858. He followed Kekulé to the University of Ghent, when Kekulé became professor there. He became a lecturer at the Berlin Trade Academy in 1860, and a Professor at the University of Strasbourg in 1871. In 1875 he succeeded Justus von Liebig as Chemistry Professor at the University of Munich.

Baeyer's chief achievements include the synthesis and description of the plant dye indigo, the discovery of the phthalein dyes, and the investigation of polyacetylenes, oxonium salts, nitroso compounds (1869) and uric acid derivatives (1860 and onwards) (including the discovery of barbituric acid (1864), the parent compound of the barbiturates). He was the first to propose the correct formula for indole in 1869, after publishing the first synthesis three years earlier. His contributions to theoretical chemistry include the 'strain' (Spannung) theory of triple bonds and strain theory in small carbon rings.

In 1871 he discovered the synthesis of phenolphthalein by condensation of phthalic anhydride with two equivalents of phenol under acidic conditions (hence the name). That same year he was the first to obtain synthetic fluorescein, a fluorophore pigment which is frequently referred to as pyoverdin when naturally synthesized by microorganisms (e.g., by some fluorescent strains of Pseudomonas). Von Baeyer named his finding resorcinphthalein as he had synthesized it from phthalic anhydride and resorcinol. The term fluorescein would not start to be used until 1878.

In 1872 he experimented with phenol and formaldehyde, almost preempting Leo Baekeland's later discovery of Bakelite.

In 1881 the Royal Society of London awarded Baeyer the Davy Medal for his work with indigo. He was elected a Foreign Honorary Member of the American Academy of Arts and Sciences in 1884. In 1905 he was awarded the Nobel Prize in Chemistry "in recognition of his services in the advancement of organic chemistry and the chemical industry, through his work on organic dyes and hydroaromatic compounds".

Baeyer's name is pronounced like the English word "buyer." His birth name was Johann Friedrich Wilhelm Adolf Baeyer, but throughout most of his life he was known simply as "Adolf Baeyer." On his fiftieth birthday he was raised to the hereditary nobility, changing his name to "Adolf von Baeyer."

About יוהאן פרידריך וילהלם אדולף פון באייר (עברית)

יוהאן פרידריך וילהלם אדולף פון באייר (‏31 באוקטובר 1835 - 20 באוגוסט 1917) היה כימאי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1905, "על עבודתו על צבעים אורגניים ותרכובת הידרוארומטיות" והיה היהודי הראשון שזכה בפרס נובל. באייר היה הראשון שסינתז את דיו האינדיגו.

תולדות חייו באייר נולד בברלין בשנת 1835, למשפחה משכילה, אביו היה נוצרי לותרני ואימו הייתה יהודייה שהמירה את דתה לנצרות. אדולף פון באייר גדל כנוצרי לותרני. אביו שירת בצבא הפרוסי. מקטנות התעניין בכימיה, ובגיל 12 גילה סוג חדש של מלח כפול של נחושת. למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת ברלין במשך שנתיים, ולאחר מכן עבר לאוניברסיטת היידלברג ולמד שם כימיה במעבדה של רוברט בונזן. על עבודתו במעבדה זו פרסם את המאמר הראשון שלו, על מתיל כלורידי, ב-1857. הוא עבד במעבדה של פרידריך אוגוסט קקולה וקיבל דוקטורט מאוניברסיטת ברלין בשנת 1858. התמנה למרצה בברלין בשנת 1860 ופרופסור בשטרסבורג בשנת 1872. בשנת 1875 נתמנה לפרופסור לכימיה באוניברסיטת מינכן כמחליפו של יוסטוס פון לייביג.

בשנת 1872 ערך מחקרים על הפנול והפורמלין. בשנת 1881 קיבל מדליית דייווי מהחברה המלכותית בלונדון ובשנת 1885 קיבל את תואר האצולה פון מידי לודוויג השני מלך בוואריה. בדצמבר 1905 זכה בפרס נובל בכימיה. הוא פרש מעבודתו בשנת 1915 ומת בשנת 1917 בביתו על גדות אגם שטרנברג.

view all

Johann Friedrich Wilhelm Adolf* von Baeyer's Timeline

October 31, 1835
Berlin, Brandenburg, Preußen
July 21, 1869
November 15, 1870
February 28, 1875
September 12, 1877
August 20, 1917
Age 81
Starnberger See, Bayern, Germany